מושל ניו יורק מול המנהלנים של קופות חולים: מה משבר הקורונה מלמד אותנו על תעוזה

משבר הקורונה מדגים לנו בטווחי זמן חסרי תקדים ובהילוך מהיר את הפערים העצומים בין השמרנות של שומרי סף ובין המנהיגות, הרוח היזמית והנכונות לנסות פתרונות

אחי גבירצמן
אחי גבירצמן
ניו יורק
ניו יורקצילום: AFP

מיזמים חדשניים הם כמו שתל מציל חיים שעשוי להוציא ארגון משיבוש ומשבר, ואף למנוע מראש היווצרות של שיבושים כאלה. למרבה הצער, ארגונים נוטים לתקוף ולחסל מיזמים שכאלה באופן מובנה והרסני. אני רוצה לתאר כמה אירועים שמתרחשים בימים אלו, שמשקפים את חוסר היכולת של מערכות מבוססות להתמודד עם מיזמים כאלו - אפילו תוך סיכון שלהן עצמן.

מומחה עולמי מתחום הווירולוגיה פירסם תוצאות של מחקר שבו השתמש בשילוב של שתי תרופות קיימות, הידרוקסיכלורוקווין (תרופה המשמשת לטיפול במלריה) ואזיתרומיצין (סוג של אנטיביוטיקה המשמשת לטיפול בדלקת ריאות) על כמה עשרות חולי קורונה במצב בינוני וקשה, שמראה היעלמות של סימפטומים ושל הווירוס בתוך כמה ימים אצל רובם המכריע. בראיון נשאל אותו מומחה אם היה מטפל בעצמו בשתי תרופות אלו אם היה לוקה בקורונה בעצמו, ותשובתו היתה צחוק והאמירה "כמובן! אין פה שאלה כלל".

על אף שמדובר במדגם קטן יחסית, על פי אותו מחקר, הסיכוי שהשיפור במצב החולים היה מקרי הוא 1 ל- 20,000, כשלרוב יחס של 1 ל- 200 אמור להיות מספק. עדויות של רופאים ומטופלים בארה"ב הנמצאים בקו החזית מחזקות את ההשערה שהטיפול הזה הוא אכן יעיל. תרופות אלו נמצאות בשימוש כבר עשרות שנים, ותופעות הלוואי או סיכון של שימוש בהן מתועדים, די זניחים ודורשים השגחה של רופא מטפל. אלו הממצאים מהשטח. ההזדמנות עומדת כאן לפנינו כשפוטנציאל ההצלחה שלה הוא הקטנה משמעותית של נזקי הקורונה ברחבי העולם מבחינה כלכלית, והקטנה משמעותית של מקרי מוות מהמחלה. כעת בואו נראה את ההתמודדות של שני סוגים של ארגונים.

1. מושל ניו יורק אנדרו קוומו הורה לצייד את בתי החולים במדינת ניו יורק במלאים של התרופות הללו ולהתחיל בשימוש בהן על חולים תוך תיעוד הממצאים ועריכת ניסוי רחב דה-פקטו. קוומו מבין שהוא מנהל משבר ובשל כך יש לנסות הזדמנויות מבטיחות המאפשרות יציאה ממנו. הוא לא מכריז על הטיפול כפתרון אלא מנחה את מערכת הבריאות לעשות ניסוי רחב ולבדוק את הנושא. 

2. לעומתו, אנתוני פאוצ'י, שהוא איש של מערכת הרפואה המסורתית, מתייחס למחקר שנעשה כ"עדויות אנקטודליות בלבד". מבחינת מערכת הרפואה המסורתית, יש לנו כעת עוד שנים ארוכות של מחקרים קליניים לפני שניתן יהיה לאשר את הטיפול הזה. זו הדרך שבה מטפלים בהזדמנויות כאלה בשגרה, ויש כאן דבקות בנהלים שבשגרה שומרת עלינו מפני סכנות של תרופות לא בדוקות, אולם בעת הזאת, הדבקות הזאת תאפשר למאות אלפי חולים למות לפני שהטיפול יקבל איזושהי חותמת של לגיטימיות רשמית. 

3. נתקלתי בידיעה זנוחה באחד מאתרי החדשות שלנו על כך שרופאים בקופות החולים בישראל החלו לרשום תרופות אלו לחולים שלהם שיש חשד שלקו בקורונה. נחשו מה היתה תגובת מנהלני קופות החולים. האם יזמו רכישה מסיבית של אותן תרופות? האם יזמו בדיקה מול הרופאים הנמצאים בשוחות בשטח בנוגע ליעילות הטיפול שהם רואים בפועל? באופן לא מפתיע, ברגע שהבחינו בקופות החולים ברמת שימוש חריגה בתרופות הללו, החמירו את הנהלים ואוכפים כעת שימוש בתרופות אלו אך ורק "לפי הפרוטוקול הקיים". 

הסיבה שבחרתי להתמקד במקרה הזה היא לא רק כדי להוציא קיטור בתור אזרח מודאג, אלא בעיקר על מנת להצביע בפניכם על העובדה שבארגונים שלכם כרגע יש הרבה אנתוני פאוצ'י ומנהלני קופות חולים, שמתרוצצים ומכבים כל גיץ של חדשנות שיכולה להצית את האש שתוציא את הארגון שלכם משיבוש או משבר.

מחלקות משפטיות, רגולציה, פיננסים, מערכות מידע, אבטחת מידע ועוד, הן פונקציות ארגוניות שנבנו במשך השנים על מנת לשמר את הקיים. כבודן במקומן מונח. כפי שלא הייתי רוצה שבשעת שגרה יתאפשר ליישם טיפולים ניסיוניים ולא מוכחים על חולים, כך ארגונים אינם מעוניינים שעובדים ינקטו למשל בפעולות שיכולות לחשוף אותם לתביעה משפטית אפשרית, ומכאן חשיבותה של מחלקה משפטית.

הבעיה היא שכשאנו עוסקים בחדשנות, מדובר בנושאים שהם קריטיים להצלחת הארגון בטווח הבינוני והארוך, אך אינם דחופים, ובשל כך נוח לנו מאוד לדחות את ההתמודדות איתם. משבר הקורונה מדגים לנו בטווחי זמן חסרי תקדים ובהילוך מהיר את הפערים העצומים בין השמרנות של שומרי סף ובין המנהיגות, הרוח היזמית והנכונות לנסות פתרונות. 

אחד המפתחות המרכזיים ליכולת של ארגונים לבנות מנגנונים שמאפשרים לחדשנות להתפתח, במקביל לפעילות עסקית קיימת, מבלי להפריע לה, הוא גיוס אותן פונקציות שומרות סף ורתימתן להצלחה של מיזמים חדשניים. השיטות לכך קיימות ומוכחות. לקוראי שורות אלו המעוניינים לבנות מערכת חיסונית כנגד השיבוש הבא שיכול לסייע גם בטווח הקצר נגד השיבוש הנוכחי - מדובר בהחלטה שלכם בלבד. 

בשורה התחתונה, האם אתם מבינים שלמעשה העסק שלכם נמצא במצב קבוע של שיבוש ומשבר, אבל בטווחי זמן של שנים במקום שבועות וחודשים? ואם הבנתם את זה - האם אתם אנתוני פאוצ'י? האם אתם אנדרו קוומו? במלים אחרות, האם תחכו לתוכניות עסקיות של מאות עמודים עם נתוני החזר על השקעה "בטוחים" וסיכון אפס שאינם שווים את הנייר שעליו הם כתובים, ויגיעו כשכבר יהיה מאוחר מדי, או שתהיו מוכנים לבצע ניסוי אחראי שאם יצליח, יוכל להוציא את הארגון שלכם משיבוש הקורונה הפרטי שלו?

אחי גבירצמן

אחי גבירצמן | |אחי גבירצמן

מלווה ארגונים גדולים בתכנון והקמה של מערכות חדשנות ארגוניות כחלק מחברת דוקו שבה הוא שותף. במשך יותר מ-25 שנה בתעשיית התוכנה, הוא צבר נסיון עשיר כיזם בתוך ארגונים גדולים וכמנהל חדשנות שתיכנן והקים תוכניות חדשנות, הן באופן ישיר והן כמלווה של ארגונים אחרים מסוגים שונים (עסקיים, ממשלתיים וצבאיים).

נסיונו כולל הקמה וניהול של תוכנית חדשנות גלובלית כסגן נשיא לחדשנות בחברה מרשימת הפורצ'ן 50, שרתמה 20 אלף עובדים ברחבי העולם לצורך חדשנות עסקית ומוצרית.

בספרו The PEAK innovation principles שפורסם ב- 2017, הציע עקרונות לתשתית של חדשנות שיכולה להיות מיושמת ע"י ארגון מכל סוג שהוא, בכל תעשייה, על מנת להפוך אותו לאפקטיבי בחדשנות באופן שיטתי. יש לו תואר MSc במדעי המחשב מהטכניון ו-MBA מאוניברסיטת ת"א.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker