מה מוצאים המורים בסעודיה ובלבנון באפליקציה הישראלית טייניטאפ?

חברת טייניטאפ הישראלית פיתחה בסוף 2012 אפליקציה המאפשרת לכל אחד - מורים, הורים, מטפלים ותלמידים - ליצור משחקים חינוכיים אינטראקטיביים ללא ידע בתכנות ■ בשנה האחרונה היא פיצחה את המודל העסקי - והתחילה לעשות מזה כסף

מייסדי חברת טייניטאפ, אורן אלבז (מימין), אורי לזר ויוגב שלי מגד גוזני

לפני שש שנים ניסה יוגב שלי לעזור לאביו, שחלה בדימנציה, לשמור על הזיכרונות שלו. הוא פיתח אפליקציה שמאפשרת לקחת תמונות מהאלבום המשפחתי ולהפוך אותן למשחקים אינטראקטיביים. שלי היה מעצב אנימציה בוגר בצלאל שלימד את עצמו תכנות, ומהר למדי התחוור לו שמהפתרון שנולד מתוך צורך אישי — אפשר לעשות גם עסק. כך נולדה TinyTap (טייניטאפ).

טייניטאפ מאפשרת לכל אדם לפתח משחקים פשוטים ללא ידע בתכנות — משחקי זיכרון, טריוויה, איות, התאמת צבעים ופאזלים, למשל. שלי ושותפיו, אורן אלבז ואורי גלזר, הניחו שהורים ישתמשו בה כדי ליצור משחקים עבור ילדיהם, והם פירסמו אותה תחת הסיסמה Turn Moments into Games (היפכו רגעים למשחקים). הם הופתעו לגלות כי היא צוברת פופולריות עצומה, אך לא בקרב הורים — אלא בקרב מורים וקלינאי תקשורת.

"גילינו שלמורים חסר תוכן נישתי", מסביר שלי. "למשל, 70 שנה למדינת ישראל, הנסיך ויליאם מבקר בישראל. חברות מסחריות שמייצרות תכנים חינוכיים יפנו לנושאים שמתאימים לשוק רחב, אבל אם המורה רוצה להכין פעילות על אירועי היום הוא צריך לייצר אותה לבד. מלבד זאת, המורים הם אנשים חכמים ויצירתיים והם רוצים להביע את עצמם. מספיק להסתכל על קבוצת הפייסבוק 'מורות משקיעות' — בה חברים 56 אלף חברים שמעלים תכנים והמלצות לפעילויות".

במדינות סעודיה, כווית, דובאי, בחריין ולבנון, טייניטאפ היא האפליקציה החינוכית המובילה והמורים מכינים תכנים סביב הקהילה, הקוראן, מטבעות ולימוד שפה. גם למוזיאון ארץ ישראל יש עמוד משחקים בטייניטאפ, ובית הספר הפרטי Avenues World School בניו יורק משתמש באפליקציה ובמערכת התובנות שהיא מספקת על המשתמשים — עבור מבחני המיון של תלמידיו.

קלינאי תקשורת מלווים את החברה מתחילת הדרך ואימצו אותה בחום. בשוק האפליקציות של אז וגם כיום, בפרט בשפה העברית, יש מחסור באפליקציות מונגשות המיועדות למשחק ולכיף. אפליקציות משחק פופולריות הציבו בפני ילדים עם מוגבלות מכשולים. למשל, גרירת דמויות במקום לחיצה עליהן היוותה חסם מוטורי, ומעבר אוטומטי בין מסכים או רמת קושי אחידה במקום עבודה בשלבים — עייפו אותם והקשו עליהם לעקוב אחר המשחק. עם טייניטאפ, קלינאי התקשורת לקחו על עצמם למלא את הפער ולהפיק את התכנים החסרים.

כיום, טייניטאפ היא ספריית תוכן ענקית של יותר מ–150 אלף משחקים שיצרו כ–38 אלף מורים ב–24 שפות, ועם מיליון משפחות — הורים הפותחים פרופילים לילדיהם — שמשתמשות במערכת.

Jessica D. Preisig / מתוך א

הלקוחות הם הורים, ולא מורים

בשנה האחרונה חוותה טייניטאפ תפנית חדה — ב–2017 היא סוף־סוף הצליחה להבין כיצד היא יכולה לעשות מהפיתוח כסף. היא עשתה זאת על ידי סינון קפדני של עשרות אלפי התכנים שהועלו אליה, ופנייה אל יוצרי התוכן האיכותיים ביותר עם הצעה לנעול את התכנים שלהם למנויים בלבד. המשתמשים מקבלים גישה מלאה למערכת תמורת 5 דולרים בחודש (כ–18 שקל), יחד עם מערכת מידע ותובנות המאפשרת להורים ולאנשי מקצוע לעקוב אחר ההתקדמות של הילדים ולהשוות את ציוניהם לבני גילם ששיחקו באותם משחקים כדי לאתר קשיים לימודיים. התשלום החודשי מתחלק חצי־חצי בין טייניטאפ ליוצרי המשחקים שבהם השתמשו המנויים באותו החודש.

ב–12 החודשים האחרונים קיבלו 140 יוצרי תכנים בטייניטאפ סכום כולל של כ–100 אלף דולר מהחברה. חמשת היוצרים המובילים — שהכניסו בין 1,000–4,000 דולר ברבעון — מגיעים מארה"ב ומסינגפור, ויש ברשימה גם שתי יוצרות ישראליות: סופרת הילדים והמאיירת שולמית צרפתי, וקלינאית התקשורת שירי פנקס.

הצמיחה העסקית של טייניטאפ הגיעה כאשר בחברה הבינו שהלקוחות שלה הם הורים ולא מורים. "יש הסכמה לפיה חברת סטארט־אפ צריכה להתמקד במי שמוצא בה ערך", אומר שלי. "אצלנו אלה היו בבירור המורים, אבל המשקיעים והחברים כיוונו אותנו למכור להורים, בגלל העובדה הפשוטה שלמורים אין כסף להוציא על העבודה שלהם, ולהורים יש כסף להוציא על ילדיהם. התגובה הראשונית שלנו היתה מבוכה — הבנו את ההיגיון, אבל בפועל רק כ–3% מהלקוחות שלנו ב–2017 היו משפחות. מורים וקלינאי תקשורת הכניסו את טייניטאפ לכיתה ולחדר הטיפולים, אבל ההורים לא אימצו את הפלטפורמה לשימוש ביתי. עם שיווק נכון הגענו להורים ומודל המנוי התאים להם. הם לא הגיעו אורגנית כמו המורים".

איך משווקים את טייניטאפ בתשלום חודשי להורים?

"אנחנו רואים את עצמנו כנקודה מרכזית אחת שתלווה את הילדים מגיל שנתיים והלאה ותספק קשת כמעט אינסופית של תכנים בגילאים שונים ושפות שונות — בעלות של חוברת עבודה אחת. את חלק מהתכנים אצרנו כמסלולי למידה כדי שלהורים יהיה פשוט לבחור".

ההורים מחפשים משחקי הכנה לכיתה א', או חוברת תרגול בחשבון. אבל אצלכם יש המון תוכני נישה, למה שיתעניינו בהם?

"הורים כיום מתלוננים על הדתה ועל חוק הלאום, ומנסים לחשוף את הילדים לתכנים שלא באים רק מבית הספר. זוהי ההזדמנות שלהם להשפיע אם הם רוצים לספר סיפור אחר — טייניטאפ מאפשרת פלורליזם בתכנים החינוכיים, ויש מקום לכל מיני אג'נדות".

מתי תיכנס אצלכם צנזורה? מה יקרה למשל אם מישהו ייצר תכנים של הכחשת שואה?

"אין אצלנו צנזורה. יש לנו מערכת של פילטרים אוטומטיים ואנושיים שמסירים פורנו, תכנים פוגעניים או מטיפי שנאה. אבל אנחנו לא מתערבים במהות התוכן ולא נוגעים באמת היסטורית. האמת היא שמול מספר השפות שבהן נוצרים תכנים — אנחנו גם לא תמיד מבינים את כל התוכן. באחרונה נכנסו אלינו מנהלות קהילה בספרדית ובערבית".

"דילגנו על הפוליטיקה של מערכת החינוך"

ההתפתחות של טייניטאפ היא סיפור מעניין במיוחד עבור יזמים, בשל ההתמדה והניסויים הרבים של החברה בחיפוש אחר המודל העסקי, וגם שילוב הנסיבות בשוק שאיפשר לה לצמוח. "התחלנו את הדרך במסלול הקלאסי של ניסיון למכור לבתי ספר. ניסינו למכור מנוי שנתי יחד עם מערכת המידע שלנו, אבל זה תהליך ארוך מדי עבור חברה קטנה", אומר שלי. "בתי ספר לא מונעים משיקולים של חדשנות, יש המון פוליטיקה בכניסה של תכנים למערכות החינוך הממוסדות, וגם העובדה שפיצחת את ישראל לא אומרת שתפצח את קרואטיה — כלומר, זה לא סקיילבילי (מאפשר גידול בקנה מידה משמעותי)".

טייניטאפ זוכה לאלפי אזכורים ברשת, וב–2014, נחשף TheMarker לחברה בשיחה נלהבת עם אנשי חינוך מיוחד מאיזי־שפירא, שהסבירו כיצד האפליקציה הפכה לכלי תומך לתקשורת עם ילדים שמתקשים לדבר. בטייניטאפ מקבלים סיפורים דומים בהתרגשות ובדמעות אבל למרבה הצער, זה לא מספיק למשקיעי ההון סיכון שמודדים הצלחה בפרמטרים פיננסיים ומחפשים חברות שיוכלו להניב תשואה גבוהה על ההשקעה.

במשך שנים רבות נחשב תחום הטכנולוגיות לחינוך ללא אטרקטיבי מבחינת משקיעים. כך גם הדרך שעשו שלי ושותפיו היתה ארוכה וכללה כמעט את כל אפיקי המימון האפשריים: המדען הראשי, תחרויות נושאות פרסים כספיים והלוואה המירה משותפים אסטרטגיים (הלוואה שמומרת למניות בחברה בסבב ההשקעה הבא) — עבורם היא פיתחה מערכות תכנים ספציפיות תחת מותג נפרד.

לפני כמה שנים סירבו בטייניטאפ להצעת רכישה צנועה יחסית מ–TeachersPayTeachers (מורים משלמים למורים), חברה ניו יורקית המאפשרת למורים להעלות ולמכור מערכי שיעור ופעילויות קלאסיות של דפי עבודה ועזרים לכיתה למורים אחרים במחיר סמלי. מאות מורים ב–TeachersPayTeachers הצליחו להגיע להכנסות של 50 אלף דולר בשנה מהפלטפורמה.

בשנים האחרונות התחילו להופיע מודלים דומים של הצלחה — המוכיחים שניתן לבנות גם חדי קרן (חברות טכנולוגיה בשווי מיליארד דולר) בתחום החינוך לילדים. חברת VIPKID הסינית, למשל, מחברת בין ילדים סינים בגילי 5–12 עם מורים דוברי אנגלית לשיעורים פרטיים ברשת. חצי מיליון ילדים סינים רשומים לאפליקציה ו–3,000 מורים מרחבי העולם, בעיקר ארה"ב עובדים דרכה.

טייניטאפ נהנית מהצמיחה המטאורית של טלפונים סלולריים ומחשבים בקרב ילדים, מהצמיחה של הרשתות החברתיות כפלטפורמות לשיווק וצריכת תוכן ומהנכונות של הציבור הרחב לשלם על צריכת תוכן באינטרנט כתוצאה מחינוך שוק של חברות כמו נטפליקס (סרטים), ספוטיפיי (מוזיקה) ואודיובל (ספרי שמע של אמזון). לבסוף, היא נהנית גם מחוסר שביעות הרצון של ההורים ממערכת החינוך.

ביוני השלימה טייניטאפ גיוס של 5 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון אלף, וגם השאיפות של שלי ושותפיו הותאמו למציאות החדשה: "פעם חשבתי שנמכור מהר ואקנה בית, עכשיו החלום שלי זה לבנות חברה ישראלית גדולה, כמו Wix", הוא אומר.

Joseph Tavera

כל המידע זמין ברשת, אז מה הילדים לומדים?

מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה נמצאת תחת לחץ גובר להישאר רלוונטית ולספק הוכחות על מידת התרומה שלה, ובפרט בנוגע לשאלה מרכזית אחת — האם היא מקנה לתלמידיה מיומנויות רלוונטיות לקריירה במאה ה–21.

בשוק העבודה המשתנה, כשמקצועות רבים ייעלמו מעולם כתוצאה מאוטומטיזציה — העובדים העתידיים יידרשו למיומנויות חדשות כדי להצליח. העובדה הזאת מובילה כבר כיום לחוסר שביעות רצון של ההורים ממערכת החינוך, שכן רובם מביטים בה ולא מוצאים שינויים מהותיים בהשוואה למערכת שהכירו בצעירותם. כאשר כל המידע זמין בשלמותו באינטרנט — שיטות לימוד מסורתיות כמו שינון אינן רלוונטיות יותר.

זוהי תופעה עולמית שלא פוסחת על ישראל. אחת העדויות לכך היא פריחת החינוך הביתי בישראל, שבמסגרתו ילמדו בשנת הלימודים הנוכחית יותר מ–1,150 תלמידים. מספר התלמידים שקיבלו אישור ללמוד בביתם הוכפל בשנתיים האחרונות — גידול משמעותי בפרק זמן קצר, שמשלים גידול של פי עשרה במספר התלמידים הלומדים בחינוך ביתי לעומת המצב לפני עשר שנים — אז רק 100 תלמידים בכל הארץ קיבלו אישור ממשרד החינוך ללמוד בבית.

עובדי טייניטאפTinyTap

מי שישוטט בעמוד של טייניטאפ ברשת החברתית Pinterest, יוכל להבין בקלות כי היא יושבת על העצב החשוף הזה: קבוצת ילדים מסביב לשולחן עובדת ביחד, ילדה מעבירה שיעור עם האפליקציה שיצרה לילדי הגן. טייניטאפ נמצאת בשימוש בידי מורים שאימצו את המודל החינוכי המדובר ביותר בשנים האחרונות — למידה מבוססת פרויקטים (PBL). בשיטה זו התלמידים עובדים בקבוצות וחוקרים יחד נושא משותף, הם מחפשים ורוכשים מידע על ידי מחקר עצמאי והפריה הדדית לצד ליווי של מנחה, מציגים את התגליות שלהם בכיתה ומקבלים ציונים על היבטים כמו עבודת צוות ויצירתיות. סוג הלמידה הזה נחשב כמתאים יותר לדור החדש, הדורש אתגר וריגוש שלא ניתן לספק בהוראה הפרונטלית המסורתית.

מי שיודע להתאים את עצמו לשיטה החדשה מרוויח, תשאלו את מוזס סיא (Moses Sia) מסינגפור. סיא הוא מנהל בית ספר לשעבר מאינדונזיה שחי בסינגפור, והוא אחד מיוצרי התוכן המובילים והמכניסים ביותר בטייניטאפ. הוא הצליח למשוך את תשומת הלב של עובדי החברה בשל התכנים המושקעים שהוא העלה בסינית ובאנגלית. סיא כתב מיוזמתו ספר הדרכה לשימוש בטייניטאפ, והוא מעביר סדנאות למבוגרים בגיל הזהב בעזרת האפליקציה. בסדנאות הוא מסייע להם לאגד את סיפור החיים שלהם לפעילות עבור הנכדים. "זה שיעור היסטוריה ואוצר משפחתי", אומר שלי, "וזה חוזר אל הסיפור האישי שלי — שאתו הקמנו את טייניטאפ".