הניסיון להפחיד את הציבור משיג את התוצאה ההפוכה

בגל התחלואה הראשון הציבור ראה שקיים פער אדיר בין תרחישי האימה שהציגו גורמי המקצוע ובין המציאות. במקום לאיים ולהפחיד את הציבור ללא הרף, הגיע הזמן שמשרד הבריאות פשוט יתווך את המידע בצורה נכונה, מהימנה ובהירה

עדי ניב יגודה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר הבריאות יולי אדלשטיין ומנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי בבית החולים שיבא
שר הבריאות יולי אדלשטיין ומנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי בבית החולים שיבאצילום: עופר וקנין

משרד הבריאות חייב לשנות את האסטרטגיה בתקשורת מול הציבור. הניסיון לשלוט בהתנהגות הציבור באמצעות הפחדתו, היא דרך פסולה ובעיקר לא אפקטיבית במצבים של תחלואה מתמשכת. עד שיהיה חיסון יעיל וזמין צריך להתרגל לשגרת חיים בצל הקורונה — ובדיוק מהסיבה הזו התבטאויות בכירי משרד הבריאות וקמפיין ההפחדה חוטאים למטרה. אז במקום לאיים ולהפחיד את הציבור ללא הרף, הגיע הזמן שמשרד הבריאות פשוט יתווך את המידע בצורה נכונה, מהימנה ובהירה.

בראשית הדברים חשוב לומר: קורונה זו לא שפעת, וחובה להקפיד על ההנחיות על מנת לצמצם את היקף ההדבקות בקהילה. עם זאת, מאז שפרצה מגפת הקורונה לחיינו בוחר משרד הבריאות לעשות שימוש במתודולוגיית הפחדה שרק מרחיקה אותו מהמטרה — הכוונת התנהגות הציבור וצמצום התחלואה.

בפועל, משרד הבריאות בפוגע ביכולת שלו עצמו להתוות את מדיניות הבריאות הרצויה לשמירה על הציבור ובריאותו. חשוב להפנים, המפתח להצלחת המאבק בהתפשטות וירוס הקורונה נעוץ ברכיב משמעותי ומכריע — והוא אמון הציבור. אמון שבלעדיו כמעט בלתי אפשרי להתמודד עם גלים של תחלואה בעוצמות משתנות, ולצלוח את 2020 בביטחון בריאותי וכלכלי כאחד.

כאמור, חודשים ארוכים שמשרד הבריאות מזין את הציבור במנות גדושות של תרחישי אימה, תוך שחיקה גוברת של הסיבולת והסבלנות הציבורית. בגל התחלואה הראשון הציבור ראה שקיים פער אדיר בין תרחישי האימה שהציגו גורמי המקצוע, ובין המציאות שהתפתחה לגמרי אחרת. בעקבות כך, הציבור החל להתייחס בספקנות לחלק מהתחזיות והמסרים שיוצאים ממשרד הבריאות.

כעת, עם העלייה החוזרת בתחלואה — הלקח לא נלמד. נכון לעכשיו, נראה שגורמי המקצוע במשרד הבריאות הולכים ומאבדים גם את הציבור וגם את הקשב בממשלה. אך החשש האמיתי הוא מפני הצפוי לקראת החודשים ספטמבר־אוקטובר כשהסתיו יגיע, ואתו העלייה בשפעת ותסמינים דמויי שפעת. בדומה למקרה של הנער שצעק "זאב, זאב" — כשהחורף יתחיל והזאב אולי באמת יגיע, אף אחד כבר לא יאמין.

אז מה כן כדאי לעשות? ראשית כדאי לוותר על מתודולוגיית ההפחדה, ולתווך לציבור את המידע בצורה שוטפת, מאוזנת ומדויקת. את הפעילות במשק נכון וצריך היה לפתוח גם במחיר של עלייה בתחלואה; בכל יום מפרסם משרד הבריאות את נתוני התחלואה של היום הקודם. על מנת לשקף את המצב ולתת פרופורציה נכונה למספרים ולמשמעויות, ראוי לעשות אבחנה בין מספר החיוביים לקורונה שהם בבחינת נשאים א־סימפטומטיים, ובין חולים; חובה לייצר שקיפות רבה יותר ביחס להליך קבלת החלטות בכל הנוגע לקורונה; יש לגבש כבר היום את הנהלים, ההתוויות וההנחיות לקראת הסתיו הקרב, ולהתחיל להעביר מידע מסודר לציבור.

עדי ניב יגודה

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות.

מרצה בכמה מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.

בשנים האחרונות כיהן כחבר בכמה ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל לחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker