מגפת הפרוטקציה הרימה ראש. חבל שמשרד הבריאות נתן לזה יד

דווקא משרד הבריאות חרג מההנחיות ומיסד את תרבות הפרוטקציה, כשכבר ביום הראשון למבצע החיסונים זכו עשרות מחוברים, מקושרים ופונקציונרים לעקוף בסיבוב את התור לחיסון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: אורן בן חקון
עדי ניב יגודה

תורים ארוכים הם רעה חולה במערכת הבריאות הציבורית. במציאות של תורים ארוכים, תרבות הפרוטקציה מרימה את ראשה - הפעם בצורה של קיצור תורים לחיסון קורונה ומתן חיסון למחוברים ומקושרים.

עוד לא עבר שבוע מפתיחת מבצע החיסונים, ואנו עדים לתופעה פסולה שבה אנשים מקודמים לראש התור לא בשל השתייכותם לקבוצת סיכון, אלא בשל היותם "קרובים לצלחת". כך ובזמן שההורים של כולנו ממתינים בתור לחיסון הנכסף שנקבע לנו לסביבות פברואר ומארס 2021, יש  מי שכבר זכה לקבל מנת חיסון הגם שאינו זכאי לכך בשלב זה. אז נכון, בהערכה זהירה מדובר בכמה עשרות אנשים, אבל המסר הפסול של פרוטקציה הוא שמהדהד בציבור.   

בימים שלפני תחילת מבצע החיסונים, קיימו גורמי המקצוע דיונים קדחתניים אם לפתוח אפשרות לקבל חיסון לכולם, או שלאור מגבלת מנות החיסון יש לקבוע סדר עדיפויות וקדימויות לקבוצות סיכון באוכלוסייה. נכון להיום, חיסוני הקורונה שכבר מצויות בישראל הינם משאב חיוני מוגבל, ובשל כך הוחלט כי בשלב ראשון יש לחסן קודם קבוצות סיכון. מכאן שמהר מאוד עברו הדיונים לבחינת השאלה מהו סדר העדיפויות המקצועי והנכון למתן חיסוני קורונה.

ב-16 בדצמבר פירסם משרד הבריאות את העקרונות המנחים לתעדוף מתן חיסונים, וקבע כי בעדיפות ראשונה יתחסנו אנשי סגל רפואי (בבתי חולים, קופות חולים ארגוני הצלה וכיו"ב), מוסדות 'מגן אבות' וגילאי 60 ומעלה, במסגרת קופות החולים. כאמור, מרגע שמשרד הבריאות קבע סדרי עדיפות לחיסון האוכלוסייה בהתאם לרמת הסיכון מהתחלואה, חייב היה משרד הבריאות לעמוד בהנחיות שלו עצמו. אך לא, דווקא משרד הבריאות הוא שהיה הראשון לחרוג מההנחיות ולמסד את תרבות הפרוטקציה. כבר ביום הראשון למבצע החיסונים, זכו עשרות רבות של מחוברים, מקושרים ופונקציונרים לעקוף בסיבוב את התור לחיסון. כשבפועל רבים מאלו שזכו לקבל חיסון כלל לא היו מועמדים לחיסון בעדיפות ראשונה.

חדר הקפאה של פייזרצילום: PFIZER / REUTERS

בהודעה שנשלחה לעובדי משרד הבריאות נפתחה בפניהם אפשרות לקבל חיסון הגם שהם לא עומדים בתנאים שנקבעו לכלל אזרחי ישראל. כך לדוגמה חוסנו עובדי מנהלה ואדמיניסטרציה (שאינם סגל רפואי) כשלא מעט מהם מתחת לגיל 60.

גם טענה שאולי יכולה להישמע כי חלק מעובדי משרד הבריאות מקבלים קהל - נטולת היגיון מקצועי. שהרי אם קבלת קהל הינו קריטריון רלוונטי לקבל חיסון קורונה (כפי שנכתב בהודעת משרד הבריאות לעובדיו) הרי שיש רבים מבין נותני השירותים בישראל שחשופים לקהל אף יותר (בסופרמרקט, בבית ספר, בבנק, בשווקים או בסניפי הביטוח הלאומי).

התנהלות זו היא שמעמידה בספק את היכולת של משרד הבריאות להוביל את המוטו "שוויון בבריאות בכל מדיניות" כעקרון מנחה ויעד מרכזי. קרי, מימוש עקרון השוויון כדרך להבטיח הוגנות בנגישות לשירותי הבריאות.

אז כשזו המציאות, מה הפלא שרוב הציבור בישראל לא מאמין שקיימת הוגנות בזמינות ובנגישות לשירותי בריאות. מסקר מכון ברוקדייל שנערך בשנה שעברה (2019) עולה כי 84% מהציבור מאמינים שצריך פרוטקציה וקשרים כדי לקבל שירות רפואי טוב ומהיר בעת מחלה קשה. נתון מטריד אשר משקף את עומק חוסר האמון של הציבור ביכולת של מערכת הבריאות להעניק שירותי בריאות הוגנים ושוויוניים. במידה רבה נראה שמערכת הבריאות הרוויחה ביושר את תחושות הציבור.

לבסוף, חשוב לציין כי כל אדם שמתחסן נגד וירוס הקורונה הרי זה מבורך, וכחלק מאקט הסברתי ושיווקי יש מקום לחסן ראשונים סמלי סטטוס בחברה (ראש ממשלה, נשיא, מנכ"לים של קופות חולים ובתי בחולים וכיו"ב). דמויות ציבוריות שבכוחן לחזק את אמון הציבור בחיסון, וכפועל יוצא להגביר את ההיענות בציבור לקריאה להתחסן. אך לצד ההתמודדות עם מגפת הקורונה חשוב לא פחות לטפל גם במגפת הפרוטקציה. מגפה שפוגעת קשות במערכת הבריאות ובציבור כאחד. 

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למדיניות בריאות, אסטרטגיה ומשפט רפואי.
יועץ אסטרטגיה ומדיניות בתחום הבריאות. מרצה במספר מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.
לאורך השנים כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל בחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017); הועדה לשיתוף מטופלים בהליכי קבלת החלטות (2019-2018); חבר בצוות התכנון של מוסדות האשפוז (תמ"א 49); וחבר בקבינט המומחים (קורונה) של 'מגן ישראל'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker