השבט ה־11: מי אשם בהתחסנות הנמוכה בנגב?

מספרם הזעום של המתחסנים בכפרים הלא מוכרים בנגב מלמד כמה חשובה הכרה מוניציפלית לרווחת האזרחים ■ הגיע הזמן לשינוי בגישה המזניחה של המדינה כלפי אזרחיה הבדואים, ואפשר להתחיל כבר עכשיו, בהקצאת נחלות לשבטים

יצחק (קיקי) אהרונוביץ
יצחק אהרונוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יצחק (קיקי) אהרונוביץ
יצחק אהרונוביץ

נתוני משרד הבריאות שעובדו ומוצגים באתר "מאפייני החיים של החברה הבדואית בנגב", מעידים על פערים גבוהים בשיעורי ההתחסנות שבין האוכלוסייה הבדואית בנגב לשאר אוכלוסיית מדינת ישראל. חלקם של הפערים מוסבר בהיותה של האוכלוסייה הבדואית בנגב אוכלוסייה צעירה, שיותר ממחציתה הם בנות ובני 18 ומטה. אבל לא די בהסבר זה. ב-20 בפברואר הגיע  שיעור ההתחסנות במנת החיסון הראשונה של כלל האוכלוסייה במדינת ישראל ל־45%. בחתך זמן זה הגיע שיעור מתחסני המנה הראשונה ברהט ובשש המועצות המקומיות ל־14.4% מכלל אוכלוסיית היישובים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker