הרשמו לקבלת
פושים מדה מרקר
רק שתמשיכו ליהנות
כבר מנויים? התחברו
הילרי קלינטון. ההפרדה בלימודים עזרה לה להתפתחMary Altaffer/אי־פי

רוצים נשים במקצועות טכנולוגיים? תתנו להן כיתות נפרדות

לא כל הפרדה היא שלילית ■ לפי מחקרים, בכיתות שבהן בנות לומדות בנפרד מבנים, הן מרגישות חופשיות לשאול שאלות ומצליחות יותר בלימודיהן

מדינת ישראל שמה לעצמה יעד רשמי להגדיל את כמות הנשים במקצועות טכנולוגיים, שכן לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הן מהוות פחות משליש מעובדי ההיי-טק בישראל. לשם כך, חייבים לתת להן את התנאים הנדרשים כדי לבנות אהבה, מוטיבציה וביטחון להשתלב במקצוע.

רבים, בעיקר באוכלוסייה החילונית, נזעקים למשמע הפרדה בין גברים לבין נשים במרחב הציבורי. אך לא כל הפרדה היא שלילית. השאלה העיקרית שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא באיזה קונטקסט מתבצעת ההפרדה ומה מטרתה.

אם בנות או נשים רוצות ללמוד ולהתפתח בקבוצות הומוגניות מבחינה מגדרית, יש סיבות טובות לאפשר להן את מבוקשן. אם המטרה היא לחזק את אחת הקבוצות ולא על חשבון החלשת קבוצות אחרות, אז הפרדה מגדרית, במקומות מסוימים, עשויה להוביל לתוצאות הטובות ביותר.

דוגמה מובהקת היא ההפרדה המגדרית בלימודי מתמטיקה בתיכון מעיין השחר, שנעשתה בליווי של ד"ר עינב אייזיקוביץ-עודי, והובילה לתוצאות הטובות ביותר שניתן היה לקוות. בזכות הקמת כיתה נפרדת לבנות, ממוצע הציונים של בנות ובנים נהפך לזהה ואותו שיעור של בנים ובנות ייגשו הקיץ לבחינת הבגרות של חמש יחידות מתמטיקה. ללא ספק, משהו עבד כאן נכון.

ניתן להבין את ההתנגדות לאפשר כיתות נפרדות לנשים בלימודי הטכנולוגיה, המדעים וההיי-טק, בטענה של אפליית נשים, אך למעשה אין כאן סכנה. מחקרים רבים גילו כי בכיתות שבהן בנות לומדות בנפרד מבנים, הן מדווחות על הרגשה חופשית יותר.

בכיתות חד-מיניות, סטריאוטיפים מגדריים אינם באים לידי ביטוי וההתייחסות השונה לבנים ולבנות או לסטודנטים ולסטודנטיות נעלמת. בנות מרגישות חופשיות לשאול יותר שאלות מבלי להרגיש מבוכה, והן מצליחות יותר, בייחוד במקצועות ריאליים.

סטודנטיות שלומדות באוניברסיטאות לנשים בלבד יוצאות לעולם עם ביטחון עצמי גבוה לגבי היכולות שלהן, מה שלא בהכרח קורה באוניברסיטאות המעורבות. כך, כשנשים צעירות בונות את הזהות האישית והתעסוקתית שלהן מתוך מקום של עוצמה וביטחון ביכולות שלהן, הן יוצאות אל העולם עם ידיעה שהן יכולות להתמודד באופן שווה לכל אדם אחר.

יהיו שיטענו כי בנות שילמדו בכיתות מופרדות יהיו פחות מוכנות ל"עולם האמיתי", שבו יש אינטראקציה בין שני המינים. ההיסטוריה מוכיחה אחרת. בית הספר וולסלי בארה"ב, אחד הקולג'ים היוקרתיים ביותר לסטודנטיות בעולם, הוציא משורותיו נשים כמו מדלן אולברייט, הילרי קלינטון, דיאן סוייר ועוד. בוגרותיו מפלסות את דרכן באומץ ובנחישות בתחומים, שחלקם נחשבים "גבריים" אפילו בימינו.

מעל לכל, יבלטו אלה שיגידו שמדובר בפגיעה בעיקרון השוויון. אך במקרה הזה, החתירה לשוויון עלולה דווקא לגרום לנו לפספס הזדמנות מעולה לקידום נשים, קידום שבסופו של דבר יוביל לקידום החברה כולה.

צריך להבין ששילוב גברים ונשים או בנים ובנות אינו שוויוני אם סגל ההוראה מתנהג בצורה שונה כלפי שני המינים (מחקרים מראים שזה המצב) ואם מופעלים סטריאוטיפים הגורמים לירידת הביטחון בקרב הקבוצה המדוברת. אנו עדים לכך בעיקר בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה - מקצועות שגם כשנשים כבר הלכו ללמוד אותם, הן עוזבות אותם בהמוניהן בשל תרבות ארגונית משתקת וסקסיסטית.

הפרדה גורפת של גברים ונשים במרחב הציבורי היא פסולה ואין לחייב נשים ללמוד בכיתות נפרדות. יש להפעיל גם כיתות מעורבות וגם כיתות נפרדות, ולהעניק לנשים את זכות הבחירה. בה בעת, יש להמשיך לחנך נערים וגברים להתנהלות שוויונית ולמודעות מגדרית. על מעצבי המדיניות להסתכל על הדברים בפריזמה הרחבה ולתת סיכוי להפרדה כפתרון שכבר עובד ושכבר מוכיח את עצמו בלימודי הטכנולוגיה. אחרת, הם רק מעכבים את השינוי ואת השוויון המיוחל.

ד"ר יצחקי היא מנכ"לית עמותת נטע - המרכז לפיתוח קריירה

מדינת ישראל שמה לעצמה יעד רשמי להגדיל את כמות הנשים במקצועות טכנולוגיים, שכן לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הן מהוות פחות משליש מעובדי ההיי-טק בישראל. לשם כך, חייבים לתת להן את התנאים הנדרשים כדי לבנות אהבה, מוטיבציה וביטחון להשתלב במקצוע.

רבים, בעיקר באוכלוסייה החילונית, נזעקים למשמע הפרדה בין גברים לבין נשים במרחב הציבורי. אך לא כל הפרדה היא שלילית. השאלה העיקרית שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא באיזה קונטקסט מתבצעת ההפרדה ומה מטרתה.

אם בנות או נשים רוצות ללמוד ולהתפתח בקבוצות הומוגניות מבחינה מגדרית, יש סיבות טובות לאפשר להן את מבוקשן. אם המטרה היא לחזק את אחת הקבוצות ולא על חשבון החלשת קבוצות אחרות, אז הפרדה מגדרית, במקומות מסוימים, עשויה להוביל לתוצאות הטובות ביותר.

דוגמה מובהקת היא ההפרדה המגדרית בלימודי מתמטיקה בתיכון מעיין השחר, שנעשתה בליווי של ד"ר עינב אייזיקוביץ-עודי, והובילה לתוצאות הטובות ביותר שניתן היה לקוות. בזכות הקמת כיתה נפרדת לבנות, ממוצע הציונים של בנות ובנים נהפך לזהה ואותו שיעור של בנים ובנות ייגשו הקיץ לבחינת הבגרות של חמש יחידות מתמטיקה. ללא ספק, משהו עבד כאן נכון.

ניתן להבין את ההתנגדות לאפשר כיתות נפרדות לנשים בלימודי הטכנולוגיה, המדעים וההיי-טק, בטענה של אפליית נשים, אך למעשה אין כאן סכנה. מחקרים רבים גילו כי בכיתות שבהן בנות לומדות בנפרד מבנים, הן מדווחות על הרגשה חופשית יותר.

בכיתות חד-מיניות, סטריאוטיפים מגדריים אינם באים לידי ביטוי וההתייחסות השונה לבנים ולבנות או לסטודנטים ולסטודנטיות נעלמת. בנות מרגישות חופשיות לשאול יותר שאלות מבלי להרגיש מבוכה, והן מצליחות יותר, בייחוד במקצועות ריאליים.

סטודנטיות שלומדות באוניברסיטאות לנשים בלבד יוצאות לעולם עם ביטחון עצמי גבוה לגבי היכולות שלהן, מה שלא בהכרח קורה באוניברסיטאות המעורבות. כך, כשנשים צעירות בונות את הזהות האישית והתעסוקתית שלהן מתוך מקום של עוצמה וביטחון ביכולות שלהן, הן יוצאות אל העולם עם ידיעה שהן יכולות להתמודד באופן שווה לכל אדם אחר.

יהיו שיטענו כי בנות שילמדו בכיתות מופרדות יהיו פחות מוכנות ל"עולם האמיתי", שבו יש אינטראקציה בין שני המינים. ההיסטוריה מוכיחה אחרת. בית הספר וולסלי בארה"ב, אחד הקולג'ים היוקרתיים ביותר לסטודנטיות בעולם, הוציא משורותיו נשים כמו מדלן אולברייט, הילרי קלינטון, דיאן סוייר ועוד. בוגרותיו מפלסות את דרכן באומץ ובנחישות בתחומים, שחלקם נחשבים "גבריים" אפילו בימינו.

מעל לכל, יבלטו אלה שיגידו שמדובר בפגיעה בעיקרון השוויון. אך במקרה הזה, החתירה לשוויון עלולה דווקא לגרום לנו לפספס הזדמנות מעולה לקידום נשים, קידום שבסופו של דבר יוביל לקידום החברה כולה.

צריך להבין ששילוב גברים ונשים או בנים ובנות אינו שוויוני אם סגל ההוראה מתנהג בצורה שונה כלפי שני המינים (מחקרים מראים שזה המצב) ואם מופעלים סטריאוטיפים הגורמים לירידת הביטחון בקרב הקבוצה המדוברת. אנו עדים לכך בעיקר בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה - מקצועות שגם כשנשים כבר הלכו ללמוד אותם, הן עוזבות אותם בהמוניהן בשל תרבות ארגונית משתקת וסקסיסטית.

הפרדה גורפת של גברים ונשים במרחב הציבורי היא פסולה ואין לחייב נשים ללמוד בכיתות נפרדות. יש להפעיל גם כיתות מעורבות וגם כיתות נפרדות, ולהעניק לנשים את זכות הבחירה. בה בעת, יש להמשיך לחנך נערים וגברים להתנהלות שוויונית ולמודעות מגדרית. על מעצבי המדיניות להסתכל על הדברים בפריזמה הרחבה ולתת סיכוי להפרדה כפתרון שכבר עובד ושכבר מוכיח את עצמו בלימודי הטכנולוגיה. אחרת, הם רק מעכבים את השינוי ואת השוויון המיוחל.

ד"ר יצחקי היא מנכ"לית עמותת נטע - המרכז לפיתוח קריירה

לקריאת הכתבה המלאה

כבר מנויים? התחברו