זה לא הטבעונות או הטיסות: רוצים למנוע את משבר האקלים? זה מה שעליכם לעשות

וגם - איך בכלל הגענו למצב הזה? למה אנחנו מתמודדים עם משבר אקלים? ומי אחראי לו - האדם או השמש?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גרטה תונברג (מקדימה) במחאה למען עצירת ההתחממות העולמית בשוודיה

לעבור לטבעונות, לעשות קומפוסט, להפסיק לטוס ואולי גם להחליט לא להביא ילדים לעולם. בעיני רבים, אלה הן הפעולות המועילות ביותר שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להפחית למינימום את טביעת הרגל הפחמנית שלנו, או במילים אחרות - למזער את התרומה האישית שלנו לזיהום ההרסני של כדור הארץ, שגורם להתחממות המואצת שלו.

ברמת המיקרו, כל זה נכון. אבל ברמת המקרו, האם אלה הם באמת הגורמים המרכזיים להרס כדור הארץ? מה אחראי ליותר פליטות, טיסות פרטיות או תעשיית הבשר? מנועי בנזין או מפעלים מזהמים? בואו נדמיין לרגע את העוגה של פליטות הפחמן. איך היא מחולקת בתוכה? מהן הפרוסות העבות ביותר? כשמסתכלים על העוגה הזאת, מגלים שהאחריות האישית של האדם הפרטי בטלה בשישים מול ממדי הפליטות של שתי ישויות בעלות עוצמה אדירה - הממשלות והתאגידים.

הגרף מראה כי רוב הפליטות מגיעות מ 4 מקורות: חשמל, תחבורה, תעשיה וחקלאות. רובם המכריע נובע מפעילותם של תאגידים גדולים וממשלות ריבוניות. כל עוד החשמל, התחבורה, התעשייה והחקלאות יתבססו על אמצעים מזהמים, הרסניים, כמו חשמל המופק מפחם, תחבורה מבוססת בנזין, תעשייה כבדה שפולטת פחמן וחקלאות שגורמת לבירוא יערות גשם כמו האמזונס, אנחנו נמשיך לדהור לעבר קטסטרופה אקלימית עולמית. וכל עוד זה המצב, זה כבר פחות משנה אם כולנו, באופן אישי, נפסיק מחר לטוס, נעבור לטבעונות, ולא נביא ילדים לעולם. הממדים המכריעים של הרס כדור הארץ לא נמצאים בתחום האחריות האישית, אלא בתחום הפעולה הממשלתית.

אז מה עושים? כדי להימנע מקטסטרופה אקלימית, עלינו להגיע למצב שנפיק את כל החשמל שלנו מאנרגיה נקייה - אנרגיית שמש, ורוח, וגם אנרגיה גרעינית, שטומנת בחובה סיכונים. עלינו לחשמל את התחבורה והתעשייה ולפתח תשתית של אגירת אנרגיה יעילה יותר מזו הקיימת היום, על ידי שימוש בסוללות חשמליות או בגז מימן. ללא צעדים אלו כדור הארץ עלול להכנס למסלול התחממות מהיר שאין ממנו דרך חזרה, ולהוביל אותנו לעתיד מסוכן.

לכן, כדי לרסן את התחממות כדור הארץ, עלינו לשנות דרמטית את פעולת הממשלות והתאגידים.

הצפות בגרמניה בעקבות שינויי אקלים, אוגוסט 2021צילום: Michael Probst/אי־פי

איך הגענו למצב הנוכחי?

בואו נתחיל מההתחלה של ההתחלה. מדוע כדור הארץ מתחמם בכלל?

השמש היא המקור לכל האנרגיה בכדור הארץ. לכל כוכב לכת יש מאזן אנרגיה שמורכב מכמות קרינת השמש הנכנסת, מינוס הכמות שיוצאת בחזרה לחלל. במצב רגיל יש איזון בין הכמות שנכנסת לזו שיוצאת. במצבים חריגים, הכמות שנכנסת אינה שווה לכמות היוצאת. וזו הסיבה לשינויים אקלימיים גלובליים שהתרחשו כבר בהיסטוריה הגיאולוגית של כוכב הלכת שלנו. הכלל הוא מאוד פשוט - אם נכנסת יותר קרינה מהכמות שיוצאת - כדור הארץ יתחמם. במצב ההפוך, כדור הארץ יתקרר.

החל משנות החמישים, מדידות לוויניות של המאזן האנרגטי בקצה האטמוספירה מראות באופן עקבי כי האיזון הופר - יש יותר עלייה בכמות האנרגיה בכדור הארץ. לעלייה זו יש שני גורמים אפשריים בלבד: או שזו עלייה בכמות אנרגיית השמש שמגיעה אל פני השטח, או שיש ירידה בכמות האנרגיה היוצאת, מה שמשאיר יותר אנרגיה בכוכב הלכת ארץ. כאן מגיע תפקידם של גזי החממה. אלו גזים כמו פחמן דו חמצני ומתאן, שנמצאים במצב טבעי באטמוספירה ובולעים את קרינת השמש המוחזרת לחלל, וככה מונעים מחלקה לצאת החוצה בחזרה. זהו אפקט החממה.

שריפה באמזונס בברזיל, אוגוסט 2020צילום: CARL DE SOUZA / AFP

חשוב לציין כי ללא גזי החממה, הטמפרטורה בכדור הארץ היתה מינוס 18 מעלות ולא היה אפשר לקיים פה חיים. למזלנו, קיומם של גזים אלה מחמם את כדור הארץ לטמפ' של +15 מעלות ומאפשר את קיום החיים כפי שהם כיום. וכאן אנחנו מגיעים לסיבה שבגללה אנחנו מתמודדים כיום עם התחממות גלובלית מופרזת.

המדידות מראות כי במאה השנים האחרונות אין שינוי בכמות קרינת השמש הנכנסת. אז למה כדור הארץ מתחמם? זה מותיר רק אפשרות אחת - פעולת האדם היא שגורמת להתחממות.

לוחות לייצור אנרגיה סולרית בשווייץצילום: בלומברג

ואכן, מאז אמצע המאה ה-20, כמות גזי החממה באטמוספירה עלתה בכ-50%. זה קרה בגלל שימוש בדלקים כמו נפט, פחם וגז, ששריפתם פולטת פחמן דו חמצני כתוצר לוואי. זה קרה בגלל פעולת האדם.

ולכן, הדרך היחידה לעצור את התחממות כדור הארץ היא הפסקה מוחלטת של פליטות גזי החממה עד 2050. אחרת אנחנו נגיע אל הרף המסוכן של התחממות במעלה וחצי מאז תחילת המהפכה התעשייתית. זוהי כבר התקרבות לנקודת האל חזור - אם נחצה את הנקודה הזאת, קצב אירועי האקלים הקיצוניים יחריף, וכדור הארץ ייכנס לשיבוש הגדול מכולם.

בטור הבא: מה אנחנו יכולים לעשות כדי לגרום לממשלות לפעול במלוא הכוח כדי למנוע קטסטרופה אקלימית עולמית

נדן פלדמן ואבנר גרוס

נדן פלדמן ואבנר גרוס | האקלימיסטים

האקלימיסטים הוא הבלוג הראשון בישראל הקושר בין משבר האקלים ובין ההשלכות הכלכליות של המשבר, שהן מרחיקות לכת ועתידות לעצב מחדש את עולמנו. בבלוג נסקר את המשבר מזוויות שונות, בעיקר כלכליות, כמו וול סטריט והמהפכה הירוקה, קפיטליזם הרסני מול קפיטליזם אקולוגי, ההשפעות של תעשיות מזהמות כמו בשר, אופנה ונפט, ואיך כל זה קשור לחיי היומיום שלנו - מהרכב המזהם, דרך הקניות בסופר, ועד המזגן בסלון.

נדן פלדמן הוא עיתונאי כלכלה עולמית ב-TheMarker מאז 2011. כמו כן הוא דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטה העברית, החוקר קשרי תאגידים אמריקאים עם גרמניה הנאצית. עורך כתב העת האקדמי 'טבור' העוסק באירופה במאה ה-20.

ד"ר אבנר גרוס הוא חבר סגל בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים ובמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. אבנר מרצה על משבר האקלים וחוקר את השפעתו על צמחים ואוקיינוסים בכדי לחזות איך יראה הכדור שלנו בעתיד הקרוב והרחוק.

לפודקאסט האקלימיסטים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker