את מחיר היעילות הכלכלית בבריאות משלמים האזרחים - עדי ניב יגודה - הבלוג של עדי ניב יגודה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

את מחיר היעילות הכלכלית בבריאות משלמים האזרחים

רק בשנה שעברה התפאר נתניהו בכנס השנתי של משרד הבריאות על המיקום הגבוה במדד בלומברג, כי ישראל היא דוגמה ומופת ליעילות כלכלית בתחום הבריאות. ואולם, בשנים האחרונות רשמה ישראל הידרדרות מהמקום השישי (2015) למקום העשירי (2019)

מטופלים במסדרון בבית חולים
ניר כפרי

בדומה לשנים קודמות, גם השנה זוכה ישראל להיות בחזית המדינות המובילות במדד הבריאות עולמי. מנתוני מדד בלומברג ל-2019 עולה כי מדינת ישראל ניצבת במקום העשירי והמכובד מתוך 169 מדינות נסקרות. אלו נתונים שהם לכאורה בבחינת נס ישראלי מודרני – השקעה לאומית נמוכה בבריאות (7.3% מהתל"ג) שמניבה תוצאות בריאות מדהימות.

רק בשנה שעברה התפאר ראש הממשלה ושר הבריאות, בנימין נתניהו, בכנס השנתי של משרד הבריאות על רקע המיקום הגבוה במדד בלומברג, כי ישראל היא דוגמה ומופת ליעילות כלכלית בתחום הבריאות. ואולם, בשנים האחרונות רשמה ישראל הידרדרות מהמקום השישי (2015) למקום העשירי (2019). אז בפועל, את מחיר היעילות משלמים מדי יום המטפלים והמטופלים כאחד.

אותה יעילות כלכלית היא שמתורגמת לעומסים בלתי נסבלים במחלקות האשפוז, תורים ארוכים לניתוחים ופרוצדורות, תשתיות בריאות מיושנות, שחיקה מתמשכת של הצוותים הרפואיים ועוד. וכשזה המצב, אז מה הפלא שבשנים האחרונות ישראל רק מידרדרת והולכת במדד בלומברג.

כמעט כל אדם שביקר או אושפז בבית חולים יודע שמאחורי כל המילים היפות והגרפים הצבעוניים בסוף מסתתרת מציאות בריאות מטרידה ופחות מרשימה. שהרי מיקומה של ישראל במדד בלומברג לא מאוד מעניין את הזקנה שנאלצת לשכב במסדרון חשופה לעיני כל, או את המטופל שסובל מכאבים בעודו ממתין 8 חודשים ויותר בתור לניתוח, וגם לא את הבחור שמחלתו דהרה וסיכויי החלמתו צנחו בזמן שהוא חיכה בתור לבדיקת MRI.

כשזו היא המציאות שחווים מרבית המטופלים, היעילות בתחום הבריאות שהפוליטיקאים כל כך אוהבים להתפאר בה בעולם היא לא יותר מיעילות מדומה. יתר על כן, במידה רבה המיקום הגבוה של ישראל במדד בלומברג הוא משמש בידי קובעי המדיניות הצדקה ותירוץ מתמשך להנצחת תת תקצוב קיצוני של מערכת הבריאות הציבורית.

אז כדי להבין כיצד ישראל מצליחה שוב ושוב להגיע לראש מדד הבריאות של בלומברג, ומדוע מדד זה אינו משקף את מצבה האמיתי של מערכת הבריאות בישראל, יש להכיר מהם הפרמטרים שמרכיבים מדד זה.

בבואו לדרג את המדינות השונות, סוקר מדד בלומברג לבריאות שתי קבוצות עיקריות של משתנים

1. מדדי תוצאה בתחום הבריאות: תוחלת חיים, תמותת תינוקות, סיבות לתמותה וכיו"ב.

2. מדדי סיכון בריאותי: שיעור מעשנים, זיהום אוויר, שיעור מתחסנים, הרגלי אכילה וכיו"ב.

לאחר שמשכללים את כל הנתונים והמשתנים מתקבל מדרג הבריאות העולמי, מהמדינות הבריאות ביותר (ספרד, איטליה, איסלנד, יפן, שווייץ, שבדיה, אוסטרליה, סינגפור, נורבגיה וישראל) ועד המדינות הנכשלות ביותר. אז לצד הגאווה לאומית מפרסומי מדד בלומברג ומנתונים 'ממוצעים', צריך לחדד את הראייה ביחס למדדי הבריאות האמיתיים של כלל תושבי ישראל, יהודים וערבים, תושבי המרכז ותושבי הפריפריה.

נכון, מדדי התוצאה בתחום הבריאות בישראל מרשימים. תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהגבוהות בעולם (80.7 לגברים ו-84.6 לנשים), ותמותת תינוקות היא מהנמוכות בעולם (3.1 ל-1,000 לידות חי).

עם זאת, אסור לשכוח שמדובר בנתונים שמשקפים ממוצע שאינו נחלת האוכלוסייה כולה. זהו ממוצע שמחפה על פערים משמעותיים ואי שוויון בתחום הבריאות. מנתוני משרד הבריאות שמתפרסמים מדי שנה (מדד אי השוויון בבריאות) עולה כי תוחלת החיים במגזר היהודי גבוהה ב-4.4 שנים מתוחלת החיים במגזר הערבי, ותמותת תינוקות במגזר הערבי היא פי 2.5 מזו שבמגזר היהודי (2.3 במגזר היהודי לעומת 5.9 במגזר הערבי). בנוסף, פערים משמעותיים בנגישות וזמינות לשירותי בריאות קיימים גם בין מרכז הארץ ובין הפריפריה הצפונית והדרומית. אלו פערים שמייצרים שונות גם במדדי התוצאה תוחלת חיים ותמותה בין מרכז לפריפריה.

בתנאים בלתי אפשריים, ובפרט בזכות ההון האנושי שעובד במערכת הבריאות, תושבי ישראל נהנים מתוצאות בריאות מרשימות. לעוסקים במלאכה יש להצדיע. אולם, יש להכיר בעובדה שמדדי תוצאה בתחום הבריאות אינם הישג שאותו יש לזקוף לזכות מערכת הבריאות לבדה. כי בישראל, כמו במדינות מפותחות רבות אחרות, תוחלת החיים הארוכה ותמותת תינוקות נמוכה היא תוצאה ישירה של חינוך ושיפור תנאי החיים של הפרט בסביבה עירונית. שיפור שמקורו בפיתוח תשתיות (מים נקיים, טיפול במי שופכין, טיפול במפגעים תברואתיים ועוד), צמצום זיהום אוויר, תזונה ים תיכונית, ועוד.      

מכאן, אין ספק שמשמח לראות מדי שנה את ישראל ניצבת בעשירייה הפותחת של מדד הבריאות העולמי. אך עם זאת, ספק רב כמה זמן עוד יכולה מערכת הבריאות הציבורית השחוקה להמשיך ולשמור על תוצאות אלו. אז כדי לשמור על מערכת בריאות שיש בה יעילות לצד איכות, זמינות ונגישות, אין מנוס מהגדלת חלקה של מערכת הבריאות בתקציב המדינה (לפחות ל-8.9% מהתל"ג בדומה לממוצע מדינות OECD).

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גורד השחקים הקטן ביותר בעולם

"גורד השחקים הקטן ביותר בעולם": מבהלה לנפט לעוקץ נדל"ן

משקיעים חפוזים שרק רצו להרוויח מהנפט של ביימונט, טקסס, מצאו את עצמם חותמים בהתלהבות על הקמת בניין משרדים גבוה בלב העיירה. אלא שהם פיספסו את החלק בתרשים שעסק במידות הבניין, ובו הוחלפו המידות באינצ'ים במקום ברגל

הפוסט של הרופאה

השוטר המצלם והרופאה שזילזלה באונס: כשפוסטים של עובדים מסבכים את הבוס

שני מקרים שונים שקרו לאחרונה העמידו מעסיקים בעמדה מאוד לא נוחה: הם נאלצו לספק הסברים על פעולה עצמית של העובדים שלהם ברשת. עובדים צריכים להכיר את המשמעות של כתיבה ברשת וכיצד המוניטין שלהם ושל הארגון שבו הם עובדים מושפע מכך

מרחב מוגן

אזעקה זה מבהיל גם בקרבת ממ"ד. וכשאתה על מנוף בגובה 60 מטר?

כשמתרחשים מבצעים צבאיים ומוכרז מצב חירום בעורף, ההוראה למי שלא יכול להגיע למרחב מוגן בזמן היא לא להגיע לעבודה. אבל מה עושים בתקופות של "טפטופים"? האזעקות תופסות את המנופאים לא מוכנים והם לא מספיקים אפילו לצאת מתא המפעיל

כתבות שאולי פיספסתם

*#