דמיינו לעצמכם שאתם פותחים את יישומון הרדיו המועדף עליכם, מקישים את המלים "בנימין נתניהו" או "גל גדות" בשורת החיפוש, ומקבלים מיד להאזנה את כל קטעי הסאונד שבהם הוזכרו מושאי החיפוש. זה יכול לעבוד גם בטלפון הנייד, אבל גם במערכת השמע החכמה ברכב כשהידיים על ההגה, או ברמקול החכם בבית תוך כדי טיפול במטלות השוטפות.
כיום מאפשרים לנו המכשירים הניידים למצוא כמעט כל פיסת טקסט, וידאו או תמונה באינטרנט תוך שניות ספורות, בעזרת מנועי חיפוש משוכללים - אבל עדיין משיבים את פנינו ריקם כשהתשובות שאנחנו מחפשים קבורות בנבכי קובצי הפודקאסטים וזרמי הרדיו המקוון. באייטיונז בלבד יש כיום יותר מ–500 אלף פודקאסטים בני 18 מיליון פרקים. בארה"ב משדרות 11 אלף תחנות רדיו מסחריות כל העת. אבל אין מי שיעשה סדר במלל הכמעט אינסופי הזה.
כאן נכנס לתמונה הסטארט־אפ התל אביבי אודיוברסט (Audioburst). החברה, שהוקמה ב–2015, פיתחה תוכנה ייחודית שמתמללת, מקטלגת ומנגישה קטעי דיבור - הן בעזרת מנוע החיפוש הייחודי שלה והן דרך מוצרי צד שלישי, כמו רמקולים חכמים מבית גוגל ואמזון.
אמיר הירש, מנכ"ל החברה, אומר כי "אנחנו חותכים את הפודקאסטים לפרקים בודדים כדי לתת רק את מה שאנחנו חושבים שיעניין את המאזין. אנחנו ניתן קודם כל חוויה קצרה יותר, תוכן של כמה דקות, לעומת פרק שלם של פודקאסט שעשוי לארוך שעה שלמה".
מי שמעוניין לקפוץ בין ראיונות עם אריה גולן לקטעים מתוכניתו של רזי ברקאי ייאלץ להתאזר בסבלנות, שכן כיום אודיוברסט זמינה רק בשפה האנגלית, ומכילה תכנים מארה"ב וקנדה. עם זאת, החברה מתכוונת להתרחב: "אנחנו כבר בדיאלוג עם כמה וכמה חברות מדיה אנגליות, ומתחילים לדבר על שיתוף פעולה שם".
החברה חותרת גם למזרח הרחוק: במאי השקיעה ניפון ברודקסטינג (Nippon Broadcasting), אחת מרשתות המדיה הגדולות ביפן, כ–3 מיליון דולר בסטארט־אפ, וחתמה אתו על הסכם שיתוף פעולה. מאז הקמתה לפני כשלוש שנים הספיקה אודיוברסט לגייס יותר מ–14 מיליון דולר.
איך תסבו את הטכנולוגיה ליפנית?
הירש: "זה אתגר גדול, אבל עיקר הפטנט שלנו לא מבוסס על השפה המקורית שבה נוצר התוכן, משום שהמודלים מבוססים על אקוסטיקה, למידת מכונה וסטטיסטיקה. לצורך תמלול התוכן ביפנית, אנחנו משתמשים במנוע זיהוי דיבור אוטומטי מטעם אחד המשקיעים המוקדמים שלנו ביפן". הירש מעריך כי "תוך חצי שנה נשלים מוצר מסחרי ראשון".
כפי שכל מאזין פודקאסטים מושבע יודע, פרנסתם של השדרנים והמפיקים - המפיצים את התוכן בחינם - נשענת על חסויות ופרסומות, שנשמעות בהפסקות בין חלקי הפרקים. לכן עולה החשש כי חיתוך הפודקאסטים למקטעים עלול לפגוע במטה לחמם של היוצרים. הירש דוחה את הטענה. לטענתו, "אנחנו נותנים פלטפורמה קלה ל'שידוך' בין המשתמש לבין פודקאסטים חדשים שיעניינו אותו. אם לאחר שלוש־ארבע דקות האזנה הוא מיצה את התוכן ולא רוצה להירשם כמנוי, זה לא יקדם את היוצר בין כה וכה". לשיטתו של הירש, "אודיוברסט חולקת רווחים עם יוצרי הפודקאסטים גם עבור פיסות הקול שהמאזין 'טועם'".
בדומה לשירות הזרמת המוזיקה ספוטיפיי, המודל העסקי של אודיוברסט בנוי לפי שני אפיקים: מנוי פרימיום או שירות חינמי בתוספת פרסומות ("Freemium"). "מוצר הדגל שאנו חושפים לעולם הוא ה–API (ממשק תכנות) שלנו, המאפשר לכל מפתח צד שלישי להירשם וליצור מוצרים מגוונים על בסיס היכולת לבודד ולצרף יחד קטעי קול", אומר הירש. לדבריו, כל שותף יכול לבחור בעצמו באיזה מודל עסקי הוא מעוניין להשתמש.
דוד מול שני גוליית
מאז השקת הרמקול החכם של אמזון, אקו, ב–2014, עלתה קרנם של הרמקולים החכמים בעולם הטכנולוגיה. על פי סקר גאלופ ממארס, כ–22% מהאמריקאים מחזיקים בעוזרת חכמה בביתם. על פי התחזיות של חברת ג'וניפר לניתוח מידע, ב–2022 כ–55% ממשקי הבית בארה"ב יחזיקו רמקול חכם.
"יש כיום מאבק איתנים בעולם סביב הפעלה קולית: העוזרת של גוגל מול אלקסה של אמזון", אומר הירש. "הם נלחמים מי תהיה הדמות שתפעיל את כל המוצרים שלנו בבית, מי תהיה מערכת ההפעלה הבאה. זה יוצר לחץ אדיר על יצרני הטלפונים, הטלוויזיות והיישומונים, שלא רוצים אף אחת משתי האפשרויות".
לדברי הירש, "אם אתה מדבר עם הטלוויזיה שלך ואומר 'אוקיי, גוגל' או 'היי אלקסה', אתה שוכח מי ייצר אותה ומאבד נאמנות למותג של היצרן. לכן, החל בתעשיית הרכב, דרך תעשיית הרובוטיקה וכלה בטכנולוגיה צרכנית, עובדים קשה ליצירת חלופה עצמית למערכת הפעלה קולית".
לדברי הירש, "כולם יוכלו ליצור מערכת כזאת. הייחוד, לעומת זאת, נובע מהתוכן. אמזון טוענת כי אנשים ירצו לקנות בעזרת שימוש בקול, ובזירה הזו אין מי שישתווה להם. גוגל לא נכנסת לפינה הזו, אלא מציעה חיפוש תכנים, ובינתיים מובילה כי המשתמשים לא קונים בהמוניהם דרך אלקסה".
הירש טוען כי אודיוברסט הקטנה, בת השלוש, היא כיום המתחרה הבולטת ביותר מול שני תאגידי הענק מעמק הסיליקון. "מספר המותגים מפורצ'ן 500 שבאים לבקר במשרדים שלנו הוא מטורף, כי הם מחפשים מנוע חיפוש חלופי בעולם השמע. אנחנו היחידים שמציעים חלופה". הירש מתייג את החברה בתור "אנטי־גוגל", ומשוכנע כי "לא כל יום קם בישראל סטארט־אפ שמתעסק באופן שבו אנשים, מכל העולם, ישתמשו בעתיד במחשבים ויצרכו תוכן. בגלל זה אנחנו חושבים שזו תהיה אימפריה גדולה".
עתיד הפודקאסטים: עמק הסיליקון אוהב את הצליל
ניתן לטעון כי אפל היא זו שהובילה אותנו לתור הזהב של הפודקאסטים, כשב–2005 נוספה קטגוריית הפודקאסט לחנות האייטיונז. המלה פודקאסט היא שילוב של אייפוד (נגן המוזיקה של אפל) וברודקאסט (שידור). חסידי הפורמט נשבעו אז כי מדובר בעתיד עולם השמע, אבל רק בשנים האחרונות התחילו גם קרנות ההון וענקיות הטכנולוגיה לאהוב את מה שהן שומעות על התעשייה, והכסף התחיל לזרום לכיוון.
בשנה שעברה גייסה חברת הפקת הפודקאסטים גימלט (GImlet) מדיה 20 מיליון דולר, ויישומון הפודקאסטים קאסטבוקס (Castbox) גרף יותר מ–25 מיליון דולר בין יוני 2017 לאפריל 2018. אנקור (Anchor), המאפשרת הקלטה ועריכה של פודקאסטים ישירות מהמכשיר הנייד, גייסה גם היא סכום נכבד בשנה שעברה: 12 מיליון דולר.
אפילו גוגל החליטה לצלול לעולם הפודקאסטים, באיחור מסוים, כשהשיקה ביוני האחרון את יישומון האזנת הפודקאסטים הייעודי שלה. בשבוע שעבר גם הודיעה ענקית החיפוש כי בכוונתה לשלב כוחות עם מפיצת הפודקאסטים PRX. שתי המשקיעות יממנו וידריכו 12 פודקאסטים טריים לשם "הגברת הגיוון" בתוכן, לדבריהן.
למה ההון הגדול החל לזרום רק באחרונה? ראשית, בשל אופיים המחתרתי של הפודקאסטים, שרובם פועלים עצמאית ומשווקים "מפה לאוזן". שנית, רק באחרונה החלו מפיקי הפודקאסטים למדוד במדויק את היקף תפוצת התוכן שלהם. בדצמבר אשתקד העניקה אפל ליוצרי פודקאסטים כלים לניתוח הרגלי האזנה והתאמת פרסומות. לכן, רק כשנחשפו המשקיעים למידע החדש ולאפשרויות הכימות והניתוח, הם החלו להאמין שפודקאסטים ספציפיים יכולים להיות מבטיחים - ולהניב תשואה דומה לסטארט־אפ חדשני.