סדר אלגנטי: כך תהפכו בעיה לפשוטה יותר

האולר שקיבלתי כשהייתי ילד היה עבורי כמו חפץ קסום שבעזרתו ניתן לבצע כל משימה. כך גם למדתי כיצד לענות על שאלות שנראות קלות למענה, אבל התשובה עליהן מסובכת ומהווה את ההבדל בין הצלחה לכישלון

אחי גבירצמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אולר שווייצרי
אולר שווייצריקרדיט: Bloomberg

כשהייתי ילד קיבלתי מתנה מאבי שחזר מחו"ל - אולר שווייצרי. אסגיר את גילי ואגלה לכם שכשהייתי ילד לא היה אינטרנט, שיחות בטלפון לחו"ל היו יקרות מאוד ונסיעה לחופשה או עבודה בחו"ל נחשבה לאירוע משמעותי. אני גם מניח שכיום אולר כזה היה מאופסן ונשכח במגירה חשוכה, בזמן שמקבל המתנה מתמקד בסקין העדכני ביותר שיש בפורטנייט (מי שיש לו ילדים מבין). בשבילי היה האולר הזה כמו חפץ קסום שבעזרתו ניתן לבצע כל משימה שתעלה על דעתי.

מול האי ודאות של עולמי הפנימי באותה תקופה, האולר נסך בי ביטחון. ידעתי שאם אי פעם אצטרך לנסר ענפים ביער כדי להדליק אש או להשתמש בסכין כדי לפרק צייד שלכדתי - אני מסודר. היה משהו קסום באלגנטיות של כל כך הרבה כלים מסודרים זה לצד זה בשטח כה קטן.

במהלך שנותיי כמנהל חדשנות ומומחה שמלווה ארגונים, יצא לי לעבוד עם יזמים ארגוניים רבים על הרעיונות שלהם. בכל פעם שיזם ארגוני עושה צעד ראשון לקידום המיזם שלו הוא מעמיד את עצמו ואת הארגון שלו מול רמות סיכון של כישלון – שהן גבוהות משמעותית מהסטנדרט שאליו הארגון רגיל.

משמעות הדבר היא שסיכויי אותו יזם לקבל את התמיכה שנדרשת להתקדם נמוכים מאוד. במקרה שבו יש תמיכה ארגונית, אז ללא הכלים הנכונים יהיה הכישלון כואב, יקר ופומבי. כמו באותו אולר שווייצרי, אני ממוקד כיום בבניית אוסף של כלים שיוכלו לשמש ארגונים ויזמים שפעילים בתוכם על מנת להתמודד עם אותה רמה גבוהה של אי ודאות בצורה הטובה ביותר.

כוונתי לכתוב סדרה של פוסטים שבהם אחלוק אתכם את הכלים שאני מחזיק ב"אולר השווייצרי" שלי להנחיית מיזמים ארגוניים. יש משהו בכלי החשיבה האלה שהוא עמוק יותר מרק עבודה על חדשנות. אני מוצא שלחלקם היתה השפעה עמוקה על חיי ועל האופן שבו אני מנתח מצבים אישיים ומקבל החלטות. הכלי הראשון שארצה לדבר עליו מקביל לסכין הגדולה שבאולר. מדובר בכלי הפרקטי ביותר להתמודדות עם מגוון רחב מאוד של מצבים ותמיד מביא ערך לסיטואציה.

מה הבעיה שאתם רוצים לפתור?

בסך הכל מדובר בשאלה פשוטה, אבל יש מאחוריה המון כוח. ברוב המקרים שבהם תשמעו יזמים מדברים על רעיונות שלהם - השיחה תתמקד בפתרון. ייתכן שמדובר ביישום של טכנולוגיה מתקדמת, אפליקציה מעוצבת היטב או פטנט ייחודי. העניין הוא שביזמות לא מעניין אף אחד עד כמה האלגוריתם שפיתחתם הוא ייחודי, עד כמה העיצוב של האפליקציה שלכם יוצא דופן או הפטנט שלכם יציל את האנושות.

אפליקציות בטלפון ניידצילום: AFP

בסופו של דבר, על מנת לשנות את סביבתכם תצטרכו בני אדם אחרים שישנו את התתנהגות שלהם ו/או ישלמו כסף עבור המיזם שלכם. על מנת שזה יתאפשר מוטלת עליכם המשימה לפתור בעיה אמיתית שקיימת עבור האנשים הללו.

נניח שהבעיה שאתם רוצים לפתור היא שכמעט ואין אוטומציה בתהליכים שלנו כיום. למה זאת בעיה? שימו לב אם הבעיה שהגדרתם אינה מגלמת בתוכה כבר את הפתרון. אוטומציה היא אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. את מה האוטומציה אמורה לקדם? איזה כאב היא אמורה לנטרל? חשוב תמיד להתמקד בכאב האמיתי, במטרה שאותה אתם רוצים להשיג ואז ייתכן שתגלו שהפתרון (אוטומציה במקרה הזה) הוא ממש לא היחידי ואף לא הטוב ביותר מבין האפשרויות הקיימות.

מה באמת הבעיה שאתם רוצים לפתור?

נניח שהבעיה האמיתית שאנחנו רוצים לפתור היא שרבים מתהליכי העבודה שלנו כיום ידניים וזה גורם לבזבוז משאבים. האם זו באמת הבעיה הכאובה ביותר שנרצה לפתור? במקרים רבים חוסר יעילות שנגרם מעבודה ידנית עלול לעכב תהליך שמטרתו להוביל לתוצאה באופן דחוף.

העיכוב שנגרם מתהליך ידני במצבי קיצון עלול להיות מזיק עשרות מונים יותר מאשר בזבוז משאבים בשגרה. עלינו לאתגר את עצמנו ולשאול מה באמת הבעיה משום שבמקום שבו מסתתרת הבעיה האמיתית - נמצא הערך הרב ביותר שנוכל לספק. ברגע שחשפנו את הערך הזה ונאיר עליו בזרקור, נגדיל את סיכויי ההצלחה שלנו להשיג תמיכה, מימון ובסופו של דבר גם לקוחות. זו נקודת הפתיחה שלנו.

מה בדיוק הבעיה שאני רוצה לפתור?

משרד היי-טק. למצולמים אין קשר לנאמרצילום: עמית גירון

ברוב המקרים תשמעו ניסוח כללי של בעיה משום שזה מאד מפתה להרחיב ולהכליל על מנת שנוכל לחלום על פתרון חובק עולם. כחזון אין בזה רע, אבל זה יכול להיות הרסני אם לא נבחר גם מיקוד. בכל תהליכי הארגון יש פעולות ידניות שעלולות במצבי קיצון להוות צוואר בקבוק שיגרום לחוסר יכולת לבצע פעולות חיוניות. צריך לשאול באיזה תהליכים גורמת חוסר היעילות הזו לנזק הגדול ביותר? איזה פעולות חיוניות יביאו לכאב הגדול ביותר במידה שלא יהיה אפשרי לבצען? כאן צריך להיות המיקוד שלנו.

האם יש פתרון אחר?

מרוב ההתאהבות שלנו ברעיונות של עצמנו אנו נוטים להחמיץ את העובדה שלאנשים כבר יש דרכי התמודדות מספיק טובות עם הבעיה כיום. אנחנו מפנטזים על לוח מחוונים שעליו תופיע כל האינפורמציה ומסתבר שאנשים מסתדרים כבר עם אקסל. אנחנו חולמים על משהו שיקרה בלחיצת כפתור ובמציאות כבר יש מערכות שיודעות לבצע אוטומציה מול מספר גורמים - ומייתרות את הרעיון שלנו.

כמובן שאנשים ישמחו לקבל את הפתרון שלנו אם הוא יהיה בחינם ולא ידרוש מהם שום שינוי בהתנהלות הקיימת. חשוב אבל לזכור כי בדרך כלל זו לא מטרתנו כיזמים. חשוב להיזהר בשלב הזה מלשכנע את עצמנו שאותו פתרון קיים ומספיק טוב לכאורה אינו מספיק טוב באמת משום שזו דעתנו. דעתנו אינה חשובה מדי משום שמי שקובע בנושא הזה הם אותם אנשים שסובלים מהבעיה. אם יש להם כבר דרך התמודדות מספיק טובה לדעתם ואין אצלם התלהבות רבה לשנות את דרכיהם - אז חשוב שנהיה כנים עם עצמנו.

חלק זה של "האולר השווייצרי" ישים גם בחיים האישיים. במצבים שבהם אתם שוקלים לנקוט בפעולה מסוימת שאינה שגרתית מבחינתכם - כלומר יש בה סיכון - כמו לעבור דירה, לעבור בית ספר, להחליף מקום עבודה וכו' תשאלו את עצמכם:

מה הבעיה שאני מנסה לפתור בנקיטת פעולה זו?

מה הבעיה באמת?

מה בדיוק הבעיה?

האם קיים פתרון מספיק טוב אחר שאוכל לנקוט בו מבלי לקחת כזה סיכון?

בחיי האישיים אני מכנה את הכלי הזה "מסננת טעויות", משום שהוא חוסך לי לא מעט מעשים שטותיים וכבר פישט לי לא מעט מצבים מורכבים. אז מה הבעיה שאתם רוצים לפתור?

אחי גבירצמן

אחי גבירצמן | אחי גבירצמן

מלווה ארגונים גדולים בתכנון והקמה של מערכות חדשנות ארגוניות כחלק מחברת spyre שבה הוא שותף. במשך יותר מ-25 שנה בתעשיית התוכנה, הוא צבר נסיון עשיר כיזם בתוך ארגונים גדולים וכמנהל חדשנות שתיכנן והקים תוכניות חדשנות, הן באופן ישיר והן כמלווה של ארגונים אחרים מסוגים שונים (עסקיים, ממשלתיים וצבאיים).

נסיונו כולל הקמה וניהול של תוכנית חדשנות גלובלית כסגן נשיא לחדשנות בחברה מרשימת הפורצ'ן 50, שרתמה 20 אלף עובדים ברחבי העולם לצורך חדשנות עסקית ומוצרית.

בספרו The PEAK innovation principles שפורסם ב- 2017, הציע עקרונות לתשתית של חדשנות שיכולה להיות מיושמת ע"י ארגון מכל סוג שהוא, בכל תעשייה, על מנת להפוך אותו לאפקטיבי בחדשנות באופן שיטתי. יש לו תואר MSc במדעי המחשב מהטכניון ו-MBA מאוניברסיטת ת"א.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker