המחיר האמיתי שאנחנו משלמים על מסים

מפלגות ישראל מבטיחות לנו הרים וגבעות. אבל אם הן מתכננות לממן את ההוצאות על ידי מסים, הגיע הזמן שנתחיל לדון במחיר שמערכת המס עצמה גובה מאיתנו - איך זה שכל שקל שאנחנו משלמים במס עולה בעצם 1.8 שקלים?

אמיר קופר
אמיר קופר
העלויות סמויות מן העין - גם עבור חברי הכנסת שמטילים אותן על הציבור
העלויות סמויות מן העין - גם עבור חברי הכנסת שמטילים אותן על הציבורקרדיט: \ Le Do / Shutterstock.com
אמיר קופר
אמיר קופר

"מסים הם מה שאנו משלמים עבור חברה מתורבת". הציטוט המפורסם של שופט בית המשפט העליון וונדל הולמס משמש פעמים רבות להסביר את התמורה שאנו מקבלים עבור תשלום מסים - מי שרוצה לחיות במדינת רווחה מערבית צריך לשלם. אבל אם מסים הם המחיר של חברה מתורבת, מהו המחיר שאנו משלמים עבור המסים שלנו?

התפיסה הפשטנית ביותר של מערכת המס היא שמדובר במערכת נטולת עלויות. על כל שקל מס שאני משלם, מרוויחה המדינה שקל אחד שבהכרח מושקע באזרחים. מדינת ישראל גבתה מסים בגובה של כ-300 מיליארד שקל ב-2018, והכנסות אלו זרמו חזרה לציבור בדמות שירותים ציבוריים. מערכת המס, לפי תפיסה זו, לכל היותר משנה את חלוקת ההכנסות. בזכות המבנה הפרוגרסיבי של מס ההכנסה, העשירים משלמים יותר, ואילו העניים נהנים יותר משירותים ממשלתיים בזכות מערכת הרווחה. בעולם אידיאלי זה, מערכת המס היא לכל היותר מערכת של צדק חלוקתי המעבירה כספים מכיס אחד לאחר - ואינה מטילה נטל כלכלי נוסף על הציבור.

העלויות שאנחנו לא מכירים

ואולם גביית המס כן טומנת בחובה עלויות נכבדות. מקובל לחלק את העלויות האלו לכמה קטגוריות. הסוג הראשון הוא הברור מכולם – תקציב הרשויות הממשלתיות המשמשות לקביעת המס וגבייתו. אנו משלמים את שכרם של פקידי השומה ומפקחי המס, שכר הפרקליטים המנהלים ערעורי מס בפני בתי המשפט ושכר השופטים, שכר עובדי ההוצאה לפועל העוסקים בגביית המס ושכר הסוהרים הכולאים מעלימי מס. אלו הן העלויות האדמנסטרטיביות (administrative costs) של מערכת המס. הסוג השני גם הוא ברור יחסית: אנשים וחברות המגישים דו"חות מס משלמים למנהלי חשבונות, לרואי חשבון ולעורכי דין כדי שיוכלו לעמוד בכל הוראות דיני המס. אלו הן עלויות הציות (compliance costs).

רואי חשבון. ב-1998 הוערכה עלות הציות ב-32 מיליארד שקל, ומאז כנראה גדלה משמעותית
רואי חשבון. ב-1998 הוערכה עלות הציות ב-32 מיליארד שקל, ומאז כנראה גדלה משמעותיתצילום: קמחי מוטי

עלויות האדמינסטרציה והציות, על אף שהן לכאורה ברורות, לא חשופות למרבית הישראלים. מרבית אזרחי המדינה הינם שכירים, שמשלמים מס הכנסה מידי חודש בדרך של ניכוי ממשכורתם, ומשלמים מע"מ ומיסי קנייה במסגרת המחיר הכולל של המוצרים. אם כן, הישראלי הממוצע כלל לא נחשף לקיומה של מערכת המס ולמחיר שהיא גובה מאיתנו. כך, השיח הכלכלי בישראל נמצא בעמדת נחיתות מובנית. קשה לגרום לישראלים להתעניין במחיר המס - שנעלם מן העין - והרבה יותר קל לנפנף לנגד עיניהם בתועלתו של המס. תוכניות ממשלתיות גרנדיזיות כמו מחיר למשתכן, למשל, נתפשות כתועלת נטו מבחינת מרבית הישראלים – שכן הם אינם מודעים למחיר שהם משלמים על כך, משום שהחשבון משולם בפועל על ידי אדם אחר.

אבל הסוג השלישי של עלויות הוא המסוכן והמשמעותי יותר. אלה לרוב עלויות אלו הסמויות מן העין גם עבור אלו שמשלמים אותן, וחמור מכך – גם עבור חברי הכנסת שמטילים אותן על הציבור. אלו הן עלויות הנטל העודף (deadweight loss) - המחיר שאנו משלמים כדי להימנע ממסים, באופן לגיטימי או כפעילות אסורה. העלות של העלמת מס אסורה קלה יותר להבנה אינטואיטיבית: אדם שמעלים מסים צריך להשקיע בהסתרת עקבותיו. הוא יקבל תשלומים לא מדווחים ויבזבז זמן יקר בהלבנתם, הוא יפקיד כספים בחשבונות בנק זרים ברחבי העולם, וישקיע זמן ומשאבים בהסתרת ההגידול בהונו האישי. זוהי הכלכלה השחורה הידועה לשמצה, המגיעה לפי הערכות להיקף ניכר של כ-22% מהתמ"ג בישראל.

העלות של הימנעות לגיטימית מתשלום מס היא הנסתרת ביותר מן העין. זהו בעל עסק הרוצה להעסיק עובד נוסף אך נמנע מלעשות זאת משום ששיעורי המס מגדילים את עלות המעביד. זהו הצעיר המשכיל המעדיף לעבור למדינה זרה בה ההכנסה נטו שלו תהיה גבוהה יותר. זו המשפחה שמצמצמת את הצריכה שלה בגלל שהמע"מ מייקר את מחירי המוצרים. בכל המקרים האלו, ישראלים משנים את התנהגותם בגלל מערכת המס, באופן שמקטין את הכלכלה הישראלית ופוגע בכולנו.

קניות בסופר. גם הימנעות מרכישה בגלל המע"מ - היא עלות של המס
קניות בסופר. גם הימנעות מרכישה בגלל המע"מ - היא עלות של המסצילום: ניר קידר

לשלם מסים זה עסק יקר

אז מה המחיר של מיסים בישראל? ניתן היה לצפות שהנתונים יהיו זמינים וברורים, כך שחברי הכנסת והממשלה יוכלו לקבל החלטות מושכלות לגבי מדיניות המס של ישראל. בפועל, לעומת זאת, מדובר בשאלה שנותרה כמעט חסרת מענה. המחקר האחרון מבוסס הנתונים שנערך בנושא, כידוע לי, הוא משנת 1998, אז הוערכו עלויות הציות בלבד בכ-32 מיליארד שקל. רק לשם המחשת חוסר היעילות, בשנת 1999 גבתה המדינה מיסים בסך כ-128 מיליארד ש"ח. לשלם מסים בישראל זה עסק יקר.

אם הנתונים של 1998 הם מפחידים, ייתכן שמחקר עדכני יוביל להתקפי חרדה של ממש. העולם התקדם משמעותית ב-20 השנים האחרונות, והאתגרים שעומדים כיום בפני רשות המיסים ובפני נישומים נהפכו למורכבים יותר. הכלכלה כיום היא בינלאומית יותר, וירטואלית יותר ומסובכת יותר, וגביית מס נהפכה לתהליך קשה מאי פעם. מעבר לכך, גם חוקי המס נהפכו למורכבים יותר - ב-20 השנים האחרונות פקודת מס הכנסה לבדה תוקנה 108 פעמים, וזאת מבלי להתייחס לתיקונים בחוקי מיסוי מקרקעין, חוק המע"מ ותקנות חדשות שנכנסו לתוקף או שונו.

המציאות הזו הובילה לכך שבמדד קלוּת עשיית עסקים הגיעה ישראל למקום ה-90 הלא מחמיא בסעיף תשלום מסים. לפי המדד, חברה ישראלית תשקיע בממוצע 239 שעות בשנה במילוי חובות הדיווח שלה לרשות המסים. מדד תחרותיות המס הבינלאומי מדרג את ישראל במקום האחרון ביעילות גביית מסים על הכנסות מעבודה, וקובע שהעלות של גביית שקל אחד במסים בישראל היא 1.8 שקלים.

הנתונים המדהימים האלו נעדרים לחלוטין מהשיח הציבורי. הממשלה הבאה שתקום כאן לאחר הבחירות תצטרך להתמודד עם גירעון נכבד שהותיר אחריו שר האוצר היוצא. מפלגות רבות מבטיחות הרים וגבעות לציבור בנוגע להגדלת ההוצאה הציבורית בכל תחום, החל מקצבאות לקשישים וכלה בהרחבה מערכת הבריאות - אך נמנעים מלחשוף כיצד יממנו את החלומות שהם נוטעים בציבור. הדרכים היחידות לצאת מהבור של כחלון הן העלאות מיסים, צמצום הוצאה ציבורית או גם וגם. בהתחשב במחיר הכבד שהפוליטיקאים רוצים להשית על כולנו, הגיע הזמן שנדרוש תשובות ברורות יותר מנבחרי הציבור שלנו.

משה כחלון
שר האוצר משה כחלוןצילום: עופר וקנין
אמיר קופר

אמיר קופר | |מוטל בספק

אמיר קופר הוא רו"ח ועו"ד המתמחה בתחום המסים במשרד בנימיני ושות'. בעל תואר ראשון במשפטים וחשבונאות מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים עם התמחות במסים מ-NYU. מתעניין וכותב על נושאים כלכליים, משפטיים ופוליטיים בבלוג פייסבוק .

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ