דילמת הנשיא: ריבלין עדיין יכול להפעיל שיקול דעת בבחירה על מי להטיל את הרכבת הממשלה

למרות החלטת בג"ץ בשנה שעברה, השאלה אם ראוי להטיל את הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים נותרה פתוחה ■ לנשיא היוצא ראובן ריבלין עדיין קבועה בחוק הזכות להפעיל שיקול דעת מהותי - ולבחור למשימה במי שאינו בנימין נתניהו

דן מרזוק
דן מרזוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נשיא המדינה, ראובן ריבלין
נשיא המדינה, ראובן ריבליןצילום: מארק ניימן / לעמ

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, עשוי להפוך לשחקן הראשי בדרמה שיספקו לנו תוצאות הבחירות בשבוע הבא. ריבלין, שייסיים ביולי השנה שבע שנות כהונה, יידרש בפעם החמישית והאחרונה להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת. רבים טועים לחשוב כי פסק הדין בדבר כשירותו של בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלה למרות כתב האישום נגדו, סתם את הגולל על כל טענה סביב עניין זה. הנחה זו שגויה מיסודה: שאלת מרחב שיקול הדעת של הנשיא בהטלת תפקיד הרכבת הממשלה נותרה פתוחה.

בשלב הראשון אחרי בחירות הנשיא מחויב לקיים התייעצויות עם נציגי הסיעות ולהטיל את המלאכה על אחד מחברי הכנסת, שלדעתו סיכוייו להצליח בכך הם הטובים ביותר. אם חבר הכנסת נכשל בכך, עומדות לפני הנשיא שתי אפשרויות — להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר או להעביר את הכדור לחברי הכנסת.

כזכור, לאחר סבב הבחירות השלישי במארס אשתקד הטיל ריבלין בשלב הראשון את התפקיד על בני גנץ, לאחר שנציגי סיעות המונות 61 חברי כנסת המליצו עליו. משלא עלה בידו של גנץ להרכיב ממשלה, בחר הנשיא שלא להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר והחזיר את המנדט לכנסת. באותו שלב התגבש רוב של 72 חברי כנסת, שביקשו מהנשיא להטיל את התפקיד על נתניהו.

בעקבות ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן הוגשו כמה עתירות לבג"ץ שבמרכזן עמדה הטענה כי לא ניתן להטיל את התפקיד על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות על טוהר המידות. שופטי בית המשפט העליון, שנזהרו בעבר מלפסוק בסוגיה זו כל עוד היתה תיאורטית, נאלצו הפעם לקבל הכרעה. בפסק דין שניתן פה־אחד על ידי 11 שופטים נקבע כי לא נמצאה עילה משפטית להתערב בהחלטה להטיל את התפקיד על נתניהו באותו שלב.

ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: דודו בכר

שוב הדיון יגיע להכרעה של בית המשפט העליון?

אך כמו בכל פסק דין חשוב, כדאי לשים לב גם למה שלא נאמר בו. בית המשפט עסק בהטלת התפקיד על נתניהו בשלב האחרון בלבד, לאחר שהכדור כבר נמצא בידיהם של חברי הכנסת, וחבל היציאה לבחירות נוספות מונח על צווארם. השופטים נתלו בלשונו של חוק יסוד: הממשלה, אשר קובע כי אם בשלב זה הוגשה בקשה על ידי רוב חברי הכנסת "יטיל הנשיא, תוך יומיים, את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר הכנסת שצוין בבקשה". המסקנה של בית המשפט היתה כי בשלב זה, בשונה מהשלב הראשון, הנשיא אינו מפעיל שיקול דעת מהותי, אלא בסך הכל מוציא לפועל את רצונם של חברי הכנסת.

ומה באשר לשיקול הדעת שמפעיל הנשיא בשלב הראשון, לאחר ההתייעצויות עם נציגי הסיעות? האם הוא רשאי והאם מצופה ממנו לשקול שיקולים הנוגעים להליך הפלילי המתנהל בעניינו של נתניהו? שאלות אלה כלל לא עמדו על הפרק בסבב הבחירות הקודם ולכן נותרו ללא מענה. בית המשפט הסתפק בקביעה כי בשלב הראשון הנשיא מפעיל שיקול דעת מהותי וכי הוא נהנה מחסינות רחבה יחסית מפני התערבות שיפוטית בקשר להחלטותיו. השנה, אם מקץ התייעצויות בבית הנשיא יימצא חבר כנסת, שאינו נתניהו, שימליצו עליו 61 חברי כנסת או יותר — מובן שהתפקיד להרכיב ממשלה יוטל עליו.

כל יתר התרחישים יעמידו את הנשיא בפני דילמה. השאלה המרכזית שתישאל היא האם על הנשיא חלה חובה להביא בחשבון את הקושי המוסרי והערכי בהטלת התפקיד על חבר כנסת המואשם בפלילים? לצד זאת, יעלו שאלות בעניין המשקל שיש לתת למספר הממליצים על כל מועמד ולעובדה שנתניהו כשל בשלוש הפעמים האחרונות בהקמת ממשלה יציבה.

מובן כי בתרחיש שבו נתניהו ייהנה מתמיכתן של סיעות המונות 61 חברי כנסת או יותר, שיקול הדעת של הנשיא יהיה מצומצם יותר. הטלת התפקיד על חבר כנסת אחר במצב כזה לא תעלה בקנה אחד עם מטרת ההליך — הטלת התפקיד על חבר כנסת שסיכויו להרכיב ממשלה הם הטובים ביותר. מן הצד השני, יהיו ככל הנראה מי שיטענו כי גם בתרחיש כזה על הנשיא להעדיף חבר כנסת שלא מרחפת מעל ראשו עננה בדמות כתב אישום. תהא החלטתו של הנשיא אשר תהא, יש להניח כי בדומה לסבב הבחירות הקודם, גם הפעם, קרוב לוודאי שעל השורה התחתונה יהיו חתומים שופטי בית המשפט העליון.

הכותב שימש בעשור האחרון כעוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לכנסת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker