אירוע אחד מדהים שהתרחש בענקית הנפט הוא שיעור לכולנו על בלימת חברות מזהמות

איך נוכל להסיט את הכסף שלנו מחברות הדלקים המזהמות, האם זה באמת תלוי רק בנו - ומה המקרה המדהים שהתרחש בענקית הנפט אקסון מוביל? ■ מדריך האקלימיסטים להסטת השקעות, חלק ב'

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית זיקוק של אקסון מוביל במונטנה, ארה"בקרדיט: Matt Brown/אי־פי

לפני חצי שנה התרחש אירוע כמעט בלתי־נתפס בהנהלה של אקסון מוביל האמריקאית - אחת מחברות הנפט הגדולות והמזהמות בעולם. קרן גידור קטנה, ירוקה ואקטיביסטית בשם אנג'ין 1 (Engine 1) הצליחה להכניס שלושה נציגים שלה לדירקטוריון החברה, שמונה בסך הכול 12 איש. המטרה - לכפות על אקסון להפחית את הפליטות המזהמות שלה ולשנות אסטרטגיה לטובת מדיניות אקלימית. כשמדובר בענקית אנרגיה שכל מטרתה היא מיקסום רווחים מהפקה ומכירת דלקים מאובנים - הגורם המרכזי להתחממות כדור הארץ - מדובר ברעידת אדמה של ממש.

את המהלך הזה רקמה אנג'ין 1 עם אחזקות מיניאטוריות של 0.02% בלבד ממניות אקסון. איך היא עשתה את זה? בתוך חמישה חודשים היא הצליחה לגייס לטובתה כמה מהמשקיעים הגדולים בעולם, כדי לגרום לסילוקם של שלושה דירקטורים ותיקים ולהחליפם בנציגים שלה - בכירים לשעבר בעולם העסקים שתומכים באג'נדה ירוקה.

המהלך הזה כבר נכנס לדפי ההיסטוריה כציון דרך חשוב באקטיביזם הסביבתי, והיכה גלים בענף האנרגיה, בוול סטריט ובעיתונות הכלכלית בארה"ב. בניו יורק טיימס נכתב כי לפי פרשנים, ההצלחה של הקרן להשפיע מבפנים על ענקית נפט כמו אקסון מהווה הוכחה שגם המשקיעים הגדולים בעולם עברו לצד של פעילי האקלים, וכי מדיניות אקלימית אינה רק דבר חיוני לשמירה על כדור הארץ, אלא גם מודל עסקי בן־קיימא של חברות גדולות.

מחאה של פעילי סביבה נגד אקסון מוביל בניו יורק, ב-2019צילום: בלומברג

המהלך של אנג'ין 1 ממחיש כי גם גופים קטנים יכולים להשפיע, ואפילו באופן דרמטי, על המדיניות האקלימית של תאגידים גדולים. נכון, זהו מהלך יוצא דופן שהתרחש בחלונות הגבוהים של עולם העסקים, אך הוא יכול להוות השראה עבורנו, האזרחים. אנחנו אמנם לא יושבים בדירקטוריונים של חברות נפט ולא מנהלים מאבקי איתנים מול תאגידים, אבל אנחנו בהחלט יכולים להפחית את ההשקעה של הכסף שלנו בחברות הדלקים המזהמות.

בפרק 7 של פודקאסט האקלימיסטים אירחנו את ליהיא סקולר, חברה בפורום "כסף נקי" ומייסדת גיטא (Global Impact Tech Alliance) - ארגון בינלאומי לעידוד השקעות באימפקט־טק, שהציגה דרכים שונות להסטת השקעות. "מה שבולם את כל הסיפור של הסטת השקעות בישראל אינו בעיה טכנית או פיננסית, אלא מודעות של הציבור. אם היו מארגנים 10,000 איש בבת אחת שיתקשרו לסוכן הפנסיה שלהם וידרשו שהכסף שלהם יהיה נקי - זה יקרה. המוסדות הפיננסיים בארץ בטוחים שלציבור הישראלי לא אכפת", היא אמרה.

אולי הגיע הזמן שיהיה לנו אכפת. כל אחד ואחת מאיתנו יכול לנקוט יוזמה אישית ולהסיט את הכסף שלנו באופן ישיר: להוציא את כספי החסכונות שלנו שמושקעים בחברות הדלקים המזהמות, דרך קרנות פנסיה, קופות גמל ואפיקי חיסכון אחרים. נזכיר כי הישראלים מושקעים בסכום כולל של יותר מ-50 מיליארד שקל במניות ואיגרות חוב של תעשיית הדלקים המאובנים. הכסף הזה הוא צינור החמצן של התעשייה הזאת - חברות נפט, גז ופחם.

אז איך נוכל להוציא את הכסף שלנו מחברות הדלקים?

לצערנו, הדרך אינה פשוטה כמו להעביר כסף בביט או לסחור במניות באפליקציה פיננסית, אבל זה אפשרי, וכל אחד יכול לעשות את זה. בפורום כסף נקי - קואליציית ארגוני סביבה שמפעילה לחצים על קרנות הפנסיה כדי לגרום להסטת השקעות מחברות מזהמות - פיתחו מדריך קצר ומעשי. הנה כמה אפשרויות:

בפנסיה, בביטוח ובקופת הגמל. אפשר לתעדף השקעה לפי גוף השקעה נקי, לפי המדרג של פורום "כסף נקי". בטור שעבר הזכרנו כי שני גופים פיננסיים גדולים בישראל כבר הצהירו בשנה האחרונה על הסטת השקעות - קבוצת הביטוח מגדל ובית ההשקעות אלטשולר שחם. מגדל הכריזה בסוף 2020 כי עד סוף העשור תסיט 100% מההשקעות שלה מדלקים מאובנים; ובאלטשולר הכריזו כי יפסיקו להשקיע כסף חדש בחברות דלקים, שכן כבר כיום בית ההשקעות משקיע את האחוז הנמוך ביותר בדלקים מאובנים מבין הגופים המוסדיים הישראליים.

אם אתם חושבים שגוף ההשקעה שלכם לא נקי מספיק, אפשר לשלוח מייל מנוסח מראש בדרישה לפנסיה נקייה מהשקעה בחברות מזהמות.

בקרן השתלמות. אפשר להשקיע את הכסף בקרנות נאמנות של בית ההשקעות "כרמים"- בית השקעות ירוק ונקי ב-100% מהשקעה בדלקים מאובנים. כמו כן, קיימות קרנות נוספות הנמצאות בבדיקה לקבלת תו קרן נקייה מפורום כסף נקי.

עבור משקיע עצמאי. בישראל קיימת קרן סל עוקבת מדד ת"א 125 - אקלים נקי (מס נייר :1174796). לגבי השקעה בחו"ל, ניתן למצוא מידע שימושי במדריך של אתר Go Fossil Free.

השקעה פרטית. מי שמחזיק באפיק חיסכון פרטי לילדים או לעצמו יכול להשקיע את כספו ישירות, באופן עצמאי, בחברות של אנרגיה ירוקה או חברות עם אימפקט סביבתי גבוה, או בתעודות סל כאלה. אפשר לתת לדוגמה את TAN, שהיא תעודת סל של אנרגיה סולרית; או את QCLN, שהיא תעודת סל של אנרגיה נקייה. הן נסחרות בארה"ב וניתן לקנות אותן דרך חשבון השקעות ישראלי.

הבהרה: אין בכל הכתוב לעיל המלצה להשקעה, האקלימיסטים אינם יועצי השקעות.

עוד מידע באתר פורום כסף נקי ובפרק 7 של פודקאסט האקלימיסטים, העוסק בהסטת השקעות.

נדן פלדמן ואבנר גרוס | האקלימיסטים

האקלימיסטים הוא הבלוג הראשון בישראל הקושר בין משבר האקלים ובין ההשלכות הכלכליות של המשבר, שהן מרחיקות לכת ועתידות לעצב מחדש את עולמנו. בבלוג נסקר את המשבר מזוויות שונות, בעיקר כלכליות, כמו וול סטריט והמהפכה הירוקה, קפיטליזם הרסני מול קפיטליזם אקולוגי, ההשפעות של תעשיות מזהמות כמו בשר, אופנה ונפט, ואיך כל זה קשור לחיי היומיום שלנו - מהרכב המזהם, דרך הקניות בסופר, ועד המזגן בסלון.

נדן פלדמן הוא עיתונאי כלכלה עולמית ב-TheMarker מאז 2011. כמו כן הוא דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטה העברית, החוקר קשרי תאגידים אמריקאים עם גרמניה הנאצית. עורך כתב העת האקדמי 'טבור' העוסק באירופה במאה ה-20.

ד"ר אבנר גרוס הוא חבר סגל בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים ובמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. אבנר מרצה על משבר האקלים וחוקר את השפעתו על צמחים ואוקיינוסים בכדי לחזות איך יראה הכדור שלנו בעתיד הקרוב והרחוק.

לפודקאסט האקלימיסטים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker