תהליך קבלת ההחלטות חשוב לא פחות מהתוצאה

נראה שהממשלה איבדה את אמון הציבור ביכולתה להתמודד בצורה טובה עם מגפת הקורונה, מה שעשוי להוביל לחוסר שיתוף פעולה מסוכן ולגלים גוברים של מחאה ציבורית רחבה

עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה מול מעון ראש הממשלה בירושלים
הפגנה מול מעון ראש הממשלה בירושליםצילום: אורן בן חקון

כשהתהליך מקולקל - התוצאה הרסנית. טלאים של תוכניות לצד החלטות שמתקבלות בצורה שרירותית, ללא מידע מהימן ובסיס של נתונים, בהנחתות מעכשיו לעכשיו, ובעיקר תחושה שכבר תקופה ארוכה שורר כאוס ואין שום תוכנית סדורה - זו המציאות של אזרחי ישראל בתקופה האחרונה.

מגפה הקורונה מאפשרת לציבור הזדמנות נדירה להיחשף לאופן שבו מתקבלות החלטות בישראל. במידה רבה נראה שדבר לא נלמד, ואין כמעט בור שמקבלי ההחלטות הבכירים במדינה לא נפלו בו. ומה עשו כשלא היו בורות בסביבה? הם פשוט חפרו את הבור שהציבור כולו נפל לתוכו. התוצאה ההרסנית והעגומה היא שחוסר האמון של הציבור בממסד יישאר פה עוד הרבה אחרי שמגפת הקורונה תיעלם.

בתקופה האחרונה, ממשלת החירום מצליחה, בשיטתיות ובדבקות, לשחוק את שאריות האמון שהציבור עוד נתן בצעדיה ויכולתה להתמודד עם מגפת הקורונה. הנה כמה דוגמאות רק מהזמן האחרון: סגר רק בסופי שבוע; סגר בלילות; סגירה של הים; סגירה של מסעדות; סגירה של חדרי כושר; ביטול בית הספר של החופש הגדול ועוד.

אלו הן מקצת ההחלטות שעלו לדיון בממשלה בימים האחרונים. החלטות דרמטיות, שכל אחת ואחת מהן משפיעה בצורה ישירה על החיים של כולנו. עם זאת, ובניגוד לחובותיה הציבוריות, נראה כי משרדי הממשלה פשוט החליטו לוותר על התהליך ולקפוץ ישר להחלטות. החלטות שפעמים רבות מדי מתקבלות על ידי משרדי הממשלה, ללא מידע מהימן ומבלי שיש תשתית נתונים תומכת; החלטות מקצועיות שמתקבלות על בסיס תחושות, עמדות, הנחות, כוונות טובות – אך לעתים לא הרבה יותר מזה. סוג של ניסוי וטעייה שאת מחיר הטעות משלם כמו תמיד הציבור. 

זו התנהלות בעייתית שמתקיימת בשגרה הרחק מהעין הציבורית, אך כעת בימי הקורונה היא נחשפת לציבור במלוא העוצמה ובתדירות גבוהה. נכון להיום, נראה שהממשלה איבדה את אמון הציבור ביכולתה להתמודד בצורה טובה עם מגפת הקורונה, מה שעשוי להוביל לחוסר שיתוף פעולה מסוכן ולגלים גוברים של מחאה ציבורית רחבה.

חשוב שהממשלה תפנים שתהליך קבלת ההחלטות לא פחות חשוב מההחלטה עצמה. זהו תהליך שמעניק ערך ומהימנות להחלטות שמתקבלות. כל זה חיוני לחיזוק אמון הציבור בצעדים שמובילה הממשלה, וכפועל יוצא גם להשגת שיתוף פעולה מיטבי של הציבור עם ההנחיות שמתקבלות.

המציאות מלמדת כי בלי תהליך מסודר ושקוף, גם החלטות חיוניות, נכונות וטובות צפויות לכישלון. בהחלטתה לוותר על מקצועיות התהליך, יצרה הממשלה משבר חמור של אמון. זהו משבר שמיתרגם לאי שיתוף פעולה עם כללים חיוניים לצמצום התחלואה, כשאת המחיר צפוי לשלם הציבור בבריאות ובכלכלה.

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות.

מרצה בכמה מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.

בשנים האחרונות כיהן כחבר בכמה ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל לחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker