זרקורי הקורונה שמופנים אל מערכת הבריאות הם ההזדמנות לטפל בבעיית כוח האדם

המחסור בכוח אדם מקצועי הוא האיום המרכזי של מערכת הבריאות בהתמודדות עם אתגרי העתיד - ועם מלחמת ההתשה מול גלי תחלואת הקורונה

עדי ניב יגודה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת אחים ואחיות בירושלים, יולי 2020צילום: אוהד צויגנברג
עדי ניב יגודה

בשנה האחרונה מגפת הקורונה חשפה את חולשותיה של מדינת ישראל בהתמודדות עם משברים לאומיים שנמשכים לאורך זמן. בשונה ממצבים בהם ישראל הוכיחה את מסוגלותה לתת מענה ולהתמודד עם אתגרים מורכבים אך מוגבלים בזמן, ב"מלחמות התשה" ישראל נכשלת. ככל שמדובר במערכת הבריאות, הימשכות מגפת הקורונה הוכיחה עד כמה כוח אדם מקצועי (רופאים, רופאות, אחים ואחיות) הוא נקודת התורפה המשמעותית ביותר של מערכת הבריאות הישראלית. זו הנקודה שמאיימת יותר מכל על תפקודה התקין של מערכת הבריאות במצבי פנדמיה.

כששחקן נפצע במהלך משחק כדורגל או כדורסל, למאמן יש אפשרות להעלות למגרש שחקן חדש מספסל מחליפים. שחקן זה יתפוס את מקומו של הפצוע, והמשחק ימשיך כסדרו. כשמלחמה מתרחבת (פיזית) או אורכת זמן ממושך, ביכולתו של הצבא להבטיח המשך פעילות תקינה באמצעות גיוס אוגדות מילואים לחיזוק, ריענון ותגבור הצבא הסדיר.

יתרונות מובנים אלה אינם קיימים במקרה של מערכת הבריאות כי למערכת הבריאות אין ספסל מחליפים או אוגדות מילואים. במערכת הבריאות כמעט כל איש צוות מקצועי שיוצא מפעילות (מחלה או בידוד), מותיר אחריו חלל שלמוסדות הבריאות קשה למלא – שלא לדבר על מחלקות שלמות. עוד טרם תקופת הקורונה, סוגיית כוח האדם המקצועי איתגרה רבות את מערכת הבריאות. היעדר תכנון לאומי של כוח אדם במערכת הבריאות הוא שיצר מצוקה אמיתית לאורך השנים - שאת המחיר עליה משלמים המטופלים והמטפלים כאחד.

מחלקת קורונה בבית החולים רמב"ם, בחודש שעברצילום: אוהד צויגנברג

בפועל, בזמן שגרה המחסור בכוח אדם מקצועי מקבל ביטוי במגוון רחב של ממדים, ובהם: תורים ארוכים לניתוח ופרוצדורות מסוימות; תורים ארוכים לרופאים מומחים; פערים משמעותיים בזמינות לשירות הרפואי והסיעודי באזורי פריפריה; שחיקה מסוכנת של כוח האדם הרפואי והסיעודי ואפילו סחרור שכר במערכת הבריאות.

כאמור, במידה רבה בעיותיה ותחלואותיה של מערכת הבריאות היו שם תמיד, אך הן התקיימו בעוצמה נמוכה והוסתרו מתחת לציפוי פריך של "כיבוי שריפות", אלתורים ושיטת "יהיה בסדר'". מגפת הקורונה רק הפסיקה את נשף המסכות, תוך שהיא חושפת ומעצימה את החולשות והבעיות המבניות והתכנוניות בתחום הבריאות.

בפברואר 2020 הגיעה לישראל תחלואת הקורונה, ועל רקע מצוקת כוח האדם, התעורר חשש ממשי לאי ספיקה עד קריסה של שירותי הבריאות (בעיקר מערך האשפוז). כאן המקום להדגיש, כשמדברים על קריסת מערכת הבריאות לא מתכוונים לכך שאנשים ישכבו ברחובות כי אין בבתי החולים מיטות פיזיות. קריסה של מערכת הבריאות משמעותה פיחות בטיפול או היעדר טיפול בשל מחסור בכוח אדם רפואי וסיעודי. אולם בעוד שלמחסור בתשתיות פיזיות ניתן לתת מענה מספק בצורה יחסית מהירה, מצוקה אקוטית של כוח האדם המקצועי היא שמונעת כל אפשרות להרחבה והתאמה של השירותים בהתאם לצרכים המשתנים.

הפגנת מתמחים מול בית ראש הממשלה בירושלים, מאי 2020. רופאים לא יכולים לקבל החלטות מצילות חיים לאחר שעבדו 20 שעות רצופות ללא מנוחהצילום: אוהד צויגנברג

כך לדוגמה, גם אם כתוצאה מזינוק בתחלואה יבקשו לפתוח בית חולים מאולתר באזורי תחלואה (בדומה לבתי החולים שהוקמו בסין בינואר 2020), בפועל לא יהיה כוח אדם מקצועי שיעבוד בו. כבר כיום מחלקות שלמות נסגרו או פעילותן צומצמה משמעותית עקב תחלואה קורונה בקרב אנשי צוות, או בידודים מסיבים עקב חשיפה לחולה מאומת (אלפי עובדי מערכת הבריאות יצאו לבידוד לאורך התקופה). בפועל, היכולת של מערכת הבריאות להתמודד עם תחלואה ממושכת בעצימות גבוהה מושפעת ישירות ממגבלת כוח האדם המקצועי.

נכון להיום המחסור בכוח אדם מקצועי הוא שמאיים על היכולת של מערכת הבריאות להתמודד עם אתגרי העתיד בתחום הבריאות, כמו גם עם מלחמת ההתשה מול גלים של תחלואת הקורונה. דווקא עכשיו, כשמלוא תשומת הלב מופנית אל מערכת הבריאות נוצרה הזדמנות להוביל מהלך אמיתי ומשמעותי של תכנון לאומי ארוך טווח של כוח אדם במערכת הבריאות.

תכנון לאומי שיזהה ויסמן את הצרכים המתפתחים של אוכלוסיית ישראל (בשגרה ובחירום), ולאחר מכן יתווה תוכנית ישימה ומתוקצבת שמטרתה לחזק ולפתח את כוח האדם המקצועי במערכת הבריאות. תוכנית שתבטיח את החוסן של מערכת הבריאות הן מבחינת מצבת כוח האדם הרפואי והסיעודי, והן מבחינת צמצום השחיקה של כוח האדם.

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למדיניות בריאות, אסטרטגיה ומשפט רפואי.
יועץ אסטרטגיה ומדיניות בתחום הבריאות. מרצה במספר מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.
לאורך השנים כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל בחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017); הועדה לשיתוף מטופלים בהליכי קבלת החלטות (2019-2018); חבר בצוות התכנון של מוסדות האשפוז (תמ"א 49); וחבר בקבינט המומחים (קורונה) של 'מגן ישראל'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker