צבא רזה ויעיל: איך צה"ל יכול לחסוך מיליארדי שקלים - אמיר זיו-אב - הבלוג של אמיר זיו-אב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צבא רזה ויעיל: איך צה"ל יכול לחסוך מיליארדי שקלים

פרישה מהצבא בגיל 45 מגדילה משמעותית את עלות הפנסיות. מגוחך שאדם בריא יפרוש על חשבון המדינה בגיל כה צעיר

הרמטכ"ל הנכנס, אביב כוכבי, עם בנימין נתניהו
מוטי מילרוד

יש לי הערכה רבה לכלל משרתי הקבע בצה"ל שביטחוננו הקיומי מסור בידם, למפקדי השדה דוגמת מפקדי הגדודים (מג"דים) והחטיבות (מח"טים), ומקביליהם באוויר ובים. זה בלתי אנושי מבחינה אישית ומשפחתית לשמש מג"ד יותר משנתיים או מח"ט יותר משלוש שנים, ולכן מובנת הוצאתם לפנסיה בגיל 45.

ואולם 80% מאנשי הקבע בצה"ל אינם מג"דים ומח"טים, אלא פקידים ומנהלים — מהנדסים, כלכלנים, עורכי דין, שלישים וכו', שעבודתם דומה לזו של עמיתיהם בתעשיות הביטחוניות ובמשרדי הממשלה, ושונה מאוד מזו של חבריהם הלוחמים. צה"ל אינו מבדיל בין שתי הקבוצות של אנשי הקבע הנ"ל באשר לגיל הפרישה, ומוציא לפנסיה גם את הפקידים והמנהלים, 20 שנה לפני עמיתיהם במגזר האזרחי — כאילו שירתו בתפקידי לחימה.

התרבות הרווחת בצה"ל, שמריץ גם את קציניו שאינם לוחמים במהירות מופרזת בין תפקידים, ומשחרר אותם בגיל 45 לגמלאות כחסרי שימוש, עולה מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון. זאת בגלל תפוקות נמוכות והחלטות שגויות הנובעות מאי צבירה ושימור ידע, עלויות שכר מופרזות כתוצאה ממספר מוגזם של דרגות בכירות ויציאה לפנסיה בגיל צעיר מדי, כמפורט להלן:

1. הקצינים לא מספיקים להתמקצע ולצבור ניסיון בכל תפקיד, עסוקים יתר על המידה בקריירה האישית ו"בתפקיד הבא" וכתוצאה מכך מקבלים החלטות לא מיטביות, בבחינת "עשרה אנשים שלא יודעים מפיקים פחות מאחד שיודע";

2. המעבר המהיר בין תפקידים מגדיל את מספר בעלי הדרגות הגבוהות, לרבות עלויות השכר והפנסיה. לדוגמה, במקום שתת-אלוף מקצועי יבצע תפקיד בכיר במשך חמש שנים, כמקובל בשוק האזרחי, הוא מבצע אותו במשך שלוש שנים בלבד ומשתחרר, ותחתיו מקודם אלוף משנה לתת אלוף, במקום שימשיך כאלוף משנה עד סוף שירותו הצבאי;

3. שחרור הקצינים והרס"רים המקצועיים בשיא ניסיונם, בגיל 40–50, גורם לאיבוד עצום של ידע, בניגוד לחברת רפאל למשל, שלא מוותרת על ראשי התחומים והשטחים שלה לפני הגיעם לגיל 67. גם הגישה שבה רב סרן שאינו מקודם לדרגת סגן אלוף עד גיל 37 מופרש מהמערכת, היא מוטעית ומעליבה — רב סרן המבצע את תפקידו היטב, מועיל יותר מסא"ל שאינו כזה, וזה בהחלט מכובד לשמש ראש מדור מקצועי המהווה "מרכז ידע", בדרגת רס"ן, גם בגילי 60-55.

ואמנם, משוחררי צה"ל הצעירים במקצועות האזרחיים הנ"ל נהפכים לעובדים מבוקשים בחברות הגדולות דוגמת אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, שבניגוד לצה"ל דווקא מעריכות את הידע והיכולת שלהם. מחיר השגיאות הנעשות בתהליך החלפת אנשים טובים ומנוסים בחסרי ניסיון הנו עצום.

4. היציאה לפנסיה בגיל כה צעיר מגדילה משמעותית את עלות הפנסיות – זה מגוחך שאדם בריא יוצא לפנסיה על חשבון המדינה בגיל כה צעיר.

5. תקני הדרגה של תפקידים רבים מופרזים וגוררים עלויות שכר בהתאם. לדוגמה, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים נושאת דרגה זהה לזו של סגן מפקד חיל האוויר – תת אלוף, ומפקד המכללות שווה בדרגתו למפקד חיל האויר — אלוף. הפחתה בדרגה אחת, מתת-אלוף לאלוף משנה, של דובר צה"ל ושל יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (זו ממש לא בושה להיות אלוף משנה "בלבד"), עשויה לחסוך עלויות שכר ופנסיה בשיעור של כ-7 מיליון שקל – עלות מיגון קרמי לחיילי חטיבת חי"ר שלמה.

תקציב הביטחון הוא כ-70 מיליארד שקל בשנה. עלויות השכר השוטף של צה"ל מהוות יותר ממחצית ממנו, ואילו הפנסיות בלבד מהוות יותר מ-13% ממנו. מכאן, שכל ההתייעלויות המוצעות, שעיקרן הפחתה במספר הדרגות הבכירות והוצאה לפנסיה בגיל יותר "נורמלי", עשויות לחסוך מיליארדי שקלים בשנה.

תקציב הביטחון בשנים האחרונות במיליארדי שקלים

גם קבלת החלטות על בסיס יותר ידע וניסיון, לרבות שימור הידע, עשויות לחסוך מיליארדים. לדוגמה, העובדה ששני הכלים המשוריינים הכבדים של צה"ל – יצירות מופת לכשעצמן, מרכבה 4 ונמר, אינם חולקים את אותה יחידת כוח (מנוע וממסרת) היא בכייה לדורות שמשמעותה מיליארדי שקלים. גם העצירה העילגת של משט המרמרה – ככה לא מונעים מספינה "אזרחית" היוצאת מנמל אזרחי להגיע לחוף עזה, מקורה בחוסר מקצועיות ונזקיה הכלכליים למדינת ישראל היו בסדר גודל של מליארדי שקלים. 

צריך ליצור הפרדה ברורה בין מסלולי הקידום וגיל הפרישה של מיעוט המפקדים במערך הלוחם לבין עמיתיהם בעורף, שהם הרוב. מסלולי הקידום וגיל הפרישה של הלוחמים יישארו במתכונת הנוכחית, בעוד אלה של הלא-לוחמים יושוו למגזר האזרחי. הדבר יגרום להעלאת הרמה המקצועית ולהפחתה משמעותית בעלויות השכר, שיתרמו להפחתה של תקציב הביטחון במיליארדי שקלים בשנה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל

אי העקביות בשוק מחייבת עמדת הגנה

לתשואות ומניות קורלציה שלילית: מניות עולות כשהשוק צופה צמיחה, ואילו אג"ח ממשלתיות עולות כשמשקיעים צופים האטה. אז מדוע ביקוש מתמיד לאג"ח ממשלתיות הביא תשואות לרמות הנמוכות מאז 2016, כשטראמפ נבחר לנשיא באותו זמן שהמניות שוברות שיאים פעם אחר פעם?

כתבות שאולי פיספסתם

*#