הסיבה שבגללה פרויקטים בישראל נתקעים

הסיכוי להשלים פרויקט שבו שותפים כמה גורמים מהמגזר הציבורי דומה לסיכוי לפתח כיפת ברזל באסיפה של ועד הבית

אמיר זיו-אב
אמיר זיו-אב
השריפה בכרמל
השריפה בכרמלצילום: חגי פריד
אמיר זיו-אב
אמיר זיו-אב

באסון הכרמל ב–2010 נספו 44 בני אדם ונשרפו מאות בתים, בעיקר כתוצאה מהיעדר שבילי אש למניעת התפשטותה במקרה שריפה בין חורשות העצים לבין הבתים ובתוך היער.

אחת המסקנות העיקריות מהאסון היתה להקים את שבילי האש החסרים, ולהקפיד על תחזוקתם — פעולה שחייבה שיתוף פעולה בין עיריית חיפה, הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), מערך כיבוי האש, ומשרדי הפנים, החקלאות, הגנת הסביבה והאוצר. זו פעולה זולה ופשוטה, שיכלה להסתיים בתוך חודשיים, אך היתה מעבר ליכולת הביצוע של המגזר הציבורי בישראל — בשל הצורך לשתף פעולה בין יותר משני גורמים. ואכן, ב–2016 אירעה השריפה הגדולה בכרמל, ובשל היעדר שבילי אש נשרפו 600 דירות, כאילו לא קרה דבר שש שנים לפני.

המחדל אינו מפתיע את מי שמכיר את המערכת מקרוב. גופי המגזר הציבורי — משרדי ממשלה, רשויות ותאגידים ממשלתיים ורשויות מקומיות — אינם מסוגלים לקיים שיתוף פעולה יעיל ביניהם ולתכלל תהליכים מורכבים. המערכת הציבורית תקועה בתהליכים ביורוקרטיים מסובכים, יש בה ויכוחים על סמכויות, היא סובלת מסינדרום של עודף משפטנות, הפקידים מפחדים מאחריות אישית ונערכים לפתרונות בדרך של כיבוי שריפות.

אחד מגורמי הסרבול שבו נתלים הפקידים הוא חוק חובת המכרזים, אך הבעיה העיקרית אינה בחוק — אלא במימושו. כינוס ועדת מכרזים כתנאי להפעלת ספקים, שבה חברים פקידים היושבים במרחק של כמה דלתות אחד מהשני, יכול להתבצע תוך ימים מרגע הצורך ולא "תוך חודשיים, גג ברבעון הבא". הסיכוי להשלים פרויקט שבו מעורבים כמה גורמים מהמגזר הציבורי, דומה לסיכוי להצליח בפיתוח כיפת ברזל בפורום האסיפה של ועד הבית.

על פי הערכות של חברת נת"ע הממשלתית מ–2011, הקו האדום והעיקרי של הרכבת הקלה בגוש דן, היה אמור להתחיל לפעול ב–2017 (כיום נשמח אם יתחיל לפעול ב–2022); על פי תוכנית המשטרה והמשרד לביטחון פנים מ–2003, תוכננו לפעול 300 מצלמות לאכיפת המהירות ב–2006 (כיום פועלות 70 מצלמות בלבד); כך גם העיכובים בהשלמת צינור גז שני לישראל ובחיבור התעשייה הישראלית לצנרת הגז; כולנו גם חווים את העיכובים בהפעלת הרכבת לירושלים ובפרויקט החשמול — תוצאה של עבודה בין־משרדית לקויה של שנים.

אלה רק מקצת מהחריגות בלוח הזמנים ובתקציב שיכלו להימנע אילו גורמי המגזר הציבורי היו מסוגלים לשתף פעולה ביעילות. גם הראייה המעוותת של משרד האוצר, הכופה על משרדי הממשלה שיקולים תקציביים במקום כלכליים בבחינת "לחסוך בכל מחיר, יעלה כמה שיעלה", אינה מוסיפה.

מתפקידו של משרד ראש הממשלה לפשט את התהליכים הביורוקרטיים ולתכלל את עבודת משרדי הממשלה והגורמים הממלכתיים האחרים לכדי עבודה משותפת יעילה. זה חשוב בהרבה מטיפולו במורשת פוליטיקאי כזה או אחר, תאגיד שידור כזה או אחר, מטוס או מעון חדש לראש הממשלה.

אמיר זיו-אב

אמיר זיו-אב | |אמיר זיו-אב

ד"ר להנדסה בתחום אופטימיזציה טכנולוגית, חבר הוועד המנהל של הטכניון, הבעלים של זיו-אב טכנולוגיות וטרילוגיקל. בעבר המדען הראשי של משרד התחבורה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ