את מחיר היעילות הכלכלית בבריאות משלמים האזרחים - עדי ניב יגודה - הבלוג של עדי ניב יגודה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

את מחיר היעילות הכלכלית בבריאות משלמים האזרחים

רק בשנה שעברה התפאר נתניהו בכנס השנתי של משרד הבריאות על המיקום הגבוה במדד בלומברג, כי ישראל היא דוגמה ומופת ליעילות כלכלית בתחום הבריאות. ואולם, בשנים האחרונות רשמה ישראל הידרדרות מהמקום השישי (2015) למקום העשירי (2019)

מטופלים במסדרון בבית חולים
ניר כפרי

בדומה לשנים קודמות, גם השנה זוכה ישראל להיות בחזית המדינות המובילות במדד הבריאות עולמי. מנתוני מדד בלומברג ל-2019 עולה כי מדינת ישראל ניצבת במקום העשירי והמכובד מתוך 169 מדינות נסקרות. אלו נתונים שהם לכאורה בבחינת נס ישראלי מודרני – השקעה לאומית נמוכה בבריאות (7.3% מהתל"ג) שמניבה תוצאות בריאות מדהימות.

רק בשנה שעברה התפאר ראש הממשלה ושר הבריאות, בנימין נתניהו, בכנס השנתי של משרד הבריאות על רקע המיקום הגבוה במדד בלומברג, כי ישראל היא דוגמה ומופת ליעילות כלכלית בתחום הבריאות. ואולם, בשנים האחרונות רשמה ישראל הידרדרות מהמקום השישי (2015) למקום העשירי (2019). אז בפועל, את מחיר היעילות משלמים מדי יום המטפלים והמטופלים כאחד.

אותה יעילות כלכלית היא שמתורגמת לעומסים בלתי נסבלים במחלקות האשפוז, תורים ארוכים לניתוחים ופרוצדורות, תשתיות בריאות מיושנות, שחיקה מתמשכת של הצוותים הרפואיים ועוד. וכשזה המצב, אז מה הפלא שבשנים האחרונות ישראל רק מידרדרת והולכת במדד בלומברג.

כמעט כל אדם שביקר או אושפז בבית חולים יודע שמאחורי כל המילים היפות והגרפים הצבעוניים בסוף מסתתרת מציאות בריאות מטרידה ופחות מרשימה. שהרי מיקומה של ישראל במדד בלומברג לא מאוד מעניין את הזקנה שנאלצת לשכב במסדרון חשופה לעיני כל, או את המטופל שסובל מכאבים בעודו ממתין 8 חודשים ויותר בתור לניתוח, וגם לא את הבחור שמחלתו דהרה וסיכויי החלמתו צנחו בזמן שהוא חיכה בתור לבדיקת MRI.

כשזו היא המציאות שחווים מרבית המטופלים, היעילות בתחום הבריאות שהפוליטיקאים כל כך אוהבים להתפאר בה בעולם היא לא יותר מיעילות מדומה. יתר על כן, במידה רבה המיקום הגבוה של ישראל במדד בלומברג הוא משמש בידי קובעי המדיניות הצדקה ותירוץ מתמשך להנצחת תת תקצוב קיצוני של מערכת הבריאות הציבורית.

אז כדי להבין כיצד ישראל מצליחה שוב ושוב להגיע לראש מדד הבריאות של בלומברג, ומדוע מדד זה אינו משקף את מצבה האמיתי של מערכת הבריאות בישראל, יש להכיר מהם הפרמטרים שמרכיבים מדד זה.

בבואו לדרג את המדינות השונות, סוקר מדד בלומברג לבריאות שתי קבוצות עיקריות של משתנים

1. מדדי תוצאה בתחום הבריאות: תוחלת חיים, תמותת תינוקות, סיבות לתמותה וכיו"ב.

2. מדדי סיכון בריאותי: שיעור מעשנים, זיהום אוויר, שיעור מתחסנים, הרגלי אכילה וכיו"ב.

לאחר שמשכללים את כל הנתונים והמשתנים מתקבל מדרג הבריאות העולמי, מהמדינות הבריאות ביותר (ספרד, איטליה, איסלנד, יפן, שווייץ, שבדיה, אוסטרליה, סינגפור, נורבגיה וישראל) ועד המדינות הנכשלות ביותר. אז לצד הגאווה לאומית מפרסומי מדד בלומברג ומנתונים 'ממוצעים', צריך לחדד את הראייה ביחס למדדי הבריאות האמיתיים של כלל תושבי ישראל, יהודים וערבים, תושבי המרכז ותושבי הפריפריה.

נכון, מדדי התוצאה בתחום הבריאות בישראל מרשימים. תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהגבוהות בעולם (80.7 לגברים ו-84.6 לנשים), ותמותת תינוקות היא מהנמוכות בעולם (3.1 ל-1,000 לידות חי).

עם זאת, אסור לשכוח שמדובר בנתונים שמשקפים ממוצע שאינו נחלת האוכלוסייה כולה. זהו ממוצע שמחפה על פערים משמעותיים ואי שוויון בתחום הבריאות. מנתוני משרד הבריאות שמתפרסמים מדי שנה (מדד אי השוויון בבריאות) עולה כי תוחלת החיים במגזר היהודי גבוהה ב-4.4 שנים מתוחלת החיים במגזר הערבי, ותמותת תינוקות במגזר הערבי היא פי 2.5 מזו שבמגזר היהודי (2.3 במגזר היהודי לעומת 5.9 במגזר הערבי). בנוסף, פערים משמעותיים בנגישות וזמינות לשירותי בריאות קיימים גם בין מרכז הארץ ובין הפריפריה הצפונית והדרומית. אלו פערים שמייצרים שונות גם במדדי התוצאה תוחלת חיים ותמותה בין מרכז לפריפריה.

בתנאים בלתי אפשריים, ובפרט בזכות ההון האנושי שעובד במערכת הבריאות, תושבי ישראל נהנים מתוצאות בריאות מרשימות. לעוסקים במלאכה יש להצדיע. אולם, יש להכיר בעובדה שמדדי תוצאה בתחום הבריאות אינם הישג שאותו יש לזקוף לזכות מערכת הבריאות לבדה. כי בישראל, כמו במדינות מפותחות רבות אחרות, תוחלת החיים הארוכה ותמותת תינוקות נמוכה היא תוצאה ישירה של חינוך ושיפור תנאי החיים של הפרט בסביבה עירונית. שיפור שמקורו בפיתוח תשתיות (מים נקיים, טיפול במי שופכין, טיפול במפגעים תברואתיים ועוד), צמצום זיהום אוויר, תזונה ים תיכונית, ועוד.      

מכאן, אין ספק שמשמח לראות מדי שנה את ישראל ניצבת בעשירייה הפותחת של מדד הבריאות העולמי. אך עם זאת, ספק רב כמה זמן עוד יכולה מערכת הבריאות הציבורית השחוקה להמשיך ולשמור על תוצאות אלו. אז כדי לשמור על מערכת בריאות שיש בה יעילות לצד איכות, זמינות ונגישות, אין מנוס מהגדלת חלקה של מערכת הבריאות בתקציב המדינה (לפחות ל-8.9% מהתל"ג בדומה לממוצע מדינות OECD).

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#