אפקט הפרפר שיצרה מלחמת הסחר: האם עובדי מפעלי רכב במישיגן אשמים בשריפות ביערות האמזונס?

השריפות באמזונס גרמו להפניית אצבעות מאשימות לכיוונים שונים, ביניהם נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו ותעשיית הבקר הברזילאית. אבל ייתכן שהאשם נעוץ בגורם אחר לחלוטין

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שריפות באמזונס של ברזיל

בימים האחרונים העולם סוער סביב תמונות של עשן משריפות ביערות הגשם המיתמר מעל שמי סאו פאולו. כלי התקשורת מדווחים על שריפות ענק שמובילות לנזק בלתי הפיך לג'ונגל הדרום אמריקאי. בארץ, סתיו שפיר כבר הסבירה לתומכיה בדף הפייסבוק שלה שהשריפות נגרמות עקב המדיניות של נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, שאותה היא כינתה "החבר הכי טוב של ביבי, ופאשיסט אנטי-סביבתי בזכות עצמו". עם זאת, למגינת לבה של שפיר, יש סיכוי סביר שביבי אינו אחראי על שריפות הענק. הגורמים והפתרונות לבעיה מורכבים יותר מסטטוס פייסבוק.

מדי שנה בעונה היבשה מתחוללות שריפות ענק ביערות הגשם. חלקן שריפות טבעיות המהוות חלק ממחזור החיים הרגיל של הג'ונגל, וחלקן שריפות מעשי ידי אדם, תוצר של תהליכי בירוא יערות לכאורה על ידי חוואים המרחיבים את שטחי המרעה על חשבון היער.

מאז 2005, ברזיל היא שחקן "טוב" בנושאים סביבתיים. באותה שנה, התחייבה ברזיל להפחית את פליטות הפד"ח שלה, להפסיק שריפות מעשי ידי אדם ביערות ולשקם את הג'ונגל. התוצאות משביעות רצון וברזיל כבר עברה את היעדים שהציבה לעצמה בחלק מהמדדים. עלייתו של בולסונארו לשלטון כנראה מהווה נקודת מפנה. חלק ממצעו של נשיא ברזיל התייחס במפורש להקטנת ההתחייבויות הבינלאומיות של ברזיל בתחום הסביבתנות במטרה לקדם אינטרסים מסחריים מקומיים.

המדיניות השנויה במחלוקת של בולסונארו הפכה אותו למוקד לביקורת, בייחוד על רקע השריפות האחרונות. אבל השריפות הנוכחיות אמנם מהוות קפיצת מדרגה לעומת השנה הקודמת, אך אינן חסרות תקדים. למעשה, לפי נתוני נאס"א, יערות הגשם סבלו משנים עם מספר שריפות לחודש גבוה יותר, למשל ב-2010 ובכל אחת מהשנים 2007-2003.

ז'איר בולסונארוצילום: Eraldo Peres / אי־פי

בבדיקת פליטות פד"ח נראה גם כי היקף הנזק של השריפות בחלק מהשנים האלו הוא משמעותי ביחס לשריפות הנוכחיות. לא מן הנמנע כי גל השריפות האחרון סובל מפרסום יתר עקב המעמד הרעוע של בולסונארו בתקשורת העולמית בנושאים סביבתיים, מעמד שהורווח ביושר ונראה שבולסונארו אף מתגאה בו.

אבל מעבר לנתונים היבשים בנוגע למספר והיקף השריפות בגל הנוכחי, האם שריפות 2019 שונות מהותית מאלו שהתרחשו בשנים קודמות? ייתכן שיש אמת בטענות. אמנם, לא ניתן לקבוע בוודאות שהשריפות נובעות מהצתות מכוונות או להוכיח שמשטרו של בולסונארו אינו אוכף את החוק האוסר על הצתות לא חוקיות של יערות הגשם, אבל התופעה של בירוא יערות הגשם ידועה ומתועדת היטב, ואף בסבב השריפות הנוכחי ישנם דיווחים על הצתות. בעוד מספר השריפות ביערות הגשם השנה הוא יחסית ממוצע, מספר השריפות בחבל הארץ אמזונס בברזיל, שם נפוצה התופעה של בירוא יערות על ידי חוואים וחקלאים, גבוה באופן ניכר מהממוצע.

חלק מהארגונים הסביבתיים מיהרו להאשים את תעשיית הבקר הברזילאית. תעשיית הבקר סומנה כאויב על ידי הארגונים הירוקים לפני שנים רבות. הם מתנגדים לנזק האקולוגי שגורמת לכאורה התעשייה, שדורשת מרחבים למרעה לבקר, ולנזק המוסרי שבאכילת בשר מן החי. החוואים מואשמים בכך שהם מבראים שטחי יער בשביל לפנות שטחים למרעה בקר.

תעשיית הבקר הברזילאית משגשגת. 2018 היתה שנת שיא ביצוא, אחרי שברזיל הצליחה להתאושש מפרשיית שחיתות גדולה שהתגלתה שנה קודם לכן, כשנתגלה שפקידים ברזילאיים קיבלו שוחד לאשר ליצוא בשר עם סלמונלה או שפג תוקפו. אבל למרות שמספר ראשי הבקר המגודלים של ברזיל גבוה מתמיד, שטחי המרעה דווקא מצטמצמים. אפילו ארגונים סביבתיים מדווחים ששטחי המרעה הצטמצמו בשני עשורים האחרונים. תעשיית הבקר הברזילאית משתכללת ומשתפרת בניצול השטח. חוואים המבקשים למקסם רווחיות מתחדשים בחידושים טכנולוגיים ומגדלים יותר ראשי בקר על שטח קטן יותר.

אם אכן השריפות הנוכחיות נובעות מהצתות, נראה שהאשם האמיתי, באופן אירוני, הוא דווקא תעשייה שטיפחו הארגונים הסביבתיים כתחליף בשר.

כתבתי בעבר בבלוג הזה על ההשפעות של מלחמת הסחר על מחירי הסויה בעולם. הנשיא טראמפ, בניסיון להגן על קבוצות אינטרס במדינות מפתח בבחירות האמריקאיות, כמו עובדי ענף תעשיית הרכב במישיגן, מנהל בשנים האחרונות מלחמת סחר מול סין. הטלת המכסים נגד מוצרים סיניים נתקלה במכסי נגד של סין, ואחד המשמעותיים שבהם הוא המכס על סויה אמריקאית. סין היא הצרכנית מספר אחת בעולם של סויה, וארה"ב היא אחת משתי היצרניות סויה העיקריות בעולם. השנייה היא ברזיל.

מכסי המגן הסיניים הקפיצו את מחירי הסויה הברזילאית והפכו את הענף לרווחי במיוחד. בעוד ענף הבקר השתקם רק בשנים האחרונות, הסויה הברזילאית בשנתיים האחרונות היא המוצר החם בעולם. המחירים גבוהים והייצור בשפע. ברזיל עברה ב-2018 את ארה"ב כיצרנית הסויה מספר אחת בעולם.

בשביל לגדל סויה, צריך שטחים כמובן. חקלאי הסויה משתתפים כנראה במנהג המסורתי של חוואי הבקר לברא את יערות הגשם, וכן דוחקים החוצה את חוואי הבקר משטחי מרעה שמוסבים לחקלאות. החוואים, שנותרו ללא מקור פרנסה, מבראים יערות גם כן.

השריפות במערב ברזילצילום: Victor R. Caivano/אי־פי

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין יצרה אפקט פרפר מוזר. יערות הגשם עולים בלהבות כתוצאה ממחירי הסויה המאמירים, עקב מלחמת סחר, שניצתה על ידי נשיא אמריקאי, שמבין שגורל בחירתו החוזרת נתון בידיהם של עובדי צווארון כחול אמריקאים.

הנזק ליערות הגשם, ככל שהוא חורג בכלל מנזק רגיל של שריפות עונתיות, לא נגרם עקב תאוות בצע של חברות קפיטליסטיות ענקיות, כפי שרומזים חלק ממתנגדיו של בולסונארו. אנשים פשוטים שמנסים להתפרנס ולכלכל את משפחותיהם מבראים את היערות. בעוד יערות הגשם מפיקים ערך חיובי לכל האנושות, בשבילם מדובר בערך שלילי בלבד – היערות גוזלים להם שטח הכרחי לפרנסתם.

מדובר במקרה קלאסי של טרגדיה של קניין ציבורי, כשקניין ציבורי מניב תועלת לציבור רחב, אבל לגורם בעל הכוח להפיק או להרוס את התועלת הזו יש אינטרס שונה לחלוטין.

אמיר קופר

אמיר קופר | מוטל בספק

אמיר קופר הוא רו"ח ועו"ד המתמחה בתחום המסים במשרד בנימיני ושות'. בעל תואר ראשון במשפטים וחשבונאות מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים עם התמחות במסים מ-NYU. מתעניין וכותב על נושאים כלכליים, משפטיים ופוליטיים בבלוג פייסבוק מוטל בספק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker