הסכנה שמאחורי מציאת חיסון לקורונה

אפילו לפי התחזית האופטימית ביותר, גם לאחר ההכרזה על מציאת חיסון ייקח זמן רב עד שהמציאות תשתנה חזרה למוכר ולטוב. המסר שצריך לחלחל הוא חשיבות המשך הקפדה על סגנון חיים זהיר גם אחרי שיימצא החיסון

עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אנשים עושים הליכה
תל אביב, ביוני. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: מגד גוזני
עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה

לנצח את הקורונה זה ללמוד לחיות אתה. זה המסר המרכזי שמשרד הבריאות צריך להדהד עכשיו בציבור. אסור לטעת בציבור אשליות ותחושה שעוד שנייה מגיע החיסון, ופתאום ברגע אחד הכל יהיה מאחורינו.

גם בתרחיש האופטימי ביותר של הכרזה על מציאת חיסון אפקטיבי עוד השנה (2020), הקורונה תמשיך להשפיע על שגרת חיינו עוד חודשים ארוכים, עמוק לתוך 2021. לכן, ביום שאחת מחברות התרופות שכבר נמצאות על קו הסיום תצא בהכרזה דרמטית על מציאת החיסון המיוחל – אל תמהרו לפתוח את השמפניה ולצאת בריקודי מעגלים ברחובות. כי דווקא חגיגות והתקהלויות אלו, ככל שיתקיימו, עשויות להוות תשתית לגל התחלואה העוצמתי ביותר שתחווה המדינה. אך בטרם תשקעו בייאוש, אם תמשיכו לקרוא - יש בסוף גם בשורה חיובית ותקווה.

בדומה להרבה מלחמות התשה, נראה כי ההתמודדות הממושכת עם הקורונה שחקה עד דק את החוסן הלאומי, תוך שהיא גובה קורבנות בנפש ובכלכלה. כיום, עשרה חודשים מיום שהקורונה פרצה לחיינו, הציבור מותש, שבור כלכלית ובעיקר מיואש.

זהו ציבור שחווה גלים של תחלואה ולופ של הגבלות משמעותיות, כשהדבר הקשה ביותר הוא שאף אחד לא באמת רואה את הסוף. מכאן החשש האמיתי הוא שהכרזה על מציאת חיסון אי שם מעבר לים – בין שמדובר בהכרזה פוליטית או הכרזה מדעית – עלולה להוביל לאופוריה. תחושת ניצחון וסיום מאבק שתתורגם כמעט מיידית לפורקן ציבורי ופריצת כל המגבלות. אלו בדיוק התנאים שבהם הווירוס משגשג, מתפשט ומכה.

דווקא עכשיו, כשחלק מחברות התרופות כבר ממש קרובות לסיום שלב 3 בניסוים לחיסון, חשוב שמשרד הבריאות יגבש תוכניות (לדוגמה: תעדוף חיסון לאוכלוסיות) וקווים מנחים של הסברה ל'יום שאחרי'.

עם זאת, חשוב לזכור כי 'היום שאחרי ההכרזה' הוא בהכרח לא 'היום שאחרי המגפה'. נכון, ההבנה שגם ביום שאחרי ההכרזה על החיסון המציאות לא באמת תשתנה היא כואבת ומתסכלת, אך מתוך שקיפות ואחריות לאומית חשוב שמשרד הבריאות יעשה עם הציבור תיאום ציפיות אמיתי.

מחלקת טיפול נמרץ קורונה בבית החולים תל השומר, רמת גן, יולי 2020צילום: אמיל סלמן

אפילו לפי התחזית האופטימית ביותר, גם לאחר ההכרזה על מציאת חיסון ייקח זמן רב עד שהמציאות תשתנה חזרה למוכר ולטוב. בין היתר בשל העובדה שבתחילת הדרך מידת האפקטיביות של החיסון תהיה מוגבלת (בסביבות 60%-50%), ושייקח זמן עד שמדינת ישראל תקבל מלאי מספק של מנות חיסון.

היקף הכיסוי החיסוני באוכלוסייה יושפע מפרמטרים כמו האם יפותח חיסון שדורש מנה אחת או שתי מנות; האם הוא יהיה עונתי בדומה לחיסוני שפעת; מה יהיה מנגנון אספקת החיסונים ועוד. מכאן, שקיימת הבנה בקרב אנשי ונשות המקצוע שעוד רחוק היום שבו נוכל להשתחרר מהמסכה וממגבלות הריחוק הפיזי.

המסר שצריך לחלחל הוא בין היתר חשיבות המשך הקפדה על סגנון חיים זהיר גם אחרי שיימצא החיסון, כי מבחינה מעשית, פנינו לעוד חודשים ארוכים של שגרת חיים לצד וירוס קורונה.

אז מה בכל זאת עתיד להשתנות, ולטובה? ראשית מציאת חיסון היא דבר חשוב לכשעצמו לחוסן הלאומי. חיסון, שגם אם בשלביו הראשונים הוא אינו זמין ונגיש, יש בו כדי לבטא ציון דרך בבחינת האור בקצה המנהרה האפלה של הקורונה.

בנוסף, עם הזמן צפויה התקדמות משמעותית בתהליך ביצוע הבדיקות לגילוי קורונה. זמן ביצוע הבדיקה יתקצר בצורה דרמטית וניתן יהיה לבצע מסה משמעותית של בדיקות סקר באוכלוסייה. באמצעות בדיקות מהירות ונגישות ניתן יהיה לצמצם את הפוטנציאל של הדבקה חבויה בציבור.

כפועל יוצא ניתן יהיה להחזיר את המשק לנפח פעילות משמעותי, כמו גם לחזור לפעילויות אהובות נוספות (תרבות, טיסות ועוד). גם בתחום הטיפול התרופתי בחולי קורונה אנחנו צפויים להתקדמות שתקבל על מערכת הבריאות להתמודד עם גלי תחלואה (הפחתת חומרת המחלה, קיצור ימי האשפוז וכיו"ב). כל אלו הם שיאפשרו להקל יותר ויותר על המגבלות שכל כך מכבידות על החיים של כולנו.

עדי ניב יגודה

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למדיניות בריאות, אסטרטגיה ומשפט רפואי.
יועץ אסטרטגיה ומדיניות בתחום הבריאות. מרצה במספר מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.
לאורך השנים כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל בחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017); הועדה לשיתוף מטופלים בהליכי קבלת החלטות (2019-2018); חבר בצוות התכנון של מוסדות האשפוז (תמ"א 49); וחבר בקבינט המומחים (קורונה) של 'מגן ישראל'.

כתבות מומלצות

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קייל דייויס, ממייסדי 3AC

שני החברים מהתיכון היו על גג העולם. היום הם חייבים 2.8 מיליארד דולר

סטודנטים לרפואה. "מהלך שנועד להגדיל את מספר הרופאים בישראל"

אחרי עשרות שנים: הסטודנטים האמריקאים לרפואה בישראל יוחלפו בישראלים