משרד הבריאות התעורר - והבהיר מי מנהל את התחום בישראל

אף אחד לא באמת יודע לומר האם וכיצד תשפיע מגפת הקורונה העולמית על בריאות הציבור בישראל, כמו גם על הכלכלה ושגרת החיים. עם זאת, כבר משלב מוקדם מאוד תפש משרד הבריאות הישראלי את פוטנציאל הנזק, והחל לנהל את המערכה מול וירוס קורונה ביד רמה

עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה
בדיקות לנגיף קורונה בבית חולים בשיבא
בדיקות לנגיף קורונה בבית חולים בשיבא

דרמטיזציה מיותרת או צעדי מנע חיוניים? רק הזמן יגיד אם הצעדים שבהם נקט משרד הבריאות בהתמודדות עם וירוס קורונה היו היסטריה מוגזמת, או שהם מנעו אסון לאומי. עם זאת, ובתוך ערפל כבד של חוסר ודאות יש דבר אחד ברור – משרד הבריאות תפס את ההגה, תוך שהוא מבהיר ליתר משרדי הממשלה מי מנהל את תחום הבריאות בישראל.

חוסר הוודאות שמלווה את התפשטות והתנהגות הווירוס הוא הרכיב המרכזי שמטריד את מקבלי ההחלטות בישראל ובעולם כולו. נכון להיום, נראה שאף אחד לא באמת יודע לומר האם וכיצד תשפיע מגפת הקורונה העולמית על בריאות הציבור בישראל, כמו גם על הכלכלה ושגרת החיים. עם זאת, ובתוך כל חוסר הוודאות, כבר משלב מוקדם מאוד תפש משרד הבריאות הישראלי את פוטנציאל הנזק, והחל לנהל את המערכה מול וירוס קורונה ביד רמה.

במשך שנים רבות נתפש משרד הבריאות כמשרד ממשלתי יחסית חיוור. בטח ביחס למשרדי ממשלה נחשקים ועוצמתיים כמו משרד האוצר, משרד החוץ ומשרד הביטחון. במשך שנים נאלץ משרד הבריאות לא אחת ליישר קו עם מדיניות ממשלתית שלא עלתה בקנה אחד עם טובת הציבור ובריאותו (בעיקר בנושא תקצוב מערכת הבריאות הציבורית, אך לא רק).

ואולם, מרגע שווירוס קורונה פרץ לחיינו, החל משרד הבריאות להוביל ולנהל את האירוע, כשלנגד עיניו ניצבת מטרה אחת ברורה וחדה - שמירה על בריאות הציבור בישראל. ממקום של משרד ממשלתי פסיבי, החלה הנהלת משרד הבריאות לנקוט בצעדי מנע פרו-אקטיביים ולהוביל את חזית המאבק בהתפשטות הווירוס. צעדים דרמטיים שבחלק מהמקרים יצרו תקדימים עולמיים, ובהם הנחיות בידוד מחמירות ביחס למגוון רחב יחסית של מדינות, סגירת גבולות בפני תיירים ממדינות מזרח אסיה ועוד.

הצעדים זכו בשבועות האחרונים ללא מעט ביקורות ותגובות שליליות מצד גורמי מקצוע ממשרדי ממשלה שונים, כשהטענה המרכזית היא פגיעה פוטנציאלית ביחסי החוץ של ישראל עם המדינות שהגבול הישראלי נסגר בפני אזרחיהן. חרף הביקורת המשיך משרד הבריאות בקו מחמיר, תוך שהוא מתווה את מדיניות הבריאות, וכל יתר משרדי הממשלה מתיישרים אחריו. במידה רבה נראה שהתהפכו היוצרות. ואולם, שאלת המפתח היא האם משרד הבריאות ידע לשמר את מעמדו המתפתח וכוחו גם בחלוף המשבר.

בחזרה לקורונה, אסור לשכוח שקו עדין אך מהותי הוא שמפריד בין נקיטת זהירות וצעדי מנע חיוניים ובין דרמטיזציה מיותרת והיסטריה שיש בה כדי להשפיע על כולם, ולא לחיוב. בעת הנוכחית, כשהאירוע נמצא בעיצומו ועוד לא ברור מה עוד עתיד לקרות, קשה לבקר את צעדי המנע שנוקט משרד הבריאות, גם אם לעתים צעדים אלו נראים קיצוניים או היסטריים.

מחובתו של משרד הבריאות להיערך לכל תרחיש ולהכין את מערכת הבריאות להתמודדות עם התפרצות פדנמית. במקביל, וכדי לצלוח את אתגרי מגפת הקורונה במינימום פגיעה (בריאותית, כלכלית ומדינית), יש להקפיד שהליך קבלת ההחלטות יעשה בהתבסס על מידע מהימן, במידתיות, בשיקול דעת וקור רוח.

עדי ניב יגודה

עדי ניב יגודה | |עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות.

מרצה בכמה מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.

בשנים האחרונות כיהן כחבר בכמה ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל לחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום