שלושה דברים שצריך לעשות לפני שהחיסון מגיע

הציפייה להכרזה של ה-FDA על מתן אישור חירום לאחד או יותר מהחיסונים מפיחים רוחות רעננות של תקווה. עם זאת, חשוב להיזהר ממצב שבו תחושת האופוריה ורוחות התקווה יהוו בסיס לשאננות, שתיהפך לגל תחלואה נוסף

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתן חיסון לקורונהצילום: KIRILL KUDRYAVTSEV - AFP

דווקא עכשיו, כשכבר מתחילים לראות אור בוהק ויציב בסוף המנהרה, אל תרשו לעצמכם להפוך לקורבנותיה האחרונים של המגפה. על רקע הפרסומים על הגעת החיסונים לישראל וחשש מההשלכות של "אווירת סוף קורונה" חשוב להחזיק עוד קצת ולהמשיך להקפיד על ההנחיות - אף אחד לא היה רוצה להיות זה שסוגר את רשימת הדמים שהותירה אחריה המגפה.

ככל שהדיווחים יתממשו, כבר בזמן הקרוב ינחתו בישראל מיליוני מנות חיסון נגד הקורונה. בעצם הגעתם של החיסונים יש כדי לסמן תחילתה של תקופה חדשה בהתמודדות עם המגפה, שרבים נפלו קורבן לתחלואותיה ולהשפעותיה ההרסניות על המשק. כעת, הציפייה להכרזה של ה-FDA על מתן אישור חירום לאחד או יותר מהחיסונים מפיחים רוחות רעננות של תקווה. עם זאת, חשוב להיזהר ממצב שבו תחושת האופוריה ורוחות התקווה יהוו בסיס לשאננות, שתיהפך לגל תחלואה נוסף.

עוד בטרם יגיעו החיסונים לישראל, יש לנקוט בכמה מהלכים מיידיים ומשמעותיים ב-3 צירים מקבילים:

1. צעדים לשימור תחלואה ברמת מינימלית: כדי לצלוח את תקופת הביניים, ועד שתהיה מסה משמעותית של מתחסנים (בעיקר בקרב קבוצות הסיכון) חשוב לשמר רמת תחלואה נמוכה ככל שניתן. יש לעשות שימוש מדויק במתודולוגיה משולבת של בדיקות מסוגים שונים (PCR ואנטיגן). במקביל יש לגבש אסטרטגיה הסברתית חדשה עם הציבור, שמותאמת למציאות המתפתחת. מצד אחד מסר ברור וחד שיש להמשיך להקפיד על ההנחיות, ומצד שני הכרה בהתפתחויות וביכולת ההכלה של הציבור (לציבור יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקבל קביעה של סגר נוסף).

2. חיזוק אמון מנהלי ועובדי מערכת הבריאות בחיסון: עובדי מערכת הבריאות צפויים להיות בתעדוף גבוה מאוד, שלא לומר ראשוני, להקצאת חיסונים נגד קורונה. במידה רבה היענות הצוותים הרפואיים והסיעודיים להתחסן היא שתכריע כיצד יגיב הציבור לחיסון.

מחקרים מעידים כי בעוד אמון הציבור בממשלה ובמוסדות המדינה נשחק, רמת האמון של הציבור ברופא המטפל (בדגש על רופא משפחה) נותרה גבוהה. אם שיעור גבוה מקרב עובדי מערכת הבריאות יבחר שלא להתחסן, הדבר עשוי להשפיע לשלילה גם על ההיענות והנכונות של הציבור להתחסן בעצמו. מכאן שיש להתחיל בהנגשת מלוא המידע המקצועי לצוותים הרפואיים אודות החיסונים, לרבות הנתונים המלאים וממצאי המחקרים של החברות.

3. אמון הציבור בהמלצת משרד הבריאות להתחסן: ללא השבת אמון הציבור במשרד הבריאות ובהנחיותיו קיים חשש שהיענות של הציבור להתחסן תהיה נמוכה - כל כך נמוכה שבמשך זמן יחסית רב לא ניתן יהיה למגר את המגפה, או לצמצם אותה בצורה כזו שתאפשר פתיחה נרחבת של הפעילות במשק.

באחריות משרד הבריאות לאמץ צעדים בוני אמון, ובהם לספק לציבור מידע מהימן אודות החסונים וממצאי המחקרים; שקיפות מלאה של יתרונות החיסון לצד חסרונותיו (חשוב לא פחות לומר בכנות גם מה עוד לא יודעים על החיסון והשלכותיו); הנגשה לשונית ותרבותית של כל המידע; יצירת ערכות מידע מהימן לסוכני מידע מרכזיים בשטח (בדגש על רופאי משפחה); על רקע פרסומים בשבועות האחרונות יש להצהיר מפורשות שאין כל כוונה לקבוע חובת חיסון, ועוד.

השגרה מעבר לפינה

אם בימים הקרובים ה-FDA יאשר חיסון, וברשות ישראל יהיו מספיק מנות חיסון על מנת להגן בשלב ראשון על אוכלוסיות בסיכון (כ-2-1.8 מיליון מתחסנים), כללי המשחק בהתמודדות עם הקורונה ישתנו מהותית.

את המקום של ההגבלות, הסגירות והסגרים ניתן יהיה להחליף בכלי משחק חדשים. כך למשל, שימוש רב יותר  בכלים של הסברה ממוקדת על חזרה בטוחה לשגרת חיים לצד אמצעים לזיהוי תחלואה חבויה (מתודולוגיה של שגרת בדיקות באזורים של סיכון מוגבר), ופחות שימוש בהנחיות מגבילות וצעדים דרקונים שנתפשים כענישה. עוד קצת סבלנות, ויש סיכוי גבוה שאי שם מעבר לפינה כבר ממתינה החזרה לשגרה המוכרת והטובה.

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למדיניות בריאות, אסטרטגיה ומשפט רפואי.
יועץ אסטרטגיה ומדיניות בתחום הבריאות. מרצה במספר מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.
לאורך השנים כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל בחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017); הועדה לשיתוף מטופלים בהליכי קבלת החלטות (2019-2018); חבר בצוות התכנון של מוסדות האשפוז (תמ"א 49); וחבר בקבינט המומחים (קורונה) של 'מגן ישראל'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker