תפסיקו להילחם ברוג'ר ווטרס - הבעיה האמיתית נמצאת בחצר האחורית של משרד האוצר - אמיר קופר - הבלוג של אמיר קופר - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תפסיקו להילחם ברוג'ר ווטרס - הבעיה האמיתית נמצאת בחצר האחורית של משרד האוצר

דירוג תחרותיות המס הבינלאומי בוחן ומדרג מדי שנה את כלכלות מדינות OECD, בניסיון לבחור את מערכת המס הטובה ביותר לקידום הפעילות העסקית. המדד הנו ההשוואה הבינלאומית המלאה ביותר בין מערכות המס השונות של המדינות המפותחות, והוא לא מחמיא לישראל

רוג'ר ווטרס בהופעה
Silvia Izquierdo/אי־פי

בחודשים האחרונים יש סוגיה אחת שטורדת את מנוחתם של שרי הממשלה: BDS. תנועת החרם העולמית היא האויב הרשמי החדש בישראל, והממשלה נחושה לעשות כל שביכולתה למנוע ממחרימים למיניהם לעצור את זרימת ההשקעות לתוך ישראל.

אמנם, עד כה נראה שהצלחת התנועה מתמצה פחות או יותר בביטול הופעת מוזיקה או שתיים, אך ממשלת ישראל ממשיכה להתייחס לאיום ברצינות. אבל בזמן שיד ימין פועלת נמרצות במישור המדיני למנוע פגיעה באינטרסים כלכליים חשובים, נראה שיד שמאל עושה כל שביכולתה להקשות על השקעות זרות. כדאי לשרים המנהלים מלחמת חורמה ב-BDS להסתובב ולראות מה קורה באותו הזמן מאחוריהם, במשרד האוצר שלנו. ספציפית, במערכת המס הישראלית.

דירוג תחרותיות המס הבינלאומי בוחן ומדרג מדי שנה את כלכלות מדינות OECD, בניסיון לבחור את מערכת המס הטובה ביותר לקידום הפעילות העסקית. מערכת מס שבנויה היטב היא יעילה, פשוטה ומקדמת פעילות כלכלית. המדד הנו ההשוואה הבינלאומית המלאה ביותר בין מערכות המס השונות של המדינות המפותחות.

וההשוואה אינה מחמיאה לישראל. בשנים האחרונות, ישראל מידרדרת מדי שנה בדירוג תחרותיות מערכת המס, והשנה היא ניצבת במקום ה-30 מבין 35 מדינות. דווקא במדדים הנוגעים לשיעורי המס, ישראל מראה ביצועים לא רעים. שיעור מס החברות הוא נמוך מהממוצע ב-OECD; שיעור המע"מ של 17% מציב אותנו במקום ה-9 בדירוג; במדד החזר הון ההשקעה, מדד שמתייחס לשיעורי פחת ויכולת ניצול הפסדים לצורכי מס, טיפסנו כבר עד המקום החמישי; ואנחנו גם אחת מ-12 המדינות היחידות בדירוג שלא מטילה מס ירושה. אבל מערכת המס הישראלית היא מסובכת וקשה להבנה, עד כדי כך שהיתרונות היחסיים שלנו נמחקים כמעט לחלוטין.

מרחיקים את המשקיעים

ראשית, כשבוחנים את מיסוי היחידים בישראל מגלים שהעלות הכלכלית של גביית מס על יחידים היא גבוהה להחריד. ישראל נמצאת בתחתית הדירוג במדד זה. העלות בישראל של גבייה של שקל אחד נוסף ממיסוי הכנסה עסקית של יחידים היא 1.77 שקלים. העלות הגבוהה נובעת ממבנה מדרגות המס ליחידים, שמהווה תמריץ שלילי להגדלת ההכנסה מפעילות עסקית.

לתחתית הדירוג הגענו גם במדד סיבוכיות מערכת המס לחברות. חברה ישראלית תידרש לבצע מידי שנה מספר מדהים של כ-21 תשלומי מס בממוצע לרשות המסים ולהשקיע כ-110 שעות בממוצע בשביל להגיש דו"ח מס. כלומר, מרבית העסקים מבלים חודש שלם במהלך השנה רק בלדווח למס הכנסה מה נעשה ביתר השנה. החוק לעידוד השקעות הון הוסיף גם הוא עוד נקודות שליליות לדירוג סיבוכיות מערכת המס.

ולבסוף, לישראל יש מערכת אמנות מס מצומצמת יחסית והיא חתומה על 55 אמנות מס בלבד (הממוצע במדינות ה-OECD הוא 77 אמנות מס). מיעוט אמנות המס הוא סוגיה כואבת במיוחד בהתחשב בכך שישראל לא פוטרת ממס הכנסת דיווידנד מהשקעות אסטרטגיות, בניגוד למרבית המדינות המופיעות במדד. למרות שיעורי המס הנמוכים, מערכת המס הישראלית מסתמנת כמסורבלת ולא יעילה – עלויות הציות לחוקי המס הן גבוהות מדי, גביית המס יקרה מידי ועסקים ישראליים נמצאים בנקודת חיסרון לעומת מקביליהם בעולם.

אם יש משהו שאפשר ללמוד מדירוג תחרותיות מערכות המס, הוא ששיעור המס הוא רק מרכיב קטן שיש לתת את הדעת לגביו כשמנסים לבנות מערכת מס שמעודדת פעילות עסקית. פשטות מערכת המס חשובה לא פחות. ובעולם שבו הון, פיזי ואנושי, הוא נייד יותר מאי פעם בהיסטוריה, החשיבות של פשטות המערכת רק מתגברת.

תאגידים רב לאומיים זוכים בפועל לשיעורי מס אפסיים בכל מקום בעולם, בזכות תכנוני מס חכמים ותחרות גוברת על עסקים. במציאות הנוכחית, מדינה שרוצה למשוך השקעות זרות לא יכולה להסתפק רק בהפחתת תג המחיר של גביית המס, היא צריכה גם להבטיח מערכת ודאית, יציבה וקלה להבנה.

בשביל להשיג את המטרה הזו, אנו צריכים שינוי גישה עקרוני. את חוק עידוד השקעות הון צריך לבטל. החוק מעניק הטבות מס מפליגות לחברות שעומדות בקריטריונים סבוכים יחסית, שמעידים לדעת הכנסת על סיכויי הצלחה עסקית בעתיד. אם חברי הכנסת שלנו היו יודעים לצפות הצלחה עסקית, הם היו מנהלי קרנות הון סיכון.

בנוסף, צריך להפחית את מספר התשלומים שמשלמת כל חברה למס הכנסה. הפחתת מספר התשלומים לא צפויה לפגוע באוצר המדינה ואפילו ניתן להשיג מטרה זו בלי לפגוע באחידות הגבייה לאורך השנה. רק נדרשת תשומת לב לנטל המוטל על עסקים שמבקשים לציית לחוקי המס. הקלה בנטל הדיווח גם ניתן להשיג בקלות יחסית, באמצעות מעבר מעקרונות מיסויים אמורפיים יחסית לכללים ברורים וחד משמעיים.

מבנה המס ליחידים צריך לעבור רפורמה משמעותית. המגמה העולמית היא להפחית את שיעורי המס ולהגדיל את בסיס המס. בישראל המגמה היא הפוכה. פקודת מס הכנסה עמוסה בפטורים וזיכויים שניתנים לקבוצות אינטרסים, ובשביל לפצות על אובדן הגבייה, מדרגות המס הן פרוגרסיביות מדי ביחס למדינות המערב. כך נוצר מצב שבו אדם שמשקיע מאמצים להתפרנס מטפס במהירות במעלה מדרגות המס.

נראה שממשלת ישראל לא מודעת לכך שמדיניות מיסוי היא כבר מזמן לא עניין לאומי בלבד. זהו עסק בינלאומי ותחרותי במיוחד. ובינתיים, אנחנו רחוקים מלנצח בתחרות הזו. מי שרוצה לתפוס כותרת, מוזמן להמשיך להילחם ברוג'ר ווטרס או להתעסק באשרות כניסה של סטודנטיות בנות 21. אבל מי שמעוניין באמת לראות את ישראל בחזית הכלכלית העולמית צריך להתחיל לחשוב איך להפוך את מערכת המס הישראלית ליותר מרק כלי לגביית כספים מאזרחי המדינה, אלא למערכת שקשובה לצרכים של עסקים ומנסה לעודד אותם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

בית הדין הארצי לעבודה

ביטוח סוציאלי הוא פטרנליסטי - ומוצדק

עובדת שבחרה לוותר על ביטוח אובדן כושר עבודה התחרטה על זה כשחלתה שנתיים מאוחר יותר, ותבעה את המעסיק. ואולם, בית הדין לעבודה קבע כי העובדת אינה זקוקה להגנה פטרנליסטית מצד החוק ומצד המעסיק, ואיש אינו זכאי להתערב בהחלטותיה

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#