פוסטים אחרונים

יאללה, טראמפ, תשתגע כבר

בעתיד יהיו עוד הזדמנויות קנייה במניות כשנשיא ארה"ב יבהיל את כולם נורא. ובינתיים אצלנו נכנסים לשנה רביעית ברציפות של אינפלציה שלילית

12תגובות

המלחמה הגרעינית בין צפון קוריאה לארה"ב נגמרה - וכל תושבי כדור הארץ שרדו. כנראה שהרבה יותר מסוכן לנסוע בכביש 4 מאשר לעמוד על קו הגבול בין צפון קוריאה לדרום קוריאה. דונלד טראמפ מתחיל להחזיר את ההרתעה של המעצמה העולמית שבראשה הוא עומד, שאבדה כמעט לחלוטין בימיו של ברק אובמה. זו רק ההתחלה, ואנו נחכה לעוד הזדמנויות קנייה בעתיד במניות, כשטראמפ "ישתגע" וכולם יבהלו נורא.

שוק המניות האמריקאי ממשיך להיות חזק, בהובלת "סקטורי טראמפ" וסקטור הטכנולוגיה. כבר רבות נכתב וצויץ על הפער בין האופטימיות של משקיעי וול סטריט, השמים את הכסף ובוטחים בכלכלה האמריקאית, בחברות האמריקאיות ובדרכו הכלכלית של טראמפ, לבין ה"חששות" המבוטאות בכלי התקשורת המוטים לייצר סנסציות וכותרות שליליות ומבהילות. בפועל, הסקטורים שממשיכים להוביל את המדד האמריקאי הם הטכנולוגיה והפיננסים.

דולנד טראמפ
JONATHAN ERNST/רויטרס
להמשך הפוסט

האמריקאים בוחרים בפסיבי - הישראלים נוהרים לאקטיבי

בקרנות האקטיביות יש בדרך כלל צוות מנהלי השקעות ואנליסטים המנסים למקסם את התשואה ולהגביל את הסיכון הגלום בהשקעות הקרן. קרנות פסיביות עוקבות אחר מדד, ובניהולן לא מופעל כל שיקול דעת. המגמות השונות בשוק ממחישות בזמן אמת את היתרונות והחסרונות של כל מכשיר

13תגובות

במחצית הראשונה של השנה, עברו בארה"ב כ-500 מיליארד דולר מקרנות נאמנות אקטיביות לקרנות פסיביות. בישראל ראינו מגמה הפוכה, כשכסף יצא מהקרנות הפסיביות ועבר לאקטיביות.  

קרן הסל ETF=Exchange Traded Fund הראשונה החלה לעקוב אחרי מדד S&P500 לפני כעשרים וארבע שנים. כיום, כ-3 טריליון דולר מושקעים באמצעות כ-2,000 ETFים הרשומים למסחר בארה"ב, ויש המעריכים כי השוק הזה עשוי להכפיל את עצמו עד 2020.

בטטת כורסה
להמשך הפוסט

דולר קנדי מול פסו מקסיקני – לסחור את המשא-ומתן על נפט"א בלי חשיפה לדולר

טראמפ יגיע סוף סוף למשא ומתן על נפט"א - הסכם הסחר של ארה"ב עם שכנותיה קנדה ומקסיקו - ביום שלישי ■ פנחס כהן מראה שהגרפים חוזים התחזקות של הדולר הקנדי לעומת הפסו המקסיקני - על המשמעויות הנגזרות מכך בנוגע לתוצאות הדיונים

8תגובות

בבסיס קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ עמד העיקרון של שבירת הסכמים ברחבי העולם. התזה: טראמפ הוא רב-אמן במשא ומתן ויצליח לשפר לאין ערוך את ההסכמים לטובת ארה"ב, ובמיוחד לשפר את המצב עבור מצביעי צווארון כחול. גולת הכותרת היתה ההבטחה לשיפור עמדות ב-NAFTA - הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה.

לאחר הקמפיין הסוער ביותר שהאמריקאי כותב שורות אלו ראה בחייו, טראמפ יגיע סוף סוף למשא ומתן על ההסכם ביום שלישי, והוא ניגש לעניין בשקט בלתי אופייני. האם זה בגלל שהוא ממוקד כרגע בהתמודדות מול יריב "ראוי" יותר במזרח, מה שגורם למתינות כלפי יריביו הצפוניים למשא ומתן שבפתח? או שאולי הוא בעצם פחות חם על הנושא מכפי שהציג לבוחריו - או שפשוט הספיק להתקרר מאז הבחירות? אפשרות שלישית היא שהוא בוחר שלא לחשוף את הקלפים - כיאה לאומן המו"מ שהוא, או... ומי באמת יכול לדעת כשמדובר בדמות הכי פחות צפויה בפוליטיקה לפחות מאז המצאת - ובכן - מאז טוויטר.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא מקסיקו פניה נייט, בועידת ה-G20 בהמבורג, יולי 2017
Evan Vucci/אי־פי
להמשך הפוסט

המשבר בטבע חושף את המשק לסכנת ריכוזיות היצוא

העובדה שעשר חברות אחראיות ל-50% מהיצוא יוצרת מציאות שבה משבר ניהולי או כלכלי בכל אחת מחברות הענק הללו, או בשתיים מהן במקביל, יגרור לפגיעה בכלכלה הישראלית ■ הפתרון - להפסיק לעודד את תרבות האקזיטים

ב-2009 פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לראשונה סקירה המתייחסת למונח "ריכוזיות היצוא". אז, בימים של משבר הסאב-פריים וקריסת חברות ענק, ימים שבהם המשבר הפיננסי העולמי עלה לכותרות מדי יום, היה נראה כי יש בשורה של ממש. באותה סקירה דובר על 50 חברות ישראליות שאחראיות ליותר מ-50% מהיצוא הישראלי. אם נשפוט לרגע, נראה שגם אם חברה אחת או שתיים היו סופגות מהלומה באותם ימים, נראה היה שהפגיעה בכלכלה הישראלית לא היתה אנושה.

כמעט 10 שנים חלפו והמצב החמיר מאוד. ב-2015 נרשם שיא בריכוזיות היצוא הישראלי. כעיקרון, ככל שהיצוא ריכוזי יותר, כך חשוף המשק למשבר שינבע ממצבה הכלכלי הקשה של חברה בודדת. עם זאת, במקום 50 חברות שאחראיות ל-50% מהיצוא הישראלי, כעת יש 10 חברות שאחראיות ל-50% מהיצוא.

מפעל טבע־טק ברמת חובב. "העובדים אינם צריכים לשלם על ההשקעות הכושלות"
אליהו הרשקוביץ
להמשך הפוסט

הנפילה של טבע: צבירת חוב ניכרת מול תזרים לא ודאי - מתכון לאסון

אסטרטגיית הרכישות של ענקית הגנריקה נועדה למנוע, כמעט בכוח, ירידה ברווחיות ביום שאחרי הקופקסון - תרופת המקור המצליחה היחידה שלה ■ מניית העם כבר התרסקה, עכשיו המשקיעים צריכים לחשוב מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה

30תגובות

שיחת העיר בימים האחרונים היא כמובן מניית טבע. ההרעה המשמעותית בתוצאות החברה, והתרסקות המניה. אי־אפשר להתחמק מזה.

במדור זה נמתחה בעבר, יותר מפעם אחת, ביקורת על טבע — בשני מסלולים. הראשון, והמהותי יותר, כוון לאסטרטגיית הרכישות שלה, ולכך שהחברה מנסה, כמעט בכוח, להימנע מירידה ברווחיות ביום שאחרי הקופקסון, אבל זורקת בדרך את כל הרווחים מתרופת המקור המצליחה על ניסיונות עקרים.

מפעל טבע בירושלים
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

טראמפ מלחיץ את השווקים 2.0‎

טראמפ כבר מזמן נתפס כנשיא שמדבר יותר משהוא עושה - אבל גם לדיבורים יש השפעה על השווקים

2תגובות

אש וזעם

לא ברור מה יותר מדאיג אותנו, זה שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מתנסח כמו דמות מסרט של טרנטינו או זה שסין נהפכה להיות פתאום המבוגר האחראי בחדר. כך או כך, מפלס החששות של השווקים, שנהנו מתקופה ארוכה של חוסר דאגות, עלה בשבוע שעבר, מה שבא לידי ביטוי בירידות בשוקי המניות, ירידות בתשואות האג"ח הממשלתיות, עלייה במדד הוויקס ועלייה במחיר הזהב. כמובן, שעוד מוקדם מדי כדי להעריך עד לאן המתיחות בין ארה"ב לצפון קוריאה תיקח אותנו - אבל אין ספק, בהינתן שהיכולת של טראמפ להעביר רפורמות משמעותיות בקונגרס ובסנאט מוגבלת מאוד, שככל שעובר הזמן יותר ויותר ברור שהחיבוק החם שטראמפ קיבל מהמשקיעים בתחילת דרכו לא היה בהכרח מוצדק (הכי פוליטקלי קורקט שמצאתי).

טראמפ
JONATHAN ERNST/רויטרס
להמשך הפוסט

כחלון, כן אתה יכול

מימון של דיור בר-השגה באמצעות הטבות מיסוי עובד כי הוא עוקף את שלוש הסיבות העיקריות לכישלון הדיור הציבורי, ומבטיח שהמעורבים בייזום ובבנייה הם בעלי אינטרס ארוך טווח בהצלחת הפרוייקט

19תגובות

כל עוד מחירי הנדל"ן גבוהים, הגננת, המורה, האח בבית החולים והשוטרת יתקשו לחיות בגוש דן, חיפה או ירושלים. יש כמה דרכים לאפשר לאנשים שהכנסתם נעה סביב המשכורת הממוצעת במשק לגור במרכזי הערים - או לפחות לא מאוד רחוק מהם - ולא להוציא את כל הכנסתם על מגורים. אלו לא אנשים ש"זכאים" לדיור ציבורי או חפצים בו ואין בנאמר להפחית או לשלול בדרך כלשהי את הצורך המקביל בדיור ציבורי. זה אינו מוקד הדברים בשורות הבאות, אבל בהחלט אפשר להרחיב ולפתח את המודל המוצג כאן כך שיכלול לא רק דיור בר השגה אלא גם דיור ציבורי. בחברה תקינה צריך דיור ציבורי, צריך דיור בר השגה וצריך מודל חדש - לא לשוב ולמחזר מודלים ישנים שכשלו.

מדינות נכשלו במימון דיור ציבורי ראוי במרכזי הערים למעוטי יכולת משלוש סיבות עיקריות:

כחלון בישיבת סיעת כולנו
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

הקטסטרופה שלהם, הרווחים שלנו

עונת דו"חות טובה לרבעון השני 2017 כבר מגולמת במחירי המניות בארה"ב, ואין איזה טריגר חדש באופק שיביא לעוד עליות

4תגובות

מלחמה גרעינית מתקרבת. מה לא שמעתם? האמת, הקונפליקט עם צפון קוריאה הוא תירוץ מצוין למימוש בשוקי המניות שעלו ועלו בעולם. עונת דו"חות טובה לרבעון השני 2017 כבר מגולמת במחירי המניות בארה"ב, ואין איזה טריגר חדש באופק שיביא לעוד עליות, חוץ מהריבית הנמוכה מדי. גם שוק המניות האירופי יתקשה לעלות ברמות הנוכחיות של היורו, שפוגע ביצואניות האירופאיות. במזרח יש, כאמור, מלחמה גרעינית. אז צריך להיזהר מהשוק בשבועות הקרובים. אבל, אסור לשכוח את העובדות: כלכלת העולם מגבירה את קצבי הצמיחה שלה והבנקים המרכזיים לא ימהרו להעלות ריביות.

המשבר עם צפון קוריאה הוא אחלה סיפור להפחדה. יש לנו פה את דונלד טראמפ הנחוש, יש לנו מנהיג מטורף בצפון קוריאה ה"סוציאליסטית" ויש לנו שמועות על נשק גרעיני מוכן להפעלה מיידית. איך הגענו למצב שלמטורף כזה יש, כביכול, יכולת גרעינית? התשובה במלה אחת: אובמה. היו אלה 8 שנים שבהן איבדה ארה"ב את רוב יכולת ההרתעה העולמית שלה והכניסה מדינות טרור כמו איראן וצפון קוריאה חזרה אל "משפחת העמים". לטראמפ השאירו את העבודה השחורה - לטפל בזה.

בתמונה נראה סיילו של טיל במבט על. במרכז הסיילו ניצב טיל. ראש הנפץ פתוח וניתן להביט לתוכו
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

האם כדאי לקבל עצות השקעה מאבא

למרות הסיכון העודף של קבוצת הגילים הצעירה, מסתבר שביצועי תיקי ההשקעות של הדור המבוגר טובים יותר

מה גורם למשקיעים מסוימים להשיג תשואות עודפות על פני אחרים – גם כשמדובר במשקיעים עם פרופילים דומים (גיל, רמת סיכון, גודל תיק וכו')? האם יש אסטרטגיות השקעה שאפשר לבנות על בסיס חוכמת ההמונים? כלי חדש שהשקנו בשנה שעברה ב-TIPRANKS, בשותפות עם בורסת הנאסד"ק, מאפשר למשקיעים בארה"ב לנתח את תיק ההשקעות שלהם ולקבל תובנות מבוססות "חוכמת המונים". הנתונים שנאספו עד כה כבר מאפשרים לנו לבצע ניתוחים ולספק תשובות לשתי השאלות האמורות (וגם לשאלות אחרות). בסדרת מאמרים שאפרסם כאן בבלוג אפרוס את מסקנות הניתוחים, שיוכלו לסייע לנו לשפר את יכולות ההשקעה שלנו.

אחד הדברים שעניינו אותנו במיוחד כחברת מידע פיננסי היא מה גורם למשקיעים מסוימים להשיג תשואות עודפות. ההנחה הראשונית שלנו היתה שהדור המבוגר יותר (מעל 50), שכבר למוד ניסיון ומשברים בשוק ההון, יחזיק בתיק סולידי יותר - עם פחות סיכון, ולכן כנראה שביצועי התיקים יהיו פחותים משל דור המילניום (מתחת ל-30) שייקחו יותר סיכון. וכל זאת בתקופה של שוק עולה.

קשיש לצד אופניים
רויטרס רויטרס
להמשך הפוסט

יושבים על הר דולרים? כך תגרמו לו לעבוד בשבילכם

בתקופה שבה הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-3 חודשים מעניקה תשואה של כ-1% בלבד, נדרש ניהול יעיל ושמרני במטרה לשמר את ערך כספי הגיוס באופן אפקטיבי

גיוסי ההון של חברות ההזנק הישראליות שוברים שיאים משנה לשנה, המגמה לא צפויה להיעצר בעתיד הנראה לעין כל עוד העניין בהיי-טק הישראלי יהיה גבוה. כך, מתחילת השנה גייסו סטארט-אפים ישראליים סכום של 2.3 מיליארד דולר, ואם נניח שהקצב יישמר אזי מדובר בגיוסים של יותר מ-4 מיליארד דולר בשנה בודדת. החברות אמנם מגייסות, אולם צבירת המזומנים יוצרת בעיה: כשהר הדולרים לא מנוצל באופן מיידי. חברות ההזנק נאלצות לחזר אחרי "אלטרנטיבות לחניה בתשואה אטרקטיבית" של הדולרים שגוייסו. משימה מורכבת בתקופה שבה הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-3 חודשים מעניקה תשואה של כ-1% בלבד, מצב שבו נדרש ניהול יעיל ושמרני במטרה לשמר את ערך כספי הגיוס באופן אפקטיבי. 

מאידך, אחת הבעיות של חברות סטארט-אפ מתחילות היא היעדר משאבים משמעותיים לכל עניין הניהול הכספי. במציאות היומיומית רק חברות היי-טק גדולות מצליחות לנהל את החשיפה המטבעית באופן מקצועי - וגם אז לעתים התמורה השקלית מכספי הגיוס נשחקת, כשמרבית ההוצאות של החברה הן בשקלים. בפועל, מתרחש מצב שבו חברה גייסה בתחילת השנה 30 מיליון דולר ובאמצע 2017, כשהשקל התחזק משמעותית, נשחק ערך הגיוס במונחים שקליים ב-10%, הפסד דרמטי, בייחוד בעולמות של תכנון פרטני ותקציבי תוך ירידה לרמת דיוק של תקצוב העובד הבודד.  

דולרים מיוצרים בטקסס
LM Otero/אי־פי
להמשך הפוסט

למה מחיר הנפט נתקע - ואיך הניתוח הפונדמנטלי משתקף בגרף

הגענו בדיוק לנקודת הזמן שבה הסוחרים - שהביאו את המחיר עד הלום - נבהלים מהמהירות של תנועת המחיר, כמו ילד שמפחד שהסקטבורד נע מהר מידי ומעדיף לקפוץ ממנו הצידה בתקווה לטוב; וממתינים לראות "לאיזה כיוון נושבת הרוח"

7תגובות

בשבוע שעבר כתבתי כאן פוסט, שבו סיפקתי תחזית שמחירה של חבית נפט יחזור לכיוון 40 דולר. מאז, המחיר דווקא נסחר מעד מתחת ל-50 דולר לחבית. זאת לאחר טיפוס של 11% מ-45.4 דולר ב-24 ביולי, ועלייה של 20% מ-21 ביולי - עד 1 באוגוסט, כשהגיע ל-$50.43.

אז מה הוא נתקע פתאום?

סוסים ואסדת קידוח
בלומברג
להמשך הפוסט

התביעה שהגישה עיירה בקליפורניה - והדו"ח שמכה גלים בבריכת הנפט

אמיר אדר מבהיר למה ההדלפה האחרונה של דו"ח מדעי בנושא השפעת שינויי האקלים על ארה"ב מוסיפה נפט למדורה שעליה נצלה ממשל טראמפ

2תגובות

קשה לעקוב אחרי כל מה שמתרחש בממשל בארצות הברית, כל יום פסטיבל חדש ולפעמים גם שניים. אבל בתוך כל הכאוס הזה - שאנחנו עדים לו מאז ההשבעה בינואר השנה - כדאי לשים לב להדלפה שהגיעה השבוע מכיוון לא צפוי.

13 סוכנויות פדרליות שונות הגישו ביחד טיוטת דו"ח המראה שהעדויות להתרחשותה של התחממות גלובלית כתוצאה מפעילויות של בני אדם אינן מוטלת בספק. הדו"ח קובע ששינויי אקלים גורמים למזג אוויר קיצוני ברחבי העולם - כאשר בארצות הברית עצמה  גלי חום, בצורות ושיטפונות רבים הם תוצאה ישירה של השימוש בדלקים מאובנים.

גולש גלים
MARK RALSTON/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

נתניהו, נטילת ידיים והמגבת

האם מפילים ראש ממשלה על ארגזי שמפניה וסיגרים? יש המציבים על השולחן 'מפת אינטרסים' כשהשחיתות היא אינטרס אחד מיני רבים על המפה, וטוענים שכאשר השחיתות נעשית במימדים קטנים, אינטרסים אחרים עשויים לגבור. אבל שחיתות נובעת מסט ערכים, והוא דומה לארגז כלים. אתה משתמש בו שוב ושוב, ובכל פעם אתה לומד את הכלים, מתרגל את השימוש בהם, ואז אתה עושה אתם דברים משמעותיים יותר. כשארגז הכלים מכיל סט ערכים חיובי, זה נהדר. כשהוא מכיל סט ערכים שלילי, זה מאוד בעייתי.

3תגובות

האם מפילים ראש ממשלה על ארגזי שמפניה וסיגרים? השאלה הזאת עומדת במרכזו של וויכוח בין ימין ושמאל. אז ראשית בואו נוריד מהשולחן את העניין הפוליטי. מפלגת העבודה שטוענת כיום שנתניהו צריך להתפטר בגלל סיגרים ושמפניות, תמכה כמעט כאיש אחד – למעט שלי יחימוביץ' – במועמדותו של פואד ז"ל לנשיאות המדינה. הרצוג, כבל, מרגלית, ברלב, שפיר, שמולי וחבריהם, כולם תמכו בפואד לנשיאות. הם ידעו מיהו פואד, ידעו על בתי הקזינו, על סיפורי השוחד של מובארק, הם יכלו להבין שרגע לאחר בחירתו יחלו חקירות משטרה בעניינו, והם תמכו בו לתפקיד הרם. איש מהם אינו יכול לפצות פה היום כנגד כהונתו של נתניהו בגין חשד לשחיתות. רק הצביעות מאפשרת להם בכל זאת לעשות את זה.

עכשיו ניגש לעניין עצמו. יש המציבים על השולחן 'מפת אינטרסים' כשהשחיתות היא אינטרס אחד מיני רבים על המפה, וטוענים שכאשר השחיתות נעשית במימדים קטנים, אינטרסים אחרים עשויים לגבור. בין האינטרסים האחרים הם מונים את היציבות השלטונית, ההליך הדמוקרטי ורצון הבוחר. אני חייב להודות, יש בזה היגיון. מכהנת ממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות, עניינים כבדי משקל נמצאים על סדר יומה – החל מאיראן, המנהרות בדרום, הגבול הצפוני ועד מחירי הדיור, מחאת הנכים ומשבר הרופאים בהדסה. האם את כל אלו נפסיק עכשיו ונלך לבחירות בגלל סיגרים וארגזי שמפניה? לכאורה טענה הגיונית.

תמונה של בנימין נתניהו
קרדיט" אי-פי
להמשך הפוסט

עיצרו! ריבית טבעית לפניכם

בלי עלייה באינפלציה הפד לא יוכל להעלות יותר את הריבית

7תגובות

כמות הפעמים שהמשפט "היום יהיה חם מהרגיל" נאמר בחודש האחרון חייבת להעלות את השאלה אם המצב "רגיל" הוא שהשתנה. נכון, משום שחם ממש באופן אבסולוטי, היחסיות לממוצע לא חשובה להתנהלות היומיומית שלנו, שתמשיך לכלול בעיקר תלונות בזמן שאנחנו יושבים בחדר ממוזג. אבל לצורך תכנון וקבלת החלטות כדאי יהיה לדעת מוקדם ככל האפשר אם אכן העולם מתחמם או שנשיא המעצמה הגדולה בעולם צודק והכל קובפפה. באותו אופן, לדילמה של הפד בנוגע לרמה ה"טבעית" של שיעור האבטלה והריבית במשק לא צפויה להיות השפעה על המשק האמריקאי בטווח הקצר אבל בטווח הבינוני-ארוך עשויות להיות לכך השלכות משמעותיות.

דו"ח התעסוקה

שלט עצור
אי־אף־פי אי-אף-פי
להמשך הפוסט

בשוקי האג"ח והמניות בארה"ב אין בועה, המחירים פשוט נורא גבוהים

בועה לא נגזרת רק ממחירי הנכסים, אלא כרוכה בטירוף מערכות ואובדן שפיות זמני של המונים, שרואים במצב קיצוני נורמה חדשה ■ החדשות הטובות הן שבשוקי ההון אין בועה, החדשות הרעות הן שמחירי המניות גבוהים מדי ביחס לביצועי החברות, ונפילה - אפילו של 30% בטווח הקרוב - בהחלט אפשרית

21תגובות

היו ימים שבהם כל התבטאות של אלן גרינספן, יו"ר הבנק הפדרלי של ארה"ב בין 1987 ל–2006, היתה מרעידה את השווקים. בימים אלה, שנים אחרי שהוא כבר לא מוביל את הפד, גרינספן עדיין מתבטא מדי פעם בעניינים כלכליים - בחופשיות ובכנות שלא הרשה לעצמו בתקופה שבה כונה "המאסטרו". שלא במפתיע, כיום הגיגיו אינם מחוללים דרמות בשווקים. זה דרכו של עולם, וכך חולפת תהילת עולם.

דברים ברורים וחדים, שנאמרים על ידי יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, זוכים לתגובה מינורית בשווקים, אם בכלל. לעומת זאת, דברים סתומים, הנאמרים בניסוח פתלתל שבלתי־אפשרי להבין ממנו משהו, כפי שגרינספן נהג להתבטא בימי כהונתו, זכו לתגובה משמעותית.

טראמפ
Pablo Martinez Monsivais/אי־�
להמשך הפוסט

בזמן שהכביסה המלוכלכת של טבע בחוץ

השקל נחלש והיורו מתחזק, בעולם משדרים עסקים כרגיל ופה רק רוצים לקנות מניות אמריקאיות בזול

8תגובות

לא מעט נכתב על מניית טבע בשנה האחרונה. כעת, כשאין מנכ"ל פעיל, הוציאו את כל הרפש החוצה בבת אחת, כי לאף אחד אין שם כבר מה להפסיד. שורה ארוכה של הודעות שליליות חושפות כשלון ניהולי קולוסאלי, שמימדיו נחשפים רק עכשיו.

זה כולל הורדת תחזיות ל-2017; הפחתת הדיווידנד ב-75%; פסימיות מוצהרת של ההנהלה לגבי עסקי הגנריקה בארה"ב, שחווים שחיקת מחירים; הפחתה במאזן של נכסי הרכישה של אקטיוויס מאלרגן; הפסד בפסק הדין נגד בעלי חברת רימסה המקסיקנית, שטבע רכשה וטענה שהונו אותה; מכירת חטיבות; פיטורי עובדים; סגירת מפעלים; יציאה מפעילות ב-40 מדינות; וכמובן - תרופת הקופקסון שתיפגע כנראה מתחרות גנרית בשנה הקרובה.

כביסה תלויה בחוץ
בלומברג
להמשך הפוסט

כל הסימנים מראים שמחיר הנפט שוב בדרך למטה

פנחס כהן ממשיך להילחם את מלחמת הניתוח הטכני, וכן, הוא לא מתבייש להראות שמחיר הזהב השחור יתקרב בשבועות הבאים ל-40 דולר

42תגובות

הילד המעצבן שבי

הנפט חצה את רף ה-50 דולר לחבית, והילד המעצבן שבתוכי התחיל לנדנד לי להתגרות בטוקבקיסטים הנאמנים שלי ב-TheMarker, ולספר להם למה אני מאמין שהמחיר צפוי לרדת, בהתבסס - תחזיקו חזק - על ניתוח טכני. האצבעות ממש גירדו לי להקליד. אך למרבה התסכול המחיר כבר ירד בחזרה לכיוון 48 דולר ביום שלישי בלילה, לפני שהספקתי לכתוב את הפוסט. היות שאני חושש שיש סיכוי קטן שחלק מזערי מהעוקבים שלי, ומהטוקבקיסטים הנאמנים, לא בהכרח יאמינו - הנה הכתבה שפירסמתי ב-investing.com, שבה אני מספק ניתוח ותחזית לכך שהמחיר ירד מאזור ה-50 דולר לחבית - וחכו לקטע הטוב ביותר - על פי ניתוח טכני בלבד.

באר נפט בצפון דקוטה
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

חזרתי

הטור האחרון שלי פה היה לפני כמעט 4 חודשים. הכתיבה בדה מרקר מלווה בדילמה. מצד אחד, מדובר בבמה מכובדת שניתן לי בה חופש ביטוי מלא, בכפוף כמובן לכך שמדובר בזירה כלכלית. מצד שני, מדובר בעיתון-אח של הארץ, שניהם חולקים את אותם בעלים, ופה מתחילה הבעיה. אבל אני חוזר ואיתי הטורים על שוק ההון והשקעות הוגנות, וגם תעשיות מזהמות ותחלואת סרטן, בחיפה ובכלל, פערים כלכליים וחברתיים, קרקעות והתעשייה הישראלית ביו"ש וכמובן מתווה הגז.

2תגובות

אני לא מיתמם. אין כיום במדינת ישראל עיתון נטול אג'נדה, כזה שמדווח באופן אובייקטיבי על המתרחש. אולם גם אין עיתון ששם לעצמו למטרה את שנאת הצד השני, כפי שעושה לעיתים עיתון הארץ, בפרסמו מאמרים על הספקטרום האנטישמי.

סגן הרמטכ"ל אמר לפני שנה וקצת, שהוא 'מזהה תהליכים' בחברה הישראלית, ודיבר על גרמניה של שנות ה-30. יש לא מעט מאמרים שפורסמו בעיתון הארץ וגרמו גם לי 'לזהות תהליכים'. העובדה שהמאמרים פורסמו בעברית ולא בשפה ההיא, לא משנה הרבה. אפילו קריקטורות שלוו למאמרים, למשל יהודי דתי יורה מנשק שמוסתר בתוך סידור, היו מתקבלים בשמחה בעיתונים ההם של המפלגה ההיא, בשנות ה-30.

תמונה לטור
קרדיט: "הארץ"
להמשך הפוסט

האם זה האיום הבא על שוק ההון – ואיך הברוקרים של וול סטריט מצליחים להגביר סיכון פעם נוספת

זוכרים את משבר הסאבפריים, שהוביל למפולת ב-2008? בוול סטריט כבר התחילו לשכוח. פנחס כהן כאן כדי להזכיר

28תגובות

למי שלא ממש מבין את הנסיבות הסובבות את המשבר הפיננסי שהוביל למפולת ב-2008, אל תרגישו רע, אתם בחברה טובה. גם בין האנליסטים אין הסכמה על מידת התרומה של כל הגורמים במשק.

בין אותם גורמים אפשר למנות מפיקי משכנתאות, בתי השקעות, סוכנויות דירוג האשראי, ברוקרים, משקיעים, ריביות משכנתא נמוכות, ריביות לטווח קצר נמוכות - הפד הוריד את הריבית בגלל המיתון בעקבות מפולת הדוטקום, מ-6.5% עד ל-1% (מה שהיה נחשב היסטורי, לפני המשבר הפיננסי שהוביל לריבית אפסית) והתרוממות רוח בלתי רציונלית (של כל הצדדים) – כששתי המפלגות דחפו כדי לא לייצר רגולציה לנגזרים.

מתוך הסרט "מכונת הכסף". ברוקרים הנחו את הלקוחות לשקר
אי־פי
להמשך הפוסט

ארבעה ברבורים שחורים‎

מהם הגורמים שעלולים להביא לכך שכל הטוב הזה בשווקים ייסתיים?

10תגובות

בתקופה האחרונה נדמה שהמונח "Goldilocks economy" הוא התשובה של אנשי שוק ההון ל"טודו בום" של שאר האוכלוסייה. השוק יקר? Goldilocks economy. מתי יבוא תיקון? Goldilocks economy. אני רעב אבל הסנדביצ'ים של פליישמן יצאו לי מכל החורים? Goldilocks economy. התפישה שהצמיחה הגלובלית תמשיך להיות חיובית והריבית תיוותר נמוכה היא הדרייבר העיקרי היום בשווקים מכיוון שבמצב עולם כזה פשוט אין אלטרנטיבות ראויות. עם זאת, חשוב לשים לב שמדובר על תפישה שמתאימה למצב העולם הנוכחי, מצב שלא בהכרח (או נכון יותר: בהכרח לא) ישרור לעד. לכן, מלבד להמשיך ולדקלם את המנטרה "Goldilocks economy" יש לבחון מהם הגורמים שעלולים להביא לכך שכל הטוב הזה יסתיים. אז הנה ארבעת הברבורים השחורים שלנו:

1. הפד סתם נודניק – במשך תקופה ארוכה ילן וחבריה בפד מכרו למשקיעים את הרעיון שלפיו החלטות הפד יהיו תלויות בנתונים השוטפים. עם זאת, הנתונים של החודשים האחרונים (כולל נתוני הצמיחה שהתפרסמו שבוע שעבר) הראו בבירור שלמרות השיפור הכלכלי במשק האמריקאי, השכר והאינפלציה פשוט מסרבים לעלות בקצב שתומך בהמשך תהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטארית. על פניו, במצב כזה הפד היה אמור לשדר לשווקים בבירור שהעלאות הריבית והתוכנית לצמצום המאזן מוקפאות לעת עתה. בפועל, בפד לא עשו זאת ובחרו לשמור על מסרים מעורפלים מאוד ואף הגדילו לעשות כאשר ציינו את החשש שלהם מרמות המחירים בשווקים הפיננסיים. האם הפד יעשה דווקא לשוק וימשיך להעלות את הריבית גם אם אין אינפלציה? המשמעות של תרחיש שבו השווקים טועים היא עלייה בריבית הריאלית, שינוי של המדיניות המוניטארית ממרחיבה למצמצמת והאטה בפעילות הכלכלית. מבחינת השווקים, מדובר על חדשות בעיתיות בצורה רוחבית, שכן לא רק שהפיקדון בבנק חוזר לפתע להיות אטרקטיבי, אלא גם שהמשק האמריקאי נכנס להאטה. לכן בתרחיש כזה סביר להניח שפרמיות הסיכון בכל אפיקי ההשקעה יגדלו. לעת עתה השווקים החליטו בבירור שתרחיש זה לא סביר והחוזים העתידיים מלמדים על הסתברות של 66% בלבד להעלאת ריבית נוספת עד אוגוסט 2018. אנו שותפים באופן חלקי להערכות בשווקים. נכון, ללא אינפלציה הריבית כנראה לא תעלה, אבל אנו מצפים לחזרה של האינפלציה לאזור היעד של הפד במהלך המחצית הראשונה של 2018. הסתברות להתממשות: נמוכה מאוד.

להקת הברבורים בעמק החולה, אתמול. הפעם האחרונה שבה ביקרו בישראל ברבורים מאותו זן היתה ב-2001
גיל אליהו
להמשך הפוסט