חזרה לשגרה או סגר נוסף? הנתיבים האפשריים להמשך המאבק בקורונה

ישראל ניצבת בימים אלה בפני צומת דרכים דרמטי: אקורדיון של הגבלות וסגרים, או חזרה מבוקרת לשגרת חיים ■ לכל דרך שתיבחר השלכות משלה, וכולן קשות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחלקת קורונה בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים, אתמול
מחלקת קורונה בבית חולים הדסה עין כרם בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

לאחר שנה של התמודדות עם גלים של תחלואת קורונה, נדמה כי מתגבשת ההבנה שווירוס הקורונה, על המוטציות והווריאנטים השונים שלו, צפוי להישאר בקרבנו עוד זמן רב מאוד – עמוק לתוך 2021, ואולי אף מעבר לכך.

התחלואה תמשיך ללוות את חיינו בגלים ובעוצמות משתנות. נוכח זאת, בימים אלה ישראל ניצבת בפני צומת דרכים והכרעה דרמטית: אקורדיון של הגבלות וסגרים, או חזרה מבוקרת לשגרת חיים. כבר עתה חשוב להבין שלא מדובר בבחירה קלה או פשוטה מבין האלטרנטיבות הברורות. שלא יהיה לאף אחד ספק, כל החלטה שתתקבל, לכאן או לכאן, צפויה לגבות מחיר כבד מאוד מהציבור בישראל – בכלכלה, בבריאות ובחברה.

שנה של מלחמת התשה מול וירוס הקורונה שחקה עד דק את יכולת ההכלה של הציבור לעוד סגרים ואת החוסן הלאומי. כעת נוצרה בישראל צומת דרכים ייחודי שבכוחו להכריע כיצד תיראה 2021. מדובר בצומת דרכים שלא היה קיים עד כה.

מה בכל זאת השתנה בחודש האחרון? מצד אחד, ב-19 בדצמבר יצאה מדינת ישראל למבצע חיסונים חסר תקדים. הזמינות לחיסונים, הגעתם המהירה לישראל והנגשתם לציבור במהירות וביעילות (בזכות קופות החולים ובתי החולים) היא שיצרה בפתחה של 2021 מציאות חדשה. רוחות רעננות של תקווה לצמצום ומיגור התחלואה.

מהצד השני, מדצמבר, ואולי אף קודם, התחיל מצעד המוטציות והווריאנטים של וירוס הקורונה לטרוף את הקלפים. מהמוטציה הבריטית דרך הדרום אפריקאית ועד הסמבה הברזילאית – ונראה שעוד לא נאמרה המלה האחרונה. המוטציות הזניקו את קצב ההדבקה, תוך שהן מאיימות על ניצני התקווה של חזרה מהירה לשגרה. נכון להיום, נראה שקצב ההדבקה של המוטציות החדשות מדביק את קצב מבצע החיסונים המרשים.

סגר שלישי, ירושליםצילום: אוהד צויגנברג

הנה הנתיבים האפשריים:

נתיב 1: מה שהיה הוא שיהיה

המשך הפעלת מודל סגר לסירוגין (אקורדיון: סגר- פתיחה – סגר) לעוד חודשים ארוכים, ובמקביל המשך הגדלת שיעור כיסוי המתחסנים. מי שבוחר בנתיב זה מקווה שבבוא היום מעטה ההגנה בזכות החיסונים יגבר על איום קצב ההדבקה ממוטציה קיימת או כזו שעתידה לבוא, ואז אולי ניתן יהיה לחזור לחיי שגרה מוכרים.

נתיב זה בוחר שלא לקחת סיכונים בריאותיים מיידיים, והוא מכיר באפקטיביות הרבה של סגר הדוק כאמצעי להורדת מקדם ההדבקה (R) לנקודת יעד מוגדרת, שליטה על התפשטות התחלואה וכפועל יוצא הצלת חיים.

כמו כן, ביסוד מודל זה ניצב גם הרצון להבטיח מידה של הגנה מפני קריסת מערכת הבריאות. הגנה מפני גלי תחלואה שימשיכו לאיים על כושר הספיקה של מערכת הבריאות, שחיקת כוח האדם בבתי החולים ובקהילה, ובסופו פגיעה באיכות ובטיחות הטיפול במערכת הבריאות. שוב, הצלת חיים.

אכיפת סגר בתל אביב, השבועצילום: הדס פרוש

נתיב זה עשוי לסלול את הדרך לסגר מספר 4 במארס-אפריל, ונוספים אחריו (בהתאם לרמת התחלואה). מנגד, חסרונות מודל זה כבר ידועים – הרס חסר תקדים של הכלכלה, העמקת פערים בחברה, פגיעה קשה בתלמידי ישראל שלא יחזרו ללמוד, וגם פגיעה גופנית ונפשית לרבבות אנשים.

נתיב 2: פותחים, מתחסנים ומתחזקים

חתירה לכיסוי רחב ככל שניתן של שיעור מתחסנים, עיבוי תשתיות פיסיות (מחלקות פנימיות ומיטות טיפול נמרץ) וכוח אדם במערכת הבריאות, אך במקביל פתיחה נרחבת של המשק הישראלי תוך חזרה מפוקחת לשגרת חיים לצד הקורונה.

מי שבוחר בנתיב זה מכיר בסיכוני התחלואה ומשמעויותיה, אך הוא בוחר לשלם מחיר מסוים בבריאות. וזאת, בתמורה לצמצום מיידי של הנזקים הישירים והעקיפים שהמשך מודל הסגרים וההגבלות גורם לכלכלה, לחברה ולחיי אדם.

נתיב זה מכיר בחזרה לשגרה מפוקחת ומנוהלת של מערכת החינוך, המסחר, התרבות ועוד. זהו נתיב שבין היתר מותנה בכך שמדינת ישראל תאפשר לכל אדם מעל גיל 16 שנה להתחסן (בהתאם להתוויות משרד הבריאות לחיסון), ובכך להגן על עצמו ועל סביבתו. בעוד שמי שבוחר מרצונו שלא להתחסן לוקח מידה רבה של האחריות על עצמו.

מנגד, ולצד היתרונות הרבים של נתיב, זה קיים חיסרון משמעותי: הכרה בעובדה שבזכות החיסון התמותה אמנם תהיה משמעותית נמוכה מתרחישי האימה (טרם כניסת החיסונים), אך שב-2021 יהיו עוד מאות רבות או כמה אלפי אנשים בגילאים שונים שימותו מקורונה. זהו מחיר כבד ומשמעותי שכל מי שבוחר בנתיב זה צריך להיות מודע לו.

מי שבוחר בנתיב זה חייב בחודש הקרוב להכין את כל המערכות (חינוך, תרבות, מסחר כיו"ב) לחזרה מנוהלת ומבוקרת לשגרת חיי קרונה.

הנתיב הלא אפשרי: סגר עד אפס הדבקה

לצד שני הנתיבים הנ"ל, קיימת לכאורה גם אפשרות שלישית: מודל אפס הדבקה. לפי מודל זה, מדינת ישראל תטיל סגר חונק עד שרמת ההדבקה תרד ל-0, ואז נקיטת פעולות ממוקדות למיגור התפרצויות. אולם, לאור התפתחויות המוטציות, עלייה בקצב ההדבקה, עייפות הציבור מסגרים והגבלות, הפגיעה הדרמטית בחינוך, במסחר ובתרבות, ושיעור לא קטן מקרב האוכלוסייה שכנראה לא יתחסן נגד קורונה (ילדים, מהססים ומתנגדים) - היישימות וההיתכנות של מודל זה נמוכות מאוד. לאור כל זאת, נראה שנותרנו עם שני נתיבים ריאלים.

הימים הקרובים צפויים להיות משמעותיים, ויש חוסר ודאות רב ביחס לאפקט החיסונים ולעתיד לקרות ב-2021. הממשלה תצטרך לקבל בהקדם החלטה קשה ובעלת משקל רב באיזה מן הנתיבים תצעד ישראל.    

עדי ניב יגודה

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות.

מרצה בכמה מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.

בשנים האחרונות כיהן כחבר בכמה ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל לחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker