שני מהלכים בסיסיים שעל ניצן הורוביץ להוביל כשר הבריאות

על רקע דיונים על הסכם רופאים חדש, כמו גם מחאת המתמחים לקיצור שעות התורנות, נוצרה הזדמנות ייחודית לעשות שינויים אמיתיים במערכת

עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ניצן הורוביץ. במסגרת המשא ומתן הקואליציוני ביקשתי לתקן את כל הנושאים של שוויון בהורות
שר הבריאות, ניצן הורוביץצילום: מוטי מילרוד
עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה

הכותב הוא עו"ד ומומחה למדיניות בריאות, אסטרטגיה ומשפט רפואי

כניסתו של שר חדש למשרד הבריאות היא לכשעצמה מייצרת הזדמנות לשינויים והתפתחויות. על אחד כמה וכמה כשמגיע שר חדש שנושא עמו תפישת עולם ואידאולוגיה שונה מקודמו.

בתוך זמן קצר מאוד צפוי שר הבריאות ניצן הורוביץ לגלות כי מערכת הבריאות היא המורכבת ביותר מבין כל המערכות הציבוריות בישראל. מערכת בריאות שמורכבת משחקנים רבים מנוסים ומתוחכמים, אינטרסים מגוונים ומנוגדים ושפע של עיוותים היסטוריים. בנוסף, את פניו של שר הבריאות החדש צפויים לקבל לא מעט אתגרים ייחודיים לתקופה הנוכחית, ובהם: ריבוי תפקידי הנהלה לא מאוישים; שנה של הסכם רופאים חדש; אי יציבות תקציבית; כוח אדם (מקצועי וניהולי) שנשחק לאחר שנה של התמודדות אינטנסיבית עם הקורונה ואפילו קשב ממשלתי יחסית נמוך לתחום הבריאות.

בנקודת הזמן הנוכחית עומדת בפני הורוביץ הזדמנות ייחודית להוביל מהלכים מקצועיים שבכוחם לעצב את דמותה ואופייה של מערכת הבריאות. מהלכים בסיסיים שמפירות הצלחתם ניתן יהיה ליהנות במשך שנים ארוכות. להלן כמה מהם.

תכנון ופיתוח תשתיות בריאות יציבות

גידול האוכלוסייה והזדקנותה צפויים להזניק בעשור הקרוב את הצרכים המתפתחים של תושבי ישראל בתחום הבריאות. ביקוש אדיר לשירותי בריאות שיתורגם להגברת העומס, השחיקה והתורים ארוכים ממילא במערכת הבריאות בישראל. לכן, וכחלק מהיערכות למציאות שכבר החלה לתת אותותיה נדרש מהלך דרמטי של תכנון והשקעה בתשתיות בריאות בארבע רבדים:

1. תשתיות פיזיות במערך האשפוז (בתי חולים), בקהילה (קופות חולים) ובשירותי בריאות הציבור. תופעת ה'זקנה במסדרון' היא בין היתר ביטוי להזנחה מתמשכת של התשתיות הפיזיות במערך האשפוז ואי התאמה לשינויים הדמוגרפים שחווה ישראל.

נכון, לאורך השנים מקדמים (באטיות רבה) הקמת 2 בתי חולים חדשים (בבאר שבע ובקריות), אך לנוכח המגמות הצפויות, לא די בכך. לצד תמ"א 49 שנועדה להתוות את עקרונות התכנון לתשתיות הפיזיות במערך האשפוז, יש לגבש בהקדם תדריך לחיזוק, שיפור והרחבת התשתיות גם בקהילה.

2. תשתיות כוח אדם מקצועי: תנאי יסוד להצלחת כל תוכנית לפיתוח תשתיות פיזיות עוברת דרך מצבת כוח האדם המקצועי. מצבת כוח האדם מהווה אחד החסמים הכי משמעותיים להתפתחותה התקינה של מערכת הבריאות, כמו גם תורמת לעלייה חדה ביוקר המחיה בתחום הבריאות.

מתוך הבנה כי סוגיית כוח האדם היא מהותית ומשמעותית, ראוי לגבש תוכנית אסטרטגית לתכנון כוח אדם מקצועי במערכת הבריאות (הן מבחינת כמות מטפלים והן מבחינת איכותם וסמכויותיהם).

3. הרחבת תשתיות המידע ודיגיטציה כבסיס לשיתופי פעולה בין כלל השחקנים במערכת הבריאות ושיפור איכות הטיפול וחווית השירות לציבור.

4. פיתוח תשתיות ארגוניות וניהוליות במטרה לייעל הליכי קבלת החלטות ולצמצם דרמטית ביורוקרטיה.

ולבסוף, לאור המאפיינים הייחודים של תחום הבריאות, כל תוכנית עבודה בתחום של תשתיות בריאות חייבת להיעשות בראיה ארוכת טווח ובהתאם לצרכים המתפתחים של האוכלוסייה.

הגדרת סטנדרט של "סביר" ו"לא סביר" בשירותי בריאות

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי נקבע כי: "שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים". עם זאת, על רקע שחיקה תקציבית ממושכת והיעדר תכנון, במגוון רחב של ממדים נהפך השירות הרפואי לבלתי סביר בעליל. החל מתורים ארוכים לניתוחים, פרוצדורות ולרופאים מומחים (ממד הזמן); דרך פערים ואי שוויון בנגישות לשירותי בריאות באזורי פריפריה (ממד המרחק) ועד עומסים, צפיפות, תמותה מזיהומים נרכשים בבתי חולים ועוד (ממד האיכות).

לנוכח המצוקה הציבורית הרבה, בשלה העת כי משרד הבריאות יצוק תוכן מדיד לאמירה העמומה והלא מחייבת של זמן סביר ומרחק סביר. יצירת סטנדרטים ברורים לצד תחרות חיוביות וסט תמריצים מדויק - אלו יובילו את כלל השחקנים במערכת הבריאות למטרה: שיפור איכות שירותי הבריאות לציבור.

על רקע דיונים על הסכם רופאים חדש, כמו גם מחאת המתמחים לקיצור שעות התורנות, נוצרה הזדמנות ייחודית לעשות שינויים אמיתיים במערכת (קיצור תורנויות של מתמחים, נוכחות מומחים בבתי חולים אחרי השעה 15:00, שינוי תקינה ועוד). זהו מהלך היסטורי שבכוחו לשפר דרמטית את תנאי העבודה וסביבת העבודה של הצוותים הרפואיים והסיעודיים - מהלך ממנו ייהנו המטפלים והמטופלים כאחד.

במערכת הבריאות קל להיסחף אחר צורכי השעה ולאבד את הראייה ביחס לתמונה הכללית ולמטרה הגדולה. מכאן ראוי כבר בתחילת הדרך להגדיר מטרות ויעדים מזוקקים וברורים לכהונה הקרובה, שמולם ניתן יהיה לבחון את ההצלחה בהובלת מערכת הבריאות ליעדה (ואולי הצלחת הקדנציה עצמה); יעדים ברורים שמלווים באינדיקטורים מדידים ובתוכניות תקציביות במגוון רחב של תחומים במערכת הבריאות. זה הזמן לחזק את יסודות חוק ביטוח בריאות ממלכתי: "צדק, שוויון ועזרה הדדית", ולנווט את מערכת הבריאות לעבר עתיד יציב.

לבסוף וכמו תמיד, הצלחתו של כל שר בריאות חדש נמדדת בדיעבד. עד כמה הצליח שר בריאות פלוני לשנות את המציאות שחווה כל מטופל שפוגש את מערכת הבריאות הציבורית; עד כמה נעשו צעדים מהותיים ומשמעותיים שבכוחם לתת מענה אמיתי למצוקות הציבור המטפלים והמטופלים כאחד.

עדי ניב יגודה

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למדיניות בריאות, אסטרטגיה ומשפט רפואי.
יועץ אסטרטגיה ומדיניות בתחום הבריאות. מרצה במספר מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.
לאורך השנים כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל בחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017); הועדה לשיתוף מטופלים בהליכי קבלת החלטות (2019-2018); חבר בצוות התכנון של מוסדות האשפוז (תמ"א 49); וחבר בקבינט המומחים (קורונה) של 'מגן ישראל'.

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט