למה לאירופאים מגיע ולנו לא? שירותי הבנקאות החינמיים שישראלים לא יכולים לקבל

בלי תור, בלי עמלות, בלי עלויות נסתרות - בנקים וירטואליים עשו לבנקים המסורתיים באירופה את מה שגולן טלקום עשה לסלולר בישראל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ברצלונה, ספרד
ברצלונה, ספרדצילום: HAIYUN JIANG / Alamy Stock Photo

לפני שלוש שנים עברתי חוויה מוזרה מאוד. בראשונה בחיי, בנק מסחרי גדול עם סניפים, פקידים מחויטים ומותג מושקע, התאמץ לשכנע אותי להיות לקוח שלו. הבנקאית היתה נחמדה ושירותית. היא יצאה מגדרה לעזור ולטפל בקשיים, וכאשר הפגישה התארכה מעבר לשעות הפעילות הרשמיות של הבנק היא לא נלחצה - ונשארה אתי עד שכל השאלות שלי קיבלו תשובות מספקות.

בסוף הפגישה, בשעה שהסניף כבר היה ריק, היא ליוותה אותי לדלת האחורית וקראה אחרי - "אתה לא בורח לי למתחרים, נכון?". הייתי המום. אין לי מיליונים בבנק, אני לא עושה המון פעולות בחודש, אני סתם עוד לקוח פרטי שהורגל לעמוד בתור, לשלם עמלות על כל תזוזה בחשבון ולקבל מהבנק שירות סביר, לא יותר. מעולם, אף בנקאי לא רדף אחרי. 

לצערי, הסיפור האופטימי הזה לא התרחש בישראל, אלא קרה בספרד כשעברתי לגור שם. כחלק מהמעבר לספרד, חשבתי שאני חייב לפתוח חשבון בבנק מקומי. טעיתי. היו לי הרבה מאוד אופציות אחרות לנהל את העו"ש. בשנים האחרונות צמחו בעולם עשרות בנקים וירטואליים שמספקים לאנשים כמוני שירות תחליפי. בלי לעמוד בתור, בלי עמלות כמעט, בלי עלויות נסתרות - בנקים כמו N26 ,Revolut ,Curve ,Bunq ו-Monese עשו לבנקים המסורתיים באירופה את מה שגולן טלקום עשה לחברות הסלולר בישראל ב-2012 - לימדו אותם איך נראית תחרות.

בנקים אלה מציעים חשבון בנק אירופי סטנדרטי (International Bank Account Number - IBAN) ולצדו כרטיס חיוב (Debit). ניתן לקבל כספים לחשבון הזה (משכורות, העברות וכדומה), לבצע תשלומים תקופתיים (חשמל, סלולר וכדומה), לבצע העברות לחשבונות אחרים, משיכות בכספומט ולשלם בכרטיס החיוב שמחובר לחשבון. הבנקים הווירטואליים לא מאפשרים (עדיין) משיכת יתר, לא מציעים כרטיס אשראי (שאינו Debit) ולא הלוואות. עבור רבים, ואני ביניהם, העובדה שאין סיכוי להיכנס בטעות למשיכת יתר, היא רק יתרון. 

מה היתרון של הבנקים הווירטואליים על פני הבנקים הרגילים?

הבנקים הווירטואליים מאפשרים להתנתק. כל מי שניסה אי פעם לסגור חשבון בנק בישראל בטח זוכר את התהליך כטראומה לא קטנה. להגיע לסניף, לעמוד בתור, לחתום על עשרות טפסים, לבטל כרטיסים, לבטל העברות קבע, לקבל אישורים מכל מיני גורמים, ללכת הביתה, לחזור לבנק, לעמוד בתור, להמציא עוד אישורים וכך הלאה. בפעם האחרונה שעשיתי זאת, התהליך לקח כמה חודשים, ודרש ממני להגיע פיזית לבנק לפחות שלוש פעמים. 

פתיחת חשבון בבנק וירטואלי הוא תהליך שלוקח דקות ספורות, שבמהלכן נדרש הלקוח להזדהות באמצעות צילום תעודת זהות וצילום עצמי (סלפי). מרגע שקיבלתי את מספר ה-IBAN האישי שלי, ביצעתי העברה לחשבון החדש ותוך פחות מ-12 שעות הכסף כבר היה זמין בחשבון. כרטיס החיוב נשלח בדואר, אך מיד בתום הרישום ניתן לקבל דרך האפליקציה את פרטי הכרטיס כך שברגע שהכסף נכנס לחשבון החדש - ניתן להתחיל לבצע רכישות ברשת. ביטול החשבון קל לא פחות. מאפסים את החשבון ומבקשים לסגור את החשבון דרך האפליקציה. לאחר שיחת זיהוי עם נציג שירות, גם היא דרך האפליקציה, החשבון נסגר. למעשה ניתן להתנתק בדרך פשוטה אף יותר. מאחר שאין עמלות בחשבון, אפשר פשוט לרוקן אותו ולהפסיק להשתמש. 

כל הממשק בין המשתמש לבנק נעשה באמצעות האפליקציה. בחלק מהבנקים אין בכלל אפשרות לממשק אחר, גם לא במחשב. האפליקציה מאפשרת שליטה מלאה בכרטיס החיוב, למשל ניתן לחסום ולפתוח את הכרטיס בנגיעת מסך, ניתן לראות את הקוד הסודי אם שכחתם אותו, לקבוע לכרטיס מגבלות רכישה חודשית ולנהל הרשאות אבטחה, כלומר לקבוע מקסימום לעסקות ברשת, עסקות בגיהוץ הכרטיס ועסקות בשימוש בשבב (contactless). שכחתם את הכרטיס במסעדה? דבר ראשון תקפיאו אותו, כך אף אחד לא יכול לבצע עסקות בכרטיס. חזרתם למסעדה והכרטיס הוחזר למקומו הטבעי בארנק? הפעילו אותו מיד מחדש. בלי נציג שירות, בלי המתנה על הקו, בלי המתנה לכרטיס חדש. 

היתרון הבולט של הבנקים הווירטואליים הוא האפשרות לפעול בעשרות מטבעות בצורה כמעט שקופה. אפשר להחזיק יתרות בעשרות מטבעות שונים. עבור המטבעות מובילים – יורו, דולר ופאונד, ניתן לקבל מספר חשבון ייחודי שאליו ניתן לקבל העברות באותו מטבע ללא כל המרה. למשל, חבר אמריקאי חייב לכם כסף? הוא יוכל לבצע העברה מקומית בדולרים למספר חשבון אמריקאי. עלות העברה עבורו תהיה נמוכה או אפילו חינמית, ואתם תקבלו את הסכום ללא תשלום עמלת המרה ישירות לחשבון הדולרי שלכם. 

גם ביצוע רכישות במטבעות זרים הוא נוח מאוד, אבל מעל הכל זול. הכרטיס של הווירטואליים מחייב אוטומטית את היתרה במטבע שבו נעשתה העסקה. למשל, תייר שנוסע לווייאטנאם יכול לפני נסיעתו לפתוח יתרה בדונג ויאטנאמי ולטעון בה כסף באמצעות המרה מיתרה קיימת במטבע אחר. עתה, כל עסקה שתתבצע בויאטנאם, כולל משיכה של מזומן מכספומט, תיחשב כעסקה מקומית ותחויב בדונג.

כרטיסי האשראי והבנקים בישראל מנצלים עסקות מסוג זה, כלומר עסקות הכרוכות בהמרות מטבע, וגובים עמלות גבוהות מאוד. לפעמים, הם גובים אף עמלות כפולות - המרה של דונג לדולר ואז המרה של דולר לשקל. הווירטואליים מציעים שערי המרה טובים בהרבה מאלה שמציעים כרטיסי האשראי. ההפרש יכול להגיע למעל 5%, במיוחד עבור משיכות בכספומט. בתום הטיול, ניתן להמיר חזרה את מה שנותר ביתרה בדונג ולסגור אותה - הכל דרך האפליקציה.  

נגיד בנק ישראל אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אייל טואג

מודל התמחור של הבנקים הווירטואליים הוא אחיד. כולם מציעים מסלול חינמי שכולל חשבון IBAN, כרטיס חיוב, משיכת מזומן מכספומט ללא עמלה (עד סכום מקסימלי חודשי), ושערי המרת מט"ח בין בנקאי ללא עמלה. בנוסף הם מציעים חשבונות פרימיום במחיר של 7 יורו עד 17 יורו לחודש. שירותים אלה מעניקים הטבות שונות כמו מספר בלתי מוגבל של העברות, צבירת נקודות, כרטיסי חיוב נוספים על אותו חשבון וכדומה. 

למעשה, הבנקים הווירטואליים לא מציעים שירותים שונים מאלה שמציעים הבנקים המסורתיים, אך היתרון של הווירטואליים הוא בקלות ובמחיר. הבנקים המסורתיים אוהבים לתגמל בעיקר את הלקוחות השווים שלהם - כלומר אלה שמחזיקים פיקדונות או הלוואות גדולות, ועושים הרבה פעולות בחודש.

הלקוחות "השווים" נהנים מהנחות בעמלות ובשערי המרה בשעה שלקוחות פחות "שווים" משלמים את מלוא החשבון. אצל הווירטואליים אין מעמדות והכל מאוד ברור ונוח. אולי הם אינם תחליף מלא עבור לקוחות כבדים שלוקחים הלוואות, משכנתאות, או מנהלים חשבונות השקעה וחסכונות, אך עבור מי שאוהב לנסוע בעולם הם חלופה מאוד טובה. 

חייבים להדגיש את החיסרון העיקרי של הבנקים הווירטואליים - רמת הפיקוח עליהם נמוכה יחסית, ובדרך כלל הכסף שמופקד בהם אינו זוכה לביטוח פיקדונות כמו בבנקים מסורתיים. באירופה, שבה פועלים מגוון גדול מאוד של בנקים וירטואליים, יש הפרדה ברורה בין וירטואליים עם רישיון בנקאות מלא, וכאלו שפועלים במסגרת רישיון מוגבל או רישיון של שירותי ארנק דיגיטלי. מכיוון שחלק מהבנקים הווירטואליים אינם נהנים מביטוח פיקדונות, הלקוח חשוף לנזק כספי אם וכאשר בנק שכזה ייכנס לקשיים. 

לפיכך, עבור רבים, הבנקים הווירטואליים הוא לא שירות תחליפי לבנק מסורתי, אלא מוצר משלים שמאפשר נוחות רבה יותר, וחיסכון בעלויות בעיקר בעת נסיעה לחו"ל. אך גם כמוצר משלים, הבנקים הווירטואליים מאיימים על הפעילות הצרכנית של הבנקים הוותיקים ולפיכך יש להם תפקיד קריטי. חבל שתושבי ישראל לא יכולים עדיין להצטרף לשירותים אלה. החשש של בנק ישראל משירותים חדשניים אלה הוא ברור, אך חשש זה מונע תמורה צרכנית עצומה מתושבי ישראל. אם הרגולטור האירופאי מצאה דרך לאפשר שירותים אלה, גם הישראלי יכול. 

אמיר טייג

אמיר טייג | אמיר טייג

גבר, לבן, פריבילגי, תל אביבי-חיפאי, שגר בשנים האחרונות במדריד. בוגר שני תארים במנהל עסקים, וחצי תואר נוסף בלימודי מזרח אסיה. יצא לעצמאות כלכלית בגיל 21 ומאז צבר ניסיון מקצועי כפועל בניין, מנהל מפעל בדרום תל אביב, עוזר מחקר אקדמי, כלכלן בחברת ייעוץ, עיתונאי כלכלי ועורך. בתפקידו האחרון היה עורך מדור היי-טק, תקשורת ומדיה ב-TheMarker. יצא לפנסיה מוקדמת ב-2017 וכיום משקיע עבור עצמו בנדל"ן במדריד. בזוגיות נטולת ילדים מזה שלושה עשורים, ומאחל לעצמו להיות world traveler.  
גילוי נאות: הבלוג ייתמקד בכל נושא שעשוי לייצר עניין לקוראים ואין לייחס לנכתב בו כל ייעוץ לשם קבלת החלטות בעלות אופי כלכלי. למען הסר ספק, לכותב אין כל עניין כלכלי בנושאים הנכתבים ואין בכוונתו לקדם עצמו כלכלית באמצעות בלוג זה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker