פוסטים אחרונים

האם השווקים המתעוררים יגררו את העולם למשבר כלכלי?

להעלאת הריבית הצפויה מחר בארה"ב יהיו השלכות הרות גורל על הכלכלה הגלובלית, אולם מי שעשויות להיפגע במיוחד יהיו מדינות כמו הודו, טורקיה וארגנטינה ■ אחרי עשור של צמיחה כלכלית, האם אנחנו בדרך למפולת נוספת?

הכלכלה העולמית מסכמת בימים אלה כעשור של צמיחה כלכלית - המחזור הכלכלי הנוכחי הוא אחד הארוכים בהיסטוריה הכלכלית. מחזור כלכלי מאופיין בתקופות של מיתון ושפל, אל מול התאוששות וגאות.

הביטוי הכלכלי בא לידי ביטוי בנתוני אבטלה, צמיחה, מדדי המחירים, תוצר מקומי ולאומי גולמי (תל"ג) ושלל מדדים נוספים המעידים על מגמת התרחבות בפעילות הכלכלית או בתקופת שפל והאטה בירידה במדדים מורכבים אלה. התארכות המחזור הכלכלי הנוכחי מעלה בקרב רבים את הספק באשר לעתידו וכושר שרידותו לאורך זמן.

איסוף בקבוקים בצ'אנדיגאר, הודו
AJAY VERMA/רויטרס
להמשך הפוסט

ענקיות הסלולר האמריקאיות עולות לזירה לסיבוב נוסף

AT&T, חברת הטלפוניה ההיסטורית בארה"ב, קמה כמונופול חזק ודורסני, ונהפכה בסופו של דבר לשבע חברות שנהפכו לשלוש. מהפכת הסלולר שינתה את התמונה - וכיום ארבע חברות מתחרות על הלקוחות האמריקאים. באילו דרכים הן בחרו להתקדם?

בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. וקצת אחרי זה הוא ברא את מא בל (Ma Bell), הכינוי של חברת הטלפוניה ההיסטורית American Telephone & Telegraph, ששלטה ללא מצרים בשוק הטלפוניה האמריקאי עד לאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת. AT&T היתה מונופול חזק ודורסני, ששאב את כוחו מהעובדה שהורתו באלכסנדר גראהם בל, ממציא הטלפון השימושי הראשון, שרשם פטנט על המצאתו וייסד חברה שיישמה אותה.

ל-AT&T היתה היסטוריה ארוכה של חיכוכים עם רשויות הרגולציה האמריקאיות, כולל תביעה שהגיש משרד המשפטים האמריקאי ב-1974 כנגד החברה בטענה שהיא נוקטת פעולות לא חוקיות כדי למנוע תחרות בשוק הטלקומוניקציה. ב-1982 הסכים הממשל להצעת החברה להתפרק לשבע חברות (בפועל: להפסיק לתאם את הפעילות של שבע חברות בנות קיימות, ולהפוך אותן לעצמאיות) החל מה-31 בדצמבר 1983.

אשת עסקים מדברת בטלפון
© H. ARMSTRONG ROBERTS/Corbis
להמשך הפוסט

מה לעשות כשאיטליה עולה בלהבות?

איך לסחור את הSPX ואת שוקי האג"ח בתקופה הקרובה. ומה אפשר ללמוד מהדג נחש?

אי שם בלימודי כלכלה ניסו ללמד אותי שהשווקים משוכללים. ושכל המידע כבר נמצא שם בחוץ, והשחקנים הם כולם רציונליים. כל מי שסוחר בשוק ההון לא אוהב את המחשבה שהשוק משוכלל - כי אם זה נכון, אז איזה EDGE יש לי על השוק? איך אני אמור להרוויח כסף?

בשיר "החליפות" של הדג נחש הם אומרים: "אם אין בזה חדש אז זה לא חדשות". ונזכרתי בזה כשאיטליה עלתה בלהבות בשבוע החולף. תסתכלו רגע על מה שקרה שם לשוק האג"ח שנפל באופן חד בשבוע שעבר:

Italy 2 year yield
bloomberg
להמשך הפוסט

הרפתקאה בחלל: החורים השחורים שבולעים מיליארדי דולרים

מיזמי חלל פרטיים הם מרוץ החימוש החדש של מיליארדרים חובבי טכנולוגיה ■ הפרויקטים הגרנדיוזיים האלה - שהתועלת שלהם לאנושות מוטלת בספק, וגם המודל הכלכלי שלהם אינו ברור - ממומנים בכספם של משקיעים או במכירה של מניות במחיר אסטרונומי בבורסה

נדמה שבכל מדור כלכלי שבו אתה מציץ לאחרונה, אי־אפשר להתחמק מנושא מלהיב אחד — מיליארדרים העוסקים במרץ בהשקעה ובייזום טיסות לחלל, כמו אילון מאסק מטסלה, עם Space X, מיזם הבונה טילים לשימוש רב־פעמי. ברוב המקרים, זה נעשה בהצלחה, אך יש גם כישלונות, לצערה הרב של חלל תקשורת שלנו, שלוויין שלה התפוצץ על כן השיגור.

אלא שבמקביל לעיסוק הפרקטי מאוד בטילים לשימוש רב־פעמי, לטסלה ולמייסדה יש חזון גרנדיוזי הרבה יותר — ליישב אנשים על מאדים. בדרך להגשמת החזון, מאסק "העלה על טיל" מכונית טסלה אדומה, עם בובת אסטרונאוט, כששירו של דייוויד בואי "תעלומה בחלל" שימש כפס קול. כלי התקשורת התמוגגו כמובן.

מייסד טסלה וחברת החלל ספייס אקס, אילון מאסק, על רקע חללית דרגון 2
Jae C. Hong/אי־פי
להמשך הפוסט

המשבר הפיננסי הבא בארה"ב כבר בדרך - וזו הסיבה

הלוואות הסטודנטים מסוכנות לא בגלל העובדה שבעקבותיהן בהכרח יתפתח המשבר, אלא שמשבר כלכלי בארה"ב המלווה בבעיות תעסוקה ואבטלה, בעיקר בקרב אקדמאים, יביא לפיגורים משמעותיים בתשלומי הלוואות הסטודנטים ואז כדור השלג הזה יתגלגל שוב אל המערכת הפיננסית ובעוצמה רבה

מאז משבר הסאבפריים של 2008, התחביב של כלכלנים, אנליסטים ופרשנים רבים הוא להצביע על ה"צונמי הבא" - המקור שממנו יגיע המשבר הפיננסי. מדי פעם צצות ועולות אפשרויות שונות ומגוונות המצביעות על התפתחויות מדאיגות, שאולי הן אלו שיתפתחו למשבר קולוסלי שתוצאותיו ישפיעו על הכלכלה הגלובלית. אין ספק משבר הסאבפריים הצליח לעורר תסמינים של פחד וחשש חוזר מפני תסריט אימים. מה גם שהיקפי החובות, שנצברים מהרמה הפרטנית האישית ועד לממשלות, אינם תורמים להרגעת המנתחים. בכל זאת, האופטימיות עדיין בשיאה. נתוני המקרו וסביבת הריבית העולה תורמים ושומרים על אופטימיות. ואולם, ראוי כי טרם נשקע באופוריה נבחן את תמונת המצב ברמת המיקרו שמא נאתר סמנים מקדימים העלולים להעיד על בעיה, משבר או כשל בגלגלי הכלכלה.

רבים מודעים לסוגיית האשראי הניתן לסטודנטים בארה"ב. כלכלנים ואנליסטים רבים מתריעים מפניה - והיא ממשיכה לנסוק, המהלך תואם את אופי צרכנות האשראי האובססיבית המקובלת בארה"ב שלא מפסיקה להתגלגל, כל עוד מוזרם הון "שמן" למדורה המגלגלת מחזור חוב הנוסק מעלה מעלה ולא עוצר.

 אוניברסיטה ברנרד בארה"ב
REUTERS
להמשך הפוסט

קליל: הישראלית הקטנה שמנצחת את ענקית האלומיניום האמריקאית

חברות ישראליות בינוניות או קטנות נוטלות על עצמן סיכונים פיננסיים קטנים בהרבה משל חברות אמריקאיות מהשורה השנייה, שפועלות לעתים ללא הון עצמי וצוברות חובות גבוהים ■ אך לא נראה שהמשקיעים בשוק ההון האמריקאי מוטרדים מזוטות כאלה

אחד התחביבים הישראליים המוכרים ביותר הוא להשוות בין ישארל לארה"ב. בדרך כלל, בהשוואה הזאת גלומה גם תלונה מסוימת, ואמונה שבארה"ב הדברים נכונים יותר או טובים יותר. מקור המנהג הזה אינו ברור לי. הרי יש הבדלים עצומים בין המדינות מבחינת גודל השטח והאוכלוסייה, הנסיבות הסביבתיות ההיסטוריות, ההבדלים התרבותיים ועוד גורמים רבים, כך שלא תמיד מה שנכון לארה"ב נכון בהכרח לישראל.

מי יודע, אולי מקור המנהג נעוץ בהגירה היהודית ממזרח אירופה לארה"ב בשלהי המאה ה–19, ומכתבי המהגרים, שהגיעו אל הארץ הגדולה והעשירה מהעיירות היהודיות הקטנות, ופתחו בתיאור "פה, באמריקע...".

צורי דבוש, בעל השליטה ויו"ר קליל. הון עצמי גבוה מצרכיה
ירון קמינסקי
להמשך הפוסט

הווייז של שוק ההון שעוזר למשקיעים להגיע ליעד

כל אחד יכול להיכנס לאתר של רשות הבריאות האמריקאית ולקבל מידע על עד כמה חמורה היתה עונת השפעת השנה ולהעריך איך זה ישפיע על דו"חות הרבעון של פריגו. אבל יש אנשים שלוקחים את זה צעד קדימה

מערכת הכבישים היא סטטית או כמעט סטטית, ולכן בהודעה "עוד 400 מטר פני שמאלה" אין מידע צופה פני עתיד. מכירים את ההודעה המתפרצת בווייז "אוטו תקוע בהמשך הדרך"? תארו לעצמכם כמה כסף ניתן היה להרוויח בשוק ההון אם היתה לנו דרך טובה לצפות איזה אוטו תקוע בהמשך - או במלים אחרות, במה ניתקל עוד שעה בשוק או מה יקרה מחר בבוקר. התרעה על רכב תקוע היא עדיין לא נבואה, אבל משפרת משמעותית את ההסתברויות לניבוי. עולם ההשקעות האלטרנטיביות, לפחות בחלקו, יודע שהוא לא יכול לצפות פני עתיד, אבל כמו ווייז הוא יכול לתת לנו הרבה מידע על מפת הניווט ולשפר את ההסתברויות שנגיע ליעד.

כל אחת יכולה להיכנס לגוגל ולבדוק כמה אנשים ראו את הפרסומת של סודהסטרים עם ה"הר" ממשחקי הכס, או כמה חם היה ברבעון האחרון בצפון אירופה, ולהעריך באופן די סביר איך זה ישפיע על תוצאות החברה ברבעון. כל אחד יכול להיכנס לאתר של רשות הבריאות האמריקאית ולקבל מידע על עד כמה חמורה היתה עונת השפעת השנה ולהעריך איך זה ישפיע על דו"חות הרבעון הראשון של פריגו.

הוריקן סנדי בדרכה לחוף המזרחי ארה"ב 2012
REUTERS רויטרס
להמשך הפוסט

סין ניצחה במלחמת הסחר מול ארה"ב - אבל רק לכאורה

לחצים כבירים ושיטת המקל והגזר שוב הוכחו כנוסחה מנצחת, כשמה שהתחיל בקול תרועה, התגמד כעת לדיונים ודיבורים בדלתיים סגורות בין ארה"ב לסין- תוך נכונות סינית לפעול לצמצום גירעון הסחר של אמריקה עם סין

האיומים של ארה"ב להטיל מכסים גבוהים על מוצרים המיובאים מסין היו אז, וגם כעת, בגדר איום של "מוצא של הרגע האחרון". זהו נשק יום הדין, ששולפים אותו ולא יודעים לאן יוביל. אתר בלומברג דיווח השבוע כי טראמפ נסוג מכוונתו להטיל מכסים על מוצרים מסין בסכומים של מיליארדי דולרים, בשל חששותיו מפגיעה בשיחות המתגבשות עם שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און.  

מלחמת סחר מתחילה כמלחמה שבה ידועה נקודת המוצא - אבל איש אינו יודע כיצד יהא סיומה. ארה"ב, שפתחה במלחמת סחר ונטלה סיכון משמעותי שכן אפשר ובנקודת הסיום תצא כידה על התחתונה. קובעי המדיניות, ובראש הנשיא טראמפ, שכאיש עסקים ממולח ידע כי במלחמה לצד המנצחים יש גם מפסדים ולצדם נפגעים רבים. ואולם, כנשיא שהתחייב לחולל שינוי מהותי במעמד אמריקה בשוקי הסחר הגלובליים, ברור היה למקורביו כי הוא יבקש לפרוע את השטרות שפיזר במהלך הבחירות ויפעל לשינוי בסין בדפוס הפעילות של ארה"ב בשווקים. היעד: תיקון בתנאי הסחר וביטולם של תנאים מפלים ואי איזון שפעל לרעת התעשייה האמריקאית.

טראמפ ונשיא סין שי בבייג'ינג, בנובמבר. "זה כמו מרוץ חימוש, אבל לאיסוף של טכנולוגיה"
Andy Wong/אי־פי
להמשך הפוסט

רכישות המט"ח הן לא הפסד: זו פוליסת ביטוח לעת צרה וכדור הרגעה בעת מצוקה

כשם שמדינת ישראל מגינה על אזרחיה מפני צבאות אויבים, כך בנק ישראל מגן על המשק בזירה הכלכלית מפני זעזועים

במהלך השבוע האחרון התפרסם בזירת הדעות באתר ניתוח של מיכאל בינסטוק, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית. המאמר דיבר על כך שבנק ישראל הפסיד כ-12 מיליארד שקל על יתרות מט"ח ב-2017.

נתחיל מהעובדות - ברור שכשמשערכים את יתרות המט"ח שהן נקובות במט"ח במונחים שקליים, בסוף תקופה שבמהלכה השקל התחזק מול סל המטבעות, הערך השקלי של יתרות המט"ח בנטרול רכישות מט"ח חדשות באותה השנה – יהיה נמוך יותר. הרי זו מתמטיקה פשוטה.

תרופה
Bloomberg גיל כהן מגן
להמשך הפוסט

האם לשווקים אכפת מההרוגים בעזה?

כשיש אירועים, קל מאוד להסחף באופוריה או בפסימיות של אותו הרגע ■ אך האם האירועים האחרונים מסביב לעולם הם באמת משמעותיים או סתם רעשי רקע?

אשתי טוענת שיש לי הפרעת קשב וריכוז. "האבחנה" שלה מבוססת על כך שאני שוכח (לטענתה) לסגור את הדלת של המדיח ובעיקר בגלל שאני שונא שיש רדיו שמרעיש ברקע כשאני מנסה לעבוד. אני, מצידי, לא מבין למה אני צריך לסבול רעש ברקע כשאני מנסה להתרכז במשהו רציני.

נראה שלשווקים יש גם הפרעת קשב וריכוז. כי מצד אחד יש יסודות כמו נתוני צמיחה, אינפלציה ואבטלה - אבל יש תמיד המון גורמי רעש ברקע שמפריעים. למען הסר ספק, ב-"גורמי רעש" אני מתייחס באנלוגיה לרדיו ולא לאשתי.

מפגינים ברצועת עזה, השבוע
MOHAMMED SALEM/רויטרס
להמשך הפוסט

עצת הזהב שוורן באפט נותן למשקיעים פעם ב-75 שנה

וורן באפט השקיע 10,000 דולר בקרן שמחקה את מדד המניות האמריקאי ב-1942 ■ 76 שנה לאחר מכן אותה השקעה נהפכה ל-51 מיליון דולר ■ האג"ח כיום אולי קצת זולות יותר מאשר ב–1942, אך המניות יקרות כמעט פי שלושה ■ מה הן הציפיות הסבירות למשקיע שרץ למרחקים ארוכים?

המדור הזה ציטט או הסתמך על עקרונותיו של וורן באפט יותר מפעם אחת. כמו רבים אחרים, גם אני מעריך ומשתדל ללמוד מיכולותיו המקצועיות, מחוש ההומור, מהיכולת שלו להסביר דברים מסובכים במלים פשוטות, ודוגמאות המבוססות על היגיון בריא, וממערכת הערכים שהמשקיע הוותיק מייצג.

עם זאת, הפער בין חסיד לשוטה הוא צר מאוד לעתים. ולכן, גם כשמעריכים מאוד מישהו, יש להקשיב לדבריו בעניין, מבלי להרגיש שחייבים להסכים אתו או לתמוך בדעתו רק מפני שהוא אמר זאת. אפילו אם מישהו מכונה בכלי התקשורת — שמאוהבת בהדבקת סופרלטיבים — "האורקל מאומהה", זה עדיין לא אומר שכל מילה או מעשה שלו הם דברי אלוהים חיים.

 וורן באפט וביל גייטס
AP
להמשך הפוסט

הפנתר השחור שעלול להדיח את נטפליקס

הסוחר מוול סטריט חוזר למניות דיסני שעשויה, אולי, להמציא את עצמה מחדש

בספטמבר האחרון הכו בפלורידה סופות הוריקן, ואני ניצלתי את הבמה שלי כאן כדי לכתוב פוסט על דיסני (סימול: DIS), אחרי שמחיר המניה ירד בשבוע של הסופה מכ-103 דולר לאזור 97 דולר. זה לא היה פוסט מפרגן במיוחד. לא המלצתי לקנות את המניה, אבל גם לא המלצתי למכור אותה בשורט. אמרתי שהיא יקרה מדי בעיני (עם מכפיל של x17.5 לחברת מדיה גדולה), וסיימתי את הפוסט באמירה "אני עדיין לא בשלב של שורט על דיסני, בגלל כל הסיבות שהזכרתי לעיל (…) אבל המניה יקרה מדי בשבילי, ולכן לא מדובר בהזדמנות קנייה. מה שכן, אפשר לדעתי למכור פוטים או פוט ספרדס (put spreads) כדי להוסיף קצת מזומנים לפורטפוליו".

בפרספקטיבה של שמונה חודשים, זו היתה עצה לא רעה. המחיר הנמוך ביותר שרשמה דיסני בשנה האחרונה היה 96.5 דולר לערך, כך שכל מי שהיה כותב פוטים מחוץ לכסף בעת פרסום הפוסט היה יוצא וידו על העליונה; צדקתי גם באמרי שזוהי אינה הזדמנות קנייה יוצאת דופן, כשהמניה הגיעה מאז עד לשיא של 111 דולר ונסגרה ביום שישי על  101 דולר, למרות ביצועים עסקיים לא רעים בכלל ומה שהתברר כנזק מינורי מהסופות של ספטמבר 2017.

הפנתר בהופעה מלאה. שליט בממלכה מתקדמת טכנולוגית
Matt Kennedy / Marvel Studios 20
להמשך הפוסט

מניית אפל עוד רחוקה מהשיא

התגובה החיובית של השוק לחדשות הרעות לכאורה שפירסמה אפל השבוע דווקא מאירה על החלקים הטובים בדו"חות

נדמה שאין צורך להציג את חברת אפל (סימול:AAPL) לקוראי הטור הזה. אחרי הכל, מדובר בחברה הציבורית בעלת שווי השוק הגבוה בעולם (לפחות עד שאראמקו הסעודית תונפק ב-2019; זה יהיה חלק מן הנושא של פוסט שיפורסם בהמשך השבוע). עם 931 מיליארד דולר נכון לסוף המסחר ביום שישי - זהו שיא של כל הזמנים עבור החברה שנוסדה ב-1976 כחברת מחשבים בשם Apple computer, אבל הפכה עם הזמן לחברת טכנולוגיה שהמוצר החשוב ביותר שלה הוא בכלל סמארטפון.

אפל עצמה הכירה בשינוי הזה ב-2007, כששינתה את שמה ל-Apple Inc. בדרך הלא-כל-כך ארוכה שעברה ב-42 שנות קיומה צברה לעצמה אפל מעריצים מושבעים, מה שגרם לכתב הבי.בי.סי. לכתוב ב-2011 ש"בעת הפתיחה של החנות החדשה של אפל בקובנט גרדן ראיתי מחזות שמתאימים יותר למפגש תפילה אבנגליסטי מאשר להזדמנות לקנות מחשב או טלפון".

כאמור, אפל נסחרת כיום בשיא של כל הזמנים של 183.83 דולר אחרי שמחיר המניה עלה בכמעט 14 דולר, ושווי השוק של החברה עלה בכ-80 מילארד דולר מאז פרסום הדו"חות הרבעוניים שלה לאחר סגירת המסחר ביום שלישי. לכאורה, אין פה שום דבר מעניין; הדו"חות היו מוצלחים, ומחיר המניה עלה. אה, לא?

אז זהו, שהסיפור טיפה מסובך יותר. נכון שהרווח הרבעוני עליו דיווחה החברה, 2.73 דולרים למניה, עלה בארבעה סנט על תחזיות האנליסטים ל-2.69 דולרים. אבל ההכנסות בפועל בסך 61.1 מיליארד דולר היו נמוכות מאשר התחזיות ל-61.15 מיליארד דולר, וגם מכירות האייפון – מוצר הדגל, ההוא שיצר יש מאין את קטגוריית הסמארטפון, אף שמבחינה מהותית כל התכונות שלו היו קיימות כבר במוצרים קודמים - היו נמוכות משמעותית מהתחזיות, 52.5 מיליון יחידות אל מול צפי ל-53 מיליון.

מנכ"ל אפל, טים קוק
בלומברג
להמשך הפוסט

מניית אפל עוד רחוקה מהשיא

התגובה החיובית של השוק לחדשות הרעות לכאורה שפרסמה אפל השבוע דווקא מאירה על החלקים הטובים בדו"חות

נדמה שאין צורך להציג את חברת אפל (סימול:AAPL) לקוראי הטור הזה. אחרי הכל, מדובר בחברה הציבורית בעלת שווי השוק הגבוה בעולם (לפחות עד שאראמקו הסעודית תונפק ב-2019; זה יהיה חלק מן הנושא של פוסט שיפורסם בהמשך השבוע). עם 931 מיליארד דולר נכון לסוף המסחר ביום שישי - זהו שיא של כל הזמנים עבור החברה שנוסדה ב-1976 כחברת מחשבים בשם Apple computer, אבל הפכה עם הזמן לחברת טכנולוגיה שהמוצר החשוב ביותר שלה הוא בכלל סמארטפון.

אפל עצמה הכירה בשינוי הזה ב-2007, כששינתה את שמה ל-Apple Inc. בדרך הלא-כל-כך ארוכה שעברה ב-42 שנות קיומה צברה לעצמה אפל מעריצים מושבעים, מה שגרם לכתב הבי.בי.סי. לכתוב ב-2011 ש"בעת הפתיחה של החנות החדשה של אפל בקובנט גרדן ראיתי מחזות שמתאימים יותר למפגש תפילה אבנגליסטי מאשר להזדמנות לקנות מחשב או טלפון".

כאמור, אפל נסחרת כיום בשיא של כל הזמנים של 183.83 דולר אחרי שמחיר המניה עלה בכמעט 14 דולר, ושווי השוק של החברה עלה בכ-80 מילארד דולר מאז פרסום הדו"חות הרבעוניים שלה לאחר סגירת המסחר ביום שלישי. לכאורה, אין פה שום דבר מעניין; הדו"חות היו מוצלחים, ומחיר המניה עלה. אה, לא?

אז זהו, שהסיפור טיפה מסובך יותר. נכון שהרווח הרבעוני עליו דיווחה החברה, 2.73 דולרים למניה, עלה בארבעה סנט על תחזיות האנליסטים ל-2.69 דולרים. אבל ההכנסות בפועל בסך 61.1 מיליארד דולר היו נמוכות מאשר התחזיות ל-61.15 מיליארד דולר, וגם מכירות האייפון – מוצר הדגל, ההוא שיצר יש מאין את קטגוריית הסמארטפון, אף שמבחינה מהותית כל התכונות שלו היו קיימות כבר במוצרים קודמים - היו נמוכות משמעותית מהתחזיות, 52.5 מיליון יחידות אל מול צפי ל-53 מיליון.

להמשך הפוסט

המהפכה העתידית בתחום הרכב מחכה לאינטל

אינטל חיפשה – בדיוק כמו מיקרוסופט – את ההזדמנות להמציא את עצמה בתחום חדש ■ המכונית האוטנומית היא חלק מהפתרון

ייתכן שכמו יוגי ברה, קוראי ייתקפו בתחושה של דז'ה וו בקריאת הטור של היום, כיון שבמובן מסוים הוא דומה לפוסט שדן במיקרוסופט, וביכולת שלה לנצל את המזומנים שהביזנס הקודם (ווינדוז ואופיס לשוק המחשבים הביתיים) שלה מייצרים על מנת ליצור את הביזנס הבא (מחשוב בענן). כל זאת משום שגם אינטל, שעליה אכתוב היום, נמצאת במצב דומה לשל מיקרוסופט, אם גם שלוש-ארבע שנים מאחוריה מבחינת הבשלות של השינוי שהיא עוברת ולכן במקום אחר לגמרי מבחינת הסיכון שהיא מציגה למשקיעים.

כמו מיקרוסופט, גם לאינטל יש פרת מזומנים שקשורה לשוק המחשבים האישיים. מדובר, כמובן, בשליטה שלה בתחום המעבדים, שבה היא מחזיקה אפקטיבית במונופול למרות הניסיונות של AMD להציע תחרות (בעיקר זולה יותר) למעבדים של אינטל ולמרות שאפל מייצרת בעצמה חלק ניכר מן המעבדים שבמוצריה.

כאמור, שוק המחשבים האישיים כבר לא צומח במהירות, אם בכלל. הימים הטובים של שנות השמונים והתשעים חלפו להם (בדיוק כמו השיערות שלי) וכיום אנחנו בעולם שבו יש תחליפים כמו טאבלטים וסמארטפונים שמאפשרים כמעט את כל הפונקציונליות של המחשב האישי, אבל נגישים וניידים הרבה יותר. אינטל הבינה את זה די מזמן, וחיפשה – בדיוק כמו מיקרוסופט – את ההזדמנות להמציא את עצמה בתחום חדש, וגם כאן זה קרה תחת שרביטו של מנכ״ל חדש, בראיין קראזניץ׳. במקרה של אינטל, מדובר בעצם במספר תחומים חדשים: בינה מלאכותית, data centers, אבל אולי יותר משני אלה תחום הנהיגה האוטונומית (autonomous driving), אליו נכנסה בסערה עם רכישת מובילאיי הישראלית לפני כשנה.

אם להאמין לתחזיות של וול סטריט, הנהיגה האוטונומית היא הטרנד של העתיד. כמעט כולם – החל מהבנקים וחברות הביטוח, עבור בחברות הרכב, וכלה בסטארטאפים וקרנות הפרייבט אקוויטי – סבורים שבעתיד ייעלם כליל מקצוע הנהג (כדוגמת נהג משאית, נהג אוטובוס, נהג מונית/אובר/ליפט) וגם הנהיגה הפרטית (הכנס לרכב, סע לעבודה או לסופר) תיעלם כליל; במקום כלי הרכב שאנו מכירים ישתלטו בהדרגה על הכבישים מכוניות אוטונומיות, שידעו להגיע ממקום למקום בבטחה ובזהירות.

 מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ' ומייסד מובילאיי, אמנון שעשוע בנאום הפתיחה של תערוכת ה-CES בווגאס
להמשך הפוסט

חומר למחשבה למעסיקים לכבוד חג הפועלים

אם בעבר הדרך היחידה להגן על עובדים מוחלשים היתה ועדי עובדים, כיום התחרות על העובדים, כמו גם הבנה של הערך הכלכלי המשמעותי של עובדים מרוצים ונאמנים - עושים חלק מהעבודה

בשל חג הפועלים והפועלות, שחל היום, לא מתקיים מסחר בבורסות גרמניה, ספרד, איטליה, שווייץ וצרפת. על אף שאצלנו כבר מזמן אין צעדות ומעטים זוכרים את היום וייחודו, זוהי הזדמנות לא רק למשקיעים אחראים ומשקיעי אימפקט לחשוב על השקעה בחברות שאכפת להן מהעובדים והעובדות שלהם. חוקרים, כמו פרופ' דן אריאלי, מציגים מתאם משכנע בין פרמטרים שונים בשביעות הרצון של עובדות ועובדים לבין הצלחת החברות.

לנין היה אולי חושב שזה Fake News, אבל דוגמה מצוינת לחברה כזאת אפשר להציג דווקא מהענף שאולי מסמל את שיא הקפיטליזם - מסעדנות, ולא סתם מסעדנות - אלא רשת של מסעדות. כך, למשל, רשת המפעילה יותר מ-200 מסעדות, נסחרת לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר, מחלקת תשואת דיווידנד של 2.2% ומעסיקה כ-39 אלף אשה ואיש.

משרדי חברת וויקס בת"א
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

האם מיקרוסופט מסוגלת להמציא את עצמה מחדש?

חברת הענק בולטת בינתיים כאי של יציבות, אבל ההאטה בפעילות הכלכלית בוא תבוא

נומינלית, הפוסט של היום הוא על מיקרוסופט (סימול: MSFT), חברת הענק שכולנו אוהבים לקלל ולשנוא כשמופיע המסך הכחול של המוות (the blue screen of death). שתי דקות לאחר שסיימנו לעבוד על מסמך חשוב ובדיוק לפני שנזכרנו לשמור אותו. או לפחות ככה זה היה לפני שמיקרוסופט התקינה במוצרים שלה autosave כדיפולט.  אבל בפועל, הפוסט של היום הוא על הסיפור העתיק של להמציא את עצמך מחדש אחרי שמיצית את עצמך בדבר מה, כשהגעת לטופ, וכבר ברור לך שסיכויי הצמיחה בו הם קלושים.

זה מה שקרה למיקרוסופט, ששלטה בשוק ה-PC כל כך הרבה שנים עד שבעצם נדמה כאילו היא המציאה אותו, ולא (כמו שקרה במציאות) מצאה את עצמה נהנית משגיאה עסקית קולוסלית בסדר גודל של אחת לדור של IBM (של מי? אתם שואלים ובצדק) שבנתה את המחשבים האישיים הראשונים, אבל החליטה שמערכת ההפעלה היא לא דבר כל כך חשוב ואפשר להעניק את הפיתוח שלה (ואת הבלעדיות על מערכות הפעלה לפלטפורמת ה-IBM PC) לחברה קטנה מסיאטל שמעולם לא פיתחה מערכת הפעלה. כך נולד ה-MS/DOS, והשאר היסטוריה. או שוק עיבוד התמלילים/גיליון אלקטרוני/וכו׳, שבו כל מוצר התפתח לאיטו כשהוא נשלט על ידי חברה אחרת (מישהו זוכר את בורלנד והלוטוס 1-2-3 שלה? או את ויזיקאלק?) עד שבאו החברים מרדמונד, וושינגטון, והציעו את מיקרוסופט אופיס. אנד דה רסט איז היסטורי, מיי פריינדז.

אלא ששוק המחשבים האישיים הגיע לרוויה, ואז התחיל לרדת כשעוד ועוד פונקציות עברו לטאבלטים/סמארטפונים/וכו׳. מיקרוסופט עשתה מאמץ לא קטן (קרי: ביזבזה הרבה כסף) על ניסיון להציע פלאפונים (שנכשלו) וטאבלטים (ה-surface הוא אחלה מוצר, אף שאת הפוסטים שלי אני כותב על אייפד), אבל מראש לא היה לה סיכוי להגיע באף אחד מהסגמנטים הללו לרמת השליטה שהיתה לה בשוק ה-PC. בשפה העסקית, היא הגיעה לפלטו (Plateau) בואכה תחילת הירידה. ב-2014, במקום לקפל, הם החליפו מנכ״ל, כשסטיב באלמר (אחד מן העובדים המוקדמים של מיקרוסופט שירש את ביל גייטס בכסא המנכ״ל ב-1998) עזב ובמקומו קודם סאטייה נאדלה, במהלך ששימח מאוד את וול סטריט (המניה עלתה בכ-4% ביום ההכרזה).

נאדלה קיצץ במספר יוזמות של באלמר, קידם מאוד אחרות, ובאופן כללי הביא שקט לחברה אחרי כהונתו הצבעונית של באלמר ואפשר לה לשמור על הבכורה בשוק ה-PC ובמקביל והסיט את הפוקוס של החברה לשוק הצומח של מחשוב ענן (cloud computing). תחת הנהגתו של נאדלה כמעט שילשה המניה את שוויה בקצת יותר מארבע שנים, למרות שהבכורה בתחום הענן שמורה, עדיין, לאמאזון (סימול: AMZN).

מיקרוסופט
Elaine Thompson/אי־פי
להמשך הפוסט

מתומחרת בחסר: למה מניית החברה שנהנית מהביקוש הגובר למחשוב מפלרטטת עם התחתית?

החברה ספקית מוצרים לסקטור המוליכים למחצה והננו-אלקטרוניקה, שבו הביקוש לא קשור בהכרח רק למצב מחזור העסקים, אלא גם למגמה ארוכת הטווח של העמקת השימוש בטכנולוגיה בעולם המודרני

הפוסט של היום מוקדש ל-KLA-Tencor (סימול: KLAC), חברה תעשייתית עם שווי שוק של 16 מיליארד דולר, שכנראה מוכרת לקורא העברי בעיקר בשל הרכישה של חברת אורבוטק "שלנו" תמורת 3.4 מיליארד דולר (בעסקה של מזומן ומניות) במארס האחרון - רק חודש לאחר שהודיעה (כמו בכל שנה מאז 2009) על העלאת הדיווידנד שהיא מחלקת לבעלי המניות. לכאורה, החברה במצב מעולה, לא? מגדילה את הדיווידנד ובמקביל רוכשת חברה שמשלימה את הפעילות שלה, מה יכול להיות רע?

נתחיל עם מה ש-KLAC עושה. החברה ספקית של מוצרים לסקטור המוליכים למחצה (semiconductors) והננו-אלקטרוניקה. מדובר במערכות ייצור ובדיקה של הצ'יפים שנמצאים בכמעט בכל יישום אלקטרוני שמוכר לנו. לכן – כמו לאם ריסרץ' שעליה דיברתי לפני כמה ימים – גם טנקור נמצאת בראש שרשרת הייצור של מגוון ענק של מוצרים שהביקוש להם עולה באחרונה, ביחד עם הדרישה לאוטומציה ולמחשוב של שירותים רבים. במילים אחרות, מדובר בביקוש שלא קשור בהכרח רק למצב מחזור העסקים, אלא גם למגמה ארוכת הטווח של העמקת השימוש בטכנולוגיה בעולם המודרני. ביג דאטא, בינה מלאכותית, מכוניות אוטונומיות - כל אלה צריכים עוד ועוד כוח מיחשוב, ובתחילתו של כמעט של משפט שמחשב בסופו יש מוצר של KLA-Tencor.

מוליך
להמשך הפוסט

פתאום השוק נזכר שמאחורי כל מניה עומד עסק, שצריך להצדיק את שוויו

מניות של שלוש חברות מצליחות שפירסמו בשבוע שעבר דיווחים על רווחיותן העתידית ספגו מכה ■ האם תמה תקופת מרוץ הסוסים?

השבועות האחרונים עומדים בסימן תנודתיות ועצבנות בשוקי המניות. פרשנויות רבות נכתבות בניסיון להסביר את המתרחש ולחזות — או ליתר דיוק לנחש — כיצד ימשיכו השווקים הפיננסיים להתנהג.

מכיוון שבשנים האחרונות, כמו שמתרחש תמיד בשוק גואה, ההתמקדות בנתונים כלכליים ומספריים פחתה, ותשומת הלב הופנתה יותר לסיפורים, יש לא מעט משקיעים ששכחו שבסופו של יום מניות הן נכס להשקעה הנמדד על סמך ביצועים עסקיים ארוכי טווח,ומחירו צריך להיות מוצדק על ידי הנתונים האלה. כל שוק פרי ארוך שנים מביא לתהליך הזה, שבו האמת הפשוטה נשכחת, ומתחלפת במנטליות של מסלול מרוצי סוסים. המשקיעים מהמרים על הסוס שירוץ הכי מהר, ושוכחים שמאחורי כל מניה, שהיא לא יותר משורת מחשב אלקטרונית, עומד עסק אמיתי, שצריך להצדיק את שוויו.

דחפורים של קטרפילר. רווח תנודתי
Gene J. Puskar/אי־פי
להמשך הפוסט

פירוק, מיזוג - ושוב פירוק: הפעלול המסוכן שיזניק את המניה ביותר מ-20%

לא בכל יום קורה שחברת ענק מתאחדת עם המתחרה הגדולה שלה, כשמראש מוסכם כי מיד לאחר המיזוג יוחל במהלך של פירוק החברה המשותפת לשלוש חברות עצמאיות ונפרדות ■ בהנחה שהעולם לא יתדרדר למלחמת סחר, האפסייד של המהלך בשנה הקרובה צפוי להיות מהותי

לא בכל יום קורה שחברת ענק מתאחדת עם המתחרה הגדולה שלה, גם היא חברת ענק, כדי ליצור את החברה הגדולה בעולם בתחומן מבחינת מכירות, כשמראש מוסכם כי מיד לאחר המיזוג יוחל במהלך של פירוק החברה המשותפת לשלוש חברות עצמאיות ונפרדות.

זה בדיוק מה שקרה לדאו קמיקל (Dow Chemical) ולדופונט (DuPont De Nemurs) שהתמזגו בסוף אוגוסט 2017 ליצור את דאודופונט (סימול: DWDP) - חברת המוצרים הכימיים הגדולה בעולם מבחינת היקף המכירות (גדולה יותר מ-BASF הגרמנית) - רק על מנת להתפרק. כן, הצדדים היו יכולים להיות יצירתיים יותר מבחינת בחירת השם לחברה המאוחדת, אבל היתה להם סיבה טובה ללכת על הבנאלי: הם הרי רוצים להתפרק בהקדם לשלושה חלקים, שלאחד מהם יקראו (שוב) דאו קמיקל, לשני יקראו (שוב) דופונט, ולשלישי יקראו קורטיבה אגריסיינס (Corteva Agriscience).

אנדרו ליבריס, מנכ"ל ויו"ר דאו קמיקל
Michel Euler/àéÎôé
להמשך הפוסט