טור אורח |

אל תעקדו אותנו: זה לא משבר אקלים, זה משבר מנהיגות

אי־נקיטת פעולות בנושא האקלים היום כמוה כפגיעה בביטחון המדינה או בזכויות הדמוקרטיות שלנו ■ עם הגשת מסקנותיו של דו"ח האו"ם השבוע, ברור לנו כי מנהיגי ישראל חייבים לחדול מדיבורים ריקים, ואנחנו, דור העתיד, נתמוך בהם

בלוגים
הפגנה מול הפרלמנט הסקוטי באדינבורו למען הגברת המודעות לשינויי האקלים, 2019. גם ישראל חייבת להתעשת
הפגנה מול הפרלמנט הסקוטי באדינבורו למען הגברת המודעות לשינויי האקלים, 2019. גם ישראל חייבת להתעשת צילום: Jeff J Mitchell / Getty Images
בלוגים

מלבד כמה כותרות במקומות הרגילים, נראה כי הדו"ח של הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) של האו"ם, שפורסם ביום שני השבוע, מזעזע את המזועזעים, בדומה לקודמיו. האנושות עסוקה בכאן ועכשיו, ומדעני האו"ם מתבקשים שלא להפריע. אך מי שיקראו את הדו"ח עצמו, יבחינו כי בדומה למדדי הטמפרטורה של כדור הארץ — גם באו"ם מעלים הילוך, ומשגרים מסרים מהחריפים ששמענו.

לצד תיאורים ואזהרות חמורות, מסקנותיו של הפאנל קובעות חד־משמעית: אנחנו מפקירים את הילדים שלנו. על פי נתוני הדו"ח, ילדים בני עשר ומטה צפויים לחוות במהלך חייהם כמעט פי ארבעה יותר אירועי קיצון אקלימיים מאדם בוגר. פוטנציאל הסכנה משתנה מיבשת ליבשת אך המסקנה ברורה — ילדי העולם הם הקורבנות. כמו בסיפור עקדת יצחק, אנחנו מקריבים את איכות חייהם ואת עתידם, אבל בשירות איזו אידיאולוגיה? בסיפור העקדה, כשאברהם התבקש להעלות את יצחק לעולה, היתה לו לפחות אג'נדה. אך סיפור העקדה המודרני הקולקטיבי הוא הפוך — סיפור של חוסר מחויבות לאג'נדה: הצעירים של היום והדורות הבאים ייפגעו לא כי "לא ידענו", לא כי "לא יכולנו", אלא כי האנושות עמדה מנגד.

ישנו פרדוקס מוכר במדע המדינה, שלפיו השיטה הדמוקרטית מתמרצת את נבחריה להתמקד במדיניות שעליה יוכלו לקצור הישגים בטווח הקצר ולהיבחר מחדש, במקום לעסוק בתכנון ארוך טווח. "מעשים פליליים" היה התיאור שבחר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש להתנהגותם של מנהיגי העולם כיום. הוא כפר בתפישה הרווחת כי מדובר במשבר מן העתיד. בנאומו השבוע, עם הצגת הדו"ח, הוא חזר פעם אחר פעם אחר המילה "עכשיו", וביקש להתעמת עם הפרדוקס ולהבהיר למקבלי ההחלטות כי "מדובר באירוע המתחולל כאן ועכשיו, במשמרת שלכם, ואתם הנושאים באחריות".

במשך שנים נתפש משבר האקלים כאירוע עתידי, שאותו גילגלו מיד אל יד, מדור לדור. אך המציאות הנוכחית מוכיחה גם לספקנים הגדולים ביותר, שהמשבר איננו עוד מעבר לפינה — הוא כבר נכנס אלינו הביתה ויושב בסלון עם רגליים על השולחן. האחריות המוטלת על כתפי מקבלי ההחלטות היא כבר לא אחריות מוסרית אל מול הדורות הבאים, אלא אחריות על ביטחוננו האישי וביטחון ילדינו. אי־נקיטת פעולות בנושא האקלים שוות ערך עתה לפגיעה בביטחון המדינה או פגיעה בזכויות הדמוקרטיות שלנו.

אי שם ב-2001 היתה כנסת ישראל לפרלמנט פורץ דרך עם מיסודה של "נציבות הדורות הבאים" — סטארט־אפ ישראלי ייחודי, שאותו יזם ח"כ טומי לפיד, לכינונו של גוף מוסדי שידאג לייצוג של אלה שכולם אינו נשמע ושמירה על האינטרסים ארוכי הטווח. אך בעוד ברחבי העולם קמו מודלים דומים שהטמיעו את החשיבה המהפכנית, הנציבות הישראלית כשלה במבחן המציאות ונסגרה בתום כהונה אחת מטעמים פוליטיים. הסוף ידוע, וישראל של 2022 משתרכת מאחור בכל הנוגע לחקיקה לשמירה על הדורות הבאים ותכנון ארוך טווח.

אבל הנה בשורה משמחת – נבחרי הציבור שלנו זוכים היום מן ההפקר. בשונה מקודמיהם, הם יכולים לעסוק במשבר האקלים בלי לחשוש מהפרדוקס הדמוקרטי, כי המשבר הוא מיידי. נבחרי הציבור היום זוכים מן ההפקר כי הציבור, ובעיקר הצעירים, יתמוך במי שיקדם פתרונות.

דיוני התקציב שמתניעים עכשיו, יחד עם תוכניות העבודה הממשלתיות, חייבים לשקף את האחריות לאתגרי העתיד; חוק האקלים חייב לעבור בחקיקה דחופה, יעדי הפחמן חייבים להיאכף וגוף לשמירה על הדורות הבאים חייב לקום בהקדם האפשרי. הפעולות הקרובות יבחינו בין פוליטיקאים למנהיגים — מי ייזכר בזכות תרומתו לפתרון משבר האקלים ומי ייזכר בזכות תרומתו למשבר המנהיגות.

ים עתיר היא חברת צוות היועצים הצעירים ל-OECD. עילם לשם הוא מנכ"ל "תנועה ישראלית" ונציג הדור הצעיר במועצה הארצית לתכנון ובנייה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"