פוסטים אחרונים

האם אפשר לחנך בינה מלאכותית? אם לשפוט מהמקרה של נורמן "המחשב הפסיכופת", תוכנה שנחשפה ביוני 2018 על ידי צוות מחקר ב-MIT, התשובה היא כן. המטלה שניתנה לנורמן לבצע היא לתת תיאור מילולי לכתמי רורשאך, מבחן קליני מפורסם שאמור לזהות מאפייני אישיות. התוצאות היו מדהימות: כתם שתואר על ידי תוכנה רגילה כ"ציור בשחור-לבן של כפפת בייסבול" תואר על ידי נורמן כ"גבר נקצר על ידי מכונת ירייה לאור היום", במקום בו תוכנה אחרת ראתה "אדם שמחזיק מטריה", נורמן ראה "איש נרצח לנגד עיני אשתו". מפחיד, לא?

כדי להבין מה גרם לנורמן להתנהג ככה, צריך לבדוק מאיזה עולם תוכן הוא למד. הבינה המלאכותית של ימינו היא עוצמתית כל כך לא משום שמישהו תכנת אותה מראש לתת תשובות כאלה ואחרות, אלא משום שהיא מגיעה לעולם כ"לוח ריק" ולומדת מכל אינטרקציה עם תוכן שיש לה. במידה מסוימת, בדיוק כמו בני אדם, שמתחילים כחסרי ישע ולומדים לאחר עוד ועוד חשיפות ואינטרקציות.

ההתנהלות של מי עדן בפרשת זיהום המים מדגימה באיזו קלות מותג עלול לאבד את האמון שהלקוחות שלו רוחשים לו. למרות שאין שום עדות שמי עדן שיווקו מוצר עם זיהום בפרק זמן של פחות מ-48 שעות, הם מתעקשים להיכנס לכל בור אפשרי ופוגעים בדימוי הציבורי שלהם באמצעות תגובות מאוחרות, מסורבלות, המלוות בהתנהלות רשת שאינה הולמת מותג בסדר גודל כזה.

מי עדן הוא מותג חזק, מבוסס ושורשי, סופרברנד, כפי שמעידה תמונת הקאבר שלו. אבל כשנכנסים לדף הפייסבוק שלו, משהו משתנה. אלו לא התלונות על השירות שלעתים מביעות ייאוש מוחלט, כמו הפער הבולט בין מה שמעניין את ציבור הלקוחות, הגולשים בדף, לבין האג'נדה של המותג.

הטבות המס למכוניות הנעה אלטרנטיבית בחצי השנה הראשונה הסתכמו ביותר מ-500 מיליון שקל, כך עולה מחישוב שערך האתר אוטוניוז. לפני מספר חודשים, בעת ששר האוצר, משה כחלון, חתם על תקנות המאריכות את ההטבות למכוניות אלה בשנתיים נוספות, העריך המשרד שהפסד ההכנסות השנתי של אוצר המדינה יגיע ל-550 מיליון שקל בשנה. לכן נראה שאיבוד הכנסות האוצר מהטבות לכלי רכב בעלי הנעה אלטרנטיבית – הייבריד, פלאג-אין הייבריד וחשמלית - העומדים בדרישות מסוימות - יהיה כמעט כפול מההערכה המקורית.

סך כל הפסד ההכנסות בחצי שנה הסתכם בכ-472 מיליון שקל. סכום זה אינו כולל יבוא מכוניות בערוצי היבוא העקיף והיבוא המקביל ברבעון השני של השנה.

באחרונה פירסמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב מחשבון עמלות מסחר, והציתה שוב מספר רב של כותרות שהשוו בין עמלות המסחר שגובים הבנקים לעמלות המסחר של הברוקרים הפרטיים. לכאורה, לא ייתכן שפערים שכאלה יתקיימו בשוק חופשי, פתוח ושקוף. למה שאדם שמבין מספיק בתחום בכדי לנהל את השקעותיו ולסחור בעצמו בניירות ערך יבחר לשלם פי שניים ויותר, וזאת במודע, כשכל נתוני העלויות פרושים בפניו?

מרבית הלקוחות מרגישים שבויים וחוששים להעביר את חשבון ניירות הערך מהבנק שלהם, גם אם המשמעות היא הורדת העמלות ושיפור השירות. בתהליך הרציונליזציה שמצדיק את "השבי", עולות כמה סיבות להשאיר את חשבון המסחר בבנק: החשבון מהווה בטוחה כנגד הלוואה מהבנק; יש ללקוח פעילות מסחרית אחרת בבנק ובמכלול העמלות זה כדאי; הלקוחה עושה מעט מאוד פעולות מסחר ולכן מבחינתה עמלות המסחר הן כה זניחות שחבל על המאמץ; חוסר הבנה של הסיכונים; ביקוש למערך הייעוץ ועוד. בשורה התחתונה, אף שלכאורה יש מגוון סיבות, מרביתן אינן רלוונטיות למרבית הציבור.

היום חל יום השמאליים הבינלאומי, וזו הזדמנות נהדרת לדבר על התופעה המעניינת הזו, ולהבין מאין היא באה. כ-10% מהאוכלוסייה הם שמאליים, ומכיוון שהם מיעוט, לא תמיד קל להיות שמאלי. כלים שונים שאנחנו משתמשים בהם מותאמים יותר לשימוש של ימניים, ושמאליים נאלצים להסתגל אליהם או לקנות מוצרים יקרים יותר שיתאימו להם.

אנחנו יודעים כיום שלבחירת היד הדומיננטית יש בסיס מורש - לאדם שנולד לשני הורים שמאליים יש סיכוי גבוה יותר להיות שמאלי ממי שרק אחד מהוריו שמאלי, והסיכוי להיוולד שמאלי כששני הוריך ימניים הוא קטן מאוד. עם זאת, אף שיש בסיס תורשתי, הוא לא בהכרח גנטי (ויש הבדל חשוב בין השניים). תאומים זהים, אשר חולקים את אותו הדנ"א, יכולים להיות בעלי יד דומיננטית שונה. אנחנו עדיין לא יודעים לשים את האצבע בוודאות על הגורמים שמכריעים אם אדם יוולד שמאלי או ימני.

ביום שישי האחרון צנחה הלירה הטורקית בשיעור החד מזה 17 שנה, אל מול שותפות הסחר של המדינה ואל מול הדולר, לשפל של כל הזמנים. הבורסה באיסטנבול נפלה וגררה איתה גם את הבורסות באירופה ובוול סטריט ליום של ירידות. מה שהיה נראה במהלך החודשים האחרונים כמשבר פנימי זמני של טורקיה עלול להתגלגל לפתחן של כלכלות אחרות, ואולי גם לשמש כזרז למשבר כלכלי גלובלי.

אמנם הדרך למשבר שייפגע בכלכלת העולם עוד רחוקה מאוד, אולם על רקע גודלו של המשק הטורקי, חברות טורקיה בברית נאט"ו ויחסי ארה"ב אל מול אירופה, הרי שהכל אפשרי, כל עוד המצב לא יירגע ויתייצב.

תעשיית התיירות העולמית נאמדת כיום בכ-8 מיליארד דולר, והיא ממשיכה לגדול ולצמוח. הרבעון השלישי נחשב לשיא עונת התיירות, ובסטארט-אפ ניישן הישראלי מנסים להביא טכנולוגיה מתקדמת שתלווה את המטיילים בשלבים שונים של הטיול - החל מחיפוש אחר היעד המתאים ועד השיבה הביתה.

כך, ניתן למצוא מיזמים שנועדו לבנות לכל אחד את הנסיעה המתאימה לו באמצעות לימוד מאפייני המטייל ביחס למטיילים דומים ושונים ממנו (למידת מכונה, בינה מלאכותית); להוזיל את הנסיעה באמצעות טכנולוגיות ביג דאטה; לייצר מפגשים עם מקומיים בארץ היעד ועוד. ריכזתי פה שלל אתרים ואפליקציות, כולם פרי פיתוח ישראלי, שיוכלו לשמש אתכם בתכנון הטיול הבא.

באביב 2012 פורסם בפורבס מאמר, שחקוק היטב בזיכרוני, שכותרתו היתה "5 סיבות שמניית אפל היא בועה". עיקר המאמר סבב על הסטטיסטיקה, שהיא נכונה אגב, שהצלחה מטאורית, של כל חברה, כמו אפל, איננה יכולה להחזיק מעמד לאורך שנים ארוכות. להלן 5 הסיבות שקרו בזמנו למכור את מניות אפל:

1. סטיב ג'ובס נפטר אותה שנה, ובודדים המקרים בהיסטוריה שדרכו של 'גאון' המשיכה עם 'גאון' אחר.

הקרקס הגיע העירה. אין דרך אחרת לתאר את מה שקורה סביב טסלה בשבועות האחרונים. הסיפור האחרון הוא הציוץ של המנכ"ל, אילון מאסק, בדבר אפשרות להפיכת החברה לפרטית עבור 420 דולר למניה, כשהמימון למהלך כזה מובטח, לדבריו. הציוץ הזה, שכמובן הקפיץ את מחיר המניה, הקפיץ גם את הפיוז לרשות ניירות ערך, שהתחילה לבדוק אם תוכן הציוץ עובר על חוקי ניירות ערך שונים. אם יתברר למשל, שחבילת מימון מובטחת (Secured, בלשונו) אינה קיימת במציאות - הוא עלול להיות בצרות גדולות, ולהיות מואשם בהונאה.

הציוץ הזה הוא המשך לכמה התרחשויות מוזרות אחרות שמתרחשות בטסלה באחרונה. הדו"חות לרבעון השני ונתוני המאזן שלה, שבהם נדון בהמשך, נראו רע מאוד. אבל ההבטחה של מאסק שהרווחיות נמצאת מעבר לפינה הניחה את דעתם של המשקיעים, שהעלו את מחיר המניה אחרי הדו"חות.

מיליוני שנות אבולוציה עיצבו אותנו באופן מיטבי להתמודדות עם אתגרי החיים בטבע. בשנים אלו האדם שילש את מוחו, עבר לעמוד על שתי רגליים והפך למין הדומיננטי בקרב בעלי החיים. רק ששום דבר מאלו לא הכין אותנו להתמודדות עם הסביבה הדיגיטלית שמאתגרת את הנטיות הטבעיות שלנו בכל פעם מחדש. בשנים האחרונות הסביבה השתנתה בקצב כל כך מהיר שלא מאפשר לכוחות האבולוציה לעשות את ההתאמות הנדרשות מה שמותיר אותנו עם ארגז כלים האנושי, שהתפתח במשך מיליוני שנות אבולוציה, אך אינו מותאם לסביבה הדיגיטלית.

מהי פסיכולוגיה אבולוציונית?

סוגיה שמטרידה לא פעם משקיעים ישראלים, מנהלי סיכונים ואת מי שביטחון ישראל בראש מעייניו, היא הסוגיה האיראנית. המדינה, שזוכה לקמפיין אישי מראש ממשלת ישראל ומדירה שינה מאנשי מערכת הביטחון היא אגוז קשה לפיצוח, ובעלת פוטנציאל השפעה נפיץ ורגיש, כאחד הגורמים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית.

איראן הנה גורם משמעותי בתכנון הוצאות הביטחון המאמירות, שגורעות משאבים מהשירותים החברתיים שממשלת ישראל יכולה ומבקשת להעניק. כשהסנקציות של הממשל האמריקאי שבות לככב והן נכנסות לתוקף באופן מדורג, בחרנו לנתח את מצבה של איראן ולדון בהשלכות שלהן.

שביתת האחיות שפרצה השבוע לאחר מהלך ריכוך תקשורתי ראוי הצליחה להביא לחתימת הסכם מהיר, שריצה את הצדדים והחזיר את האחיות לבתי החולים. אבל האמת היא שזה לא רק המחסור בתקנים, אלו לא רק האלימות, הפחד והשחיקה, זאת גם החשיפה הבלתי נתפשת של צוותי הרפואה, אחיות, רופאים ומנהלים לשיימינג ולאירועי בריונות רשת מצד מטופלים ובני משפחותיהם.

במקרים "הטובים", פוסט השיימינג מתפרסם על דף הפייסבוק של בית החולים ואז האחות מקבלת טלפון, שמנסה לברר "מה קרה?", שלעתים מלווה במתן תחושה שהיא לא היתה בסדר. במקרים הפחות טובים הפוסט מתפרסם בקבוצת הפייסבוק הקהילתית, והאחות מוצאת את עצמה במשפט שדה ללא גיבוי. במקרים הגרועים כבר מדובר בהתקפת רשת חסרת קשר למציאות עם כינויים פוגעניים, שמות גנאי ואיומים.

הקיץ הוא שיא עונת החגיגות ליתושה הארץ-ישראלית הממוצעת. אנחנו גם הוזמנו למסיבה, אבל בתור המנה העיקרית, דבר שלא מסב לרובנו הנאה גדולה. באופן לא מפתיע, מדעי המוח קשורים ללא מעט נושאים שמעניינים אותנו בכל הנוגע ליתושים. אנצל את הפוסט הנוכחי כדי לדבר עליהם.

כיצד היתושים מזהים אותנו?

השבוע שעבר עמד בסימן חגיגות הטריליון דולר בייבי. אי־אפשר היה להימלט מהכותרות על הגעתה של אפל — החברה האמריקנית הראשונה אי פעם — לשווי העגול הזה.

על חיבתה חסרת ההיגיון של התקשורת למספרים עגולים וגדולים — אם זה שווי חברה, אם זה שיעור עלייה או ירידה של מניה, אם זה שיעור תשואה של אגרות חוב, ואם שער של מניה או מדד — כתבתי כאן לא פעם בעבר. אין הרבה מה להוסיף על זה, פרט אולי לסיכום קצר. ראשית, ההתמקדות במספרים עגולים טפשית וחסרת כל משמעות מעשית. שנית, אף שהיא טפשית, היא כנראה צפויה להימשך. שלישית, על המשקיעים להתעלם מהרעש הזה. אין בו שום תועלת עבורם.

ימים אחדים אחרי שעיריית פריז וקבוצת בולרה הודיעו על סגירת מיזם התחבורה השיתופית אוטוליב, הודיעו שתי קבוצות הרכב הצרפתיות הגדולות, רנו ופיג'ו-סיטרואן, שהן ימלאו את מקומה של בולרה, ויפעילו שירותי תחבורה שיתופית לתושבי העיר.

הסיבות לכישלון של אוטוליב, שהפעילה מכוניות מתוצרת עצמית שנקראו Blue Car, נעוץ במגוון של גורמים. הראשון שבהם הוא הסבסוד העירוני הגבוהה, שהעניק לקבוצה כרית ביטחון לפעולה לאורך זמן מבלי לצבור הפסדים גדולים מדי מהר מדי. השני הוא כלי הרכב שהקבוצה ייצרה. אלה היו מכוניות חשמליות ייעודיות, שתוכננו על ידי הקבוצה ופותחו במיוחד עבור הפרויקט. בולרה פיתחה, לדבריה, טכנולוגיית מצברים ייחודית.

כניסת הטכנולוגיה לחיינו הביאה לכך שמרבית התקשורת עברה לערוצים הדיגיטליים. האינטראקציות הדיגיטליות מבוססות ברובן על טקסט. הרובד הסמוי של האינטראקציה לכאורה נעלם. חוקרים העוסקים בניתוח אינטראקציה בין-אישית שיערו שכתוצאה מהיעדרות הרמזים הבלתי מילוליים, התקשורת תהיה נטולת רמזי מגדר שמשחק תפקיד מהותי בתקשורת הבין-אישית. במפתיע או שלא, נמצא שלא כך הדבר.

גברים ונשים מבטאים סגנונות דיגיטליים שונים המהדהדים את ההבדלים התרבותיים בחברה. ניתוח של מאות מיילים לא פורמליים בין עובדים בארגון העלה כי לנשים וגברים יש שתי דרכים שונות ומושרשות לומר את כוונתם.

לפני כמה ימים פירסמה לשכת שמאות נכסי הנדל"ן בארה"ב נתון מעניין – מחירי נכסי הנדל"ן בארה"ב חזרו למחירי שיא, אחרי שספגו ירידות של 33% בממוצע במהלך משבר 2008. מחיר נכס ממוצע בארה"ב הוא כעת גבוה יותר ב-1% ממחירו ב-2006.

הדו"ח מציין שמדינות חוף, במערב ארה"ב, כמו קליפורניה, וושינגטון ואורגון, מובילות את הזינוק במחירים. אפשר רק להניח שה'בום' הגדול בשוק העבודה, בעיקר בסקטור הטכנולוגי, הוא גורם מרכזי בעליות המחירים באזורים אלו.

ברוכים הבאים ל"סיור מוחות". אני יואב, דוקטורנט למדעי המוח מהאוניברסיטה העברית. מדי שבוע אעלה לפה פוסטים שיעסקו במגוון נושאים שקשורים כולם למוח. זהו תחום נרחב מאוד שמכסה הרבה עולמות, וננסה לגעת בכולם, החל ממחלות שונות ודרכים להתמודד איתן, דרך המנגנונים שיסבירו את ההתנהגות שלנו, ועד לנושאים כמו בינה מלאכותית ונפש האדם.

המוח גם קשור כמובן לנושאים אקטואליים, והפוסט שלנו היום ידון באחד כזה. בעקבות העיסוק הרב בזכויות להט"ב, אני רוצה לדבר על טיפולי המרה, טיפולים שכביכול אמורים להפוך הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. כיצד הם עובדים? והאם הם יעילים?

בשבועות שקדמו להתפטרותו של בריאן קרזניץ' מתפקיד מנכ"ל אינטל, יצאה מובילאיי, בהובלתו של פרופ' אמנון שעשוע, סגן נשיא בכיר באינטל והבוס של מובילאיי, בקמפיין שנועד לקדם את מה שהחברה מכנה Responsibility Sensitive Safety, או RSS.

במהלך הקמפיין, לא היסס פרופ' שעשוע מלהשמיץ את הנהג והנהגת הישראליים, לקבוע שנהיגתם אגרסיבית, לטעון שנהיגה בירושלים כמעט בלתי אפשרית ולקבוע שמכונית אוטונומית חייבת ליישם מדיניות נהיגה אגרסיבית. ואולם, פרופ' שעשוע אינו מומחה לנהיגה, אלא למערכות ראיה ממוחשבות. לא ידוע האם מובילאיי העסיקה מומחים לנהיגה (החברה סירבה להשיב לשאלות, י.צ.), והיא לא הציגה ניירות עמדה של מומחי נהיגה, שיתמכו בטיעוני פרופ' שעשוע. טיעוניו היו לכן עממיים כשל נהג מונית, ומעוררי חיוך; שטחיים ומעוררי גיחוך בקרב מומחי נהיגה. אנשי חינוך בוודאי הופתעו לשמוע על ההטפה לאגרסיביות.

ההגדרה של שיימינג היא ביוש אדם או ארגון באמצעות הרשתות החברתיות. אבל מעבר להגדרה היבשה, שיימינג הוא סיפור, סיפור שמחפש קהל ויוצר אצלו הזדהות.

עסקים ומותגים רבים חוששים מהמפגש של הקהל שלהם עם סיפור שיימינג שפורסם נגדם. אבל הדבר שממנו הם באמת צריכים לחשוש הוא הזדהות של הקהל שלהם עם השיימינג, עם הנורמות שבשמן הם מבוישים. מצב זה מכונה משבר רשת והוא עלול לגרום לפגיעה במכירות, בהכנסות, בהתנהלות התקינה, בתדמית ובעובדים.