בית המרקחת של העולם: דיפלומטיית החיסונים של הודו

מאז הכריזה בינואר על מדיניות "ידידות החיסונים" שלה, קיבעה הודו את מעמדה כמי שתשיג צדק ללא־מחוסנים שנותרו מאחורי מדינות המערב, וכמי שעקפה את סין בתחרות הניטשת בדרום־אסיה על שליטה והשפעה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דיוקן של מודי במומבאי לצד הכיתוב "תוכנית החיסון לקורונה הגדולה בעולם"
דיוקן של מודי במומבאי לצד הכיתוב "תוכנית החיסון לקורונה הגדולה בעולם"צילום: FRANCIS MASCARENHAS/רויטר
אושרית בירודקר
אושרית בירודקר
אושרית בירודקר
אושרית בירודקר

החיסון לנגיף הקורונה נהפך למטבע חדש בדיפלומטיה הבינלאומית בהיותו אחת הסחורות המבוקשות ביותר בעולם. ימים לאחר שהחלה הודו לחסן את אוכלוסייתה, ב-16 בינואר, היא גם החלה בהעברת מיליוני חיסונים אל שכנותיה ולמדינות במפרץ הפרסי ובדרום אמריקה. כבר עם התפרצות הנגיף בשנה שעברה שלחה הודו למדינות רבות ציוד מיגון אישי ותרופות, וכעת היא פונה אל "דיפלומטיית חיסונים" — שזכתה לכינוי המקומי "ווקאסין מטירי" (ידידות החיסונים) — שעליה הכריזה רשמית ב-20 בינואר. ברקע, הודו מנהלת מאבק על מדיניות "חלוקה צודקת" של המשאב החדש ומתחרה עם סין על לבבותיהם של אזרחי העולם, בעיקר בעולם המתפתח.

משלוחי החיסונים משלבים את חיסון "קובישילד", שפותח על ידי חברת אסטרה זנקה ואוניברסיטת אוקספורד ומיוצר על ידי מכון סרום בהודו, לבין החיסון ההודי קובקסין שפותח על ידי חברת בהרט ביוטק (Bharat Biotech) והמועצה ההודית למחקר רפואי. אלו הגיעו מיידית למדינות השכנות — בנגלדש, בהוטן, האיים המלדיביים, מיאנמר, נפאל ולשותפותיה המרכזיות באוקיינוס ההודי, מאוריציוס וסיישל. גם סרי לנקה קיבלה משלוח חיסונים בסוף ינואר, ואפגניסטאן צפויה להיות הבאה בתור. החיסונים תוצרת הודו, שסופקו תחילה למדינות השכנות כסיוע חירום, מיוצאים בהיקף מסחרי למדינות כמו סעודיה, מרוקו וברזיל.

בקבוקונים של החיסון Covishield של אסטרה-זנקה לפני אריזה במכון הסרום של הודו, בפונהצילום: FRANCIS MASCARENHAS/רויטר

הודו מייצאת פי שלושה חיסונים ממספר המנות שהיא מעניקה לאזרחיה

משאית הנושאת חיסונים בעיר קוראפט בדרום מזרח הודוצילום: DANISH SIDDIQUI/רויטרס

חלוקת המתנות ההודית

עם פרוץ מגפת הקורונה, מגמת ההתכנסות פנימה של מדינות העולם ובראשן ארה"ב, הותירה מרחב פעולה רחב למעצמות אסיה במרוץ להגברת השפעתן העולמית. סין היתה מהראשונות שדחפה לדיפלומטיה של חיסונים והבטיחה לסייע למדינות מתפתחות עוד לפני שחברות התרופות פיתחו חיסון יעיל. בעוד ארה"ב הלכה ושקעה בנושאי פנים, העלתה סין הילוך בפעולותיה באזור. שר החוץ הסיני ביקר מאז אוקטובר 2020 כמעט בכל מדינות דרום־אסיה מלבד וייטנאם, הבטיח גישה לחיסונים וקידם מטרות מדיניות חוץ דוגמת ״יוזמת החגורה והדרך״, שנתקלה בעיכובים רבים בעקבות המשבר העולמי.

אך מסתמן כי על אף מאמצי בייג'ין לקדם את דרך המשי בתחום הבריאות, הודו מובילה בדיפלומטיית החיסונים בדרום אסיה. במשך חודשים מנסה סין למכור את חיסוניה באזור דרום אסיה ללא הצלחה רבה. הסינים מציבים תנאים לפני שהם מעניקים מתנות. כך למשל, בבנגלדש רצתה סין חלוקה בעלויות החיסונים, אך עם סירובה של בנגלדש השיחות על אספקת החיסונים נפסקו. ממשלת בנגלדש פנתה איפוא לדלהי לסיוע.

הודו, כאמור, מעוניינת לתקן יחסיה עם בנגלדש. "חוק האזרחות" השנוי במחלוקת של ראש הממשלה נרנדרה מודי, שנחקק בשנה שעברה, וההודעה על השקעות סיניות בשיעור 40 מיליארד דולר לבנגלדש — הם זרזים טובים דיים עבור דלהי להעמיק אחיזתה באזור. גם במדינות כמו האיים המלדיביים ומאוריציוס, דיפלומטיית החיסונים יכולה לסייע בקידום קשרים ולמתן את ההשפעה הסינית באזור. רק לאחר שצפתה בחלוקת המתנות ההודית, הודיעה סין שהיא תעניק כתרומה חיסונים למיאנמר, קמבודיה והפיליפינים וכחצי מיליון חיסונים לפקיסטאן.

מרכז לטיפול בחולי קורונה בניו דלהיצילום: Manish Swarup/אי־פי

שליטה בתרופות הגנריות

דיפלומטיית החיסונים של הודו מתאפשרת הודות לתשתית ייצור קיימת בתחום מוצרי רפואה בהודו. הודו נודעת כ"בית המרקחת של העולם", היצרנית הגדולה ביותר של תרופות גנריות, המהוות 20% מהייצור העולמי. לחברות תרופות הודיות נודע חלק חשוב בעצירת מגפת האיידס, אז הציעה הודו תרופות אנטי־וירליות במחיר נגיש למדינות אפריקה.

מאז פרוץ מגפת הקורונה הודו נמצאה בחזית אספקת התרופות. היא קיבלה יותר ממאה בקשות ממדינות שונות לאספקת הידרוקסיכלורוקווין, שנחשב הכרחי לטיפול בנגיף טרם פיתוח החיסון, ושלחה אספקה לארה"ב, ברזיל וישראל. מאז פרוץ המגפה ועד מאי 2020 הוצאות הסיוע עמדו על 16 מיליון דולר.

גם בייצור חיסונים, יש להודו הספק טוב. הודו היא אחת מיצרניות החיסונים הגדולות בעולם, המספקת כ-60% מהדרישה העולמית לחיסונים שונים. הודו גילתה הבנה טובה להשלכות הפוליטיות והכלכליות בפיתוח החיסון לקורונה וייצורו. כך, למשל, תמכה באוקטובר 2020 בביטול זכויות קניין רוחני במקרה שיפותח חיסון, במסגרת מאבקן של מדינות נוספות כמו דרום אפריקה להבטחת גישתן לחיסון בארגון הסחר העולמי (WTO).

מאה מיליון המנות הראשונות של החיסון שיוצרו בהודו נמכרו לממשלת הודו במחיר סמלי של 200 רופי למנה (2.74 דולרים) ומחירו של החיסון בשוק הפרטי עומד על 1,000 רופי למנה (13.68 דולר)

איש דת הינדי בבדיקת קורונה בכלכותה, לפני עלייה לרגל לאי סאגארצילום: RANITA ROY/רויטרס

200 רופי למנה

כמה גורמים מסייעים להודו בקידום דיפלומטיית החיסונים שלה. הראשון שבהם הוא קצב ייצור החיסונים. מכון סרום בהודו הוא מפעל החיסונים הגדול בעולם, המייצר את החיסון של אסטרה־זנקה בקצב שיא של 2.5 מיליון מנות ביום. הגורם השני הוא עלות נמוכה בייצור החיסון. מאה מיליון המנות הראשונות של החיסון שיוצרו בהודו נמכרו לממשלת הודו במחיר סמלי של 200 רופי למנה (2.74 דולרים) ומחירו של החיסון בשוק הפרטי עומד על 1,000 רופי למנה (13.68 דולר). גם החיסון המקומי של חברת בהרט ביוטק מיוצר בעלות נמוכה לצד קלות באחסון והובלה ותופעות לוואי מעטות.

בזמן שמדינות העולם תרות אחר פתרונות לשיקום כלכלותיהן, ייצור החיסונים צפוי להעניק דחיפה לכלכלה ההודית. מאז פרוץ המגפה, נצפתה ירידה בביקושים מקומיים וצניחה חדה ביצוא שפגעו כמעט בכל המגזרים בכלכלה ההודית למעט סקטור החקלאות והתרופות. לפי תחזית שפירסמה הממשלה, הגידול בתמ״ג ההודי ל-2021-2020 צפוי להגיע ל-8% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיע ל-4% בלבד.

ייצור חיסונים לאוכלוסייה של מיליוני בני אדם, פירושו ביקוש מוגבר לחומרים כמו מזרקים, בקבוקי גומי, פלסטיק, זכוכית ומתקני קירור. זרימת הון לתעשיות נוספות כדוגמת אלה, משמעותה גידול בצריכה, שצפויה לסייע לכלכלה ההודית לחזור אל מסלול הצמיחה

חיסון בעיר ג'אמוצילום: Channi Anand/אי־פי

מלבד חיזוק המוניטין של הודו כיצרנית חיסונים אמינה, ייצור חיסון לנגיף הקורונה צפוי לחזק תעשיות נוספות. ייצור חיסונים לאוכלוסייה של מיליוני בני אדם, פירושו ביקוש מוגבר לחומרים כמו מזרקים, בקבוקי גומי, פלסטיק, זכוכית ומתקני קירור. זרימת הון לתעשיות נוספות כדוגמת אלה, משמעותה גידול בצריכה, שצפויה לסייע לכלכלה ההודית לחזור אל מסלול הצמיחה.

שיקום הכלכלה ושרשראות האספקה הוא אחד התפקידים המשמעותיים של המדינות הטוענות למעמד מתחזק בסדר העולמי החדש בעידן הפוסט־קורונה. ראש הממשלה מודי, הבין בשלב מוקדם את התפקיד המשמעותי שהודו עשויה למלא בתהליך זה. בראשית פברואר אמר בנאום בפרלמנט ההודי כי "סדר עולמי חדש מתהווה, עלינו להחליט אם נרצה להיות צופים או מנהיגים. הודו חייבת להיות עצמאית ובעלת יכולות אם היא רוצה להיות כוח מוביל בעולם". לדבריו, "החיסון של הודו נועד להציל את האנושות", והודו לא תירתע ממתן חיסונים לפקיסטאן ואף לסין כחלק ממאמץ לחיסול הנגיף ברחבי העולם.

חולות קורונה מתרגלות יוגה במרכז רפואי למחלימים בניו דלהי, הודוצילום: Adnan Abidi/רויטרס

ביידן יעדיף את ההודים

בסוגיית הנגשת החיסונים, הודו מוכיחה רצון להצטיין בסיוע לאחרים. לפי דיווחים, הודו מייצאת פי שלושה חיסונים ממספר המנות שהיא מעניקה לאזרחיה. קומץ המדינות המתקדמות המהווה רק 16% מאוכלוסיית העולם, זכה עד כה ב־60% מכלל החיסונים — והפערים בין המדינות צפויים להתרחב אם לא ידאגו לאספקה לאזרחיהן. מגמה זו תוארה ידי ארגון הבריאות העולמי, שדוגל בחלוקה צודקת, כ"כישלון מוסרי קטסטרופלי".

במשך חודשים מנסה סין למכור את חיסוניה באזור דרום אסיה ללא הצלחה רבה. הסינים מציבים תנאים לפני שהם מעניקים מתנות. כך למשל, בבנגלדש רצתה סין חלוקה בעלויות החיסונים, אך עם סירובה של בנגלדש השיחות על אספקת החיסונים נפסקו

איש משרד הבריאות בניו דלהי לפני קבורתו של שוטר שמת מקורונה, באפריל 2020צילום: DANISH SIDDIQUI/רויטרס

מדיניות הווקסין מיטרי של הודו התקבלה אם כן בעולם השלישי באופן חיובי. מדינות רבות שקיבלו סיוע הביעו את תודתן, ואף ארה"ב שיבחה את המחוות של הודו. אריק בלמן מה"וול סטריט ג'ורנל" כתב כי "הודו התגלתה כמנהיגה מפתיעה במרוץ החיסונים העולמי". מסתמן כי כל עוד המגפה מתפשטת בארה"ב, ממשלו של ביידן צפוי להתמקד בצורכי הפנים ולהפקיר זירת הסיוע ההומניטרי במדינות המתפתחות לסין. מדינה זו עשויה לעשות שימוש לרעה במצבים רגישים ולדרוש מהמדינות ויתורים פוליטיים וכלכליים גדולים מדי (כפי שנראה במקרה בנגלדש). לאור הברית האסטרטגית המתהדקת בין וושינגטון לדלהי — הגברת הפעילות ההודית בתחום דיפלומטיית החיסונים, עשויה לעזור לוושינגטון לצמצם השפעתה של סין.

מדינות רבות שואפות להשתמש בחיסונים כמנוף לחיזוק מעמדן הבינלאומי, אך מסתמן כי הודו מובילה במירוץ. חלוקת המתנות ההודית נועדה לחזק את מעמדה הבינלאומי בשכונה הקרובה, ולשפר את התדמית ההודית שנפגמה בשנים האחרונות כתוצאה ממהלכיו השנויים במחלוקת של מודי, ובהם חוק האזרחות ומחאת החקלאים. תדמית זו אמנם לא תשתנה במהרה אך נראה שדלהי צועדת בכיוון הנכון. 

ד״ר אושרית בירודקר, היא מומחית למדיניות חוץ וביטחון של הודו, עמיתת מחקר במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה (JISS)

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker