האנשים שישלמו בחייהם על ההחלטה ללכת לבחירות נוספות
ההחלטה ללכת לבחירות גורמת לשיתוק ממשלתי, כי ממשלת מעבר עם סמכויות מוגבלות פוגעת קשות ביכולתה של מערכת הבריאות להתמודד עם האתגרים המתדפקים על הדלת. לעדי ניב יגודה יש רעיונות למה היה אפשר לעשות עם הכסף - במקום סבב בחירות נוסף
כמו מחלת אוטואימונית, בהחלטתה להתפזר וללכת לבחירות חדשות פגעה הכנסת בעצמה, אבל גם בבריאות תושבי ישראל. החלטה שמעבר לעלויות הישירות והעקיפות שנובעות מקיום מערכת בחירות נוספת, המשמעות שלה היא גם שיתוק ממשלתי. כי ממשלת מעבר עם סמכויות מוגבלות וכמעט שנה של "עמידה במקום" פוגעים קשות ביכולתה של מערכת הבריאות להתמודד עם האתגרים המתדפקים על הדלת.
כך לדוגמה, עקב התפזרות הכנסת, נכנסה להקפאה עמוקה תוכנית קריטית לתקצוב מערכת הבריאות באופן שיבטא את מלוא הגידול הדמוגרפי, כולל הזדקנות האוכלוסייה בכל שנה. תוכנית תקציבית שכעת עתידה לוט בערפל. אך בראייה לעתיד וכיוון שאין באמת ברירה אחרת, תהא הממשלה הבאה אשר תהא, יש חובה להבטיח שתוכנית זו תתממש בכנסת ה-22.
בחירות 2019 - סבב ב': מה אפשר היה לעשות עם 475 מיליון שקל?
אנחנו לא עושים מספיק ספורט - וזה פוגע בבריאות, בחינוך ובכלכלה יואב כהן | "לחץ על הספרה 1 כדי להצביע לביבי": כך הבלוקצ'יין יחסוך לציבור 475 מיליון שקל לביא לזרוביץ | גם לפריפריה מגיע חינוך למצוינות בלה אברהמס | עבודות יזומות 2019: אם כבר להוציא כסף, אז בהשקעה שתחזיר את עצמה דן מנו
אז במציאות אחרת, מה אפשר היה לעשות בתחום הבריאות עם סכום חד-פעמי (להבדיל מכסף שנכנס לבסיס התקציב של מערכת הבריאות) של 475 מיליון שקל? מדובר בתוספת תקציבית משמעותית, שאם היתה מגיעה למערכת הבריאות, המצב של מטופלים ישראלים רבים היה משתפר פלאים. לצורך העניין אבקש להציע כמה חלופות מיני רבות להשקעות חד-פעמיות.
1. שיפוץ מסיבי של תשתיות מיושנות במחלקות פנימיות או במערך בריאות הנפש
טיפול שורש למחלקות פנימיות: במערכת הבריאות הציבורית יש 110 מחלקות פנימיות שמדי שנה מתאשפזים בהן כ-330 אלף מטופלים (יותר ממיליון מבקרים). מחלקות פנימיות שעקב הזנחה ארוכת שנים רבות מהן מציעות תנאי אשפוז בסטנדרטים של מדינת עולם שלישי (עומסים, תשתיות מיושנות, ארוניות שירות חלודות, וילונות הפרדה רעועים ועוד).
תקציב חד פעמי של 475 מיליון שקל יכול היה לממן שיפוץ מסיבי של כל המחלקות, כמו גם לדאוג שעל כל מיטה תהיה כרית ושמיכה (כן, לא להאמין שב-2019 יש מחסור של כריות ושמיכות במחלקות האשפוז) ולכיסא ראוי למלווה. כן, לצד איכות הטיפול הקליני גם נוחות של המטופל ובני משפחתו ולנראות של המחלקות הפנימיות יש חלק חשוב.
שיקום מערך בריאות הנפש: בשנים האחרונות נחשף הציבור לקשיים הרבים ולהיעדר מענה טיפולי שחווים המתמודדים עם בריאות הנפש, הן בקהילה והן במערך האשפוז. לכן, ובהשקעה של 475 מיליון שקל ניתן לבנות בית חולים פסיכיאטרי חדש, ובמקביל לשפץ בצורה מסיבית את כל יתר בתי החולים הפסיכיאטרים הקיימים (10 בתי חולים). לחילופין, בתקציב זה ניתן לממן תוספת תקנים ל-100 פסיכיאטרים בקהילה למשך 10 שנים.
רכישת מכשירי MRI ו-CT חדשים
נכון להיום, ישראלים רבים משלמים בחייהם את מחיר אורך התורים במערכת הבריאות הציבורית לבדיקות הדמיה - תורים שנובעים מכמות יחסית נמוכה של מכשירים. כך לדוגמה, שיעור מכשירי ה-MRI בישראל עומד על 4.9 למיליון תושבים, לעומת 15.9 בממוצע מדינות OECD. זו גם המציאות העגומה בנוגע למכשירי C.T, כששיעור מכשירי ה-C.T עומד על 9.7 למיליון תושבים, לעומת 24.7 בממוצע מדינות OECD.
כאמור, את המחיר משלמים תושבי מדינת ישראל שנאלצים להמתין שבועות ולעתים גם חודשים לבדיקה שיכולה להציל את חייהם. אז כמה מכשירי הדמיה חדשים ומשוכללים ניתן היה לרכוש? עלות רכישת מכשיר MRI (כולל בינוי) מוערכת ב-10 מיליון שקל, ועלות רכישת מכשיר C.T דור חדש (כולל בינוי) מוערכת ב-2.5-2 מיליון שקל. מכאן, שבתקציב של 475 מיליון שקל ניתן היה לרכוש מספר לא מבוטל של מכשירי MRI ומכשירי CT, לממן את עלות הבדיקות במכשירים במשך כמה שנים ובכך לקצר משמעותית את ההמתנה. קיצור תור שיכול להציל חיים.
הגדלת תקציב ועדת סל הבריאות
מדי שנה נאלצת ועדת סל הבריאות להותיר על ריצפת חדר הדיונים טכנולוגיות רפואיות/תרופות שדורגו כחיוניות, ושהתקציב השנתי לא הספיק להן. תוספת שנתית של 158 מיליון שקל במשך 3 שנים היתה יכולה לתת מענה לחולים רבים, שכיום תקוותם לקבל טיפול רפואי במימון ציבורי מתנפצת למול מגבלת המשאבים.
קיימות עוד אפשרויות רבות וחשובות לא פחות להשקעות חד-פעמית שבכוחן לשפר משמעותית את האיכות, הזמינות והנגישות לשירותי בריאות. עם זאת, ובמקום לממן שירותי בריאות חיוניים בחודשים הקרובים צפויה מדינת ישראל לממן את בחירות 2019 - חלק ב'.
עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה
ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למדיניות בריאות, אסטרטגיה ומשפט רפואי.
יועץ אסטרטגיה ומדיניות בתחום הבריאות. מרצה במספר מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.
לאורך השנים כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל בחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017); הועדה לשיתוף מטופלים בהליכי קבלת החלטות (2019-2018); חבר בצוות התכנון של מוסדות האשפוז (תמ"א 49); וחבר בקבינט המומחים (קורונה) של 'מגן ישראל'.