דעה |

הדירקטוריון אינו מועדון סגור. הגיע הזמן להכניס אליו את העובדים

"תקדים סלקום" הידוע, שבו הצליחו העובדים להכניס נציג לדירקטוריון חברה שמעולם לא היתה ממשלתית — חייב לשמש דוגמה לשאר החברות במשק, ולאלה שעובדים בהן. התרומה האדירה של עובדים לחברות המנוהלות מתוך הקשבה, יכולה וחייבת לזלוג לתהליך מינוי הדירקטורים, גם אם החקיקה תפגר אחרי המציאות

יובל מזר
יובל מזר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחאה עובדי סלקום ערב חתימת הסכם ההתייעלות. עובדים מעורבים ומיוצגים מסורים יותר לחברות
יובל מזר
יובל מזר

לאחרונה פורסמה בעיתונות הכלכלית ידיעה קטנה אשר הצליחה לחמוק מתחת לרדאר הציבורי המקומי, אולי משום שהתרחשה הרחק מעבר לים. קרן גידור קטנה, המודאגת ממשבר האקלים העולמי, הצליחה להכניס שני חברי דירקטוריון חדשים המתמחים בסוגיות של סביבה ירוקה לדירקטוריון של ענקית האנרגיה "אקסון מובייל". על פניו, נראה כי מדובר בצעד חריג ויוצא דופן, אבל הוא מאפשר לנו לשאול שאלה עמוקה יותר — מה בכלל תפקידם של חברי הדירקטוריון? והאם לא הגיע הזמן להכניס לאותו מועדון סגור ומצומצם גם נציגות מטעם העובדים?

בשני העשורים האחרונים עבר שוק העבודה הישראלי תהפוכות רבות: שינויי חקיקה דרמטיים כחלק מעסקת החבילה של משרד האוצר, התאחדות התעשיינים וההסתדרות ב־2009; פסק דין ״פלאפון״, אשר הסדיר את הזכות להתאגדות עובדים אל מול מעסיקים; מאבקים ציבוריים ותקשורתיים פורצי דרך שנבעו בין היתר מעלייה בשיעור ההתאגדות של עובדים בענפים כמו ביטוח, אשראי ותקשורת. 

המשותף לכל אלו הוא המעבר של ועדי העובדים אל קדמת הבמה. כיום הם אינם אחראים רק על חתירה להסכם קיבוצי ופעילויות רווחה, אלא פועלים בסביבה דינמית, משתנה ותחרותית המחייבת הסתכלות רחבה הרבה יותר. שיתוף נכון של עובדים בתהליכי קבלת החלטות יכול לייצר רווחיות גבוהה יותר, עלייה בפריון העבודה ושיפור האווירה במקום העבודה.

מעבר לטיבן של ההחלטות, העובדים המשותפים בתהליכים אלו נמצאים בצמתים אסטרטגיים החשובים לארגון, וכתוצאה מכך הם חשים חלק מהמערכת וכי ההנהלה מעריכה אותם ומעוניינת שיתרמו מהידע הרב שצברו במהלך השנים. בעקבות זאת, עולה גם המחויבות שלהם ותחושת האחריות לייצר הצלחה ארגונית שתטיב כמובן עם כולם.

יתרה מכך, כאשר הצעת החוק המחייבת נציגות עובדים בדירקטוריון הגיעה לדיונים בוועדת הכלכלה לפני שנים אחדות, טען יו"ר הוועדה בזמנו ח"כ איתן כבל כי "העובדים הם נשמת אפן של החברות, הם אלה שאחראים בפועל לייצור ולרווחים, וגורלם מושפע ישירות מההחלטות שמתקבלות בדירקטוריונים. האם שמעתם פעם על חברה או מפעל שנסגרו בגלל עובדים גרועים?". אמנם אותה הצעה לא נכנסה בסופו של דבר לספר החוקים, אבל היא בהחלט עוררה שיח והעלתה את הנושא לסדר היום.

חתמו על צמצומי התייעלות אבל גם על ייצוג בדירקטוריון. מנכ"ל סלקום, אבי גבאי, ויו"ר ועד סלקום, מיה יניב

לפני כשנה הצליחה נציגות העובדים בחברת "סלקום" לקבוע תקדים היסטורי כשלראשונה בחברה ציבורית, שלא היתה ממשלתית לפני כן, צורף לדירקטוריון נציג מטעם העובדים. אותו תקדים צריך לגרום לכולנו, עובדים ומעסיקים כאחד לחשב מסלול מחדש ולהבין שקולם של העובדים צריך להישמע לא רק בישיבות ועד פנימיות, אספות עובדים, כנסים ולעתים בכלי התקשורת, אלא גם במקום בו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר לגבי מצבה ועתידה של החברה וכח האדם שבה. 

כל ארגון מצליח מתגאה בהון האנושי שלו. הגיע הזמן לשמוע ולשתף  את היצרנים, את העובדים - אלו המכירים את העבודה יותר מכולם, בטח לא פחות טוב מחברי הדירקטוריון.

ד"ר יובל מזר, כלכלן בכיר בבנק ישראל, הוא יושב ראש ועד העובדים הארצי של בנק ישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker