קטסטרופה לפניך: האם חצינו כבר את נקודת האל-חזור האקלימית? גרף אחד מספר הכל

בלוג חדש על משבר האקלים, עם אבנר גרוס ונדן פלדמן ■ כדור הארץ כבר נמצא כיום בטמפרטורה גבוהה ב-1.1 מעלות לעומת תחילת המאה ה-20 - זו הטמפ' הגבוהה ביותר ב-125 אלף השנים האחרונות. עם זאת, עוד לא מאוחר מדי. אפשר להציל את המצב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גרינוויל, ארה"ב, אחרי השריפות
גרינוויל, ארה"ב, אחרי השריפותצילום: JUSTIN SULLIVAN - AFP

גרינוויל בקליפורניה ולייטון בקנדה הן שתי ערים קטנות ומנומנמות. איש בעולם לא שמע עליהן. אבל בקיץ הזה הן נהפכו לתמרור אזהרה עולמי, לאחר שנשרפו כמעט עד היסוד במהלך גלי חום חריגים שהיכו במערב ארה"ב וקנדה. ייתכן שגרינוויל ולייטון כבר נכנסו להיסטוריה בתור הערים הראשונות שנחרבו בגלל שינויי האקלים.

והן לא המקומות היחידים.

בקיץ הזה חזינו איך האקלים ברחבי העולם יוצא משיווי משקל. אירועי אקלים קיצוניים בגרמניה, בקנדה, בסין, במדגסקר, בסיביר, בקליפורניה ובאגן הים התיכון סיפקו לנו הצצה מבהילה לאופן שבו העתיד שלנו יראה מעכשיו והלאה. ולפי כל תחזיות המדענים, אם לא נפעל מיד, ובאופן חד, המצב רק ילך וידרדר.

גרינוויל, ארה"ב. קיץ 2021צילום: Noah Berger/אי־פי

בקיץ הזה התקרבנו צעד נוסף לעבר נקודת האל חזור. אבל מהי בדיוק נקודת האל חזור האקלימית?

נקודת האל חזור האקלימית היא נקודת מפנה, שברגע שנחצה אותה, כדור הארץ ייכנס למצב אקלימי חדש. מצב זה ניתן לתיאור כ"מצב רתיחה" (hot house state). זהו מצב אקלימי שהאדם לא חווה מעולם ושלא היה כמותו מיליוני או עשרות מיליוני שנים.

נקודת האל חזור היא הרגע שבו לא נוכל יותר להשיב את האקלים בחזרה למצב הנוכחי. בנקודה זו, מגוון מערכות טבעיות יקרסו ויווצר אפקט דומינו מסוכן. אפקט זה יניע שרשרת תהליכים טבעיים שיחממו את הפלנטה בקצב מהיר מבעבר.

תושב גרינוויל, ארה"ב, לאחר שביתו נשרףצילום: JOSH EDELSON - AFP

הרגע הזה מתקרב בצעדי ענק. אנחנו בצומת דרכים קריטית ובה יש לנו שתי ברירות.

ברירה אחת היא הפעלת מדיניות אקלימית נחושה ונחרצת לבלימת קצב ההתחממות. נוכל לעשות זאת אם נפסיק לפלוט גזי חממה כתוצאה משריפת דלקי מאובנים כמו נפט פחם וגז טבעי. כדי לעשות את זה עלינו להגיע למצב של אפס פליטות גזי חממה עד 2050. אפס פליטות. לא פחות.

הברירה השנייה היא להמשיך במצב של עסקים כרגיל, מה שיוביל אותנו בוודאות לחצייתה של נקודת האל חזור.

איך הגענו למצב הזה?

האדם שיגשג במשך אלפי שנים הודות לאקלים יציב יחסית, ששרר בכדור הארץ בעשרת אלפים השנים האחרונות. האקלים הזה גם איפשר את המהפכה החקלאית והמהפכה הטכנולוגית. אך יחד עם היתרונות העצומים של מהפכות אלה למין האנושי, שימוש גובר במשאבים הוביל להרס הכדור בממדים עצומים - מעשה ידי אדם.

כדור הארץ כבר נמצא כיום בטמפרטורה גבוהה ב-1.1 מעלות לעומת תחילת המאה ה-20. זו הטמפ' הגבוהה ביותר ב-125 אלף השנים האחרונות. מדענים חוזים שאנחנו עלולים לחצות את נקודת האל חזור ב-1.5 מעלות, או 2 מעלות במקרה החמור יותר.

כשסוקרים תקופות דומות בהיסטוריה של כדור הארץ, אפשר לראות כי מבחינת האדם ושאר המינים, תנאי החיים בעידן של אחרי נקודת האל חזור יהיו קשים הרבה יותר. מינים רבים יוכחדו, פשוט כי נצא מטווח הטמפרטורה המתאים לקיום החיים שלהם. אזורים רבים בכדור הארץ יפכו לחמים מדי ולא ראויים לחיי אדם.

גרינוויל, ארה"ב, אחרי השריפותצילום: בלומברג

אפשר כבר לראות את תהליך ההתחממות פועל בעוצמה במרכזי כובד שונים ברחבי הגלובוס:

המסת מדפי הקרח בגרינלנד ואנטרקטיקה, שכבר החלה, חושפת את מי הים הכהים במקום הקרח הבהיר. זהו תהליך שמחמם עוד יותר את כדור הארץ. הקרח נמס עוד, חושף שכבות חדשות של קרחונים, שגם הם בסכנת המסה, וחוזר חלילה.

עודף החום, המוביל להקצנה בבצורות ושריפות, עלול להביא לקריסת היערות באמזונס. היערות האלה הם הריאה הירוקה הכי חשובה בעולם. הם שואבים גזי חממה מהאטמוספירה ומגנים עלינו מההתחממות. ללא היערות כל הפחמן שנצבר בהם יחזור חזרה לאטמוספירה ויחמם אותנו עוד. ההתחממות הנוספת עלולה לגרום גם לפליטת גזי חממה הקבורים בקרקעות הפרמפרוסט באלסקה ובסיביר, שנמסות בקצב מהיר.

ייתכן שאנחנו נמצאים כעת ברגע הדרמטי ביותר בתולדות האנושות. אי אפשר להפריז בחשיבותו. עם זאת, עוד לא מאוחר מדי. אפשר להציל את המצב. זה בידינו. ולכן יש מקום לאופטימיות.

יש מקום לאופטימיות כי אנחנו, החברה האנושית, כבר שינינו את האקלים פעם אחת: כך הרי הגענו למקום המבהיל שבו אנחנו נמצאים היום. ואם היה בכוחנו לשנות את האקלים פעם אחת, בכוחנו לשנות את האקלים בחזרה. זאת המשימה שלנו עכשיו - ויש לנו 30 שנה לעשות את זה.

אין לנו ברירה אלא לפעול - ומיד.

נדן פלדמן ואבנר גרוס

נדן פלדמן ואבנר גרוס | האקלימיסטים

האקלימיסטים הוא הבלוג הראשון בישראל הקושר בין משבר האקלים ובין ההשלכות הכלכליות של המשבר, שהן מרחיקות לכת ועתידות לעצב מחדש את עולמנו. בבלוג נסקר את המשבר מזוויות שונות, בעיקר כלכליות, כמו וול סטריט והמהפכה הירוקה, קפיטליזם הרסני מול קפיטליזם אקולוגי, ההשפעות של תעשיות מזהמות כמו בשר, אופנה ונפט, ואיך כל זה קשור לחיי היומיום שלנו - מהרכב המזהם, דרך הקניות בסופר, ועד המזגן בסלון.

נדן פלדמן הוא עיתונאי כלכלה עולמית ב-TheMarker מאז 2011. כמו כן הוא דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטה העברית, החוקר קשרי תאגידים אמריקאים עם גרמניה הנאצית. עורך כתב העת האקדמי 'טבור' העוסק באירופה במאה ה-20.

ד"ר אבנר גרוס הוא חבר סגל בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים ובמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. אבנר מרצה על משבר האקלים וחוקר את השפעתו על צמחים ואוקיינוסים בכדי לחזות איך יראה הכדור שלנו בעתיד הקרוב והרחוק.

לפודקאסט האקלימיסטים

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"