הארכת החוזה של חברת החשמל ותמר: האם הגיע הזמן לשלוח את לוחמי השייטת?

בניגוד לרוח הרפורמה במשק החשמל, שנועדה להעביר בהדרגה את ייצור החשמל לידיים פרטיות, הארכת החוזה של חברת חשמל עם מאגר תמר, תכריח כל ממשלה להשאיר אותה כשחקנית ראשית במגזר ותבטיח לעובדיה עוד 15 שנות תעסוקה. יש מה לעשות נגד זה

אייל עופר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה עובדי חברת חשמל. החוזה החדש עם תמר מאפשר עוד 15 שנה של תעסוקה
אייל עופר

בכירי חברת "נובל אנרג'י" היושבים ביוסטון ודאי בקיאים באחד הפרקים המפוארים של מדינת הכוכב הבודד: לפני 90 שנה, ב-16 באוגוסט 1931, הכריז מושל טקסס, רוס סטרלינג, על משטר צבאי בארבעה מחוזות במזרח טקסס שבהם התגלה שדה נפט ענקי. סכסוכים שפרצו בין מחזיקי זכויות הפקת הנפט בשדה נותרו ללא פתרון, המושל נאלץ לשלוח את הריינג'רים המפורסמים ואלו השתלטו על 1,631 בארות נפט באזור — עד אשר מדינת טקסס יצרה את הרגולציה המתאימה הקובעת כיצד יתחרו ביניהם השותפים השונים בזכויות על השדה. האירוע כה משמעותי בתולדות המדינה הגדולה, שהוא מופיע עד היום בשאלות במבחני ההיסטוריה לתלמידי טקסס.

ישראל נמצאת היום שש שנים תמימות לאחר אישורו הסופי של  מתווה הגז בכנסת, שנועד להבטיח את "התפתחות התחרות במשק הגז הטבעי". אולם, חברת החשמל, כתינוק שנשבה, הודיעה על כוונתה להאריך את החוזה הלא תחרותי אשר חתמה בעל כרחה ב-2012, כאשר איבדה בבת אחת את כל מקורות הגז הטבעי שלה (הגז המצרי ושדה ים תטיס) ונאלצה להשתמש בדלקים יקרים יותר ומזהמים יותר.

עשור עבר מאז ואנו עדיין שבויים בידי מונופול הגז. כמה עמוק השבי? חברת חשמל מתכוונת להגדיל את היקף כמות הגז בחוזה (שכבר כיום מכסה כשליש משוק הגז לחשמל במדינה) בתוספת של 80%. מאחזים את עיני הציבור בטענה שהגדלה זו היא ל"שנתיים וחצי" בלבד, אבל באותיות הקטנות נכתב שהחוזה יוארך, שוב ושוב,  כל עוד חברת החשמל לא תספיק לצרוך את מלוא כמות גז זו.

כל מי שמכירים את היקף צריכת הגז של חברת החשמל מבינים מיד את הישראבלוף: חח"י מתחייבת כאן בעצם לכשבע שנים נוספות מעבר לחוזה המקורי, גם נותנת מתנה למונופול הגז תמר וגם מבטיחה תעסוקה לעובדיה ל-15 שנים לפחות. בניגוד לרוח הרפורמה במשק החשמל, אשר נועדה להוציא בהדרגה את ייצור החשמל לידיים פרטיות, כל ממשלה עתידית תהיה חייבת להשאיר את  חברת החשמל במגזר ייצור החשמל. שהרי אם חברת החשמל התחייבה לקנות כמויות עתק של גז (16 מיליארד מ"ק נוספים) יהיה צריך לאפשר לה להשתמש בו על פני שנים. ומה אפשר לעשות עם גז? לייצר חשמל.  

האם בשביל לפתור את הבלגן עלינו לשלוח את השייטת להשתלט על אסדת תמר או לגלוש על ארובות תחנת חדרה בסגנון טקסני ולכבוש את הטורבינות? ישנם פתרונות כלכליים פשוטים בהרבה. כל שצריך לזכור הוא מי היא בעלת הבית: המדינה היא הריבון בשם אזרחיה, אלה שבדיוק כעת בחרו ממשלה שבאה לעבוד עבור האזרחיות והאזרחים.

שלומי פריזט: "הסובלנות היחסית של הממונה נעצרת ברגע שהחיפושים מסתיימים בהצלחה ומוכרזת תגלית".צילום: מוטי מילרוד

כדי להבין כמה פשוט הפתרון, צריך להרחיק לרגע לשנת 2006. הממונה על ההגבלים דאז, רונית קן, איפשרה לחברות הגז לקבל פטור מתחרות. זה לא דבר פשוט. החוק אוסר על חברות באותו שוק לתאם ביניהן. לקן היה נימוק משכנע לתת להן פטור: לאפשר להן, יחדיו, להיות מתחרה חזק ויעיל בספק הגז המצרי, אשר מכר גז לחברת חשמל במחיר (הגבוה דאז) של כ-2.5 דולר ליחידת גז.

לימים, כאשר שוב נדרש הממונה (הפעם דיויד גילה) לנושא, הסביר הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים, הד"ר שלומי פריזט, את ההיגיון שבפטור ומתי היגיון זה מתחלף במצב הנורמלי של תחרות. פריזט הסביר כי: "הממונה השתכנע שאין מנוס מלהתיר שיתופי פעולה בין החברות והשותפויות בשלב החיפושים עתיר הסיכון ואולם הסובלנות היחסית הזו של הממונה נעצרת ברגע שהחיפושים מסתיימים בהצלחה ומוכרזת תגלית. שלבי הפיתוח וההפקה של המאגר, אלו אמורים להתנהל בהפרדה תוך שמירה על עקרונות התחרות".

פריזט כמובן צודק. הפטור איפשר את החיפושים (סכום נכבד של כחצי מיליארד שקל) כך שהסיכון פוזר בין השותפים. אולם הפטור נותר גם לאחר מכן. עיקר ההשקעה במאגר, כ-15 מיליארד שקל לפיתוחו, בוצע בשלב נטול סיכון, משום שהבנקים שהלוו למונופול תמר סכום זה הסתמכו על ההתחייבות של חברת חשמל באותו חוזה דרקוני. גם שלב הפיתוח הסתיים מזמן. למעשה, הכספים ששילמו אזרחי ישראל למונופול תמר דרך חשבונות החשמל שלהם הצטברו והגיעו לכ-50 מיליארד שקל. גם אחרי העברת התמלוגים והמסים למדינה הודיעה חברת דלק לבורסה, כבר לפני כארבע שנים ב-2017, כי החזירה במלואה את ההשקעה בגילוי ובמימון הפיתוח של שדה תמר. הכל כלול.

אנחנו כבר מזמן בשלב שבו אין שום היגיון כלכלי או אחר לאפשר לששת השותפים השונים בתמר, ביניהם דלק ונובל  אנרג'י שמחזיקות גם בלוויתן, להמשיך לקבל פטור מתחרות ביניהם ולהאריך את ההתקשרות של מונופול תמר מול חברת חשמל. התקשרות המבוססת לחלוטין על הפטור הזה. קל וחומר שאין היגיון בהארכתו בעוד כחמש־עשר שנים קדימה מהיום.

אסדת הגז של מאגר תמר. צילום: תומר אפלבאום

המדינה חייבת דרך הממונה על התחרות וראש(ת) רשות החשמל — שני הרגולטורים אשר מתחלפים כעת — לחייב את שותפי תמר השונים להתחרות אלה באלה כמו כל חברה אחרת בשוק האנרגיה. כל שנדרש הוא לבטל את הפטור מתחרות אשר נתנה להם המדינה לפני שנים וכבר מזמן איבד את הרציונל לקיומו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker