אל תעשו טובות, רולניק?

רגולציה שלא תחנוק עד מוות את הסקטור העסקי, תמיד תאפשר לחברה לנוע בטווח הרחב שבין הגינות לנבזות, בעיקר ביחסה כלפי עובדיה ולקוחותיה ■ אם נפטור אותה מהצו המוסרי, מדוע שלא תנהג בנבזות כדי להשיא את רווחיה?

בלוגים
מחאה בבריסל בדרישה להחיל רגולציה על פייסבוק
מחאה בבריסל בדרישה להחיל רגולציה על פייסבוקצילום: FRANCOIS WALSCHAERTS / REUTERS
בלוגים

סוגיית האחריות התאגידית הפכה לאחרונה נושא במחלוקת. ישנם הסבורים שלחברה עסקית יש מחויבות אך ורק לאינטרסים של בעלי המניות שלה, ושאם כל החברות ינהגו על פי עקרון זה, אזי כוחות היד הנעלמה יביאו בסופו של יום לרווחת הציבור כולו. יש לעומתם שמגיעים ממש לאותה עמדה אבל מכיוון אידיאולוגי שונה, כמעט הפוך.

גיא רולניק, לדוגמא, בטורו השבועי כאן הציג עמדה שתמציתה "אל תעשו טובות" והציע שתאגידים ייתנו לרגולטורים לעבוד ויהיו פטורים מהחובה המוסרית של טובת הציבור בכללותו (אלו המכונים Stakeholders). כלומר, רגולטורים נועזים וחופשיים כבר יעשו את העבודה עבורנו.

זוהי עמדה שאני שומע רבות דווקא מאנשים בעלי מודעות חברתית, ומלבד רולניק גם שלי יחימוביץ' מתבטאת מעת לעת ברוח זו. עמדת "אל תעשו טובות" משולה למצב שבו היתה המדינה אומרת לאזרח הבודד "אל תעשה טובות", ציית לחוק, ובכל מה שמותר במסגרת החוק חשוב אך ורק על עצמך. מזלנו הגדול הוא שגם אילו היתה מורה לנו המדינה לנהוג כך, רובינו היינו ממרים את פיה. אילו נהג כל אחד מאתנו על פי האינטרס האישי שלו בכל מצב שבו החוק מאפשר זאת, היה ההון החברתי שלנו מידלדל מהר מאוד, והיינו קורסים כחברה. כך היה קורה אפילו במצב של חקיקה חברתית דרקונית, בסגנון סינגפור של נפתלי בנט.

חקיקה אזרחית אינה יכולה להורות לנו כיצד לנהוג בכל נקודת החלטה בחיינו, גם כשלהחלטה יש השפעות חיצוניות על אנשים אחרים. במצבים מסוג זה אנו מפעילים מגוון שיקולים, והשיקול המוסרי הוא אחד מהם. בדיוק אותו מצב קיים בחקיקה התאגידית. שום רגולציה, אמיצה ונמרצת ככל שתהיה, לא תמנע הרמטית מחברה לפעול באופן פוגעני כלפי אינטרס הכלל במסגרת החוק או בניגוד לו. רגולציה שלא תחנוק עד מוות את הסקטור העסקי, תמיד תאפשר לחברה לנוע בטווח הרחב שבין הגינות לנבזות, בעיקר ביחסה כלפי עובדיה ולקוחותיה. אם נפטור אותה מהצו המוסרי מדוע שלא תנהג בנבזות כדי להשיא את רווחיה?

חברות אינן שונות כל כך מבני אדם. יש לכך ראיות מעניינות מניסויים בתחום הכלכלה ההתנהגותית. כמו לנו, גם להן יש מטרות ושאיפות שהן מקדמות, באמצעות שיתוף פעולה ובאמצעות תחרות. יש תקופות בחייהן שבהן הן פורחות ומשגשגות, ואחרות שבהן הן תקועות לזמן ממושך. וכן, כמונו גם הן נולדות ומתות. מעבר לכל אלה, חברות מנוהלות על ידי בני אדם. נכון, הן אינן מנוהלות על ידי אדם בודד, אבל, אם לא נשלה את עצמנו נודה שגם אנחנו לא כל כך מנהלים את עצמינו לבדנו.

במאמר שעמיתי פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ואנוכי פרסמנו בשנת 2016 הסברנו מדוע ראוי במצבים מסוימים אפילו להכיר בעמדה אידיאולוגית של חברה מסחרית ולזכות אותה בפריבילגיות החוקתיות שאנו זוכים להן כאזרחים (כדוגמת חופש הביטוי). אדם סמית, אבי הכלכלה המודרנית, זכור בעיקר בשל ספרו "עושר העמים" (1776), אך הוא עצמו סבר שתרומתו החשובה ביותר להבנת הכלכלה והחברה תמונה בספרו האחר, "התיאוריה של רגש המוסר" (1759). בספר זה מסביר סמית מדוע שום ממשל, יעיל וצודק ככל שיהיה - שום "יד נעלמה" - לא יסדרו לנו את הכלכלה והחברה ללא הסנטימנטים המוסריים של הפרטים והחברות במשק.

אותם אנשים שמנהלים את החברות או מחזיקים בבעלות עליהן הם אלה היוצרים את ההקבלה בין חברה לאדם. נכון, הם מונחים על ידי תמריצים כלכליים אבל הם אינם אדישים לתמריצים חברתיים. הצורך בהכרה ובפירגון והחשש מכעס ובוז ציבורי משפיעים על מהלכיהם לא פחות מהשיקולים הכלכליים. את מנגנון תמריצים זה מכתיב אנו, הציבור, בחוזה הלא פורמלי שלנו עם החברות. אם נפרגן להן רק על רווחיותן, כפי שעושים רוב העיתונים בארץ, נקבל חברות שמתמקדות אך ורק ברווחיות שלהן. אם נכפה עליהן להימדד בסרגל כוללני יותר - לפיו רווחיות היא רק קריטריון אחד מני רבים, וכל שאר הקריטריונים ימדדו לא את מה שהן מצליחות להוציא מאתנו, אלא את מה שאנחנו מצליחים להוציא מהן - נקבל התנהגות תאגידית הרבה הרבה יותר חברתית. האם חברות ינהגו כבני אדם במובן המוסרי של הביטוי? תלוי גם ברגולציה אבל בעיקר בנו הציבור.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית, לשעבר ראש המחלקה לכלכלה. מחבר הספר "רגשות רציונליים"

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"