"אני מרגישה שהשתניתי. אני הולכת לארוחת ערב, עושה סקס - וזהו"

מחפשים בן או בת זוג? הנה כמה עובדות שכדאי לדעת: מחקרים מגלים שהסיכוי למצוא את הזיווג המושלם נמצא באתרי ההיכרויות הדיגיטליים, שבהם גם גדלה ההסתברות לבנות קשר ארוך ומשמעותי. מצד שני, זה יעלה לכם הרבה יותר מערב בבר, תחוו אכזבות רבות ותחושו יותר בדידות

מתוך הסרט "אמלי"

ב–19 ביולי 1695 הופיעה מודעה מעניינת בכתב עת לונדוני: "אדון בן כ–30, שאומר שבבעלותו נחלה טובה, ישמח לשדך עצמו עם עלמה טובה וצעירה, עם הון של 3,000 ליש"ט לפחות". זו היתה ההתחלה של עידן המודעות האישיות בעיתון, שבזכות העניין שיצרו, נהפכו למרכיב חשוב בעיתונים רבים והצליחו לשמור על מעמדן במשך מאות שנים. מאז חדירת האינטרנט לחיינו, כמו הרבה עסקים אחרים, המודעות האישיות עברו לרשת — ועמן גם רווקי ורווקות העולם.

המודעות האישיות מעולם לא הצליחו לתרום ליותר מ–1% מהנישואים בארה"ב; ואולם מאז העידן הדיגיטלי, השיעור הזה זינק וכיום אחראים אפליקציות ואתרי היכרויות לכמעט שישית מהמפגשים הראשוניים בין בני זוג שהובילו מאוחר יותר לנישואים. במקביל, שיעור דומה של היכרויות שהסתיימו בנישואים התחילו באתרי אינטרנט שאינם מיועדים באופן ישיר לשידוכים.

חדירת האינטרנט הדירה במהרה את המקומות הנפוצים שבהם אנשים מחפשים פרטנר, וכבר ב–2010 נהפכו אתרים ברשת למקום פופולרי לפגוש בו בן או בת זוג — יותר מכיתת הלימוד, השכונה או המשרד. גם מקומם של הברים והמסעדות ברשימה הזאת ירד מאז. לגבי אלה המחפשים את בני מינם, הנתונים חד־משמעיים אף יותר: האינטרנט הוא המקום העיקרי להיכרויות, מזדמנות או רציניות יותר, כאשר 70% ממערכות היחסים של הומואים ולסביות בארה"ב מתחילות באינטרנט. "זהו שינוי דרמטי באופן שבו אנשים מוצאים את בני הזוג שלהם", אומר רובן תומס, סוציולוג באוניברסיטת ניו מקסיקו. "זה חסר תקדים".

מתוך הסרט "יש לך הודעה"

הסינים לא יכולים בלי היכרויות ברשת

ב–1995, פחות משנה לאחר שנטסקייפ השיקה את הדפדפן הראשון בעולם לשימוש הקהל הרחב, אתר שנקרא match.com הציע לסייע לאנשים לקבל את התשובות לשאלות כיצד לפענח מי מעוניין, מי אינו מעוניין ומי עשוי להיות מעוניין בהם. כיאה לטכנולוגיה שפותחה באזור סן פרנסיסקו, היכרויות אונליין נהפכו להיות פופולריות קודם כל בקרב הומואים וגיקים. ואולם ההצלחה מדבקת, ומהר מאוד התופעה התפשטה ואף הוכחה כמסייעת במיוחד לאנשים שחזרו לעולם הדייטים אחרי שנפרדו מבן זוג עמו היו במערכת יחסים ארוכה. כך, לקראת שנות ה–2000 זוגות שנפגשו ברשת נהפכו לדבר מקובל.

ואולם הקפיצה הגדולה ביותר בעולם הדייטינג אונליין התחילה ב–2010, אז עברו הפנויים והפנויות מהיכרויות במחשבים לחיפוש בן זוג בסמארטפונים, שנהפכו במהרה לפלטפורמה העיקרית. ב–2013, סטארט־אפ בשם טינדר יישם רעיון פשוט: להציג בפני הגולשים תמונות של בני זוג פוטנציאלים, ולתת להם להחליק ימינה אם הם מצאו חן בעיניהם, או שמאלה אם לא. כאשר שני אנשים החליקו ימינה, נפתחה בפניהם האפשרות ליצור קשר. הרעיון הזה הוכח כהצלחה גדולה, וכיום טינדר היא החברה המובילה בעולם בתחום ההיכרויות אונליין.

אפליקציות להיכרויות בסמאטרפונים הן מיידיות, אישיות וציבוריות יותר מהתוכנות המותקנות במחשב הביתי: הן מיידיות יותר משום שבמקום לתכנן רק מפגשים עתידיים, אפשר לקיים פגישות כאן ועכשיו; הן אישיות יותר משום שהטלפון הנייד הוא מוצר אינטימי יותר מהמחשב הנייח או הנייד, וכמעט תמיד אנו נושאים אותו עמנו; מצד שני, זו בדיוק הסיבה לכך שהם ציבוריים, שכן רבים מרגישים בנוח להחליק על המסך ימינה או שמאלה בעוד הם נוסעים בתחבורה ציבורית, להציג את התמונות בפני חברים ולהעביר את התמונות של בני הזוג הפוטנציאלים לחברים בוואטסאפ או באפליקציות דומות.

למרות ההצלחה הרבה של אתרי ההיכרויות, לא בכל המדינות ובכל המעמדות מאמצים אותם באותה המהירות או האופן. כך למשל, בעוד האמריקאים מובילים את התחום, הגרמנים מדשדשים מאחור. בהודו, שוק הנישואים המאורגנים, שהתנהל במשך שנים בהתאם לגבולות הדת והקאסטות, מתקיים כיום באינטרנט. בשנה שעברה נערכה בהודו הנפקה נדירה בהיקפה, שבה גייס האתר matrimony.com כ–70 מיליון דולר, בדרכו להשתלט על שוק הנישואים המקומי.

בנוסף, במדינות שבהן נישואים הם עדיין במידה רבה החלטה של ההורים, האפליקציות האלה נותנות אפשרות שכמעט לא היתה קיימת בעבר: דייטים מזדמנים. יו וואנג, מנכ"ל טנטן, אפליקציה שהוקמה ב–2015 וכיום היא אחת מאפליקציות ההיכרויות המובילות בסין, אומר כי תרבות הדייטים שלא באמצעות האינטרנט כמעט שלא קיימת במדינה. "אם אתה ניגש למישהי שאתה לא מכיר ומתחיל לפלרטט עמה, אתה נוכל", הוא אומר. לעומת זאת, לדבריו, "בטנטן אתה לא חושף את עצמך, כך שאין סיכון של דחייה, או מבוכה". נכון לפברואר 2018, בטנטן רשומים 20 מיליון משתמשים, והיא היתה אחראית ליצירת 10 מיליון זוגות. "זוהי השפעה משמעותית על החברה", הוא מוסיף.

תחום ההיכרויות אונליין העולמי מוערך בשווי של 4.6 מיליארד דולר, הוא צומח מהר והוא תחרותי מאוד. ההכנסות של קבוצת מאץ', למשל, שמפעילה את match.com, טינדר ועוד כ–40 עסקים דומים בתחום, הסתכמו ב–2017 ב–1.3 מיליארד דולר — סכום הדומה להכנסות של חברות הקונדומים הגדולות בארה"ב. ואולם כמה ממייסדי החברה ומהעובדים המוקדמים בה תובעים כיום את מאץ' בטענה כי היא בכוונה העריכה בחסר את שווי החברה, כדי להימנע מלשלם להם יותר.

אף שטינדר היא באופן ברור האפליקציה המובילה, יש לה מתחרות בארה"ב, ובהן באמבל, שהוקמה על ידי אחת ממייסדי טינדר שעזבה את החברה. באמבל וחברות רבות אחרות הפועלות בתחום בעולם, עדיין מחפשות את המיתוג המנצח, שיגבר על טינדר וינגוס בנתח השוק הגדול שהשיגה. גם פייסבוק פועלת בשוק, ורבים מהמשתמשים באפליקציות היכרויות כבר מחוברים אליהן באמצעות חשבונות הפייסבוק שלהם. אם אפליקציית היכרויות היתה יודעת את כל מה שפייסבוק יודעת על משתמשיה — זה בהחלט היה יכול לשמש אותה היטב.

מתוך הסדרה "המשרד"

הכרתם באינטרנט? זה סימן טוב

למרבה הצער, את רמת החשיבות של אתרי ההיכרויות באינטרנט קשה להעריך או לנתח. הרבה מהמידע הרלוונטי נחשב נכס השייך לחברות שאוספות אותו. ואולם סוציולוגים כמו תומס, שאספו מידע על הנושא וחקרו אותו — בעיקר על ידי סקרים לאומיים — הצליחו למצוא כמה מגמות יוצאות דופן.

כך, החוקרים מצאו כי היכרויות באינטרנט מובילות באופן ניכר להתאמות טובות יותר, ככל הנראה בשל היצע הפרטנרים העצום שהן מציעות. היתרונות ברורים במיוחד לאנשים שבשל העדפותיהם קשה להם למצוא בני זוג, או לאנשים הסובלים מבעיה חברתית או גופנית. מי שלמשל נהנה במיוחד מיתרונות האפליקציות האלה הם הומואים ולסביות, משום שהם פועלים באופן כללי במאגר קטן יותר של פרטנרים לעומת הטרוסקסואלים, ומפני שבמדינות רבות ההעדפה לבני אותו מין עדיין אינה מקובלת חברתית, או אפילו לא חוקית.

האינטרנט גם מסייע לאלה עם דעות דומות, ולעתים ייחודיות, על מהו סקס טוב; או פחות או יותר על כל דבר. יש אתרי היכרויות למגוון העדפות איזוטריות, ואתרים שבהם אפשר למצוא יותר מפרטנר אחד בו־זמנית. יש אתרים לנשים שרוצות למצוא גבר כדי לגדל אתו ילד מבלי להפוך לזוג; ויש גם אתרים המיועדים ליהודים, נוצרים, מוסלמים, תומכי טראמפ וטבעונים. ויש את אתרי היכרויות כמו בייקר־קיס (שמתהדר בסלוגן "שני גלגלים, שני לבבות, דרך אחת"), פארמרס אונלי ("רווק בארץ") ואגלי באג בול (המציע "דייטינג לממוצעים מבחינה אסתטית").

לא ידוע כמה אושר הצליחו להביא עמם האתרים הספציפיים האלה, אבל חוקרים הצליחו להעלות בחכתם כמה נתונים כלליים. ב–2013 הראו חוקרים מהאוניברסיטאות הרווארד ושיקגו כי לנישואים שהתחילו ברשת יש סבירות נמוכה יותר להסתיים בפרידה מאשר נישואים בקרב זוגות שהכירו אופליין. אמנם ההבדל בשיעורים בין שתי הקבוצות לא היו עצומים, אבל מבחינה סטטיסטית הם משמעותיים.

אותם חוקרים גם מצאו כי זוגות שהכירו ברשת דיווחו על שביעות רצון מעט גבוהה יותר מנישואיהם מאשר אלה שהכירו מחוץ לרשת. באופן כללי, אם שליש או יותר מהנישואים בארה"ב התחילו אונליין, המשמעות היא שקרוב למיליון איש נשואים באושר רב יותר בזכות האינטרנט — וכנראה שכך גם מיליונים סביב העולם.

הממצאים האלה תואמים גם את ממצאיו של תומס ומייקל רוזנפלד מאוניברסיטת סטנדפורד, שמבססים את מסקנותיהם על מידע משני סקרים שעורכת מדי כמה שנים חברת המחקר GfK: אנשים נשואים שפגשו את בן או בת הזוג ברשת דיווחו על איכות קשר גבוהה מעט יותר מאלה שנפגשו אופליין, והסבירות שייפרדו אחרי שנת נישואים אחת היתה נמוכה יותר. רוזנפלד גם הראה שמערכות יחסים הטרוסקסואליות שמתחילות ברשת, מתקדמות מהר יותר לנישואים מאשר מערכות יחסים שהתחילו מחוץ לרשת.

מתוך הסרט "אסון מהלך"אי־פי

ג'ס קרבינו, סוציולוגית בבאמבל טוענת כי יש בכך היגיון. לדבריה, בעוד מחוץ לאינטרנט אנשים פוגשים פרטנרים שדומים להם במגוון דרכים — הם מכירים את אותם אנשים ועובדים באותם מקומות, באתרי היכרויות הם יכולים לפגוש אנשים שאינם דומים להם באופנים האלה, אבל דומים להם באופנים אחרים, חשובים יותר, כמו אמונה דתית.

גם רמת ההשכלה והגיל משחקים תפקיד חשוב בבחירת בן הזוג. מחקר של אליזבת ברוץ' ומארק ניומן מאוניברסיטת מישיגן, שפורסם החודש במגזין "סאיינס אדוונסס", השתמש במסרים שנשלחו באפליקציית היכרויות גדולה כדי לדרג משתמשים לפי מספר הפניות אליהם. הניתוח מגלה כי נשים בגיל 18 מקבלות את מספר הפניות הרב ביותר, שיורד עם העלייה בגיל. לעומתן, הפופולריות של גברים מתחילה ברמה נמוכה, עולה עד גיל 50 בערך, ואז יורדת במתינות. בנוסף, החוקרים גילו כי השכלה גבוהה בקרב גברים מגבירה את מידת המשיכה אליהם, ואילו בקרב נשים — מקטינה אותה.

המגמות האלה צפויות ובמידת מה גם מדכאות, אך הן רק מגמות ומה שחשוב הן התוצאות. המטרה היא לא להיות אטרקטיבי בעיני כמה שיותר אנשים, אלא למצוא את האדם הנכון.

השפעה מעניינת של היכרויות באינטרנט ניכרת גם בכל הקשור לגזע. ג'וסו אורטגה, סוציולוג מאוניברסיטת אסקס, טוען כי אתרי ההיכרויות כוללים מאגרים של אנשים מגזעים שונים במקומות שנוטים להיות הומוגניים, ולכן מגדיל את מספר הזוגות המעורבים. אורטגה השתמש במודל ממוחשב המבוסס על מידע מהעולם האמיתי לגבי העדפות גזעיות, והראה כי במקום שבו אנשים מקושרים מאוד לבני אותו גזע, וכמעט שאינם בקשר עם בני גזעים אחרים, אפילו קשרים רנדומליים לזרים מוחלטים עשויים להעלות את שיעור הנישואים המעורבים.

עבודתו של תומס הובילה אותו למסקנות דומות: "אנשים לפתע נפגשים בבר החדש הזה, האינטרנט, שאליו כל אחד יכול להיכנס... ומגוון האנשים בו רחב בהרבה". עם זאת, לא כולם בבר החדש הזה מקבלים את אותו היחס. המחקר של ברוץ' וניומן מראה שבאופן כללי, משתמשים מכל הגזעים מוצאים נשים אסייתיות מושכות יותר מגברים אסייתים, לפעמים במידה רבה מאוד; וחושבים כי גברים שחורים מושכים יותר מנשים שחורות.

מתוך הסרט "נוטינג היל"

בעיית הבדידות לא נפתרה

היתרונות של ההיכרויות באינטרנט רבים ומשתמשים רבים אמנם מקדמים אותם בברכה, אבל גם מבחינים יותר ויותר בחסרונותיהם. למשל, לאלה שזוכים לפופולריות באפליקציות, הבחירה האינסופית יכולה להיות מעיקה. בלסינג מארק, מסג'יסטית בת 24 מלאגוס, ניגריה, משתמשת בטינדר לשתי מטרות: היא מוצאת בה לקוחות ומחפשת בני זוג למטרות רומנטיות. כדי לשווק את העסק שלה, היא אומרת, טינדר חיונית, אבל חיי האהבה שלה באפליקציה לא עלו יפה. "אני מרגישה שהשתניתי. אני הולכת לארוחת ערב, עושה סקס — וזהו".

אחרים מציינים עד כמה יכולות האפליקציות להתיש: עוברים על אינספור תמונות, יוצאים לדייטים מאכזבים, ולא פעם מפתחים יחסים שבמהרה מסתיימים — ושוב חוזרים לחיפושים.

וכמובן, יש גם בדידות. האינטרנט מפריד את עולם הדייטים מפעילויות חברתיות אחרות שהיו עשויות לנחם את הביישנים או הנדחים בעולם שמחוץ לרשת; תהפוכות האהבה יכולות להיות קשות יותר מחוץ לסביבה תומכת שאפשר למצוא במקומות בילוי ובמסגרות שונות.

/אי־פי

מפתה לחשוב שאנשים שלא נהנים להכיר אחרים באינטרנט יפסיקו לעשות זאת, אבל לרבים מאתנו יש נטייה לעשות דברים שהופכים אותנו לאומללים, ויש מי שמרוויח מכך — הרי אפליקציות של היכרויות רוצות שהמשתמשים ימשיכו להשתמש בהן, ואולי גם ישלמו על פיצ'רים חדשים שהם מטמיעות בהן.

למרות כל זאת, נראה כי שירותים חדשים עבור פנויים ופנויות מחפשים דרכים חדשות לשמח את המשתמשים. הינג', אפליקציה פופולרית שנרכשה על ידי מאץ' ביוני, מבקשת מהמשתמשים לענות על שלוש שאלות קצרות כאשר הם בונים את הפרופיל שלהם, ומספקת חומר לתחילת השיחה. לונה מנסה לבנות שוק המבוסס על מוניטין. מי שמתנהג יפה — עונה על הודעות שנשלחות אליו, למשל — מקבל תגמול בדמות מטבע שניתן להשתמש בו כדי לשלוח הודעה למשתמשים פופולריים ואף להמיר אותו למזומן.

וואנג, מנכ"ל טנטן, חושש ש–5% מהלקוחות שלו יישארו ללא זיווג, בלי קשר לכמה יחליקו על המסך ימינה או שמאלה. גברים באפליקציה, לדבריו, נוטים לחבב 60% מהפרופילים הנשיים שהם רואים; ונשים — 6% בלבד. לפיכך, הנשים הכי פחות מושכות מקבלות תשומת לב דומה לזו של הגברים הכי מושכים, הוא אומר, והן יכולות למצוא מישהו אטרקטיבי יחסית. ואולם גברים בתחתית סולם המשיכה מוצאים עצמם ללא זיווג כלל.

הנתונים האלה תואמים גם את הממצאים של ברוץ' וניומן, שמצאו כי גברים ונשים כאחד נוטים להעדיף אנשים שלפי חוות הדעת הכללית באתר נמצאו מושכים מהם בכ–25%. זה עשוי להיות המקרה גם בקרב נשים שנתפשות כפחות נחשקות, אבל במקרה של הגברים הכי פחות נחשקים — שום דבר לא עובד. "אני לא צופה שיהיה פשוט לעזור ל–5% האלה", אומר וואנג. אבל הוא בהחלט מתכוון לנסות.

מתוך הסרט "החתונה היוונית שלי"