החיסונים בעולם הגיעו מהאוניברסיטאות - אז מדוע בישראל פנו דווקא למשרד הביטחון?

בישראל קיים מצב מוזר שבו למעשה הרמטכ"ל הוא זה שקובע את הטון ואת סדר העדיפויות לתעשיית ההיי-טק, המנוע הכלכלי החשוב ביותר במדינה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביבצילום: תומר אפלבאום

בעולם המערבי הוכרזו, נכון להיום, שלושה פיתוחים מבטיחים לחיסון קורונה. לשלושת החיסונים יש קו משותף - הם תוצר של מחקרים שנערכו באוניברסיטאות. החיסון של פייזר, מקורו בטכנולוגיה של ביונטק (BioNtech) מאוניברסיטת פנסילבניה: החיסון של מודרנה, מקורו בטכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת וונדרבליט, ובמקרה של אסטרה זנקה, המקור הוא באוניברסיטת אוקספורד.

נשאלת השאלה: מדוע כאשר ממשלת ישראל החליטה שצריך לפתח חיסון בישראל, היא לא פנתה לאוניברסיטאות ישראליות או לקהילת הסטארט-אפים בתחום הביופארמה, אלא דווקא למשרד הביטחון ולמכון הישראלי למחקר ביולוגי שלה?

ישראל כבר ידועה בעולם כאומה של סטארט-אפים, וגם מדינות, ארגונים, עסקים, ומשקיעים גלובלים רבים מכירים בפלא שהתרחש בישראל בשלושת העשורים האחרונים. במהלך 2020 הושקעו בחברות הזנק ישראליות יותר מ-12 מיליארד דולר, רוב הכסף על ידי משקיעים זרים. ו-46% מהיצוא הישראלי מגיע מתחום ההיי-טק ומייצג כ-12% מהתל"ג הישראלי.

אוניברסיטת בן גוריון, בינוארצילום: אליהו הרשקוביץ

ואולם, כאשר מנתחים את הנתונים של הקמת חברות חדשות ושל תחומי ההשקעה של חברות אלה, מסתבר שבישראל קיים ריכוז גבוה של חברות שפועלות בתחומים צרים ולמעשה סל התחומים הולך ומצטצמם.

במהלך 2019-2018, כאלפיים חברות סטארט-אפ קיבלו השקעות ראשוניות, מרביתן היו חברות שעסקו בפיתוח אבטחת מידע, יישומים סלולרים, יישומי ענן ותשתיות ופינטק. אלה התחומים הצפופים ביותר בעולם מבחינה תחרותית. לחילופין, פחות מ-10% מההשקעות בישראל היו בטכנולוגיות של אנרגיה נקייה וקיימות, פחות מ-5% בביוטכנולוגיה. טכנולוגיות לחקלאות או לחינוך היוו לא יותר מ-1% כל אחת. אלה הם תחומים פחות תחרותיים, אף שהם מייצגים תעשיות עצומות שמוערכות בטריליוני דולרים.

האוניברסיטאות הישראליות סובלות מנחיתות

למצב הזה יש כמה סיבות והן קשורות לאותה בחירה של הממשלה לפנות למשרד הביטחון במקום לקהילה האקדמית והיזמית. הסיבה הראשונה היא כי תקציבי המו"פ הגדולים בישראל נשלטים על ידי מערכת הביטחון. הצבא הישראלי מממן פיתוחים כדי להגן על המדינה. מערכת הביטחון אינה מקצה את משאביה על פי הערך הכלכלי לטווח הארוך אלא על בסיס הצרכים הבטחוניים. זה אמנם מאוד הגיוני מבחינה מערכתית, אולם התוצאה היא כי עם שחרורם מהמערכת, מרבית בוגרי היחידות הטכנולוגיות הצבאיות מקימים חברות בעולמות התוכן והמחקר בהם צברו ניסיון וידע במהלך שירותם הצבאי. אין זה מפתיע עם כך, שישראל הפכה למעצמת סייבר – עם יותר מ-400 חברות סייבר שפועלות כיום ועוד 70 חברות חדשות בתחום מדי שנה. החברות האלה נמצאות בסיכון גבוה בעולם שבו מנהלי אבטחת מידע ראשיים בחברות מחפשים פתרונות רחבים המנוהלים באופן מרכזי, וההון ושעות העבודה שהושקעו בהן עשויים לרדת לטמיון.

מעבדה של חברת פייזרצילום: בלומברג

סיבה שנייה היא כי תקציבי המחקר של המוסדות האקדמיים הישראליים נמוכים משמעותית בהשוואה למקבילותיהן בעולם. מחקרים שביצענו בקרן וינטג' מראים שתקציב המו"פ השנתי המצרפי של כל האוניברסיטאות בישראל הוא רק כמחצית מהתקציב של אוניברסיטת מישיגן. ביוטכנולוגיה, אגריטק או אנרגיה נקייה אינם תחומי מחקר צבאיים - אלא אקדמיים.

לתקציבי מחקר האקדמאים בארה"ב ישנם שני מקורות עיקריים: ממשלת ארה"ב ותרומות. שני שליש מתקציב המחקר של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס - 2 מיליארד דולר - מגיע מהממשלה או מסוכנויות ממשלתיות. לשם השוואה, התקציב של הקרן הישראלית למדע של ממשלת ישראל – שהיא המקור העיקרי למימון מחקר אוניברסיטאי - הוא עשירית מכך – כ-212 מיליון דולר. לא רק שממשלת ישראל מרעיבה את תקציבי המחקר האוניברסיטאיים, אלא שהאוניברסיטאות הישראליות סובלות מנחיתות גודל קרנות ההקדש (כסף פילנתרופי) שלהן. 

ריכוז תקציבי המחקר של ישראל במערכת הביטחון והרעבת תקציבי המחקר של האוניברסיטאות מציב את ישראל בנחיתות משמעותית בשמירת ההון האנושי. אין פלא כי ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם לנפש במספר החוקרים שעברו לאוניברסיטאות בארה"ב (לפי מחקר של ד"ר דן בן-דוד מ-2019). "יצוא" ההון האנושי המוביל של מדינת ישראל מנצל את תקציבי המחקר הנדיבים באוניברסיטאות זרות ותורם לקידום המדע במדינות אלה.

האוניברסיטה העברית. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אוליבייה פיטוסי

ישראל מפספסת פריחה עולמית

לא רק שאנחנו מאבדים חוקרים מוכשרים בחזית במדע, אנחנו גם מפספסים את הפריחה העולמית וההזדמנות הגלומה בתחומים טכנולוגיים כמו מים, אנרגיה וחקלאות של הדור הבא - תחומים שחוקרים אלה היו יכולים להוביל. מגזרים אלה משקפים צרכים אסטרטגיים לאומיים ממשיים, בהם תעשיית ההיי-טק הייתה יכולה לקחת חלק משמעותי. דוגמה מצוינת היא הטכנולוגיה החקלאית, תחום שעובר "סערה מושלמת" כתוצאה של גידול אוכלוסיות עולמיות, צימצום שטחי אדמות חקלאיות איכותיות, התחממות גלובלית ומעבר מ"החווה המשפחתית" לחקלאות מתועשת ורחבת היקף. שוב אנו מפספסים הזדמנות עסקית ענקית שיכולה לייצר תשואה ארוכת טווח משמעותית ואגב לעשות טוב לאנושות והסביבה. 

ביוטק מהווה דוגמה נוספת של הזדמנות לא מנוצלת. היחלשותה של טבע יכולה לייצר הזדמנות לבניית תעשיית ביו-פארמה מקומית. אמנם לאינטל, יבמ, אפל, גוגל ופייסבוק יש מרכזי מו"פ בישראל, לאף אחת מחברות הביופארמה העולמיות אין פעילות מו"פ משמעותית כאן. חוקרים באוניברסיטאות בישראל ערכו מחקרי ליבה מדהימים עם תקציבים מוגבלים מאוד והגיעו להשיגים מרשימים. ניתן רק לדמיין לאילו הישגים אפשר להגיע אם היינו מכפילים את תקציב המחקר בתחום ומעודדים חברות ביו-פארמות לפתוח מרכזי מו"פ כאן. 

ההשלכות של התמקדות תקציבי המחקר בסדרי העדיפויות של הצבא הן לא רק כלכליות אלא גם חברתיות. תקציבי המחקר מתרכזים לא רק במספר מצומצם של תחומים, אלא גם בקטגוריה מוגבלת מאוד של אנשים - גברים יהודים שאינם חרדים שמרביתם מאזור המרכז. משרות מחקר באוניברסיטאות, אם היו קיימות, יכולות להיות הזדמנות לשיוויון בחברה שלנו. זה נכון במיוחד בהתחשב במספר ההולך וגדל של סטודנטים ערבים וחרדים בלימודי טכנולוגיה.

הרמטכ"ל אביב כוכבי בבית החולים רמב"ם בחיפה, באוקטוברצילום: רמי שלוש

כלכלנים עשויים להתווכח עד כמה ממשלה צריכה להיות מעורבת בהנחיית תעשיית ההיי-טק שלה, אבל בישראל קיים מצב מוזר שבו למעשה הרמטכ"ל הוא זה שקובע את הטון ואת סדר העדיפויות למנוע הכלכלי החשוב ביותר במדינה. כדי להישאר באמת סטראט-אפ ניישן, נצטרך להרחיב משמעותית את בסיס הטכנולוגיה של ישראל ויש מקום אחד טוב מאוד לכך - מעבדות המחקר של האוניברסיטאות בישראל.

הכותב הוא הוא מייסד ושותף מנהל בקרן וינטג' (Vintage Investment Partners) המנהלת נכסים בסך 2.5 מיליארד דולר. הקרן משקיעה בחברות טכנולוגיה ובקרנות הון סיכון בישראל, ארה"ב ואירופה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker