אוהבים הפתעות? אם עניתם כן, אתם שקרנים - אחי גבירצמן - הבלוג של אחי גבירצמן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אוהבים הפתעות? אם עניתם כן, אתם שקרנים

באופן דומה לכך שבעיות הן חלק בלתי נפרד מחוויית ההפתעה והגיוון, כך הכישלון מהווה חלק בלתי נפרד מחוויית החדשנות, וגורם לרתיעה של הנהלות ארגונים מלהתחייב לפעילויות של חדשנות

פינוקיו
מתוך הסרט פינוקיו

"מי מכם אוהב הפתעות שירים את ידו": זו היתה סדנה של טוני רובינס, מאמן חיים מהמובילים בעולם, ונושא השיחה היה הצורך האנושי ביציבות מול הצורך בגיוון. שניהם צרכים אנושיים בסיסיים ובאותו הזמן צרכים שיש ביניהם קונפליקט תמידי. רוב הנוכחים בחדר הרימו את ידיהם. "שקרנים. אתם אוהבים את ההפתעות שנעימות לכם! להפתעות שפחות נעימות אתם קוראים 'בעיות' ואת אלו אתם ממש לא אוהבים".

באותו אופן, ניתן לומר על הנהלות שהן אומרות שהן אוהבות חדשנות. מימיי לא פגשתי חברי הנהלה שאמרו לי: "שמע אחי, חדשנות זה דבר נחמד אבל אנחנו בסדר. באמת שאין צורך". כולם רוצים חדשנות ומבחינת רבים הארגונים שלהם כבר עושים חדשנות. הנמשל כאן הוא שלכאורה הנהלות אוהבות ורוצות חדשנות, אבל בתנאי שזה יהיה דרך פרויקטים שהם שולטים בהם ויכולים לחזות מראש בביטחון רב את תוצריהם. המקביל כאן להפתעות לא נעימות זה מושג הכישלון.

באופן דומה לכך שבעיות הן חלק בלתי נפרד מחוויית ההפתעה והגיוון, כך הכישלון מהווה חלק בלתי נפרד מחוויית החדשנות, שכה חיונית לשגשוג ארוך הטווח של ארגונים, ובשל כך מייצר רתיעה של הנהלות ארגונים מלהתחייב לפעילויות של חדשנות.

בשנים האחרונות אנו חוזים בעליית מושג הכישלון כמשהו שיש לשאוף אליו, עם אירועים שבהם מציגים אנשים מרקעים שונים את סיפורי הכישלון שלהם. זה אכן מעורר השראה, אך למרבה הצער, הסביבה הארגונית ברוב המקרים אינה מקבלת כישלונות בחיוב. כישלון של פרויקט בארגון מבוסס לא ייתפש כתג של כבוד בקורות החיים של המעורבים בו; אנשי הפרויקט לא יקבלו ציון לשבח במפגשי החברה; והמנכ"ל לא יוציא הודעה לכל העובדים המשבח את חברי צוות הפרויקט שכשל. קידום לאחר כישלון שכזה גם הוא לא משהו נפוץ במיוחד. כישלון בארגון הוא לרוב חוויה פומבית וכואבת המשאירה סוג של כוויה בזיכרון הארגוני, שמקשה על פרויקטים נועזים חדשים לבוא בעקבותיו.

פאקאפ נייטס - דלג

ג'ף בזוס מצוטט כאומר שאם אנו יודעים מראש שמשהו יצליח - אז לא מדובר באמת בניסוי, ושככלל, אם אנו מנסים משהו שסיכויי ההצלחה שלו הם 10% להביא החזר על השקעה של פי 100, זה אומר שכדאי לנו לקחת את הסיכון, אבל זה גם אומר שלאורך זמן ניכשל 9 פעמים מתוך 10.

אמזון היא אכן דוגמה ומופת לאיך ארגון ענק יכול להתנהל, לשגשג ובמקביל לנסות וגם להיכשל ללא הפסקה. הנושא מוטמע בתהליכים הארגוניים ומוכוון מלמעלה על ידי מנהל חזק מאוד. בנוסף, לאמזון ולחברות חדשניות מוכרות אחרות יש גם הרבה מאד מזומנים לשרוף על התנסויות שכאלה.

ג'ף בזוס
Bloomberg

נשאלת השאלה מה נדרש על מנת שארגונים שאינם אמזון גם יוכלו להרשות לעצמם להיכשל, מבלי להותיר כוויה ארגונית ותיאבון מופחת משמעותית לחדשנות ונטילת סיכונים. התשובה טמונה בגורם מפתח אחד והוא עלות הניסוי. ברגע שאנו מצליחים להנחיל תרבות שבה עלות של ניסוי מוגבלת, וכמות הניסויים שאנו מריצים בשנה ברורה, זה מביא לתועלות הבאות:

1. סך ההשקעה במיזמים חדשניים מוגדרת מראש ותחומה;

2. הנהלות בוטחות הרבה יותר בפעילות החדשנות ולא תופשות אותה כמשהו כאוטי;

3. ככל שארגונים מנסים, נכשלים וקולטים שעם הכישלון באה גם למידה ומיומנות נרכשת, צוברים ביטחון ומוכנים לעשות יותר ויותר מזה;

4. האימפקט של כישלון מפסיק להיות שלילי, משום שהוא מתרחש בהקשר רחב יותר של פעילות שבה אנו מבינים מראש שצפויים לנו כישלונות בשיעור מסוים מתוך כלל הניסויים שנבצע;

5. מכאן שאפשר אפילו לחגוג כישלונות, לקדם את אלו שעשו עבודה טובה ונכשלו ולעודד אחרים לקחת חלק בפעילות ללא חשש.

בחיינו האישיים, התייחסות למה שאנו קוראים בעיות כהפתעות וחשיבה של "מעניין מה יקרה בנושא הזה?" במקום דאגה, מביאה לחיים רגועים ומאושרים בהרבה. כמובן שזה לא מבטל את הצורך לצפות מקרים כאלו מראש ולדאוג להגן על עצמנו מפני הפתעות לא נעימות במיוחד. באותו האופן, הגבלת עלות הניסוי כחלק ממערך חדשנות בארגון יאפשר לנו להתקדם בביטחון רב יותר מבלי לחשוש מכישלון, ותוך הנחלת הערך של ביצוע ניסויים רבים, כישלון מהיר וזול שממנו ניתן ללמוד וחתירה מתמדת לכיוון יעדי הארגון דרך חדשנות.

ובנוגע לטוני רובינס, לפני 15 שנה נתקלתי בראשונה בעבודתו של האיש המופלא הזה והוא הביא לחיי ערך שקשה לי להעביר דרך שורות אלו. הכלים שהוא נותן לבני אדם רגילים להפוך את חייהם לבלתי רגילים הם לא פחות מיוצאים מן הכלל, ולכל קוראי שורות אלו הרוצים לקחת את חייהם לרמה אחרת אני ממליץ בחום להכיר את האיש ועבודתו. ולא, לצפות בסרטונים שלו ביוטיוב זו לא הדרך לכך. באותו האופן שבו ארגונים הרוצים להפוך לחדשניים צריכים פשוט להתחיל לעשות ולהיות מחויבים לכך, שינוי בחיים לא יגיע מצפייה ביוטיוב אלא מלהזיז את עצמנו לכיוונים חדשים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אטלנטה, ארה"ב. החלום האמריקאי?

איך לא להסתדר באמריקה ולמה סטארט-אפים מצליחים: הקו המקשר בין פילוסופיה, כלכלה וחיי היומיום

כלכלה היא תולדה של מחשבה פילוסופית והיא מבטאת שיטה המבוססת על הקניין כמרכז חיי האדם. פיננסיים הוא היבט מסוים ומעשי של כלכלה, הנוגע בהקצאת כספים ובניהול השקעות. ארבע המלצות של דור דבירי הנוגעות בתחומים אלה ומשלבות ביניהם

כתבות שאולי פיספסתם

*#