פוסטים אחרונים

האם מצב שוק האג"ח בארה"ב מאותת על מיתון?

השנה הנוכחית היא התשיעית ברציפות שבה נרשמת צמיחה כלכלית בארה"ב ונסיקה בשוקי ההון ■ לאחר תקופה כה ארוכה בסביבה של ריבית עולה, עולים חששות שמחיר הכסף יתייקר - מה שיקשה על יכולתן של חברות ללוות כסף לצורכי השקעה ופיתוח

צמצום פער התשואה בין איגרות החוב לשנתיים לאיגרות החוב האמריקאיות לתקופה של 10 שנים העלה בשבוע האחרון חששות כי הכלכלה האמריקאית חווה האטה כלכלית חמורה, שעלולה אף להיות הניצנים הראשונים של המיתון הבא.

תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב לתקופה של 10 שנים הגיעו לרמה של 3% ואף מעט יותר, בפעם הראשונה מאז 2014. בכירים בבנק המרכזי לצד המשקיעים בשווקים ממשיכים לצפות להמשך העלאות ריבית מצד הבנק המרכזי האמריקאי, אך בקצב גובר והולך. ב-2018 מצפים המשקיעים לארבע העלאות ריבית בסך הכל, לעומת שלוש העלאות ריבית שלהן ציפו בתחילת השנה.

שיקגו
REUTERS
להמשך הפוסט

בין עשן המנגלים לעשן הסיגריות: החגיגה של תעשיית הטבק נגמרה

הודעה של פיליפ מוריס על התוצאות העסקיות שלה הביאה לירידה חדה של 15.5% - לא דבר של מה בכך עבור חברת ענק שפועלת בתעשיית הסיגריות. האם אנחנו הולכים לקראת עולם נקי מעשן ומחברות סיגריות, או שאלו יצליחו להתאושש ולחזור לרמת הרווחיות הגבוהה?

10תגובות

תעשיית הסיגריות היא נושא מעניין במיוחד מבחינת משקיעים, ואני קצת מתפלא שעד עכשיו לא הגעתי לזה. כנראה שהגיע הזמן, So let's go. ביום חמישי שעבר, כשעם ישראל שהה בינות למנגלים, הודיעה חברת פיליפ מוריס אינטרנשיונל על התוצאות העסקיות שלה. איך נאמר, זה היה כואב, והמניה ירדה ב-15.5% בנפח מסחר של כמעט פי שבעה מן הממוצע.

לא מדובר בחברת ביוטק, שבה השוק מצפה לתנודות חריפות או משהו בסגנון; זוהי חברת ענק (שווי שוק אחרי הירידה - 127 מיליארד דולר) שהפעילות שלה ידועה, שמוכרת בסגמנט עסקי שקיים כבר מאות שנים (למרות שלאחרונה קיימים בו חידושים טכנולוגיים לא פעוטים) ושנתונה לסד רגולטורי לא פשוט.

סיגריות
Michaela Rehle/רויטרס
להמשך הפוסט

ההזדמנות האדירה למשק הישראלי בתעשיית הקנאביס

"מה שאמריקה צריכה עכשיו זה משקה" - כך אמר הנשיא רוזוולט כשביטל ב-1933 את החוק לאיסור מכירת אלכוהול בארה"ב, אחרי שהאיסור הוביל לזינוק בשתייה ולשגשוג הפשע המאורגן ■ כיום, כלכלות זריזות עם יד על הדופק הרגולטורי יכולות להפיק תועלת רבה ממגמת הביקוש העולה לקנאביס ומוצריו

8תגובות


"What America needs now is a drink"
 (President Franklin D. Roosevelt at the end of Prohibition)

בחמישי בדצמבר 1933, 13 שנים, 10 חודשים, 19 ימים ו-17 שעות אחרי שנכנסו לתוקף ,בוטל Volstead Act, התקנות שאסרו על מכירה וצריכה של אלכוהול בארה"ב. במאמר של פורבס מנובמבר 1933, שניסה להעריך מה תהיה ההשפעה הכלכלית של ביטול תקנות וולסטאד, נכתב כי השוק למשקאות אלכוהוליים (ב-1933, עת היו בארה"ב 123 מיליון תושבים בלבד) הוערך במיליארד דולר על סמך הערכת הכמות הנצרכת. פורבס העריך כי לפני תקופת היובש, אמריקאים צרכו 140 מיליון גלונים של אלכוהול בשנה - וכי במהלך תקופת היובש הכמות גדלה ל-200 מיליון גלונים. לכן בפורבס העריכו כי במועד פתיחת השוק הביקוש לא ירד מ-200 מיליון גלונים בשנה, ויגדל משם. כפי שרק חכמה בדיעבד מאפשרת לדעת - התחזית של פורבס היתה חסרת משמעות.

גידול קנאביס רפואי ישראל
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

המניה שיכולה לבשר על חזרתו של המיתון

אנליסטים שמים לב לחברת טכנולוגיה כמו לאם ריסרץ' לא רק בגלל העניין שיש להם במניה, אלא בגלל מה שהם יכולים ללמוד ממנה על מצב הכלכלה באופן כללי

7תגובות

בצעירותי טבע המאמן ושחקן העבר, מרדכי שפיגלר, את מטבע הלשון "נתניה ועוד 15" בהתייחסו למכבי נתניה של ה"פטרון" יצחק תשובה שצעדה בראש הטבלה, במרחק בטוח מהשאר, והבטיחה לעצמה את אליפות ישראל בכדורגל הרבה לפני תום העונה. אחד השחקנים בקבוצה, והחביב עלי מביניהם, היה הקשר בני לם, היום מאמן נבחרת ישראל בכדורגל חופים. עליו אני חושב כשאני מתייחס לחברה של היום, לאם ריסרץ׳ (סימול: LRCX).

לאם היא חברת טכנולוגיה שמייצרת מוליכים למחצה (semiconductors) שמשמשים לבניית מעגלים מודפסים. אלה אינם מוצרי צריכה ואני אמנע מלהכנס לפרטים טכניים, אבל הפעילות של החברה נמצאת בבסיס ה-supply chain של רוב המוצרים האלקטרוניים שאנחנו משתמשים בהם דבר יום ביומו, כמו אלה המיוצרים על ידי אפל (סימול: AAPL). לכן החשיפה של החברה היא למחזור העסקים הכללי; האטה בפעילות הכלכלית תגרום, בעקיפין, לירידה בביקוש למוצרי החברה. אנליסטים שמים לב לחברה כמו לאם לא רק בגלל העניין שיש להם במניה, אלא בגלל מה שהם יכולים ללמוד ממנה על מצב הכלכלה באופן כללי. האטה בביקושים למוצרים של לאם יכולה להיות הסנונית הראשונה שמבשרת האטה בצמיחה או אפילו מיתון.

לכן היה מאוד מעניין כשלאם דיווחה על התוצאות העסקיות שלה ביום רביעי האחרון (יום הזיכרון). על פניו, התוצאות היו מעולות: ההכנסות היו 2.89 מיליארד דולר לעומת תחזית ל-2.85 מיליארד דולר, כשזוהי עלייה של 34% מנתוני השנה שעברה. הרווח (המתואם) היה 4.79 דולרים למניה, לעומת תחזיות ל-4.36 דולר, עלייה של 71% (!) מנתוני השנה שעברה.

התחזית לשנה הבאה עומדת על הכנסות של 3.1 מיליארד דולר ורווח של 5 דולר למניה, לעומת תחזיות ל-2.91 מיליארד דולר ורווח של 4.59 דולרים למניה. לכאורה, תוצאות עסקיות מעולות, הרבה מעל לתחזיות בכל התחומים, המניה אמורה לעלות, לא? אז זהו, היא ירדה - 4% ביום רביעי ועוד 6.5% ביום חמישי, לפני שהתייצבה בעלייה של פחות מאחוז ביום שישי. מה קורה פה אתם שואלים? גם אני.

טכנולוגיה בכף יד
Shutter999 | Dreamstime.com
להמשך הפוסט

מה חושב הסוחר ק' על מלחמת הסחר ועל איזו מניה הוא ממליץ

76תגובות

הייתי רוצה לדבר על כמה נושאים היום, אבל אני חושב שהמסר הכי חשוב שהייתי רוצה להעביר הוא שלאף אחד אין את כל התשובות לשאלות שלכם. ומי שטוען שכן, מנסה כנראה למכור לכם משהו.

אז על מה השוק מסתכל עכשיו ? לפני חודש תיארו בתקשורת את החלטת הריבית של הפד האמריקאי בתור פגישה קריטית. נסו להזכר מתי חשבתם בשבוע או שבועיים האחרונים על הפגישה ההיא של הפד במרץ ועל השלכותיה. אני משער שזה לא קרה – אז היא כנראה לא הייתה כזו חשובה, נכון? מאידך, אני כתבתי לפני הפגישה שהפוקוס יעבור מהר מאד לנושאי הסחר. אז נכון שזה קרה (1:0 לסוחר ק'?) אבל מצד שני, גם נושאי הסחר האלה כאילו התפוגגו בשבועות האחרונים (אוקי, 1:1).

מכולות בנמל בוסאן בדרום קוריאה. מלחמת סחר גלובלית בין המעצמות
בלומברג
להמשך הפוסט

מי יחליף את פלוג? תלוי איזו מדינה אנחנו רוצים להיות

בדמוקרטיות המערביות שאנחנו שואפים להידמות להן נשמרת בקפדנות ההפרדה בין החלק הפיסקאלי, שעליו מופקד משרד האוצר, לבין החלק המוניטרי, שעליו מופקד הבנק המרכזי ■ חשוב שהדיון בזהות המחליף או המחליפה של פלוג יישאר ענייני - ולא יהפוך לוויכוח אישי ולמאבק כוחות

16תגובות

הפוסט של היום נכתב ביום שלישי אחר הצהריים, כמה שעות לפני שהתוגה של יום הזיכרון משתלטת על הארץ, לפני שאנו עולים לבתי הקברות לפקוד את יקירינו, ולפני שאנחנו עוברים במעבר חד מאין כמוהו לחגוג את היותנו כאן. במילים אחרות, קצת לפני שטרדות העולם הזה נדחקות מפני מה שמייחד – לטוב ולרע – את דורנו מהדורות שקדמו לו, אלפיים שנה של דורות שקדמו לו ללא עצמאות וריבונות ומדינה.

ולכן, ברשותכם, אני לא אתייחס היום למניה כזו או אחרת, אלא לסוגיה שנוגעת לצד הכלכלי של היותנו כאן כדמוקרטיה מערבית. במדינות כאלה, שאנחנו רוצים להיות כמותן ולרוב אנחנו מצליחים, הצד הכלכלי של פעולת הממשלה מורכב משני חלקים: החלק הפיסקאלי והחלק המוניטרי, וההפרדה ביניהם נשמרת בקפדנות.

על החלק הפיסקאלי – הכנסות המדינה והוצאותיה, על כל המשתמע מכך – מופקד משרד האוצר, באישור הממשלה כולה. משרד האוצר הוא גוף מקצועי שבראשו עומד השר (שהוא, לרוב, איש פוליטי) והחלטותיו נתונות ברובן לאישור הממשלה שמורכבת מפוליטיקאים. החלטות האוצר מושפעות משיקולים פוליטיים: איך לחלק את נטל המס? איזו התנהגות של אזרחים (לדוגמה, התיישבות באיזור קווי העימות) לעודד באמצעות הקלה במיסוי ועל איזו התנהגות (לדוגמה, עישון סיגריות או צריכת אלכוהול) להקשות באמצעות מיסוי מוגבר בתקווה שהאזרחים יבחרו להימנע ממנה? אילו דגשים לתת בשימוש בתקציב המדינה: האם להעדיף את הקטנת החוב הלאומי על מנת להקל על הדורות הבאים או את צמצום הפערים החברתיים בדור הנוכחי? בדמוקרטיה מערבית מוסכם ששיקולים פוליטיים מעורבים בכל ההחלטות הללו, ושאחת למספר שנים (ארבע, במקרה הטוב) מקבלי ההחלטות עומדים לדין הבוחר ונותנים לו דין וחשבון.

בצד המוניטרי – קבלת ההחלטות בנוגע להיצע והביקוש לכסף, וכתוצאה מכך קביעה במישרין ובעקיפין של מחיר הכסף – מופקד הבנק המרכזי, בנק ישראל. בדמוקרטיה מערבית מקובל שהבנק המרכזי מקבל את ההחלטות שלו משיקולים מקצועיים בלבד, ללא כל שיקולים פוליטיים, וזאת למרות שההשפעה של החלטות הבנק המרכזי על המערכת הפוליטית הן ניכרות. למשל, הבנק המרכזי יכול להוריד את הריבית במשק ולעודד צמיחה לטווח קצר (מה שיכול, למשל, להועיל לממשלה שעומדת לפני בחירות) במחיר אינפלציה מזיקה מאוחר יותר. העצמאות הזו אמורה להישמר בקפדנות על ידי הפרדה ככל האפשר בין בנק ישראל לבין שאר הזרועות של הרשות המבצעת, ובמיוחד משרד האוצר. יוצא הדופן הבולט לעניין זה הוא תהליך מינוי נגיד הבנק. כדי להדגיש את הממלכתיות והעצמאות של בנק ישראל, הנגיד מתמנה על ידי נשיא המדינה לאחר המלצת הממשלה לתקופה בת חמש שנים. הממשלה, כמובן, רשאית וצריכה לשקול כל שיקול ענייני בבואה לבחור בנגיד בנק ישראל.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, תסיים את כהונתה בנובמבר הקרוב, לאחר חמש שנים וחצי בתפקיד (כולל חמישה חודשים כממלאת מקומו של הנגיד הקודם, סטנלי פישר, שהתפטר לפני תום כהונתו). לפני מספר שבועות דיבר שר האוצר בגלוי על הבדלי התפיסות בינו לבין הנגידה, והביע את מורת רוחו מדו"ח בנק ישראל האחרון, שהביע בין היתר ביקורת כלפי תכנית "מחיר למשתכן" שלו כפתרון למשבר הדיור. ראוי להזכיר כאן כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה השבוע נתונים שמהם עולה כי מדד מחירי הדירות ירד במארס ב-0.3% - החודש החמישי ברציפות שבו לא נרשמת עלייה במחירי הדירות בישראל. השר הבהיר כי הנגידה לא תזכה לכהונה נוספת של חמש שנים, וכי מדובר בוויכוח ענייני על תפיסה כלכלית ולא בוויכוח אישי.

בחודשים הקרובים יתנהל תהליך הבחירה של הנגיד הבא. סמי פרץ סקר את המועמדים המוזכרים בבורסת השמות, כולל מי שנתפס כ"מועמדו של שר האוצר" ומי שנתפס כ"מועמדו של ראש הממשלה". נזכרתי בהתרשמות שלי משלושת הליכי המינוי האחרונים של יו״ר הפדרל ריזרב בארצות הברית. ב-2010 האריך הנשיא אובמה את כהונתו של בן ברננקי לקדנציה שניה למרות שמונה לתפקיד על ידי קודמו, הנשיא בוש. עם פרישתו של בן ברננקי מן התפקיד ב-2014 שקל הנשיא אובמה את מועמדותו של לארי סאמרס, שאותו הכיר אישית לאחר ששירת כיועץ הכלכלי שלו, אל מול מועמדותה של ג׳נט ילן, שאותה הכיר פחות, על אף שב-2010 מינה אותה לתפקיד סגנית היו"ר. אובמה מינה את ילן חרף ההיכרות האישית שלו עם סאמרס (מהיכרותי המועטה עם סאמרס וילן, זו היתה הבחירה הנכונה). ב-2018, כשדונלד טראמפ בחדר הסגלגל, נראה שילן לא היתה מועמדת לקדנציה נוספת – אולי כי היתה מסומנת כמינוי של אובמה, מה שכנראה לא הותיר לה סיכוי מראש. במקומה מונה ג׳רום פאואל, מינוי מקצועי וראוי של אדם בעל נסיון מתאים.

אני תקווה שהתהליך שיתרחש בחודשים הקרובים עד להחלטת הממשלה בנוגע להמלצתה לנשיא בדבר מינוי הנגיד הבא או הנגידה הבאה של בנק ישראל יהיה ענייני ולא אישי. אני מקווה שמנהיגינו הפוליטיים יתעלמו משאלות של "איש של מי הוא" ויתייחסו לעניין המקצועי, להתאמה לתפקיד של כל אחד מן המועמדים מבחינת הרקע והניסיון, ולמדיניות המוניטרית שהם צפויים להביא לתפקיד. חג עצמאות שמח.

בנין בנק ישראל
יעל אנגלהרט
להמשך הפוסט

סוף טוב הכל טוב - התחזית לשוק המניות על פי שייקספיר

כיצד יגיבו המשקיעים עם פתיחת המסחר בוול-סטריט, לביצועה של ההתקפה המשולבת בסוריה בשבת לפנות בוקר? פינחס כהן מחפש סימנים בטקסטים הקלאסיים ובגרף המחירים של ה-S&P 500

7תגובות

אם ויליאם שייקספיר היה היום אנליסט, איזו תחזית הוא היה מספק לשוק המניות האמריקאי על סמך הביצועים בשבוע שעבר? למרות הטלטלה, ה-S&P 500 עלה ב-2% בשבוע. אולם יום שישי היה מאכזב. המדד - שנחשב לחשוב ביותר בזירה הגלובלית - נסוג ב-0.3%, נמשך מטה על ידי מניות הבנקים - שהפסידו 1.5% מערכן. ללא מניות האנרגיה - שנסקו ב-1.1% בעקבות עליית מחיר הנפט שטיפס חמישה ימים ברציפות בשיעור כולל של 8.5%, הביצוע השבועי הטוב ביותר זה שמונה חודשים - ביצועי ה-SPX היו מאכזבים. אם נכון להגיד שסוף טוב הכול טוב - אז השבוע שעבר לא היה טוב למניות.

זה עשוי לבלבל כמה קוראים. אחרי הכול, המניות עלו ב-2% בשבוע שעבר, שבוע פרי בסך הכל, לא כך? עם זאת, הסוחרים לא היו מוכנים להישאר חשופים במהלך סוף השבוע. סיכונים מקומיים וגיאופוליטיים נסכו בהם חוסר ודאות. במישור המקומי התחוללה מהומה פוליטית זוטה, שכללה התקפה בלתי נשיאותית בעליל של טראמפ - כשכינה את ראש ה-FBI לשעבר ג'יימס קומי “slime ball”, "כדור רפש", בתגובה על תיאורו בספרו החדש של קומי כראש משפחת פשע. במישור הגלובלי עוררה דאגה מלחמת הסחר הפוטנציאלית בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, והפוטנציאל למהלך צבאי של ארה"ב נגד סוריה - הנתונה תחת חסות של רוסיה.

התקיפה בסוריה, בשבוע שעבר
Hassan Ammar/אי־פי
להמשך הפוסט

הטילים של טראמפ: נחמדים, חדשים ומשגרים דיווידנדים

הסוחר מוול סטריט עובר לנוהל קרב ומכניס בין כוונות את תעשיית הנשק האמריקאית

תגובות

התקיפה האמריקאית בסוריה בשישי בלילה היתה גם טבילת האש הראשונה של טיל חמקן חדש של חברת לוקהיד מרטין (סימול: LMT). מפציצי B-1B לא חמקניים (שטסו מחוץ למרחב האווירי הסורי) שיגרו 19 טילי JASSM אל מרכז מחקר ופיתוח של נשק כימי בפאתי דמשק, בנוסף ל-57 טילי טומאהוק לא חמקניים ששוגרו ממשחתות של הצי האמריקאי ששטו בים התיכון.

רק לפני שבוע איים שר החוץ הרוסי, שארצו תיירט את כל הטילים שיתקפו את סוריה, והנשיא טראמפ השיב לו בציוץ ש"הטילים יגיעו, והם יהיו נחמדים וחדשים וחכמים!" נראה שהחמקנות של הטילים היתה חשובה במיוחד לאמריקאים, כדי להבטיח שמתוך שני דברי הרהב שציטטתי כאן, דווקא אלה של נשיא ארה"ב יוכחו כנכונים - בעת שבה יוקרתו של הנשיא והעליונות הטכנולוגית של ארצות הברית עומדות שתיהן על הכף.

התקיפה האמריקאית בסוריה, בשבוע שעבר
HO/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

לא משלבים באמצעות הפרדה

"החילונים קיצוניים לא פחות מהחרדים" כתבה מירב ארלוזורוב, בטור שעסק בעתירה שהגישה שדולת הנשים נגד תוכנית להכשרת גברים חרדים בלבד לתפקידים בשירות המדינה. הטענה כי דרישה לשוויון היא קיצונית מעידה על כך שכבר מזמן איבדנו את המרכז

11תגובות

בשוק ההון, אם אני מספרת למישהו שבהשקעה במניית "עתיד ורוד" יש 90% סיכוי לרווח - סביר להניח שהוא ישמח להשקיע בה. מנגד, אם במקום לספר על סיכוי של 90%, אדגיש את העובדה שבהשקעה במניה הזו יש לו 10% סיכוי להפסיד - הסיכוי שהוא ישקיע קטן משמעותית.

בדיוק באותו אופן אנסה לבחון את שתי הצורות שבהן ניתן לספר את סיפור ההצלחה של העתירה שהגישה שדולת הנשים נגד נציבות שירות המדינה, שיזמה קורס הכשרה לגברים חרדים בלבד.

נשים חרדיות במרכז פיתוח
אייל טואג אייל טו
להמשך הפוסט

הקשר של אסד להתאוששות הביטקוין - ומי ינסה להוריד אותו לקרשים?

האם הימים הטובים של הביטקוין חזרו? הבוקר רשם מחיר המטבע הדיגיטלי קפיצה נחשונית של כ-1,000 דולר - לשער של 8,000 דולר - לפני שנרגע והתייצב על כ-7,600 דולר, להשלמת זינוק של 12%

20תגובות

לא כתבתי על ביטקוין מאז שבתחילת דצמבר 2017 הסברתי מדוע לא מדובר במטבע (אגב, אני עדיין חושב כך). מאז זרמו הרבה מאוד מים בכל מיני נהרות; הייתי מזכיר נהר ספציפי – נגיד זה שקרוב לביתו של סאטושי נאקאמוטו, לו הייתי יודע איפה זה – אבל אסתפק בהערה על כך שכשכתבתי את הפוסט ההוא הביטקוין נסחר תמורת כ-15 אלף דולר, ומאז הספיק לנסוק שיא של 19 אלף דולר - לקראת סוף דצמבר 2017 - ומשם לקרוס לשפל של כ-6,750 דולר מוקדם יותר החודש - נפילה של 65% מהפסגה.

השבוע התפרסמה כאן כתבה מנומקת היטב שהצביעה על התפוצצותה של הבועה. בנק אוף אמריקה (סימול: BAC) שצוטט בכתבה, השווה את נפילת הביטקוין לבועות היסטוריות כמו הטוליפ מאניה (1637), חברת מיסיסיפי (1720),  חברת הים הדרומי (גם כן ב-1720) ועוד, והסיק שמדובר בבועה הגדולה בהיסטוריה מבחינת שיעור העלייה (הביטקוין עלה פי 20 במהלך 2017 ופי 60 במהלך 2017-2015). מבחינת היקף הנפילה (65% מהשיא, עד כה) יש לביטקוין עוד לאן לרדת בהשוואה לבועות שאוזכרו - שחלקן סיימו בהתרסקות של 100%.

ביטקוין
áìåîáøâ
להמשך הפוסט

הזדמנות של פעם ב-100 שנה: תל אביב יכולה ליהפך לבורסת הקריפטו הגדולה בעולם

יש לנו את כל שלושת המרכיבים החיוניים כדי לייצר את אחת הבורסות החשובות והמשפיעות בתחום הפיננסי הלוהט של העתיד

26תגובות

הבורסה בתל אביב כבולה לכישלונות העבר ולא רואה את הזדמנויות העתיד. במקום להפוך לאחת הבורסות החשובות בעולם של היום, והמשפיעות ביותר בעולם של מחר, מוסיפים בבורסה להתעסק באכזבות העבר. אתמול התבשרנו שאופקו החליטה למחוק את מניותיה בבורסה בתל אביב וכעת תיסחר בנסד"ק בלבד. בעיתונות הכלכלית הוצגה המחיקה כאכזבה וככישלון - אבל אני רואה בעצם הרישום של החברה בתל אביב כישלון. בסך הכל איבדה החברה יותר מ-65% מערכה מאז הרישום בישראל, וההישג העיקרי שהיא יכולה לרשום לזכותה הוא מחיקת כספם של המשקיעים. דוגמא כואבת עוד יותר היא זו של מנקיינד, שהשמידה כ-3 מיליארד שקל מכספי המשקיעים מיום הרישום בתל אביב ועד למחיקתה מהמסחר.

זה שני עשורים שבבורסה עובדים על שיתופי פעולה שונים ומגוונים עם בורסות ברחבי העולם ועם עושי שוק זרים, שאמורים היו לשים את "אחד העם" דאז או "אחוזת בית" כיום על המפה הפיננסית הגלובלית - אך עד כה נחלו המאמצים הללו כישלון חרוץ.

מטבע וירטואלי ביטקוין
Getty Images IL
להמשך הפוסט

האם וול סטריט עומדת לעלות בלהבות?

הרבעון הראשון מאחורינו, עונת דו"חות מוצלחים לפנינו, והסוחר מוול סטריט במצב רוח אופטימי

6תגובות

לפני כשבוע סתמנו את הגולל על הרבעון הראשון של 2018, רבעון שהתאפיין בתנודתיות קיצונית יחסית לשנים האחרונות. כל אחד משלושת החודשים של הרבעון הזה התאפיין בנושא אחד שעמד על סדר היום, ואחד בלבד.

בינואר התמקדו המשקיעים בשאלה האם לוח השנה התחלף מ-2017 ל-2018, כי מהתבוננות בשוק ההון שנסחר במגמת "more of the same" קשה היה להבחין בשינוי. מדד ה-SPX עלה בכ-7.5% בשלושת השבועות הראשונים של השנה, והתשואה על אג"ח מדינה אמריקאי ל-10 שנים עלתה מ-2.46% לאזור 2.8%, כל זאת על בסיס ההנחה שב-2018 נראה צמיחה כלכלית אצל כל חברות OECD (מה שנקרא בעגה Global synchronized growth) מה שיתרום לשוקי הון שייראו כהמשך של 2017 (כלומר תשואה של כ-20% בשוק המניות האמריקאי ויותר מכך ברחבי העולם, ותשואה חיובית בקושי לאג"חי מדינה, הכל במונחים דולריים), ולמרות הידיעה שהפד צפוי להעלות את הריבית הקצרה ב-0.75%-1% וששיפוע עקום התשואות של אג"ח מדינה אמריקאי משתטח והולך.

בובת דרקון בסין
רויטרס רויטרס
להמשך הפוסט

מניה זה לא תמונה של דה וינצ'י - המחיר שלה יכול גם לרדת

מניות שנסחרות במנותק לחלוטין מערכן הפנימי יגרמו למחזיקים בהן הפסד שאינו בר השבה ■ החדשות הטובות: על רקע התנודתיות של השבועות האחרונים בשווקים, יש תחושה שהמשקיעים חוזרים לנתונים הכלכליים

17תגובות

תמונה של דה וינצ'י, בקבוק יין ישן נושן, פסלון עתיק של בני המאיה, יהלום יוצא דופן או דירה במיקום מיוחד במינו. לכאורה, אין הרבה מן המשותף בין הנכסים האלה. הדבר היחיד המשותף להם הוא שהם יכולים לעתים להחליף ידיים במחירים גבוהים בצורה בלתי רגילה.

מהיכן נובע ערכם? מדוע אנשים מסוימים מוכנים לשלם סכומי עתק עבורם? התשובה היא נדירות ותפישת ערך סובייקטיבית. אין מהם הרבה, ולעתים כל אחד מהם הוא יחיד במינו, ויש בעולם קונים שעבורם היכולת להיות בעלים של נכס כזה גורמת להם תחושה טובה, אפילו אושר. הם סבורים ששווה לשלם עבור הנכס הזה סכומי עתק. לכן, בקרב המעטים שיכולים להרשות לעצמם - מתקיים מסחר בנכסים כאלה.

מכירה פומבית של הציור "סלבטור מונדי" ב"כריסטי'ס" במנהטן, בנובמבר. נמכר בסכום שיא
Julie Jacobson/אי־פי
להמשך הפוסט

השופט שיקבע כמה שווה משחקי הכס

המיזוג בין איי.טי. אנד טי. לטיים וורנר, שלא אושר על ידי הממשל בארה״ב, הגיע לבית המשפט ■ אז האם שווה להשקיע במניית וורנר?

סוף סוף התפניתי לכתוב על המשפט שמעסיק את שחקני המרג׳ר ארביטראז׳ של וול סטריט כבר יותר מחודשיים, מאז התחילו הליכי ה-Pre-trial, וביתר שאת מאז שהחל המשפט עצמו בשבוע שעבר. הכוונה למשפט שמתנהל בפני השופט ריצ׳ארד ליאון בבית המשפט הפדרלי של מחוז קולומביה, בתיק שבו תובע משרד המשפטים האמריקאי כדי לעצור את המיזוג המוצע בין איי.טי. אנד טי. (סימול: T) וטיים וורנר (סימול:TWX).

במסגרת המיזוג המוצע מבקשת AT&T לרכוש את טיים וורנר בעבור כ-85 מיליארד דולר. זהו מיזוג אנכי (vertical merger), כלומר תהליך עסקי שבו חברה אחת רוכשת חברה שנייה שעוסקת בתחום שונה. לרוב מצויות שתי החברות בשלבים שונים של תהליך הייצור של אותו מוצר סופי, וההנחה היא שמיזוג ביניהן יאפשר סינרגיות עסקיות וחסכון במשאבים (כולל כוח אדם) ולא ישפיע על איכות המוצר המוגמר או על מחירו לצרכן. נדירים המקרים שבהם הממשל האמריקאי מתנגד למיזוג אנכי משיקולים של פגיעה בתחרות (בהסתמך על anti-trust laws).

לנה היידי
Helen Sloan / HBO / yes
להמשך הפוסט

כל הסיבות שבגללן בחיים לא אתקרב למניה של טסלה

עלייה המניה מטאורית היתה מבוססת על צמיחה שעדיין לא התגשמה וכרגע מרגישה כמו חלומות באספמיה; הסנטימנט של המשקיעים כבר השתנה, אבל אני לא מתכוון להמר נגד הקאלט של אלון מאסק. לאיש יש יחסי ציבור ועדת מעריצים, שמסוגלים לעשות את הבלתי אפשרי

21תגובות

הפוסט הפעם עומד לדון במניה שמעודי לא היתה לי פוזיציה בה - לא לונג ולא שורט - ובסיבות מדוע גם אין לי שום כוונה לפתוח בה פוזיציה. מדובר במנית הקאלט של אילון מאסק (שלאחרונה ביקר בישראל והעלה לחשבון האינסטגרם שלו צילום במצדה עם הכיתוב Live Free or Die, בדיוק כמו המוטו של מדינת ניו המפשייר), טסלה (סימול: TSLA). כידוע לכולנו כמעט, טסלה היא חברת הרכב החשמלי, האחסנה בסוללות הליתיום-איון, והפנלים הפוטו-וולטאיים (דרך חברת הבת סולארסיטי), שהותירה בצל את בטר פלייס של שי אגסי בדרכה לשליטה בשוק המכוניות החשמליות. בחודש שעבר ייצרה טסלה את המכונית ה-300 אלף שלה (מכונית הדגל Model S, הקרוסאובר Model X, והסדאן הקטן יותר Model 3) מאז תחילת הייצור ב-2012. לשם השוואה, קבוצת טויוטה ייצרה 10.5 מיליון מכוניות ב-2017.

הדבר העיקרי שמייחד את טסלה בעיני הוא העובדה שמעולם לא ראיתי מניית מגה-קאפ (אחרי הירידות, שווי השוק שלה הוא כ-45 מיליארד דולר) פופולרית כל כך, שנוהלה בצורה כל כך רעה כמו טסלה. לדוגמה, רכישת סולאר סיטי (חברה אחרת שבשליטת אלון מאסק) הקורסת, הותירה את הרושם הברור שמאסק מתייחס לטסלה ולבעלי המניות שלה כאל קופה קטנה שביכולתו לקחת לצורך כלשהו. שהרי מה לחברת מכוניות חשמליות ולפאנלים סולאריים לבית? דוגמה שנייה היא משישי האחרון: מיד כשנודע שה-Model X של טסלה שהתרסק ונשרף (כשהוא הורג את הנהג) על ה-101 בצפון קליפורניה היה על אוטו-פיילוט (ולכן התאונה באחריות החברה) צייץ אלון מאסק "Everything is better with fire". עיצרו לשנייה וחישבו על זה. דוגמה שלישית היא העובדה ששליש מהכנסות טסלה (ממכירת מכוניות וכו׳) יוצאות על שירות החוב של החברה. החברה בונה על צמיחה מהירה מאוד, ולצורך כך העלתה משמעותית את רמת החוב שלה, אבל אם הצמיחה הזו לא תגיע - החברה עלולה לקרוס תחת עומס החוב.

אילון מאסק במסיבת עיתונאים ב–2014.  הוא שואף ליצור שתל שיכניס את נושאו לאינטרנט
Jae C. Hong / AP
להמשך הפוסט

מי תנצח בתחרות הריצה של נייקי נגד אדידס

נייקי, המותג הלא-טכנולוגי החזק בעולם עם שווי שוק של יותר מ-100 מיליארד דולר, עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון האחרון ■ ב-2018 צפויה החברה להכפיל את גובה ההכנסות שרשמה ב-2008

תגובות

לפני כעשרה ימים, באמצע כל הבלגן בשווקים - שכלל ארבעה ימים רצופים של תנודה של יותר מ-2% במדד ה-SPX - דיווחה חברת נייקי על התוצאות העסקיות שלה לרבעון האחרון (הרבעון השלישי של שנת המס 2018 של נייקי).

על פניו, התוצאות אינן מזהירות: הפסד חשבונאי של 57 סנט למניה. אחרי מבט נוסף, מתברר שהסכום הזה כולל הפרשה של 2 מיליארד דולר לצורך מיסוי בשל הרפורמה החדשה במס, וללא ההתאמה החד-פעמית הזאת מדובר ברווח של 68 סנט למניה - בדיוק כמו ברבעון הקודם. אנליסטים בוול סטריט ציפו לירידה של 23% ברווחיות החברה, ל-53 סנט. בשורת ההכנסות נרשם 8.98 מיליארד דולר - יותר מהתחזיות ל-8.85 מילארד דולר. בשבוע שחלף מאז פרסום הדו״חות, עלתה מניית החברה בקצת יותר מ-3%, לעומת מדד ה-SPX, שעמד במקום בתקופה המקבילה.

כריסטיאנו רונלדו. מפרסם את נייקי
REUTERS/Denis Balibouse
להמשך הפוסט

למה שוק המניות עולה ויורד כמו משוגע?

מחשבותיו של הסוחר ק' לקראת החגים לגבי שוק המניות החדש מול שוק המניות הישן

45תגובות

בספר הקלאסי "זכרונותיו של סוחר מניות", מתאר הגיבור סצנה כלשהי בחברת הברוקראז' בה הוא עבד, אי שם לפני 110 שנים בערך. באותה תקופה המניות עלו וכל הזמן היו באים סוחרים צעירים ושואלים איזה סוחר זקן אחר מה קרה באותו יום ולמה איזו מניה עלתה או למה השוק עלה. הוא היה פשוט מביט בהם ואומר:

"After all it's a bull market, you know"

מתוך הסדרה "מיליארדים"
הסדרה "מיליארדים"
להמשך הפוסט

למה גם נתניהו מתעניין פתאום ברפואה דיגיטלית - ואיך המשקיעים יכולים לעשות מזה כסף?

הממשלה אישרה את התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, וזאת הזדמנות טובה לדבר על חברת התוכנה אינוויטיאה, ששואפת להיות "האמזון של שוק הגנום האנושי"

5תגובות

בחודשיים האחרונים עולה מדי פעם לכותרות נושא השימוש במאגר הנתונים הענק של מערכת הבריאות הישראלית לטובת ייעול השירות. עד כמה שאני זוכר, תשומת הלב הציבורית לעסק התעוררה בפגישתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם מנכ״ל חברת התוכנה הגרמנית SAP בדאבוס, בינואר 2018.

השניים דנו בפרויקט בסך מיליארד שקל, שנועד לקדם פיתוח רפואה מותאמת אישית ורפואה מונעת, על בסיס מאגרי המידע האדירים שעומדים לרשות קופות החולים הישראליות. נתניהו ציין בכמה נאומים, כולל בנאומו אתמול בפני ראשי מערכת הבריאות, שנושא ה״בריאות הדיגיטלית״ הוא מבחינתו מנוע צמיחה שיזניק את הכלכלה הישראלית קדימה; ולפני כמה ימים אושרה התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית פה אחד בממשלה.

אי־פי
להמשך הפוסט

האם מדיניות המכסים של טראמפ תצליח?

טראמפ הוא נשיא לא קונבנציונלי, שמשתמש באמצעים לא קונבנציונליים לטיפול בבעיות כלכליות שנמשכו עשרות שנים בארה"ב - ואף נשיא לפניו לא העז לדבר עליהן

אחרי שבוול סטריט נרגעו החששות מהמהלכים העתידיים של הפדרל ריזרב וההשלכות שיש להם על שוקי המניות, הגיע תורו של הנשיא האמריקאי לזרוק פצצה ולהודיע בסוף השבוע האחרון על מדיניות חדשה של מכסים שמטרתה לאושש את התעשייה האמריקאית ולפגוע בתעשיית החיקויים הזולים מסין.  

ראשית, מה בכלל הסיפור הגדול שטמון במלחמת הסחר שפרצה? דונלד טראמפ חש כנדרש לפרוע חובות מימי הבחירות לקראת הבחירות למוסדות הממשל. טראמפ מבקש לשים סוף לסוגיה ישנה של תופעת העתקות של הקניין הרוחני, שנבנה בארה"ב במהלך שנים על גבי שנים ושבגינו התבצעו השקעות עתק של חברות אמריקאיות ולעתים אף של הממשל האמריקאי. כל המבקר בסין מכיר מקרוב את אלפי החיקויים הקיימים לכל מותג, אמריקאי או לא, חיקויים למכביר לכל דבר שאפשר למצוא. הדעות חלוקות בנוגע למידת הנזק שנגרם לארה"ב מתופעת ההעתקות על פני השנים, אולם, ברור שתמורות שיכלו חברות אמריקאיות לזקוף לעצמן, הגיעו אל חברות סיניות שבחרו להתעלם ממגבלת הזכויות – הבעלות במותגים שכן, רבים הם אלו המוכנים להתספק בחיקויים זולים, על פני המוצרים המקורי - האמיתיים.

דונאלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג
Andy Wong/אי־פי
להמשך הפוסט

מה מפחיד את מארק צוקרברג

הסוחר מוול סטריט קופץ ראש לקטסטרופת פייסבוק

6תגובות

מובטחני שקראתם אלפי מלים בשבוע האחרון על פייסבוק (סימול: FB), החל משערוריית המידע של קיימברידג' אנליטיקה וכלה בירידת מחיר המניה (13.7% בשבוע לחברת ענק ששווי השוק שלה לפני 10 ימים עלה בהרבה על חצי טריליון דולר). תקוותי היא שפייסבוק ומארק צוקרברג עוד לא יצאו לכם מכל החורים, ואתם בעניין של לקרוא עוד טור על המניה של חברת המדיה החברתית הגדולה בעולם (לפי שווי שוק). נתחיל כדרכנו בניסיון להסביר את שווי השוק העצום של פייסבוק ואת הייחודיות שלה.

מדובר כמובן במודל העסקי שלפיו החברה מוכרת פרסומות באתר Facebook.com, מבלי לשלם על התוכן שמושך את המפרסמים אליה (בניגוד, למשל, לעיתונים שמתחרים אתה על עוגת הפרסום ומשלמים על התוכן). במלים אחרות, פייסבוק מייצרת לעצמה הכנסות אדירות כשמרכיב ההוצאות שלה שונה מאוד (ונמוך) מזה של המתחרות שלה. אם זה לא מספיק, האתר יודע הרבה יותר על הגולשים שלה מאשר רוב האתרים המקבילים האחרים – למשל בזכות שימוש מושכל בביגדאטה - ולכן פייסבוק מקבלת תגמול גבוה יחסית מהמפרסמים.

מארק צוקרברג
בלומברג
להמשך הפוסט