חוסר תיאום והליך קבלת החלטות לקוי: הממצאים של ועדת הקורונה

הוועדה הוקמה במטרה לבחון את כלל ההיבטים הנוגעים לתפקוד הממשלה והתמודדותה עם התפשטות המגפה. עם זאת, דו"ח מסקנות הביניים שפירסמה הוועדה אתמול משקף לא הרבה יותר מסקירה מקיפה של כתבות ופרסומים בתקשורת

עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אשה בדרום תל אביב
חנויות סגורות בתל אביב. ההלוואות יעזרו הפעם? צילום: אייל טואג
עדי ניב יגודה
עדי ניב יגודה

פיקוח פרלמנטרי וביקורת מקצועית הם אבני יסוד חיוניים לתפקוד המדינה בהתמודדות עם התפשטות הקורונה. לכן, טוב עשתה הכנסת כשהקימה את הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ברשות ח"כ עופר שלח.

הוועדה הוקמה במטרה לבחון את כלל ההיבטים הנוגעים לתפקוד הממשלה והתמודדותה עם התפשטות המגפה. עם זאת, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה מדו"ח מסקנות הביניים שפירסמה הוועדה אתמול (ג'). מבלי להפחית בחשיבות הרבה של הוועדה הפרלמנטרית, נראה שבפועל דו"ח הביניים משקף לא הרבה יותר מסקירה מקיפה של כתבות ופרסומים בתקשורת.

אין בדו"ח כדי לחדש על המידע שכבר פורסם לציבור קודם או במקביל לעבודת הוועדה; מיעוט יחסי של נתונים מבוססים, מלאים ומפורטים כמקובל בפרסומי ועדות; ובעיקר מתודולוגיה שלא מאפשרת לבחון ולנתח כיצד גיבשה הוועדה את מסקנותיה והמלצותיה.

קיום בסיס נתונים מלא, מהימן ושקוף (פרי איסוף עצמי ובלתי תלוי של הוועדה), לצד פירוט המתודולוגיה של הליך קבלת המסקנות וההמלצות, הם קריטיים לפרסומי הוועדה. בין אם כדי לתת תוקף ומהימנות לדו"ח, ובין כדי להתמודד עם החשש הציבורי לפוליטיזציה לא עניינית\מקצועית.

עם זאת, ולצד נקודות התורפה של הדו"ח, נראה כי נחשפים כמה ממצאים מרכזיים וחשובים:

1. לכאורה החלטות מתקבלות מתוך תחושה ולא על בסיס מידע זמין ומהימן;

בדיקות לגילוי הנגיף בבני ברקצילום: Ariel Schalit/אי־פי

2. ישנו פער במידע שמצוי אצל הגורמים המקצועיים;

3. המל"ל אינו הגוף המתאים לניהול ותכלול הטיפול באירוע.

אם בוחנים את שלושת הממצאים הנ"ל, נראה שחוסר תיאום בין הגורמים השונים, והיעדר הליך מובנה ומסודר של קבלת ההחלטות, הם המכנה המשותף.

לפיכך, ועל מנת להעצים ועדה חשובה וקריטית זו, כמו גם להבטיח אפקטיביות ויישום המלצותיה, כאן המקום לתת קריאת כיוון ולהביע תקווה שדו"ח הסיכום של הוועדה יתייחס לממדים מהותיים ומשמעותיים הנ"ל.

מתחת לרף הכי אופטימי

מבלי להפחית מחשיבות הביקורת על התנהלות משרד הבריאות (ויש כזו – בעיקר ביחס לשיטת ההפעלה של מערך הבדיקות, אך לא רק), נראה כי מצבה של ישראל טוב יחסית. נכון להיום, קיימת שליטה מסוימת בתחלואה (בכל רמות החומרה), וגם שיעורי התמותה מקורונה יחסית נמוכים. כל אלו נובעים בעיקר מהצעדים הראשונים שנקט משרד הבריאות כשהוא היה מהראשונים לזהות ולהגיב לסכנה המתקרבת (כבר בדצמבר 2019).

אלו צעדים שבזמנו ספגו ביקורת קשה מקצועית וציבורית קשה, אך כיום בראייה לאחור, אלו היו הצעדים הכי משמעותיים שמנעו בפועל דרמה אמיתית והתממשות של אסון לאומי (כפי שחווה איטליה, ספרד ואולי גם ארה"ב).

בין הצעדים החשובים שננקטו:

1. סגירת קווי תעופה לישראל כבר בשלב מוקדם מאוד – תחילה מדינות המזרח (סין, הונג קונג, תאילנד ועוד), בהמשך איטליה וספרד ולבסוף צמצום עד סגירה מוחלטת שכל יתר מדינות אירופה וארה"ב.

2. חובת בידוד לחוזרים מחו"ל - בהתחלה מדינות עם תחלואה עודפת של קורונה, ובהמשך כל יתר המדינות.

3. חקירות אפידמיולוגיות שאפשרו זיהוי ובידוד מעגלי הבדקה אפשריים.

אז מבלי להתנבא, ככל שהמגמה הקיימת תמשיך, נראה שישראל תישאר הרחק מתחת לרף הכי אופטימי שהוצג לציבור ביחס לשיעור התמותה הצפוי (8,600 מתים כתוצאה מנגיף הקורונה).

במידה רבה, ובניגוד כמעט מוחלט לכל תרחישי האימים של עשרות אלפי חולים מונשמים, ואלפים רבים מאוד של מתים, נתוני הימים האחרונים מעידים על התייצבות בתחלואה (הכפלה של חולים כל 11 ימים), ואפילו ניצנים של ירידה בשיעור ההדבקה.

עדי ניב יגודה

עדי ניב יגודה | עדי ניב יגודה

ד"ר עדי ניב-יגודה, עו"ד ומומחה למדיניות בריאות, אסטרטגיה ומשפט רפואי.
יועץ אסטרטגיה ומדיניות בתחום הבריאות. מרצה במספר מוסדות אקדמיים מובילים, ובהם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, בית הספר למנהל מערכות בריאות במכללה האקדמית לישראל ועוד.
לאורך השנים כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות ומקצועיות, ובהן: הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל ('ועדת גרמן'); עדת משנה בנושא בדיקת ביטוחים רפואיים (2014-2013); ועדת היגוי להגדרת תורת השירות של מערכת הבריאות (2015); ועדת היגוי לשיפור חווית המטופל בחדר מיון (2015); ועדה להגדרת קוד אתי לשימוש ושילוב מידע במערכת הבריאות (2016); ועדת אתיקה ושיתוף הציבור להקמת 'מיזם פסיפס' לרפואה מותאמת אישית (2017); הועדה לשיתוף מטופלים בהליכי קבלת החלטות (2019-2018); חבר בצוות התכנון של מוסדות האשפוז (תמ"א 49); וחבר בקבינט המומחים (קורונה) של 'מגן ישראל'.

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט