ד"ר ערגה אטד
ערגה אטד

בשבוע שעבר השיקה ממשלת ישראל מדיניות חדשה לטיפול בקורונה: "מדיניות הבלימה הרכה", שמטרתה ניהול חיי שגרה לצד הנגיף, בלי לפגוע בכלכלה. מדיניות זו, שונה לא רק מהגישה הניהולית שאפיינה את תחילת המשבר שהתבססה על סגרים, אלא גם באופן הפנייה לציבור; במעבר משימוש במסרים שהתבססו על פחד כמו "נשארים בסדר או נשארים בסגר", לשימוש במסרים חיוביים כמו "שומרים על ההנחיות וממשיכים לחיות" ו"מדיניות הבלימה הרכה".

כיצד ואילו עוד מסרים חיוביים על הממשלה לאמץ, בכדי לעודד את הציבור לשמור על ההנחיות, לעטות מסכות, והעלאת שיעורי התחסנות לילדים?

 התשובה היא שילוב בין אסטרטגיות ומסרים, כשעל המסר המרכזי להיות "רפואה מונעת". כך, בדומה לביצוע בדיקות שגרתיות כמו ממוגרפיה, ההתחסנות מונעת בעיות בריאות נרחבות יותר. הכלכלן ההתנהגותי, פרופ' דן אריאלי, טוען שבכדי להתגבר על הנטייה האנושית לדחיינות בביצוע בדיקות שגרתיות המהוות רפואה מונעת, ניתן לקבוע מראש מועדים לקיומן.  ייתכן שהעובדה שיום שבת, 10 ביולי, היה היום האחרון שבו החיסונים של חברת פייזר היו זמינים למתחסנים בחיסון ראשון — ובטרם נודע שצפוי משלוח חיסונים נוסף באוגוסט — תרמה יחסית לעלייה בשיעור המתחסנים. עם זאת, לפי משרד הבריאות, עד שבת זו חוסנו 29% מקרב בני 12-15. אלה שיעורי התחסנות שעדיין אינם מגיעים ליעד של לפחות  50% מחוסנים בקרב הגילים האלה למיגור ההתפרצות הנוכחית.

מכאן שקביעת מועדים מוגדרים מראש להתחסנות עשויה למנוע "דחיינות" בהתחסנות. אולם, אין בכך די, ויש גם לשלב מסרים העוסקים ב"אחריות חברתית". לפי מחקרים בפסיכולוגיה מסרים קולקטיביים, המדגישים ערבות הדדית, כמו המסר "מגנים אחד על השני", הם מסרים מלכדים שמסייעים לחברות להתמודד עם משברים. לפיכך, נוכח הזינוק הנוכחי בתחלואה, ניתן להדגיש בפני הנערים והנערות, שהאחריות החברתית המוטלת עליהם, אינה רק בשמירה על בריאותם, אלא גם בשמירה על חייהם של בני משפחותיהם וקרוביהם, ובכך על קיום שגרת חיים רגילה ככל הניתן.

ניתן להשתמש במסר ה"אחריות חברתית" עם אסטרטגית מניעת "דחיינות" החיסונים, תוך קביעת ה-1 בספטמבר, יום פתיחת שנת הלימודים והחודש שבו יחלו חגי תשרי, כמועד שעד אליו על בני הנוער להתחסן במנת החיסון השנייה, באם ירצו להבטיח ששנת הלימודים תפתח כסדרה, וכדי שנוכל לחגוג את החגים עם המשפחה המורחבת. לשם העברת המסר ניתן להסתייע במשפעיני רשת ומעצבי דעת קהל, ולהציע לבני הנוער הטבות ואטרקציות במתחמי החיסונים ומחוצה להם.

מהי דחיינות ואיך מתגברים עליה.

קביעת מועד זה יכולה לאפשר לבני ובנות הנוער ולהוריהם להיערך עם החיסונים במהלך הקיץ, תקופה שבמהלכה עשויות להצטבר עדויות נוספות על אודות בטיחות החיסון. זו סוגיה שמעסיקה אותם, ודאי נוכח משבר האינפודמיה, הפצת מידע בריאותי כוזב, כדוגמת הטענה המוטעית שעלתה לאחרונה ולפיה 50% מאלה שנדבקו בקורונה הם מחוסנים.

כפי שניתן לראות שיעורי ההתחסנות בחיסון לילדים נגד קורונה, נמוכים במגזר החרדי והערבי, כשבאחרון ניכר שיעור גבוה יחסית של הפצת מידע בריאותי כוזב. מכאן, שיש להרחיב את השימוש בקמפיינים ייעודים לכל מגזר, תוך שילוב דמויות מתאימות כמו רופאים ורבנים, שיספקו מידע מהימן. בהקשר זה, השימוש ברופאים בקמפיינים של משרד הבריאות, הוא מהלך מבורך שנתמך גם בהמלצות מחקר שערכנו פרופ' יונתן כהן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה ואני, שמצא שנכונות לאמץ המלצות בריאות לנגיף הקורונה גבוהה יותר כאשר הממליצים הם רופאים.

ולבסוף, על מסר "הרפואה המונעת" אף לעודד לאימוץ ושמירה על אורח חיים בריא, החיוני גם לחוסן מנטלי, ודאי בעת משבר בריאות עולמי.  

ד"ר ערגה אטד, מרצה וחוקרת בהעברת מסרים יעילה ושכנוע, המרכז הבינתחומי הרצליה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker