זרקורי הקורונה שמופנים אל מערכת הבריאות הם ההזדמנות לטפל בבעיית כוח האדם
המחסור בכוח אדם מקצועי הוא האיום המרכזי של מערכת הבריאות בהתמודדות עם אתגרי העתיד - ועם מלחמת ההתשה מול גלי תחלואת הקורונה
אנחנו אומת הסטארט-אפ, ניצחנו מלחמה ב-6 ימים. איך נהיינו כאלה מביכים?
הקשר שבין ההצלחה של ישראל כאומת הסטארט-אפ, ובין הכישלון המתמשך בהתמודדות עם התפשטות תחלואת הקורונה, עובר דרך אותה נקודה בדיוק – אנחנו טובים בפריצות ממוקדות וגרועים בניהול תהליכים ממושכים
סגר עלול להיתפש ככישלון: האתגר הקשה שניצב בפני רוני גמזו
ההבטחה ל"הסכם חברתי חדש" וחיזוק אמון הציבור לא נתמכה בצעדים ומנגנונים משמעותיים. וגם: כיצד ניתן להיערך לתחלואה הצפויה בחורף הקרוב
תהליך קבלת ההחלטות חשוב לא פחות מהתוצאה
נראה שהממשלה איבדה את אמון הציבור ביכולתה להתמודד בצורה טובה עם מגפת הקורונה, מה שעשוי להוביל לחוסר שיתוף פעולה מסוכן ולגלים גוברים של מחאה ציבורית רחבה
הניסיון להפחיד את הציבור משיג את התוצאה ההפוכה
בגל התחלואה הראשון הציבור ראה שקיים פער אדיר בין תרחישי האימה שהציגו גורמי המקצוע ובין המציאות. במקום לאיים ולהפחיד את הציבור ללא הרף, הגיע הזמן שמשרד הבריאות פשוט יתווך את המידע בצורה נכונה, מהימנה ובהירה
משרד הבריאות צריך להיערך לחורף כבר עכשיו
האתגר האמיתי של מערכת הבריאות צפוי החל מספטמבר ועד מארס-אפריל 2021 - כשתחלואת החורף תחזור במלוא העוצמה, ואנשים רבים יפקדו את קופות החולים עם תסמיני שפעת/דמוי שפעת
6 עקרונות מנחים לשר הבריאות הנכנס
לצד הכנת המערכת לקראת גל תחלואה נוסף, האתגר האמיתי שניצב בפני שר הבריאות הוא לשדרג את מערכת הבריאות בשגרה. הרי אסור לשכוח כי החיים עצמם זה מה שקורה בין משבר אחד לאחר
הביורוקרטיה והגמגום המתמשך הרגו את הסבלנות של הציבור
אם בתחילת הדרך השיקולים הכלכליים נסוגו לחלוטין מפני שמירה על בריאות הציבור, הרי שכעת התהפכו היוצרות. את מושכות ההובלה תפס השיקול הכלכלי גם במחיר איבוד שליטה חלקי בהתמודדות עם תחלואה, תוך פוטנציאל פגיעה עתידית בבריאות הציבור
לא משרד הביטחון ולא משרד הבריאות צריכים לנהל את המשבר
קופות החולים הן נכס לאומי יקר ערך שמבטיח אספקת שירותי בריאות מפותחים בקהילה, בשגרה ובחירום כאחד
חוסר תיאום והליך קבלת החלטות לקוי: הממצאים של ועדת הקורונה
הוועדה הוקמה במטרה לבחון את כלל ההיבטים הנוגעים לתפקוד הממשלה והתמודדותה עם התפשטות המגפה. עם זאת, דו"ח מסקנות הביניים שפירסמה הוועדה אתמול משקף לא הרבה יותר מסקירה מקיפה של כתבות ופרסומים בתקשורת
השפיות הציבורית והמשק הישראלי הם שני הקורבנות הראשונים של הקורונה
בחסות תדרוכים דרמטיים על בסיס יומיומי, החמרות חדשות בקצב בלתי פוסק, מהדורות חדשות לאורך כל שעות היממה ודיווחים בלתי פוסקים על כל חולה חדש ומסלול חייו, נכנס הציבור לחרדה קיומית
משרד הבריאות התעורר - והבהיר מי מנהל את התחום בישראל
אף אחד לא באמת יודע לומר האם וכיצד תשפיע מגפת הקורונה העולמית על בריאות הציבור בישראל, כמו גם על הכלכלה ושגרת החיים. עם זאת, כבר משלב מוקדם מאוד תפש משרד הבריאות הישראלי את פוטנציאל הנזק, והחל לנהל את המערכה מול וירוס קורונה ביד רמה
הפיתוחים הדיגיטליים חיוניים, אבל המידע שייך לציבור
בשונה מהתיק הרפואי האישי, ראוי להכיר בכך שמשאב המידע שמצוי בידי מוסדות הבריאות הינו נכס של הציבור בישראל, ומוסדות הבריאות הם בבחינת נאמן שמחזיק במידע
אם כמות הרופאים בארץ לא תגדל - בית החולים החדש בנגב ייהפך מבשורה לאסון
המחסור בכוח אדם מקצועי נהפך לאחד האיומים הכי משמעותיים על התפתחותה התקינה של מערכת הבריאות. לאור העובדה שהכשרת כוח אדם מקצועי ובעל ניסיון אורכת זמן רב, כל תוכנית ליצירת כוח אדם תוספתי חייבת להתחיל לפחות 10 שנים טרם יפתח בית החולים החדש את שעריו
הזקנה במסדרון חוסכת לאוצר 1.6 מיליארד שקל בשנה
כל מיטה במסדרון מייצרת לבית החולים עוד הכנסה (תשלום על ימי אשפוז), וזאת בלי שבית החולים נדרש להגדיל משמעותית את הוצאותיו, ובראשן הוצאות על כוח אדם
המדינה מעדיפה את השיקול הכלכלי על פני טובת הציבור
שיטת הרישיונות למכשירי MRI מייצגת מדיניות אנטי־בריאות - שבמקרים מסוימים אף עשויה לעלות בכדי קיצור חיי הממתינים
במקום להיאבק למען בריאות הציבור, בוחרת המדינה להיאבק באחיות
לתקני כוח אדם יש השלכות תקציביות משמעותיות מבחינת אוצר המדינה. תקציבים שאותם נמנעת מדינת ישראל להשקיע בשל סדר עדיפויות לאומי שאינו מציב את בריאות הציבור בראש
חוסר האמון של הציבור במערכת הבריאות גורם לו לבטח את עצמו לדעת
שיעור המבוטחים בשיראל שמחזיקים בביטוחי בריאות פרטיים הוא מהגבוהים במדינות OECD – שיעור של 83% לעומת 35% בממוצע מדינות OECD, וסך דמי הביטוח ברוטו שנגבו בביטוחי הבריאות הסתכם ב-2018 ב-11.15 מיליארד שקל
במקום לטפל בזקנה במסדרון, ממלאים טפסים
המרדף אחר האקרדיטציה מביא להחלפה בין המטרה — המטופל; לבין האמצעים להשגת המטרה — טפסים וביורוקרטיה
לידיעת ממשלת ישראל: חוסן לאומי כולל גם מערכת בריאות מתפקדת
בניגוד לתפישה הרווחת בממשלות ישראל, זו שמקדשת את תקציב משרד הביטחון, חשוב להדגיש בקול רם וצלול: הביטחון והחוסן הלאומי של מדינת ישראל אינו מושתת על תפקודה ועוצמתה של המערכת הביטחון לבדה