Matt Winkelmeyer / Getty Images

מגזין TheMarker Womenגווינת' פלטרו צוחקת אחרונה

רבים נהנים ללעוג לגופ האימפריה שהקימה פלטרו, המתמקדת במכירת מוצרים יומרניים עם שמות מגוחכים ותוויות מחיר מופרכות. ככל שהלעג גובר - פלטרו מוכרת יותר

מחפשים מסחטת מיץ ב־500 דולר, שקיק אבנים עם "אנרגיות" ב־85 דולר או מכלית לציפה ביתית ב־16,500 דולר? אז למה לא אמרתם? החברה של גווינת' פלטרו, גופ, מציעה באתר שלה את כל אלה והרבה יותר, במחירים מסמרי שיער. גופ, ובאנגלית Goop, הוא שילוב של ראשי התיבות של גווינת' פלטרו באנגלית, ושני O באמצע. למה? פלטרו סיפרה שמישהו אמר לה פעם שלכל חברות האינטרנט המצליחות יש שני O בשם. המשמעות של המלה גופ, אגב, היא רפש.

החברה החלה את דרכה לפני כעשר שנים, כניוזלטר עם מיני עצות לחיים הטובים, ועם הזמן נהפכה לאימפריה, ולה אתר שיש לו מיליון מנויים מכל העולם. באתר הזה נמכרים מוצרי יופי וקוסמטיקה טבעיים לכאורה, מוצרים אורגניים לבית ופעילויות כמו חוגי יוגה וסדנאות טהרה. לצידם אפשר למצוא באתר עצות אלטרנטיביות, פסאודו־רפואיות ומדעיות לעוקבים, בעיקר לעוקבות.

החברה גם מארגנת אירועים ובהם שלל פעילויות למי שהפרוטה מצויה בכיסם, ובין לבין מוכרת מוצרים יקרים שהבטחה בצדם. כגורו, פלטרו נראית משכנעת: יפהפייה, גבוהה וקורנת. האם זה בגלל המוצרים המצוינים, או הודות לגנים המשובחים וחיי היוקרה מבטן ולידה? אין לדעת. ליתר ביטחון, כך חושבים כנראה לקוחותיה הרבים, כדאי להצטייד באיזה קרם הוליסטי.

אבל לא רק מעריצים יש לגופ. האימפריה, כמו גם הגורו שעומדת בראשה, נהפכה מושא ללעג בשל הממבו ג'מבו הניו אייג'י הבורגני־בוהמייני המתלווה לכל מוצר, ובמיוחד עקב תג המחיר היקר המחובר אליו. סטיבן קולבר, מנחה תוכנית הלייט־נייט, נוהג לצחוק בקביעות על מוצריה של גופ – למשל, בקבוק מים שבתוכו קריסטל "הממריץ את המים באנרגיה חיובית", והמחיר שלו הוא 85 דולר.

בהשראת החברה של פלטרו, קולבר המציא חברה לסלבריטאים שבעים וחלולים משלו, והעניק לה שם מטופש המשדר יוקרה, "קובנט האוס". המוטו שלו – "כל מוצר מיוצר באהבה רבה לכרטיס האשראי שלכם". הסרטון שהפיק לחברה הבדיונית כולל סיסמאות אוקסימורוניות כמו "פשטות בארוקית" ו"אלגנטיות מסמורטטת". בסוף הפרודיה הזאת נלחשות המלים "תנו לי כסף".

פלטרו אומרת שהיא לא מתרגשת מהשונאים. "פעם הרגשתי שזה אישי, אבל כבר לא". היא נזכרת בשבוע אחד שבו המגזין "סטאר" קרא לה "הסלבריטי השנואה ביותר בעולם". זה גם היה השבוע שבו המגזין "פיפל" בחר בה כאשה היפה ביותר בעולם. "לרגע אמרתי לעצמי 'אני לא מבינה. האם אני השנואה ביותר או היפה ביותר?", היא מתוודה Benjamin Lozovsk / BFA/REX/Shutt

אך במיטב המסורת הגורסת כי "העיקר שאייתו את השם שלי עם שני ה־O באמצע נכון", גם הלועגים תרמו את שלהם להצלחת גופ. בסוף יולי התפרסמה ב"ניו יורק טיימס" כתבה ארוכה, בכותרת "כיצד השונאים של גופ גרמו לחברה של גווינת' פלטרו להגיע לשווי של 250 מיליון דולר". הכתבת טאפי ברודסנר אקנר, שזכתה בהזדמנות להציץ אל חדרי החדרים של החברה השנויה ביותר במחלוקת בתעשיית החיים הטובים (Wellness), חזרה בתחושות מעורבות. היא נפעמה מחייה המושלמים של השחקנית בת ה־45, שבאמתחתה גם פרס אוסקר. ילדיה מחונכים. הם מוזיקאים מחוננים שאיש לא צריך להזכיר להם להתאמן. האוכל שלה מחוכם וטעים והיא מכינה אותו מבלי להתלכלך. הגירושים שלה נעשו באהבה. היא נשארה בקשר מצוין עם הגרוש, ויש לה בן זוג חדש ותומך. כשהיא נשאלת על עיתון מפורסם מאוד שנוטה לצחוק על החברה שלה ועל מוצריה היא מגיבה באדישות, "מה זה העיתון הזה?"; היא לא שמעה עליו.

היא כבר לא מתרגשת מהשונאים, אומרת פלטרו לכתבת. "פעם הרגשתי שזה אישי, אבל כבר לא". היא נזכרת בשבוע אחד שבו המגזין "סטאר" קרא לה "הסלבריטי השנואה ביותר בעולם". זה גם היה השבוע שבו המגזין "פיפל" בחר בה כאשה היפה ביותר בעולם. "לרגע אמרתי לעצמי 'אני לא מבינה. האם אני השנואה ביותר או היפה ביותר?", היא מתוודה.

בסופו של דבר אפילו קולבר נשבה בקסם, ובמחווה של "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם", הזמין את פלטרו לתוכניתו. היא שיתפה פעולה עם הבדיחה על חשבונה, ובכך הוכיחה שיש לה חוש הומור (צליל של קופה רושמת); ולא רק זה, אלא שגם יש לה לב רחב דיו (עוד צליל של ממטר מטבעות). בכתבה ב"טיימס" מסבירה הכותבת כי "היא עושה דברים כאלה כדי להוכיח שיש לה מודעות עצמית, כי היא יודעת שחושבים שהיא אישה לבנה ועשירה, פריבילגית שמתעניינת בכמה דברים מטורללים".

השניים הציעו בתוכנית מוצרים אמיתיים, עם שמות מגוחכים ברוח האתר – "מקלות חלומות" (ובשפת העם עפרונות) ב־22 דולר החתיכה, ויומן עם הכותרת "הקשקושים הסתומים שלי" ב־88 דולר. היה גם צדף מוכסף ב־495 דולר. ההכנסות מהקניות נתרמו לארגון ללא מטרות רווח במטרה לשפר את בתי הספר במערכת החינוך האמריקאית, והמוצרים אזלו זמן קצר אחרי שעלו לאתר. אגב, כמה חודשים קודם לכן, הציע קולבר ספוג אורגני שהוא ופלטרו לחשו לתוכו את סודותיהם, ב־900 דולר. המוצר היה מומצא, אבל האתר הוצף בבקשות לקנות אותו.

מה שמוביל לשאלה מי כאן הנלעגים, הציבור שמוכן לשלם מחירים מופרכים על מוצרים מיותרים או הכוהנת הגדולה שמכניסה לכיסה 250 מיליון דולר במכירתם? העובדה היא, כפי שנכתב ב"ניו יורק טיימס", כי "ככל שמתחו יותר ביקורת על גופ, וככל שרופאים אמרו שהטענות המדעיות שמוצמדות למוצרים שלה הן המצאות, מסוכנות לעתים, עוד ועוד מנויים נהרו אל האתר… גופ נהפכה למטרה, וגווינת' פלטרו לקדושה".

בסתיו שעבר יצא לראשונה מגזין גופ בהוצאת קונדה נאסט היוקרתית, אבל שיתוף הפעולה הזה כשל. בגופ רצו שהמגזין יהיה כמו האתר – שכל רופא או מטפל אלטרנטיבי ימשיך לתת את עצותיו המשונות, וידבר על סגולות המוצרים מבלי שטענותיו ייבדקו; אבל זה לא תאם את הסטנדרטים של קונדה נאסט, ושני הגופים נפרדו. פלטרו, נכתב בכתבה, לא הבינה מה הבעיה. "'מעולם לא טענו שאלה עובדות. אנחנו רק פונים למקורות לא קונבנציונליים בשאלות מעניינות". אחרים, כמו האנשים בקונדה נאסט, חשו שהיא נותנת במה לשרלטנים. פלטרו מצידה המשיכה לטעון נגד תדמית המדע כאלטרואיסטי שלא שוגה לעולם, ותמיד נוהג רק לטובת האנושות.

הפיתוי לייחס את ההצלחה של גופ לעידן הפוסט־אמת השולט בעולם גדול, אך לא יהיה זה מדויק. הכתבת של "הטיימס" מנסה לבחון את האמירה הפרובוקטיבית של פלטרו בהגינות. היא נזכרת שגם היא, כמו נשים רבות, הגיעה לרופא עם תסמינים של תשישות וקושי ונשלחה הביתה פעמיים ברמז לכך שהיא קצת עצלנית. רק בפעם השלישית גילו שהיא לקתה במחלת הנשיקה. כלומר, לא כל הרופאים והמדענים פועלים רק ממניעים נעלים ומדייקים במסקנותיהם.

חוץ מזה, פלטרו עצמה נכנעה ללחצים. היא שכרה עורך דין שיטפל בפרסומים באתר; עורכת שיצאה לחופשה מקונדה נאסט ותערוך את המגזין; חוקר עם דוקטורט במדעי התזונה; ומנהל מחקר שהוא פרופסור לשעבר מאוניברסיטת סטנפורד. החל מספטמבר מצטרף לכוחותיה – כן, מה לעשות – גם בודק עובדות.