מצביעי כחול לבן התפזרו לכל עבר; ומי הכי נפגע מהירידה בשיעור ההצבעה?

פחות משבוע לאחר הבחירות כבר אפשר לבדוק אילו מפלגות התחזקו, אילו נחלשו ואיך הירידה בשיעורי ההצבעה פגעה במפלגות

איתמר מושקין
איתמר מושקין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרזת בחירות של כחול לבן בנתיבי איילון
כרזת בחירות של כחול לבן בנתיבי איילון צילום: הדס פרוש

עם תום ספירת הקולות, אנחנו יודעים אילו מפלגות התחזקו ואילו נחלשו, ואפילו יכולים לפרש אילו קואליציות ניתן להרכיב לאור תוצאות הבחירות. אך איזו מפלגה התחזקה על חשבון איזו מפלגה?

לכאורה ניתן היה להסתכל על התוצאה הסופית ולהניח שמפלגה התחזקה על חשבון מפלגות קרובות - למשל, קל להניח שמצביעי רע"ם בבחירות האלו הצביעו רובם ככולם לרשימה המשותפת בבחירות הקודמות. אך ניתוח כזה יכול לפספס דינמיקות מורכבות יותר, ובפרט לאור ריבוי המפלגות שרצו בנפרד בסיבוב הזה וביחד בסיבוב הקודם (רע"ם והמשותפת; יש עתיד וכחול לבן; הציונות הדתית וימינה; תקווה חדשה מתוך הליכוד; והעבודה ומרצ). בסביבה מורכבת כזאת קשה לומר, לדוגמה, אם הקולות של תקווה חדשה הגיעו מבוחרי ליכוד שהתאכזבו מנתניהו, או מבוחרי כחול לבן שמחפשים כל תחליף לנתניהו.

לצורך כך, ניאלץ להיעזר בניתוח סטטיסטי של תוצאות ההצבעה ולחפש קשר כמותי בין ההצבעה לכל מפלגה בסיבוב הקודם לבין כל מפלגה בסיבוב הנוכחי. ניתוח התוצאות מאפשר לנו למפות במדויק את תזוזת המצביעים בין סבבי הבחירות – והבנה זו תאפשר לנו להבין יותר טוב את המגמות בקרב המצביעים, ואף לסייע למפלגות לתחקר את מהלכיהן בבחירות הקודמות ולתכנן את מהלכיהן לקראת הבאות.

מבלי להיכנס לפרטים המתמטיים, המודל מתבסס על הגדרה של שיעורי מעבר מכל מפלגה לכל מפלגה - למשל, 30% ממצביעי מפלגה א’ בסיבוב הראשון עברו להצביע למפלגה ב’ בסיבוב השני – ועל הנחה שאחוזים אלו זהים בכל יישוב ויישוב. כמובן, במציאות ברור שלא כל המצביעים מתנהגים בדיוק באותה דרך בכל יישוב; אך בכלים סטטיסטיים פשוטים ומקובלים נוכל לבדוק את טיב ההתאמה של המודל למציאות, ולוודא שהוא מספיק טוב כדי להפיק תובנות בעלות ערך.

יו"ר תקווה חדשה גדעון סערצילום: הדס פרוש

בנוסף, נתייחס גם לאלו מפלגות איבדו קולות לירידה בשיעורי ההצבעה, ונתעלם ממעטפות כפולות מכיוון שהן בבירור לא משקפות מצביעים מאוכלוסייה דומה בשני הסבבים (בסיבוב השני נוספו "קלפיות קורונה" רבות).

המודל סופר קולות ולא מנדטים, ולכן לא מתחשב בהסכמי עודפים, חוק באדר-עופר, או ההשפעה של הירידה בשיעורי ההצבעה (שהרי אם מפלגה איבדה 2-1 מנדטים לירידה בשיעורי ההצבעה, הם לא נותרים מחוץ לכנסת אלא מתחלקים בפועל בין שאר המפלגות), ולכן לא יתאים לתמונת המנדטים הסופית בדיוק מלא (בפועל, השגיאה היא לא יותר מ-1 מנדט לכל מפלגה).

>> להסבר מפורט על איך מנתחים תוצאות לחצו כאן

התובנות

■ השינוי הכי גדול במערכת הבחירות היה הירידה בשיעורי ההצבעה, שהיתה בעיקר (אך לא רק) בקרב מצביעי הרשימה המשותפת: חוץ מ-4 מנדטים שעברו לרע"ם בראשות מנסור עבאס, ו-6 מנדטים שנותרו לרשימה המשותפת, הירידה בשיעורי ההצבעה שקולה לכ-5-4 מנדטים (!).

הליכוד איבד בסיבוב זה כ-3 מנדטים למפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט ו-3 למפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, וכן ספג ירידה בשיעורי ההצבעה השקולה לכמנדט נוסף. במהלך עונת הבחירות נטען כי הליכוד מכוון לכ-2-1 מנדטים מקרב החברה הערבית; בניתוח התוצאות נראה שתזוזת המנדטים מהרשימה המשותפת לליכוד היא כרבע מנדט לכל היותר (לא כולל המנדטים שעברו בעקיפין, דרך ירידה בשיעורי ההצבעה).

■ מפלגת כחול לבן, שהתפצלה לכחול לבן בראשות בני גנץ ויש עתיד בראשות יאיר לפיד, איבדה כ-8 מנדטים בפיצול (מ-33 בסיבוב הקודם ל-17 ליש עתיד ועוד 8 לכחול לבן), מתוכם כ-4 מנדטים למפלגת העבודה, כמנדט וחצי לתקווה חדשה, כמנדט וחצי למרצ וכמנדט לימינה.

■ נראה שכשליש מהקולות של תקווה חדשה הגיעו מכחול לבן וכשני שלישים מהליכוד; בשלבים מוקדמים יותר של עונת הבחירות, כשתקווה חדשה זכתה לשיעורי תמיכה גבוהים בהרבה בסקרים, היה גם נראה כי תקווה חדשה מושכת קולות ממצביעי כחול לבן; ייתכן כי תוצאה זו היתה נכונה לשעתה, אך בסוף הקמפיין אותם מצביעים השתכנעו להישאר במרכז-שמאל.

■ נראה כי מצביעי העבודה-גשר-מרצ התפצלו בין העבודה לבין מרצ, ואמנם קמפיין כחול-לבן פנה ישירות למצביעי עבודה ותיקים, אך נראה שלא צלח.

■ מצביעי מפלגת ימינה התפצלו (בערך שווה בשווה) בין מפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט לבין הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ’; בנוסף, הראשונה זכתה כאמור לכ-3 מנדטים מהליכוד, והאחרונה זכתה למנדט של מצביעי עוצמה יהודית שהצטרפה למפלגת הציונות הדתית, ועוד כמנדט על חשבון המפלגות החרדיות.

■ המפלגות החרדיות שמרו על כוחן, אך נראה שש"ס איבדה כמנדט לירידה בשיעורי הצבעה, והמפלגות החרדיות איבדו ביחד כמנדט לטובת מפלגת הציונות הדתית (בניתוחי עבר נראה כי עוצמה יהודית בראשות איתמר בן-גביר מושכת מצביעים על חשבון יהדות התורה, אך לא בכמות ניכרת).

הכותב הוא מדען נתונים בחברת Pagaya ובוגר תואר שני בחוג לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker