עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה

"הביטוי העליון ביותר לקדושת החיים הוא לעשות כל שביכולתנו כדי להקטין את היקף הנפגעים בשגרה ובמלחמה". אלו הם חלק מהדברים שאמר אתמול (ג') בערב רב אלוף אביב כוכבי בעצרת המרכזית לפתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.

צודק הרמטכ"ל בדבריו – ולכן דווקא בימים קשים אלו, שבהם עם ישראל מתייחד עם זיכרון חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, חשוב לזכור את חלקה ותרומתה של מערכת הבריאות בהתמודדות עם מצבי חירום. מערכת בריאות שמוכיחה פעם אחר פעם איך בעתות משבר ובמצבי חירום היא יודעת לתפקד בצורה ראויה לכל שבח, ולהקטין את היקף הנפגעים והחללים.

כך היה לאורך השנים במלחמות ובמבצעים הצבאיים השונים, וכך פעלה מערכת הבריאות רק לפני ימים אחדים, כשמאות רבות של פגזים וטילים שוגרו לישראל מרצועת עזה. מוסדות בריאות שנערכים בזמן שיא להעניק טיפולים מצילי חיים לפצועים הרבים המובאים לפתחה. צוותים רפואיים וסיעודיים שבמצבי חירום (אך לא רק) עושים לילות כימים בשם הביטוי העליון לקדושת החיים. מערכת בריאות שיודעת סולידריות חברתית מה היא, ושבמצבי חירום היא מניחה בצד כל מחלוקת תקציבית וקושי תפעולי.

בל נשכח כי מאחורי כל דיווח תקשורתי על חלל שנפל או פצוע אנוש שמצבו השתפר עמדו צוותים רפואיים צבאיים ו/או אזרחיים, שעשו כמיטב יכולתם ומיומנותם להציל את חייו. כן, אותה מערכת בריאות שממשיכה לטפל, ללוות ולתמוך בכל אדם הנושא על גופו או בנפשו את צלקות המציאות הישראלית גם כשהדי הפיצוצים שוכחים ואבק המלחמה שוקע.

בית חולים "ברזילי" באשקלון
בית חולים "ברזילי" באשקלון. קלט מאות פצועים בסבב הלחימה האחרוןצילום: אליהו הרשקוביץ

מעבר לחשיבות הרבה של מערכת הבריאות בהצלת החיים, עצם היערכותה המהירה ותפקודה הוא שבפועל מאפשר לדרג המדיני לבצע את מדיניותו. מכאן, ראוי שקברניטי המדינה יפנימו כי מערכת בריאות חזקה ומתפקדת היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי במצבי חירום לאומיים ומביטחון המדינה. כי ביטחון זה לא רק צבא חזק, אלא גם מערכת בריאות חזקה. תמיכה רפואית (אזרחית וצבאית) איכותית היא שבכוחה לשמור על כשירות הלוחמים והלוחמות לתפקד בשדה הקרב, כמו גם לשמור על עמידתם האיתנה של האזרחים בעורף המופגז.

עם זאת, ולמרות היותן חיוניות וקריטיות, גם מערכת הבריאות הציבורית (האזרחית) וגם מערך הרפואה הצבאית אינן נמצאות בראש סדר העדיפויות הלאומי, ושנים רבות שהן מצויות במצוקה חריפה. כך לדוגמה, באוגוסט 2018 חשף נציב קבילות החיילים, האלוף (מיל') יצחק בריק, כי בימים אלו חווה חיל הרפואה את אחד המשברים הקשים ביותר שידע. לדברי בריק, "בצבא העמיסו עומס בלתי אפשרי על הגורמים המטפלים שהביא לשחיקתם ולפגיעה מובהקת בשירות למטופלים. אנו מצויים היום באחד המשברים הקשים ביותר שידע חיל הרפואה ואנו עדים לנטישת הרופאים את השירות הצבאי".

הלכה למעשה, השחיקה המתמשכת של מערכת הבריאות האזרחית והצבאית היא שמסכנת את יכולתה של ישראל להתמודד לאורך זמן עם האתגרים הביטחוניים הניצבים לפתחה לעתים קרובות. קרובות מדי. לכן, וכדבריו של הרמטכ"ל, חובה על מדינת ישראל לעשות כל שביכולתה לחזק את מערכת הבריאות כדי לאפשר לה להקטין את היקף הנפגעים בשגרה ובמלחמה.

עדי ניב יגודה

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות.

מרצה בכמה מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.

בשנים האחרונות כיהן כחבר בכמה ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל לחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker