חוסר האמון של הציבור במערכת הבריאות גורם לו לבטח את עצמו לדעת

שיעור המבוטחים בשיראל שמחזיקים בביטוחי בריאות פרטיים הוא מהגבוהים במדינות OECD – שיעור של 83% לעומת 35% בממוצע מדינות OECD, וסך דמי הביטוח ברוטו שנגבו בביטוחי הבריאות הסתכם ב-2018 ב-11.15 מיליארד שקל

עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה
משפחה ממלאת טופסי ביטוח בריאות
מילוי טופס ביטוח בריאותצילום: Getty Images IL
עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה

הדו"ח השנתי של רשות שוק ההון חושף במידה רבה את עומק חוסר האמון של הציבור ביכולותיה של מערכת הבריאות הציבורית. חוסר האמון מקבל ביטוי ממשי בעובדה שבתחום הבריאות הציבור פשוט מבטח את עצמו לדעת.

כך לדוגמה, הגענו למצב שבישראל שיעור המבוטחים שמחזיקים בביטוחי בריאות פרטיים (מסחריים ומשלימים) הוא מהגבוהים במדינות OECD – שיעור של 83% לעומת 35% בממוצע מדינות OECD, וסך דמי הביטוח ברוטו שנגבו בביטוחי הבריאות (מחלות ואשפוז) הסתכם ב-2018 ב-11.15 מיליארד שקל. נתון מדהים שמעיד עד כמה הבריאות הוא אחד מהתחומים הכי רווחיים לחברות הביטוח המסחריות.

עם זאת, כשמדברים על ביטוחי בריאות פרטיים חשוב להבחין כי קיימת שונות מהותית בין ביטוחי הבריאות המשלימים של קופות החולים (שב"ן) לעומת ביטוחי בריאות של חברות ביטוח מסחריות. בשונה מהכללים הנהוגים בביטוחי בריאות מסחריים, לביטוחים של קופות החולים ניתן להצטרף ללא חיתום או החרגה, והפרמיה החודשית היא אחידה לכל קבוצת גיל (מבוטח חולה ומבוטח בריא בני אותו גיל ישלמו את אותו הסכום). זהו יתרון אדיר לאנשים שמחמת גיל או מצב בריאותי היו נמנעים מלרכוש ביטוח בריאות.

בנוסף, המציאות מלמדת כי משיקולים שונים (הרצון לקבל פיצוי כספי בגין אי הפעלת הביטוח המסחרי, הימנעות מעליית פרמיה וכיו"ב), במקרים רבים מבוטחים שמחזיקים גם ביטוח בריאות משלים וגם ביטוח מסחרי, נוהגים להפעיל כאופציה ראשונה דווקא את הביטוח המשלים של קופת החולים. במקרים אחרים, כשהמבוטח כבר מבקש לממש את הפוליסה המסחרית, לעתים הרצון מתנפץ על חומות של השתתפות עצמית או סעיפי החרגה עלומים בפוליסה המסחרית. התנהלות ששוב מחזקת את מוטיב הרווחיות של חברות הביטוח המסחריות.

שיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי באוכלוסייה, 2016

מכאן, ולאור המציאות הקיימת חייבים לפעול בשני מישורים מקבילים:

1. חיזוק מערכת הבריאות הציבורית: ככל שרוצים להוביל מהלך שיצמצם את הצורך של הציבור ברפואה הפרטית, וכפועל יוצא גם יפחית את שיעור המבוטחים בביטוחי בריאות פרטיים, הדרך הנכונה היא רק באמצעות חיזוק משמעותי ומהותי של מערכת הבריאות הציבורית. רק מהלך שכזה יכול לשנות באמת את המגמה הקיימת בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים.

החיזוק צריך לקבל ביטוי ממשי ומורגש בדמות קיצור תורים לניתוחים ופרוצדורות, שיפור הזמינות לרופאים מומחים, מתן אפשרות לבחור רופא בבית חולים ציבורי (ללא עלות למבוטח) ושיפור תשתיות וחוויית המטופל. ללא מהלכים חיוניים אלו, הציבור צפוי להמשיך לבטח את עצמו לדעת במטרה להבטיח את הגישה לרפואה הפרטית. 

2. ביטוחי בריאות עם רכיב של חיסכון: על האגף לשוק ההון במשרד האוצר לעודד את חברות הביטוח לפתח מוצר היברידי שמשלב בין ביטוח בריאות ובין תוכנית חיסכון. בדומה לחלק מביטוחי החיים, ראוי כי גם ביטוחי הבריאות יכללו רכיב של חיסכון. שהרי, דווקא על רקע העובדה שמבוטחים רבים משלמים פרמיה חודשית אך לא מממשים את הזכאות שבפוליסה המסחרית, ראוי להבטיח לציבור שכספם לא יירד לטמיון. לכן, וככל שהמבוטח בחר שלא לממש את זכאותו בביטוח המסחרי, ראוי שבכל כמה שנים שיעור מסוים מהפרמיה ששולמה יעבור לקופת חיסכון שהסכום הנצבר בה ייהפך לנזיל בגיל פרישה.

רכיב החיסכון עשוי לתמרץ את הציבור לחשוב פעמיים בטרם הוא בוחר להפעיל את הביטוח המסחרי במקום שבו הוא יכול לקבל שירות איכותי, נגיש והולם במערכת הבריאות הציבורית. בכוחו של מהלך זה להטיב עם הציבור ועם מערכת הבריאות הציבורית בשני היבטים מרכזיים: ריסון ההשפעות השליליות שיש לביטוחי הבריאות המסחריים על מערכת הבריאות הציבורית, והגדלת החיסכון הפנסיוני של הציבור.

עדי ניב יגודה

עדי ניב יגודה | |עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות.

מרצה בכמה מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.

בשנים האחרונות כיהן כחבר בכמה ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל לחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017).

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ