השכירים בישראל שילמו יותר מסים בשנת הקורונה - איך זה ייתכן?

הנתונים על המסים מבהירים: חלוקת כספי הבחירות מטעם הממשלה לשבעת העשירונים התחתונים הם במידה רבה מעבר של כסף ממצביעי מרכז-שמאל מת"א, לתושבי פריפריה מצביעי ימין\חרדים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדי היי-טק ביבנה
עובדי היי-טק ביבנה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אילן אסייג

השכירים בישראל שילמו ב-2020 יותר מסים מאשר ב-2019, בעוד עצמאים וחברות שילמו פחות.

במהלך 2020 גבתה המדינה מסים בסך 318.2 מיליארד שקל: 167.2 מיליארד שקל במסים ישירים (מס הכנסה ומס חברות, בעיקר), 137.3 מיליארד שקל במסים עקיפים (מע"מ, מס קניה, בלו), והשאר באגרות והעברות מהמוסד לביטוח לאומי.

ב-2020 גבתה המדינה מס הכנסה בסך 106.6 מיליארד שקל משכירים (עלייה של 3.6% ביחס ל-2019) ו-68.1 מיליארד שקל נגבו כמס הכנסה מעצמאים וחברות (ירידה של 4.7% ביחס ל-2019).

ומה בקשר למסים העקיפים? בשנה שעברה גבתה המדינה מע"מ בסך 98.8 מיליארד שקל - ירידה של 2% ביחס לשנת 2019. הבלו על הדלק ירד מ-19 מיליארד שקל ב-2019 ל-16.5 מיליארד שקל ב-2020, עקב ירידת מחירי הדלק והסגרים על הכבישים. מסי קניה על יבוא נשארו בערך באותה רמה.

איך יכול להיות שלא חלה ירידה בגביית מס ההכנסה? הרי 2020 הייתה מלאה בדיווחים על קשיים כלכליים, סגירת עסקים ופשיטות רגל. התשובה פשוטה: אלה שלא שילמו מס הכנסה ב-2019, גם לא שילמו מס הכנסה ב-2020, כי הם לא הגיעו לסף המס. 55% מתושבי המדינה כלל לא משלמים מס הכנסה. אם מרבית העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת ממילא לא הגיעו לסף המס, די ברור מדוע לא חלה ירידה בגביית מס הכנסה.

שכונת מאה שערים בירושלים. מעבר של כסף ממצביעי מרכז-שמאל מת"א, לתושבי פריפריה מצביעי ימין\חרדיםצילום: אמיל סלמן

מעניין גם שמרבית העצמאים לא פנו לבקשת עזרה, על אף תכניות סיוע של הממשלה. כדי לקבל תמיכה ממשלתית היה צורך להציג ירידה במחזור העסקים - אך אם עסקים רבים לא דווחו על הכנסה גבוהה ב-2019, כיצד יוכלו להראות ירידה במחזור ב-2020?

נעבור למסים העקיפים. עקב משבר הקורונה, היינו מצפים לראות ירידה דרסטית בגביית המע"מ, שהרי הצריכה אמורה היתה לרדת. לא כך קרה. צריכת המזון לא ירדה (על פירות וירקות אין מע"מ ממילא). רכישת מוצרי מותרות לא נפגעה במידה משמעותית. כנראה, אם כן, שהירידה המתונה בגביית מע"מ התמקדה בענפי הבידור ותיירות הפנים.

מי משלם את המסים האלה? הנתונים מראים שהעשירון העליון לבדו משלם 57% מהמסים הישירים. שלושת העשירונים העליונים משלמים יחד כ-90% מהמסים הישירים.

התפלגות גביית המע"מ והמסים העקיפים אחידה יותר. העשירון העליון משלם כ-17% מהמסים העקיפים ואילו שלושת העשירונים העליונים משלמים יחד כ-42% מהמסים העקיפים. בסך הכל, די ברור שהאלונקה הנקראת מדינת ישראל נישאת על ידי שלושת העשירונים העליונים - העשירון השמיני והתשיעי מאחור, והעשירון העליון לבדו מקדימה.

הנתונים גם מראים שכ-60% מהמסים הישירים נגבים מתושבי תל אביב והמרכז. במערכות הבחירות האחרונות התברר שרוב תושבי תל אביב הצביעו למפלגות מרכז-שמאל. גם די מקובל להניח שהעשירונים העליונים נוטים יותר להצביע למרכז-שמאל ואילו העשירונים התחתונים נוטים יותר להצביע למפלגות ימין/חרדים.

שוק רמלה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אילן אסייג

האירוניה היא שכאשר הממשלה תחלק כספי בחירות לשבעת העשירונים התחתונים, יהיו אלה במידה רבה תושבי תל אביב מצביעי מרכז-שמאל שמחלקים כסף לתושבי הפריפריה מצביעי ימין/חרדים.

תפקיד המדינה הוא להשתמש בכספי המסים כדי לממן מערכות בריאות, חינוך, תשתיות, בטחון, ורווחה. ניתן לתמוך במשפחות מרובות ילדים על ידי מתן נקודות זיכוי ממס, או חלוקת קצבאות. מתן נקודות זיכוי ממס הוא תמריץ המעודד עבודה. חלוקת קצבאות הוא תמריץ אנטי-עבודה. אבל אם שבעה עשירונים לא מגיעים כלל לסף המס, מה הטעם לתת להם נקודות זיכוי?

פתרון אחר הוא מס הכנסה שלילי (השלמת הכנסה). אבל לחלק כסף לצעירים שאינם עובדים אינו פתרון כלכלי ראוי. אף מדינה נורמלית לא תתמרץ צעירים בגיל העבודה לא לעבוד על ידי מתן קצבאות.

כאשר המדינה מחלקת קצבאות חינם, היא גורמת לנזק ישיר בחוסר העידוד לעבודה ובכך שרבים נדונים לחיי עוני. אך הנזק המהותי הוא בכך שמשלמי המסים, נושאי האלונקה, מאבדים את המוטיבציה ליזום, לצמוח, להשקיע, לתרום לשכבות החלשות, וגם את האמפתיה. חלקם אף מאבדים את הרצון לחיות בישראל. הנזק הכלכלי הנובע מכך גבוה עשרות מונים.

הכותב הוא פרופסור, רו"ח, הקתדרה לכלכלה פיננסית ע"ש מקס וסטפי פרלמן, הפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker