פוסט בפייסבוק או 14,000 מחקרים: למי תאמינו?

בפייסבוק ובטוויטר פורחים כיום מכחישי האקלים, המפיצים טענות כזב ארוזות באצטלה מדעית שיכולות לבלבל רבים. מה טוענים מכחישי האקלים, מה מניע אותם, ומהן העובדות שמפריכות את הטענות שלהם בקלות? האקלימיסטים מגישים - מדריך קצר ויעיל מול כל המכחישים ■ חלק ראשון מתוך שניים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אסדת קידוח נפט של BP בים הצפוני ממזרח לאברדין, סקוטלנד
אסדת קידוח נפט של BP בים הצפוני ממזרח לאברדין, סקוטלנדצילום: Andy Buchanan / POOL New/רויטרס

הכותרת שהופיעה ב"גרדיאן" בשבוע שעבר לא הותירה מקום לספק: "הסיפור סגור - 99.8% מהמדענים מסכימים שמצב החירום האקלימי נגרם בגלל בני האדם". בראש הכתבה צוין כי המדע הגיע לקונצנזוס ודאי בנוגע למשבר האקלים, בעקבות מחקר חדש של אוניברסיטת קורנל. המחקר, שהקיף כמעט 90 אלף מחקרים הקשורים לשינויי אקלים, קובע כי מידת הוודאות המדעית לגבי ההשפעה של גזי חממה היא בלתי ניתנת לערעור.

המחקר של קורנל מתפרסם זמן קצר לאחר פרסום הדו"ח החמור של ה-IPCC - הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, שהוא גוף המחקר המדעי המוביל בעולם בתחום האקלים, עם מדעני האקלים הבכירים ביותר. הדו"ח קבע כי הפעולות של בני האדם במאה השנים האחרונות הביאו להתחממות של 1.1 מעלות בממוצע העולמי בהשוואה לעידן הקדם תעשייתי, וכי הגענו לטמפרטורה החמה ביותר ב-125 אלף שנים האחרונות.

הדו"ח של IPCC גובש במשך שמונה שנים. הוא נערך על ידי 234 מדענים מ-50 מדינות (כולל ישראל), ונשען על 14 אלף מחקרים שעברו ביקורת עמיתים (Peer Review). במילים אחרות, בקרב המומחים לא נותר עוד ספק לכך ששריפת דלקים מאובנים כמו נפט, גז ופחם גורמת להתחממות של כדור הארץ, וכתוצאה מכך לאירועי אקלים קיצוניים, כפי שחזינו הקיץ במקומות כמו קנדה, גרמניה, קליפורניה, ניו יורק וסיביר. אבל למרות הקונצנזוס המדעי המוחלט, ברחבי המדיה החברתית פורחת כיום תופעת הכחשת משבר האקלים.

דוב קוטב על קרחון בנורווגיהצילום: KT MILLER / POLAR BEARS INTERNATIONAL / AFP

אל תבלבלו אותם עם העובדות

התופעה הזו פורחת בידי אנשים שלא מוכנים שהעובדות של ה-IPCC יבלבלו אותם, וגם לא העובדות של 90 אלף מחקרים על שינויי האקלים. הם מעדיפים להתעלם מהראיות המדעיות המוצקות שנאספו לאורך השנים, וגם הודפים את האזהרות החמורות שמשמיעים המדענים בנוגע למשבר הכי גדול שעמו התמודדה האנושות.

האנשים האלה מכונים 'מכחישי האקלים'. הם לא רק מתעלמים מהעובדות. הם גם מפיצים 'עובדות' משלהם תוך שהם מנסים לערער את הראיות המדעיות בנוגע למשבר האקלים. הם מפיצים את משנתם בעיקר ברשתות החברתיות, שנהפכו לכר פורה של הפצת פייק ניוז וקונספירציות שונות. הם עושים את זה במטרה לערער את האמון של האזרחים במדע האקלים. היות שרובו המכריע של הציבור אינו בקי במשבר האקלים, בלשון המעטה, הם יכולים להצליח במשימה שלהם - בעיקר אם יתנו להם במה בכלי התקשורת המרכזיים.

חלקם בהחלט לא טיפשים. להפך. גם יש בקרבם כמה מדענים - כמה מהם אף פועלים בישראל. המדענים של מכחישי האקלים משתמשים בטכניקות מתוחכמות כדי לזרוע בלבול ולזרות חול בעיני הציבור. מהכחשת מדע בסיסית, פיזור של עובדות שקריות באריזה מקצועית ועד הוצאת דברים מהקשרם לחלוטין, צ'רי פיקינג - שיטה שבה בוחרים משפט או פסקה ממאמר או דו"ח, מוציאים אותו מהקשר, ומתמקדים בו. יש גם שיטות נוספות. מה מניע אותם? לא בטוח שזה קשור למדע. ההסברים יכולים להימצא במניע פוליטי או ברצון בפרסום אישי.

קרחונים צפים בחוף המזרחי של גרינלנד צילום: JONATHAN NACKSTRAND / AFP

הטענות - והפרכתן

אולם מה בדיוק טוענים מכחישי האקלים? אנחנו מביאים כאן בקצרה את הטיעונים הבולטים שלהם, ומשיבים להם לפי העובדות המדעיות. את החלק השני נפרסם בשבוע הבא, ואת הגרסה המלאה אתם יכולים לשמוע בפרק 8 של פודקאסט האקלימיסטים, שעוסק במכחישי האקלים.

מה נאמר: השינוי האקלימי שמתרחש היום לא קשור, או קשור רק חלקית לאדם, ורובו נגרם כתוצאה מגורמים טבעיים כמו עליה בכמות קרינת השמש שמגיעה לפני השטח או פעילות געשית.

העובדות: הגורם לשינויי אקלים גלובליים הוא מאזן הקרינה של הפלנטה - הפער בין כמות קרינת השמש הנכנסת לכדור הארץ לבין הכמות שיוצאת. מדידות מראות כי בעשורים האחרונים אין שינוי (ואף יש ירידה קטנה) בקרינת השמש הפוגעת בפועל בפני השטח, בעוד יש ירידה בכמות הקרינה היוצאת. ומה משפיע על כמות הקרינה היוצאת? ריכוז גזי החממה באטמוספירה, הכולאים חלק מהקרינה המוחזרת ולא נותנים לה להשתחרר. לכן, כשריכוז גזי החממה עולה אנחנו מתחממים. אז בעוד עוצמת קרינת השמש נמצאת בירידה, המדידות בעשורים האחרונים מראות על עליה חדה בריכוז גזי החממה באטמוספירה ולכן אין עוררין שהם הגורם להתחממות כיום.

לפני עידן האדם, שינויי אקלים כתוצאה מעליה בריכוז גזי חממה באטמוספירה נבעו מתהליכים טבעיים כמו התפרצויות געשיות עצומות, פליטות פחמן מהאוקיינוס או מקרקעות קפואות שנמסו, ובמקרים מסוימים גם משריפות מסיביות של עצים. אולם כיום, העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספירה נובעת משריפת דלקים מאובנים, ומי שורף אותם? אנחנו. ואם בעבר, שינוי אקלימי כתוצאה מעלייה בריכוז גזי החממה באטמוספירה מגורמים טבעיים לקח אלפי או עשרות אלפי שנים, כיום, הפליטות האנושיות מצטברות באטמוספירה ומשנות את האקלים בתקופה בת עשרות שנים בלבד. ההבדל עצום.

מה נאמר: קצב ההתחממות הנוכחי אינו מהיר מהרגיל ולמעשה, בשנות ה-30 במאה שעברה היה חם יותר על אף שפלטנו הרבה פחות גזי חממה מאשר כיום. אם זה נכון זה אומר שההשפעה האנושית על האקלים היא קטנה. לא?

העובדות: כל גרף מדעי של השינוי הממוצע בטמפרטורה הגלובלית מ-1880 ועד היום מראה בבירור כי היום חם פי כמה מאשר בשנות ה-30, ונראה שקצב ההתחממות רק מתגבר. מה כן היה בשנות ה-30 של המאה שעברה? אכן היתה עלייה בהתחממות, שחלקה ממקור אנושי וחלקה ממקור טבעי, שהובילה לתופעת ה-DUST BOWL - בצורות קשות שפגעו במרכז ארה"ב וגרמו לסופות אבק ענקיות שדילדלו את הקרקע החקלאית באזורים נרחבים. אולם, במקרה זה קצב ההתחממות היה קטן יותר מהיום, ועיקר השינוי הורגש באזור ארה"ב והצפון הארקטי.

מה נאמר: הגורם להתחממות הוא בכלל אדי המים. והם גז החממה העיקרי, לא הפחמן הדו חמצני. ואם אדי המים הם שמחממים אותנו אז ההשפעה של האדם על האקלים כנראה שולית.

העובדות: אדי מים הם אכן גז החממה העיקרי. האם מכחישי האקלים צודקים? כן. אבל הם גם מטעים אתכם. ומדוע? כי כדי שריכוז אדי המים באטמוספירה יעלה, ויגביר את אפקט החממה, צריך את הגורם הראשון שיתחיל את המהלך. את המנוע שיחמם אותנו מלכתחילה ויגרום לעודפי אידוי של אדי מים מהאוקיינוסים. המנוע הוא הפחמן הדו חמצני. כלומר במערכת האקלים באופן כללי, אדי המים מתפקדים רק כמשוב חיובי, מחמם, המאיץ התחממות שכבר החלה כתוצאה מעליה בפחמן הדו חמצני.

בשבוע הבא - חלק ב': מה טוענים המכחישים לגבי גרינלנד, אנרגיה מתחדשת וריכוז הפחמן הדו חמצני?

נדן פלדמן ואבנר גרוס

נדן פלדמן ואבנר גרוס | האקלימיסטים

האקלימיסטים הוא הבלוג הראשון בישראל הקושר בין משבר האקלים ובין ההשלכות הכלכליות של המשבר, שהן מרחיקות לכת ועתידות לעצב מחדש את עולמנו. בבלוג נסקר את המשבר מזוויות שונות, בעיקר כלכליות, כמו וול סטריט והמהפכה הירוקה, קפיטליזם הרסני מול קפיטליזם אקולוגי, ההשפעות של תעשיות מזהמות כמו בשר, אופנה ונפט, ואיך כל זה קשור לחיי היומיום שלנו - מהרכב המזהם, דרך הקניות בסופר, ועד המזגן בסלון.

נדן פלדמן הוא עיתונאי כלכלה עולמית ב-TheMarker מאז 2011. כמו כן הוא דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטה העברית, החוקר קשרי תאגידים אמריקאים עם גרמניה הנאצית. עורך כתב העת האקדמי 'טבור' העוסק באירופה במאה ה-20.

ד"ר אבנר גרוס הוא חבר סגל בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים ובמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. אבנר מרצה על משבר האקלים וחוקר את השפעתו על צמחים ואוקיינוסים בכדי לחזות איך יראה הכדור שלנו בעתיד הקרוב והרחוק.

לפודקאסט האקלימיסטים

כתבות מומלצות

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד