השתגעתם? קחו את הכסף שלכם, ותעיפו אותו משם עכשיו

הסטת השקעות - מחברות דלקים שהורסות את כדור הארץ, לחברות אנרגיה נקייה שיכולות להציל אותו - היא אחת הדרכים היעילות ביותר עבורנו כאינדיבידואלים להשפיע בפתרון משבר האקלים ■ איך עושים את זה? חלק א'

פעילי אקלים מפגינים נגד השקעה בדלקי מאובנים מול הבנק המרכזי בלונדון
פעילי אקלים בלונדון. הסטת השקעות היא אחת הדרכים היעילות ביותר עבורנו להתגייס לפתרון משבר האקליםצילום: HENRY NICHOLLS/רויטרס

האם שאלתם את עצמכם כמה מהכסף שחסכתם בעבודה קשה מושקע בחברות הכי מזהמות שיש? ואם עלתה בכם תהייה כזאת, האם באמת טרחתם לברר? האם בכלל אפשר לברר נתון כזה? כמה מכם חושבים שתצליחו לגלות כשתפנו לקרן הפנסיה או לקופת הגמל ותבקשו לדעת? אז הנה נתון אחד חשוב לגבי כולנו: הישראלים מושקעים בסכום כולל של יותר מ-50 מיליארד שקל במניות ואיגרות חוב של תעשיית הדלקים המאובנים. הכסף הזה הוא צינור החמצן של התעשייה הזאת - חברות נפט, גז ופחם.

את הנתון הזה חישב ארגון פורום כסף נקי - קואליציה של ארגוני סביבה וחברה שעוסקת בהיבטים הפיננסיים של ההתמודדות עם משבר האקלים. הארגון מפעיל לחץ על קרנות הפנסיה בישראל כדי לגרום להסטת השקעות של כספי ציבור מתעשיות הדלקים המזהמים. את הקואליציה מובילים הארגונים גרינפיס, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה, שומרי הבית, צלול ו-Fossil Free Israel.

את הנזק העצום שגורמות חברות הדלקים לכדור הארץ כבר סקרנו בטור זה ובפודקאסט האקלימיסטים. הן אחראיות כבר עשרות רבות של שנים לחלק גדול מסך הפליטות המזהמות בעולם, ולכן יש להן תרומה מכריעה למשבר האקלים שעימו אנחנו מתמודדים היום.

למעשה, לפי הערכות שונות, 20 חברות האנרגיה הגדולות בעולם אחראיות ל-30%-50% מהפליטות המזהמות. הגדולות והמזהמות ביותר הן אקסון מובייל, שברון, רויאל דאץ', של, BP, גזפרום הרוסית, וחברת הנפט הממשלתית של סעודיה. לולא הפעילות המזהמת של חברות הדלקים, ספק רב אם היינו מתמודדים כיום עם משבר אקלים שנוצר כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, כפי שהוכיחו מחקרים רבים לאורך השנים.

ולמרות זאת, ברחבי העולם, וכאן בישראל, המוני אנשים ממשיכים להשקיע את הכסף שהם חסכו בחברות הדלקים האלה. הם עושים זאת לרוב ללא ידיעתם, דרך הגופים המוסדיים. בכך הם ממשיכים להעניק לחברות הדלקים כוח במקום לרסן אותן, ובמקום להשקיע את הכסף בחברות של אנרגיה ירוקה. למה זה עדיין קורה, נוכח הסכנה העצומה של משבר האקלים? מדוע אנחנו נותנים את הכסף שלנו למי שהורס את העתיד שלנו? ולמה יש מי שמחליט להפקיד בשבילנו את החסכונות שלנו, עבורם עבדנו קשה מאוד, דווקא בחברות שגורמות את הנזק הכבד ביותר?

עלינו לשאול - מתי נתחיל למשוך את הכסף שלנו מהחברות המזהמות, שהורסות את כדור הארץ, ונסיט אותו להשקעה בחברות האנרגיה הנקיות, שיכולות להציל את כדור הארץ?

פעולה זו נקראת דייבסטינג - הסטת השקעות. כלומר, הסטה של כספי השקעות מחברות מזהמות לחברות ירוקות. בשנים האחרונות הפעולה הזאת צוברת תאוצה ברחבי העולם. זה קורה בזכות עליית המודעות של ממשלות, תאגידים ואזרחים למשבר האקלים וסכנותיו, ועם ההתפתחות הטכנולוגית של עולם האנרגיות המתחדשות, שהולך ומבשיל במדינות רבות, מגרמניה דרך ישראל ועד סין.

שימו לב לנתון הבא: בחמש השנים האחרונות התרחשה הסטת השקעות בקצב מסחרר - מ-3.4 טריליון דולר ב-2016 ליותר מ-15 טריליון דולר כיום.

מפעל שברון. מהחברות האחראיות לבין 30 ל-50% מהפליטות המזהמותצילום: JONATHAN BACHMAN / REUTERS

הסטת השקעות היא אחת הדרכים היעילות ביותר עבורנו כאינדיבידואלים להתגייס לפתרון משבר האקלים. ובמקרה הזה, מדובר בגיוס משאב יקר במיוחד - הכסף שלנו. אלה הם כספי הפנסיה שלנו, החסכונות האישיים שלנו וכל כסף אחר שהחלטנו להשקיע בגופים שהבטיחו לנו תשואה. אנחנו יכולים לדרוש שהכספים האלה, בשלב הראשון, יוסטו מחברות הנפט, הגז והפחם. ואז, בשלב השני, להשקיע את הכספים הללו בחברות ירוקות - קרנות השקעה, תאגידים וסטארטאפים שמקדמים פיתוח של אנרגיית שמש, רוח, מימן ירוק, מכוניות חשמליות וכיוצא באלה.

ומה קורה בישראל? גם בהיבט הזה של פעולה מול משבר האקלים אנחנו מפגרים אחרי מדינות המערב, אבל בשנה האחרונה אפשר להבחין בתחילתה של מגמה חיובית. שני גופים פיננסיים גדולים בישראל כבר הצהירו על הסטת השקעות - קבוצת הביטוח מגדל ובית ההשקעות אלטשולר שחם.

מגדל הכריזה בסוף 2020 כי עד סוף העשור תסיט 100% מההשקעות שלה מדלקים מאובנים. החברה הבטיחה כי תחל כבר השנה בהסטת השקעות מגופים מזהמים, כשמדי שנה תדולל ההשקעה בחברות מזהמות ב-10% לפחות, ולחוסכים יפתח מסלול השקעה נקי לחלוטין מהשקעה בחברות אלה.

חצי שנה לאחר הודעת מגדל הכריזו באלטשולר שחם כי בית ההשקעות יפסיק להשקיע כסף חדש בחברות דלקים. כמו כן, כבר היום אלטשולר שחם משקיעה את האחוז הנמוך ביותר בדלקים מאובנים מבין הגופים המוסדיים הישראליים. נותר רק לראות אם המגמה הזאת תצבור תאוצה בשנה הקרובה, שעה שהביקושים לנפט, גז ופחם מזנקים בעקבות החזרה לפעילות כלכלית מלאה אחרי שנת הסגרים.

בשבוע הבא: איך נוכל להסיט את הכסף שלנו לחברות ירוקות באופן מעשי, האם זה באמת תלוי רק בנו, ומה הסיפור המדהים שהתרחש בענקית הנפט אקסון מובייל?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן