מחסני מיון של אמזון בהודובלומברג

הודו החליטה לרסן את מעצמות הטכנולוגיה האמריקאיות - האם היא תצליח במשימה?

בהודו, שעדיין זוכרת את הכיבוש הבריטי, מרגישים כי ההשתלטות של פייסבוק, אמזון וגוגל על האינטרנט והטכנולוגיה המקומיים היא קולוניאליזם מסוג חדש ■ גל של הצעות חוק מנסה לעצב מחדש את האינטרנט ההודי - במודל שמשלב בין הכוח הסיני לריסון האירופי

בהודו, חברות אמריקאיות שולטות באינטרנט. האפליקציה הפופולרית ביותר היא וואטסאפ של פייסבוק; כמעט כל הסמארטפונים פועלים על אנדרואיד, מערכת ההפעלה היא של גוגל; יוטיוב היא פלטפורמת הווידאו המועדפת על ההודים; ואמזון הוא אתר הקמעונות השני בפופולריות שלו.

הדבר גורם לחלק מהפוליטיקאים ההודים לחוש כאילו המדינה שלהם - שנשלטה על ידי בריטניה במשך כמאה שנה, עד 1947 - נכבשת פעם נוספת על ידי כוחות קולוניאליים, והם החליטו לעצור את המגמה הזאת.

"כמדינה, אנחנו חייבים להתבגר ולהגיד 'מספיק עם זה'", אומר ויניט גואנקה, מומחה לטכנולוגיית מידע, שעוסק בין השאר בפיתוח מדיניות הטכנולוגיה של המפלגה השלטת בהודו, בהאראטיה ג'נאטה.

בחודשים האחרונים, רגולטורים ושרים בממשלה ההודית הודיעו כי הם מתכוונים להחיל כללים נוקשים על תעשיית הטכנולוגיה במדינה. הרגולציות האלה יביאו לסיומה של התקופה שבה ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות נהנו מחופש מוחלט בתת־היבשת שבה חיים 1.3 מיליארד בני אדם, והיא השוק הצומח ביותר של משתמשי אינטרנט חדשים.

הצעות החוק האלה כוללות הגבלות דומות לאלה שהוטלו על ענקיות הטכנולוגיה באיחוד האירופי, בנוגע לדברים שמותר לחברות לעשות עם המידע האישי של המשתמשים, ולהגבלת יכולתן של חברות זרות להוריד מחירים של מוצרים במסחר אלקטרוני, לעומת חברות מקומיות.

"החברות הולכות ליישר קו"

השינויים הללו במדיניות ההודית הם הצעד האחרון, עד כה, בשורה של צעדים שפוגעים בכוחן וברווחיהן של חברות ההיי־טק האמריקאיות. במאי ייכנס לתוקף חוק פרטיות מקיף חדש, שייתן לאירופאים יותר שליטה על מידע שנאסף מתושבי אירופה. בארה"ב, מדינת קליפורניה העבירה חוק פרטיות שנותן לתושבי המדינה יותר הגנה על המידע שלהם, לעומת שאר אזרחי ארה"ב.

הודו, שקובעת כעת חוקים חדשים, שואבת השראה מסין, שרשת האינטרנט שלה אינה מחוברת לרשת הגלובלית, ואף שבהודו לא מתכוונים ללכת רחוק עד כדי כך - גורמי ממשל בה מעריצים את השליטה של בייג'ין על המידע של האזרחים שלה, ואת האופן שבו היא הצליחה ליצור ענקיות משלה כמו עליבאבא או ביידו, בין השאר בזכות ריסון התחרות הזרה. עם זאת, הרגולטורים ההודים אינם רוצים לדחוק החוצה את חברות האינטרנט האמריקאיות, שמאות מיליוני הודים תלויים בהן.

עבור גוגל, אמזון ואחרות, הצעדים של הודו יפגעו בעסקים המשתלמים שהן עושות במדינה, במיוחד לאור העובדה שרבות מהן נחסמו בסין.

סלמן וואריס, מומחה לחוקי טכנולוגיה בינלאומיים בטק־לגיס, ניו דלהי, אמר כי הודו מנסה לבסס הגנות חזקות על המידע של אזרחיה, כפי שאירופה עשתה, ובמקביל לתת לממשלה את הזכות להחזיק מידע פרטי כראות עיניה, כפי שסין עושה. לענקיות האינטרנט לא תהיה ברירה אלא לשתף פעולה.

מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, וראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי בלומברג

"הן הולכות ליישר קו ולעשות את מה שצריך", אומר וואריס. "החברות האלה צריכות לעשות את זה בסין ובאירופה, והן יעשו את זה גם בהודו". הצעות החוק החדשות בהודו עדיין לא גובשו לגמרי, ומשרדי הממשלה עדיין מתעמתים ומתמקחים עליהן עם לוביסטים זרים ומקומיים. ואולם גורמי ממשל ובכירים בתעשייה אומרים כי אין ספק שההגבלות כבר בדרך.

בקיץ 2017 קבע בית המשפט העליון בהודו כי להודים יש זכות בסיסית לפרטיות, ודחק בפרלמנט להעביר חוק בנושא. ראש הממשלה נרנדרה מודי ומפלגתו אימצו גישה כלכלית לאומית של "הודו תחילה", כדי לחזק את צמיחת העבודות החלשה יחסית לפני הבחירות בשנה שעברה. במקביל, רשויות החוק דורשות יותר כלים חוקיים שיאפשרו להן לקבל מידע מוואטסאפ, פייסבוק ומחברות בתחום הפיננסים.

"אנחנו מבינים שדאטה היא נכס אסטרטגי", אומרת ארונה סונדרג'אן, שרת התקשורת של הודו, שמעורבת מאוד בדיונים על החקיקה החדשה. "רבים מרגישים כי הודו לא הצליחה להקים טנסנט או עליבאבא משלה משום שלא היינו מדויקים מספיק במדיניות הטכנולוגית שלנו".

הממשלה ההודית - שהבינה את החיוניות של דאטה לדור חדש של טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, למשל - נראית נחושה במיוחד לקבל יותר שליטה על פעילותה של פייסבוק ואפליקציית המסרים שלה, וואטסאפ. כמו כן, בממשלה רוצים לוודא שחברות הודיות וזרות מחויבות לאותם חוקי מס, אחסון דאטה, אבטחה, תמחור ושיתוף פעולה עם רשויות החוק.

כך למשל, סוכנויות נסיעות הודיות מתלוננות כי חוקי המס הנוכחיים מאפשרים לשירותים זרים כמו אתר בוקינג.קום להימנע מגבייה של מסי בית המלון, שמגיעים עד 28% ממחיר החדר. הפער הזה, הן טוענות, נותן לחברות יתרון על פני החברות המקומיות.

"העניין הוא לא פרוטקציוניזם. העניין הוא שאם עשרה חוקים חלים עלי, אותם עשרה חוקים צריכים לחול על חברה זרה שפועלת בהודו", אומר ראמיש קליאסם, מנכ"ל אינדיה־טר.אורג, קבוצת לובינג חדשה יחסית שמייצגת משקיעים מקומיים וסטארט־אפים, כמו חברת שיתוף הנסיעות ההודית אולה.

בהצהרה שפירסמה בוקינג.קום בנושא, נכתב כי החברה עושה את "מרב המאמצים" לעמוד בחוקי המס ההודיים. מאחורי הקלעים, חברות הטכנולוגיה האמריקאיות מנסות להדוף את הרגולציה המקומית. עבור חלקן, הנושא כה רגיש שהן נמנעות מלהגיב עליו בפומבי.

הודו זקוקה לתאגידים בינלאומיים

בשיחות סגורות, החברות אומרות כי הרגולציה תגדיל את עלויות התפעול שלהן, תמנע מהן להשתמש בדאטה של תושבי הודו כדי לשפר את השירותים שלהן, ותניא אותן מהשקעות כמו זו שביצעה וולמארט, שהשקיעה 16 מיליארד דולר בפליקארט, הקמעונאית האינטרנטית הגדולה ביותר בהודו.

החברות גם מזהירות כי לאזרחי הודו ולעסקים בה יש פחות הגנה מפני בקשות מידע של הממשלה, בהשוואה להגנות העומדות לרשותם בארה"ב, כך שמידע פרטי שמאוחסן בהודו יוכל להגיע לידי המשטרה והרשויות בקלות יתרה.

ייתכן שהרגולציה על חברות האינטרנט תהיה בין הנושאים שיועלו בדיונים הכלכליים בין ארה"ב להודו, המתוכננים לסתיו הקרוב. מוקש אגי, מנכ"ל פורום השותפות האסטרטגית של ארה"ב־הודו - ארגון העוסק במדיניות, שהדירקטוריון שלו כולל מנהלים בכירים מסיסקו, אדובי ומאסטרקארד - אומר כי הודו מסתכנת בפגיעה בכלכלה שלה אם תגביל את חברות הטכנולוגיה הזרות. אם הודו תאלץ אותן לאחסן דאטה בהודו, למשל, ארה"ב תוכל לחוקק חוקים שיוכלו לפגוע בחברות מיקור החוץ הגדולות שלה עצמה.

הודו גם זקוקה לתאגידים בינלאומיים כדי לבנות את כלכלת ההיי־טק שלה. לדברי אגי, "זה דורש כיסים עמוקים, את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, וגם שרשרת אספקה גלובלית. החברות האלה יוצרות משרות חדשות בהודו".