הביורוקרטיה והגמגום המתמשך הרגו את הסבלנות של הציבור

אם בתחילת הדרך השיקולים הכלכליים נסוגו לחלוטין מפני שמירה על בריאות הציבור, הרי שכעת התהפכו היוצרות. את מושכות ההובלה תפס השיקול הכלכלי גם במחיר איבוד שליטה חלקי בהתמודדות עם תחלואה, תוך פוטנציאל פגיעה עתידית בבריאות הציבור

עדי ניב יגודה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעקב ליצמן ובנימין נתניהוצילום: Amir Cohen/רויטרס
עדי ניב יגודה

גמגום מתמשך בטיפול במצוקה הכלכלית, לצד רצף הנחיות לא בהירות ולא מידתיות, הם שיצרו גל הדף ציבורי שפגע בבטן הרכה של הממשלה. בשבועות האחרונים, לחיוב ולשלילה, נראה כי הלחץ הציבורי עקב הפגיעה במשק הוא שהוביל את מדיניות הממשלה בהתמודדות עם מגפת הקורונה.

אז אל תגידו לא ידענו – עכשיו הזמן להכין תוכניות בריאותיות וכלכליות סדורות, ברורות ושקופות להתמודדות עם שגרה של תחלואת קורונה בעוצמה משתנה. כזו שתימשך חודשים רבים, לפחות עד שיימצא חיסון או תרופה עם יעילות מוכחת.

לכל ברור כי לאחר הגבלות חונקות וסגר ממושך, הפעילות הכלכלית במשק היתה חייבת לחזור לרמה גבוהה ככל שניתן. עם זאת, הקפיצות המהירות והרנדומליות שבהן נעשו הצעדים לפתיחת המשק, מלמדות בעיקר על פגמים מהותיים בהליך קבלת החלטות. התנהלות שמעידה על החלטות שמתקבלות בממשלה מתוך לחץ, ולא בהכרח בהתאם למדיניות בריאותית-כלכלית סדורה, קוהרנטית עם קריטריונים ברורים, שקופים ומידתיים.

צודקת הממשלה באמירתה שהכלכלה והבריאות שלובים ותלויים זה בזה. כי בלי בריאות אין כלכלה, ולהפך. עם זאת, ובמקום להפעיל מדיניות מאוזנת ומידתית בין שני תחומים חשובים אלו, כבר תקופה שמדיניות הטיפול במגפת הקורונה קופצת מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת. בכל אחת מנקודות הקצה, ההחלטות מתאפיינות במנות גדושות של חוסר פרופורציה.

אם בתחילת הדרך השיקולים הכלכליים נסוגו לחלוטין מפני שמירה על בריאות הציבור, הרי שכעת התהפכו היוצרות. את מושכות ההובלה תפס השיקול הכלכלי גם במחיר איבוד שליטה חלקי בהתמודדות עם תחלואה, תוך פוטנציאל פגיעה עתידית בבריאות הציבור.

כמו תמיד כשפועלים בצורה קיצונית, את המחיר הכבד משלם הציבור – בכיסו ובבריאותו. בפועל, משיכת הזמן והטיפול המגומגם במצוקה הכלכלית, הם שהעצימו יותר מכל את חוסר הסבלנות של הציבור כלפי מדיניות הבריאות.

כאמור, טיפול הממשלה בהשלכות הקשות של משק קורס הוא שפוגע בחוסן הלאומי, ומכשיל את היכולת להבטיח את בריאות הציבור לאורך זמן. במידה רבה הנוסחה שפורסמה תחילה לחישוב המענק לעסקים היא שממחישה את הסיפור כולו: כותרות מפוצצות שמבטיחות תקציב חסר תקדים של 80 מיליארד שקל, לצד שפע ביורוקרטיה ונוסחאות מתמטיות מורכבת ומסורבלת שמבטיחות תת ביצוע.

מתחילת המשבר ועד שלב מאוחר מאוד הנהיגה הממשלה מנגנוני הלוואה ופיצוי שלקו בחוסר רגישות חברתית, תוך הבטחה שנזקקים רבים לא יראו את הכסף בחשבונם. מנגנוני הפיצוי יישמו את הכלל הבסיסי שאומר: ככל שתסבך, תסרבל ותתיש, כך תבטיח שהזמן יעבור והכסף שיישאר אצלך. סביר להניח שאם ממשלת ישראל היתה משכילה לתת פתרונות אמיתיים, מהירים ומשמעותיים למצוקה הכלכלית, יכולת ההכלה והסבילות של הציבור היתה גדלה.

ניסיון השבועות האחרונים מלמד אותנו כי חוסר הוודאות שמלווה את התוכניות הכלכלית עשוי לאיים על בריאות הציבור, לא פחות מווירוס קורונה עצמו. כעת, כשיותר ויותר אנשים חוזרים למרחב הציבורי, והפעילות במשק צומחת, סביר מאוד להניח שגם שיעור התחלואה יגדל – השאלה באיזו עוצמה.

לכן, דווקא עכשיו ראוי לנצל את חלון הזמן שנוצר עקב הדעיכה בתחלואה, ולגבש תוכנית קוהרנטית להתמודדות עם גידול עתידי בתחלואה, מבלי לחנוק שוב את המשק. יש לפתח צעדים מידתיים וגמישים בהתאם לפרמטרים ברורים ושקופים, תוך צמצום ביורוקרטיה למינימום האפשרי.

יש לבנות תוכנית שתבטיח שאם נידרש להגבלות חדשות על המשק תוך פגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית, יהיה מנגנון שיגיב מיידית ויבטיח שהכסף יגיע לעסקים מהר ככל שניתן. זו הדרך להבטיח ודאות ויציבות בשגרת קורונה שבוודאי עוד תלווה אותנו זמן רב - בכלכלה ובבריאות.

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למדיניות בריאות, אסטרטגיה ומשפט רפואי.
יועץ אסטרטגיה ומדיניות בתחום הבריאות. מרצה במספר מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.
לאורך השנים כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל בחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017); הועדה לשיתוף מטופלים בהליכי קבלת החלטות (2019-2018); חבר בצוות התכנון של מוסדות האשפוז (תמ"א 49); וחבר בקבינט המומחים (קורונה) של 'מגן ישראל'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker