כך נשיג השפעה על חינוך ילדינו – בלי להוסיף שקל למשרד החינוך - אמיר קופר - הבלוג של אמיר קופר - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נשיג השפעה על חינוך ילדינו – בלי להוסיף שקל למשרד החינוך

ישראל מנסה בשנים האחרונות לעשות צעדים לקידום בחירה בחינוך. ואולם, בחירה בחינוך רלוונטית רק אם היא מעניקה להורה השפעה אמיתית על הגישה הפדגוגית שבה ילדיו יחונכו, ויוצרת לבית ספר תמריץ להשתפר ולהתייעל

3תגובות
תיכון. אילוסטרציה
ניר כפרי

מערכת החינוך הישראלית מקולקלת. משרד החינוך נהנה כיום מהתקציב הגבוה ביותר בישראל, לאחר שעבר את תקציב הביטחון בשנים האחרונות. התקציב הממשלתי קפץ כמעט פי 3 בעשרים השנים האחרונות, וזאת מבלי לקחת בחשבון תמיכות ניכרות של רשויות מקומיות במערכת החינוך. אך השירות לצרכני המערכת – התלמידים – כנראה לא השתפר באופן משמעותי.

תלמידי ישראל לא חכמים או מוכשרים יותר מפי 3 משהיו לפני עשרים שנה. למעשה, ישראל מציגה באופן עקבי נתונים נמוכים מהממוצע במדינות מערביות במבחני פיז"ה ובאינטגרציה בין תלמידים משכבות סוציואקונומיות שונות. מערכת החינוך הישראלית היא המחשה ברורה ומצערת לכך שלשפוך עוד כסף על מערכת ציבורית כושלת, ללא רפורמה יסודית, לא יכול להוות פתרון לבעיות הבסיסיות של המערכת.

בעוד מדינות מערביות רבות עוסקות בשנים האחרונות בשאלה כיצד לקדם בחירה בתחום החינוך, ולאזן אותה מול שיקולי הוגנות, ישראל נותרת מאחור ומתקדמת בצעדים אטיים ולא מספקים. סוגיית הבחירה בחינוך היא סוגיה ערכית וכלכלית כאחד. חלק מן המדינות תופסות את החירות של הורים לחנך את ילדיהם על פי אמונתם וערכיהם כזכות יסוד הנכללת במסגרת הזכות הכללית של כל ילד לקבל חינוך. בחלק מהמדינות, דוגמת הולנד ובלגיה, מדובר בזכות שזכתה אף לעיגון חוקתי. במקומות אחרים, כגון בארה"ב, מדובר בערך חברתי יסודי, אפילו אם לא מעוגן במסמך חוקתי.

מעבר לסוגיה הערכית, הניסיון המצטבר במדינות OECD המקדמות תחרות ובחירה בחינוך, כגון בהולנד, אסטוניה, שוודיה, דנמרק, צ'ילה, בלגיה וארה"ב באופן חלקי, מלמד על יתרונות כלכליים משמעותיים לבחירה בחינוך הנעשית נכון. שוק חופשי בחינוך מאלץ את בתי הספר להשתפר ולהתייעל באופן קבוע, במטרה לענות על הביקוש מצד התלמידים והוריהם. הבחירה בין כמה אפשרויות חינוכיות לרוב גם מקושרת עם מעורבות רבה יותר של הורים בחינוך הילדים, ובשביעות רצון של הילדים מהמערכת החינוכית.

אבל כמובן שלא כולם מסכימים כי תחרות בין בתי ספר היא תמיד רצויה. החשש של רבים הוא שפתיחת שוק החינוך לתחרות מלאה, על ידי מתן היתר גורף לפעילות של בתי ספר פרטיים, תוביל לבעיות משמעותיות בשוויון הזדמנויות בין ילדים. בתי ספר פרטיים יוכלו מחד להציע משכורות גבוהות ולמשוך אליהם מורים מצטיינים, ומאידך יעדיפו לקבל לשורותיהם תלמידים ממעמד סוציואקונומי גבוה, שעלות החינוך שלהם היא בממוצע נמוכה יותר ביחס לשכר הלימוד שניתן לגבות מהם.

כך עלולה להתקבל התוצאה הקשה שתלמידים מרקע בעייתי נדחקים למערכת החינוך הציבורית, שמשאביה מצומצמים ודלים יחסית. אבל תכנון נבון של מערכת חינוך עשוי להתגבר על קשיים אלו ולאפשר ליהנות מהיתרונות הברורים של תחרות בחינוך.

מרבית המדינות המקדמות בחירה בחינוך עושות זאת על ידי סבסוד ציבורי כלשהו למערכת חינוך פרטית, לעתים בשיעורים ניכרים. הסבסוד יכול להינתן בדרכים שונות, בין אם באמצעות מתן שוברים עם שווי כספי נקוב להורים, שיוכלו לבחור את בית הספר שיחנך את ילדים, ובין אם באמצעות מתן זיכויים ממס או החזרי מס להורים ששולחים ילדיהם לחינוך פרטי.

הסבסוד הציבורי יכול להינתן גם באופן דיפרנציאלי, כלומר שרק תלמידים מרקע סוציואקונומי חלש יקבלו שוברים, או שגובה השובר ישתנה בין תלמיד לתלמיד לפי מצבו הכלכלי, בכדי לצמצם את ההעדפה האפשרית של קבלת בני עשירים בלבד בבתי ספר פרטיים. סבסוד זהה למערכת הציבורית והפרטית מצמצם את הסכנה התיאורטית של היווצרות שתי מערכות חינוך מקבילות עם פערים משמעותיים ביניהן, ויאפשר לתלמידים ולהורים ליהנות מכל היתרונות של בחירה בחינוך.

ישראל מנסה בשנים האחרונות לעשות צעדים לקידום בחירה בחינוך. מאז 2010, למשל, מקדם משרד החינוך תוכנית של ביטול איזורי הרישום ברשויות מקומיות, במטרה למנוע את העיוות הקיים שגורלו החינוכי של תלמיד נקבע לפי מקום מגוריו. אבל למרות ההתפתחות החיובית הזו, ללא צעדים משלימים היא חסרת ערך בפועל. בחירה בחינוך רלוונטית רק אם היא מעניקה להורה השפעה אמיתית על הגישה הפדגוגית שבה ילדיו יחונכו, ויוצרת לבית ספר תמריץ להשתפר ולהתייעל.

בשביל שהבחירה בין בית ספר א' לבין בית ספר ב' תהיה משמעותית, צוות המורים וההנהלה של כל בית ספר צריך להיות חופשי לקבוע את הגישה החינוכית המתאימה בעיניו ולהיות מתוגמל על הצלחתה. ללא התקיימות התנאי ההכרחי הזה, הבחירה בחינוך אינה בחירה כלל.

ותנאי זה כמובן לא מתקיים בישראל. הגורמים לכך הם רבים. ראשית, משרד החינוך אינו עוסק רק בהתוויית מדיניות ופיקוח, אלא ממש מעורב בניהול ברמת המיקרו. הריכוזיות של משרד החינוך, שמלווה כמובן במנגנוני פיקוח מנופחים ולא יעילים, שוללת כל אפשרות של תחרות בין גישות חינוכיות שונות. שנית, הגבלות דרקוניות על פתיחת בתי ספר בבעלות פרטית מגבילות משמעותית את התמריץ לשפר את השירות הניתן לתלמידים. ושלישית, הסכמים קיבוציים עם ארגוני מורים מונעים כל אפשרות של תגמול מבוסס הצלחה למורים - או פיטורי מורים כושלים.

מערכת החינוך הישראלית צריכה לעבור מהפכה יסודית. המערכת, כפי שהיא כיום, לא מסוגלת למצות את הפוטנציאל של תלמידי ישראל. המערכת הציבורית נכשלה. שילוב גורמים פרטיים בתחום החינוך עשוי להיות חבל ההצלה שאנו זקוקים לו.

אבל לא מדובר בפתרון קסם. הפרטה בסופו של דבר היא כלי בלבד, ובכל מקרה בתחום החינוך היא אינה תחליף לקיומה של מערכת ציבורית מקבילה. המטרה הסופית אינה הפרטה אלא הַתחָרָה – יצירת תחרות משוכללת המקדמת יעילות ורווחה. בשביל להשיג מטרה זו לא ניתן להסתפק רק בפתיחת בתי ספר פרטיים. משרד החינוך חייב לצמצם משמעותית את תפקידו ולבזר סמכויות. צריך לאפשר לבתי ספר, ביחד עם ההורים, לגבש את הגישה הפדגוגית הנכונה להשגת המטרות החינוכיות, וליצור גם במערכת החינוכית הציבורית מנגנונים המאפשרים תגמול מורים על בסיס הצלחתם בחינוך ילדינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

בית הדין הארצי לעבודה

ביטוח סוציאלי הוא פטרנליסטי - ומוצדק

עובדת שבחרה לוותר על ביטוח אובדן כושר עבודה התחרטה על זה כשחלתה שנתיים מאוחר יותר, ותבעה את המעסיק. ואולם, בית הדין לעבודה קבע כי העובדת אינה זקוקה להגנה פטרנליסטית מצד החוק ומצד המעסיק, ואיש אינו זכאי להתערב בהחלטותיה

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#