צבי מרוםאייל טואג

ראיוןהצעירים שמקבלים משכורות עתק בסטארט-אפים - ומי מפריע להיי-טק הישראלי?

היזם צבי מרום מקורב לראש הממשלה, אבל טוען שהפעילות הממשלתית משתקת את החדשנות, חושב שישראל צריכה להיהפך מאומת הסטארט־אפ לאומת היצירתיות והיצרנות, ומגלה מה אנחנו צריכים לעשות לפני שיהיה מאוחר

לפני כחצי שנה הפתיע משרד ראש הממשלה את העיתונים הכלכליים כאשר החל לשדר במפתיע בפייסבוק מפגש שערך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם כמה מראשי תעשיית ההיי־טק בישראל. בפגישה, שנמשכה כמה שעות, הציגו מנהלי החברות את האתגרים לענף - ונתניהו הציג את משנתו לעוצמה הכלכלית הישראלית, ואת הדרכים לטיפול באתגרים בתחום.

את המפגש, שנערך בפתח תקוה, אירחה חברת NG Soft השייכת לקבוצת BATM, אותה הקים צבי מרום - לשעבר מעסיקו של נתניהו, שעבד בחברה כיועץ בכיר לאסטרטגיה בינלאומית במשך כשנתיים לאחר שעזב את חייו הפוליטיים ב-1999. מרום נחשב עד היום לאחד האנשים המקורבים לראש הממשלה בתעשיית ההיי־טק המקומית.

"זה היה מפגש מצוין", מתרפק מרום, "נתניהו גם הרצה וגם דיבר עם אנשים פה באופן אישי עוד כמה שעות. רצינו שאנשים יציינו את הבעיות בתעשייה והפתרונות להן, ושזה לא יהיה משהו טקסי שבו אומרים סתם מלים".

יצא מזה משהו?

מרום: "כן, במפגש הזה הבשילה, למשל, ההשקעה הממשלתית בסך עשרות מיליוני שקלים בתחום המחשוב הקוונטי. אני חושב שמפגשים כאלה של ראשי התעשייה עם האנשים שמובילים את המגזר הציבורי - ולא בהכרח פוליטיקאים - זה דבר חשוב מאוד".

אתה בקשר טוב עם נתניהו?

"אני מדבר אתו בענייני טכנולוגיה וכלכלה טכנולוגית. הרבה פעמים הוא מקשיב ומביא אנשים רלוונטיים לפגישות. בנושאים הפוליטיים אני לא מתעסק ולא רוצה להתעסק".

בדומה לדמויות ותיקות אחרות בהיי־טק המקומי, למרום יש אג'נדות ורעיונות שונים שהוא מעדיף לדבר עליהם, והראיון עמו, שנקבע בכלל במטרה לשוחח על העסקה החדשה שעליה חתמה BATM ביוני עם חברת ענק בתחום השבבים ARM, זלג במהרה לנושאים אחרים.

בשיחה עמו מרום מרבה לפלפל את הנושאים עליהם אנחנו מדברים עם ציטוטים מהספרות, ולקשר מהלכים עסקיים לאירועים היסטוריים גדולים. הוא גם ידוע כמי שלא מהסס לבקר מהלכים ואירועים שונים בתעשיית ההיי־טק, עמה הוא נמנה מאז שנות ה-90. "הכל לציטוט - אין מחסומים", נוהגים לצטט אותו בתעשייה.

מרום מפאר את הצעירים הישראלים שמניעים את ענף ההיי־טק, אך מצביע על הקשיים שמערימה הממשלה בתחום. "אם לרגע נוותר על המלה היי־טק ונקרא לו חדשנות", הוא אומר, "אפשר לטעון שהדבר הראשון שמאפשר לה לקרות הוא כישרון - והוא לא בהכרח נמצא במשרדי הממשלה, אלא אצל צעירים שחושבים אחרת. לעומת זאת, אין הרבה אנשים מוכשרים במגזר הציבורי שבוחרים לפנות למגזר הפרטי ומקימים סטארט־אפים מצליחים. האקלים של החדשנות בישראל שואב אליו צעירים מוכשרים - אבל השאלה היא איך אפשר לעודד אותם בלי להפריע להם".

המדינה אמורה לסייע לחדשנות, לא רק "לא להפריע" לה.

"כמה דברים המדינה כבר יכולה לתת להיי־טק? הממשלה עוזרת מדי פעם, אבל הרבה פעמים היא רק מפריעה. חלק גדול מהפעילות הממשלתית קשורה ברגולטורים שנוטלים סמכויות שמשתקות את החדשנות. משרדי ממשלה מנסים להתהדר בנוצות זרים, במה שנראה כהצלחה הישראלית הגדולה ביותר - ההיי־טק - על אף שהם לא תרמו לה הרבה. רבים מהם, שמשתמשים בביטוי סטארט־אפ ניישן כמו פסיק במשפט, תרמו מעט מאוד לנושא".

איך המדינה מפריעה?

"הדוגמה הכי טובה להפרעות ממשלתיות זה מה שמכנים רגולציה - שזה שם מכובס לביורוקרטיה משתקת. אני בעד רגולציה שמגנה על האזרח, ששומרת עליו מפני מוסדות פיננסיים גדולים, שדואגת למזון ולמי השתייה שלו, אבל חלק גדול ממה שאנחנו רואים זה ביורוקרטים שנוטלים לעצמם סמכויות תחת הכותרת של רגולציה - ופשוט משתקים את החדשנות. יש בלי סוף תקנות מיותרות".

יש לך דוגמאות להפרעה ממשלתית?

"נתקלתי בהמון תלונות מוצדקות נגד הרגולטורים. שמעתי על מקרים רבים שבהם המגזר הציבורי לא מבין שהמגזר הפרטי הוא לקוח, והוא צריך לתת לו שירות טוב, מהיר ואמין. אני נתקל באינסוף מקרים שבהם פקידים שידרגו את עצמם לרגולטור ומתייחסים אל המגזר הפרטי כאני ואפסי עוד. כשמגיעים כבר אנשים טובים לשירות הציבורי, הם פוגשים אנשים שיושבים שם המון זמן והתרגלו שהמקום שייך לאבותיהם, אז הם צוררים אותם בכל דרך אפשרית. לכן, אנשים טובים תוהים אם להישאר שם".

לדברי מרום, "ישראל צריכה להיהפך מסטארט־אפ ניישן לאינוביישן ניישן - אומת היצירתיות והיצרנות. אנחנו צריכים שהיצירתיות תשפיע על חלקים גדולים באוכלוסייה. אני לא אומר לצעירים מה לעשות. אבל לאלה שמקבלים משכורת כדי לנהל - מהם יש לי ציפיות גבוהות מאוד ואני רוצה שירגישו את כובד וגודל האחריות. זה אפשרי, וזה תלוי בנחישות של האדם האחראי. הדרג הפוליטי כל הזמן עושה חשבון קצר טווח, על אף שמי שיש לו נחישות ארוכת טווח בסוף מתוגמל על כך מהציבור. בעניינים שאין עליהם מחלוקת פוליטית, צריך משנה סדורה וברורה מה עושים".

אבל בסופו של דבר כל מה שצריך זה רעיון טוב, קצת הון התחלתי ויזם נלהב.

"המטרה שלנו כמדינה היא שהחדשנות תיהפך ליצרנות ולמקור שמייצר הכנסות. בשביל זה צריך הרבה מעבר להון ראשוני ורעיון טוב, צריך אקוסיסטם תומך - ושם יש לממשלה חלק חשוב. שם, לרוע המזל - כמו בהרבה שירותים ממשלתיים אחרים - אנחנו נמצאים במקום לא טוב. לכן, קיים הבדל עצום בין הדירוג הגבוה של ההיי־טק הישראלי בעולם, לבין המערכות הממשלתיות שלנו, שמדורגות במקומות שלא מביאים לנו הרבה כבוד. זו הסיבה שישראל הידרדרה במדד עשיית העסקים".

הנזק מההתנהלות הממשלתית "המפריעה", לדברי מרום, חורג הרבה מעבר לפגיעה בחברה קטנה שפועלת בענף. "צריך להבין שכלכלות שלא יהיו מוטות טכנולוגיה עילית בסוף במאה ה-21 יהיו בצרות צרורות. חייבים לשתף כמה שיותר כוח אדם במשק יצרני שמוטה טכנולוגיה עילית. אחרת, כל הבעיות שאנחנו מכירים - אי־צדק חלוקתי, חוסר שוויון ושבירת עיקרון הערבות ההדדית - יתגברו, וערכים מהותיים יירמסו".

נתניהו ומנכ"לים של חברות הייטק עמוס בן גרשום / לע"

אתה מתכוון שצריך להרחיב את שיעור ההשתתפות בתעשיית ההיי־טק?

"אני בכוונה לא משתמש במושג היי־טק, כי אני לא אוהב אותו. זה נותן קונוטציה של כמה יוצאי 8200 שהרוויחו הרבה כסף אחרי אקזיט".

היית רוצה שיפסיקו לחלום פה על אקזיטים?

"אני מרגיש שיש לי חובה מוסרית לדבר על כך. כשהחברה שאני מנהל היתה שווה 7 מיליארד דולר, לא רציתי למכור את חלקי בחברה כי יש לי רעיונות. יכול להיות שהם לא יתגשמו, אבל אני מוכן לשלם את המחיר על הרעיונות שלי. הרבה אנשים יחשבו שזה טיפשי, אבל זה לא מעניין אותי. אני לא מחפש פופולריות".

"חייבים לפעול כעת ולא לחכות לקטסטרופה"

ההתעקשות על החדשנות הטכנולוגית חשובה, לטענתו של מרום, משום שזהו תחום שיכול להוביל את ישראל אל דרך המלך. "מדינות למדו שהן צריכות כלכלה מוטת טכנולוגיה עילית. אם אנחנו רוצים לשגשג, אנחנו צריכים שישראל תהיה אטרקטיבית להקמה של תעשיות מוטות טכנולוגיה עילית", הוא אומר.

מרום אינו מתכוון לפעילותן הענפה של החברות הרב־לאומיות כמו גוגל, פייסבוק, אינטל ואמזון בישראל, שבאחרונה פעילותן הוזכרה בדו"ח שהפיץ משרד הכלכלה ובו הוצגה תרומתן למשק, אך נעדרו ממנו האתגרים שהציבו כניסתן למשק המקומי - בעיקר בתחרות על כוח האדם ועליית השכר.

"אין ספק שחברות רב־לאומיות הן נדבך חיוני ביותר בבניית כלכלה טכנולוגית, אבל כמו כל תרופה - המינון חשוב מאוד. במקביל, צריכה להיבנות תעשייה חדשנית מקומית שיש לה השלכות מרחיקות לכת. דוגמה טובה לכך היא תעשיית השבבים הטייוואנית, שהתחילה מחברות רב־לאומיות ונגמרה בתעשייה מקומית יוצאת דופן למוליכים למחצה".

במסמך אחר שהופק עבור התאחדות התעשיינים ופורסם בכלי התקשורת לפני כשבועיים נטען כי כמה מהחברות הרב־לאומיות המחזיקות בפעילות ייצור בישראל מעוניינות בסיוע כלכלי עבור הגנה במצבי חירום, כמו אסונות טבע או מתקפת טרור. בדיווח גם צוין כי התאחדות התעשיינים ומשרד הכלכלה משתפים פעולה בנושא וכי יקצו לכך כ-50 מיליון שקל, בהנחה כי תשלום זה יימנע מהן להעביר את הפעילות למדינה אחרת. ואולם מרום הופתע לקרוא על כך בעיתונים. "אין בזה גרם אחד של אמת", הוא טוען. "זה עוד לא בוצע, לא ידוע מי יבצע ומי ייתן את לכך תקציב".

לדבריו, "נכון שיותר נעים להצטלם עם מנכ"ל אינטל מאשר אתי וזה נראה טוב, אבל בסופו של דבר, אם יקרו דברים לא טובים בישראל, ההסתברות שאני אשאר פה גדולה לאין שיעור מאשר שאמזון תישאר, כי אני מפה והילדים והנכדים שלי פה. מעבר לכך, חשוב לפרנס פה אנשים שמעורבים בכל תחומי החיים ומשקיעים בפרויקטים חינוכיים, למשל".

אז מה צריך לעשות כדי להצמיח אומה מוטת חדשנות טכנולוגית?

"יש שורה של צעדים שאנחנו צריכים לעשות ואין לנו הרבה זמן. כבר כעת רואים שהצמיחה בתחום לא מהירה מספיק, שיש מחסור בכוח אדם שיעכב אותה, שמערכת החינוך לא תייצר מספיק מהנדסים ושמהנדסים מבריה"מ לשעבר שעובדים בה יוצאים לפנסיה, שיש עוד סטארט־אפ ניישנס בעולם וההון סיכון הולך בעקבותיהם - וכן הלאה. אלה דברים שאולי לא ראינו כי החתונה בעיצומה, אבל אנחנו נמצאים בזמן קריטי וחייבים לפעול כעת כדי לעשות דברים בצורה מתוכננת וטובה - ולא לחכות לקטסטרופה".

מה אפשר לעשות?

"צריך לייעל את מערכת החינוך, ולהשביח אותה - החל ברמת המורים והזמינות שלהם. יש מחסור לא נורמלי במורים בתחומים שונים כמו אנגלית ומתמטיקה. בנוסף, נדרשת הגדלה דרמטית של איכות הלימוד של מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, החל ברמת הגן ועד רמת הפוסט דוקטורט. חייבים לייצר גם את האקלים וגם את היכולות הנכונות - ולא לאט, אלא מהר וחזק.

"בנוסף, צריך לייצר אקלים אמיתי של שיתוף פעולה מדעי, טכנולוגי ויצרני בין ישראל לכמה שיותר מדינות. כיום ישראל נתפשת כאומת סטארט־אפ. אנשים רוצים ללמוד מאתנו, אבל תהילת עולם חולפת מהר. אנחנו צריכים לשדרג את עצמנו ולייצר כמה שיותר שיתופי פעולה בינלאומיים, דבר שישביח את מעמדנו הבינלאומי לא רק ברמה הטכנולוגית, וכמובן, מעל הכל, לייצר מגזר ציבורי יעיל ומצומצם.

“בתעשיית השבבים, למשל, נדרשת השקעה גדולה של עשרות מיליארדי דולרים, אבל עם הגמישות הרבה שישנה בייצור של מעבדים והחשיבות של התוכנה - יש לנו הזדמנות לשים את חותמנו בשוק. יש מדינות מועטות שהשכילו לעשות את זה. בישראל יש המון מחקר והרבה חדשנות, אבל לא התפתחה פה תעשיית שבבים עצמאית".

מה לגבי שחיתות ציבורית?

"הקרן השנייה של הביורוקרטיה זו השחיתות. ככל שיש יותר ביורוקרטיה מייאשת - יש יותר מאכערים מסוגים וצבעים שכל מה שהם עושים זה לתמרן בנבכי הביורוקרטיה. זו עוד סיבה לצמצום ולייעול המגזר הציבורי, שצריך גם לתגמל אותו בהתאם".

אז חינוך, טיפול בביורוקטיה ושיתופי פעולה יצעידו את הטכנולוגיה הישראלית?

"לא, יש עוד: צריך לייצר רוח שאומרת 'אנחנו רוצים להיות מדינה מוטת טכנולוגיה, מדע והשכלה'. אמא יהודייה רצתה שהילד שלה יהיה רופא או עורך דין, וכיום השמועה היא שהאמא רוצה שהוא ילך ל-8200 ויהיה היי־טקיסט. אבל בסוף היא רוצה שהילד שלה יתפרנס טוב. מניסיוני, זה נכון לאמא יהודייה, סינית וערבייה".

איך עושים את זה?

"זה תפקידה של הממשלה, וזה לא נעשה מספיק. כשמדברים עם גורמים פוליטיים הם מניחים שאם הם יגידו שלוש פעמים היי־טק, אז מערת עליבאבא תיפתח ואוצרות ייצאו ממנה. אלא שסביב מערת עליבאבא יש גם 40 שודדים".

"ההיי־טקיסטים הם הנוודים של העידן המודרני"

מרום הוא שועל ותיק בענף ההיי־טק הישראלי. בשנות ה-80 הוא הקים את החוג ללימודי אלקטרוניקה באוניברסיטה הפתוחה ועמד בראשו, וב-1992 ייסד יחד עם גרשון ברס את BATM, שעסקה בפיתוח ציוד תקשורת. החברה, שהונפקה ב-1998 בבורסת לונדון, אמנם זינקה תחילה לשווי של כ-7 מיליארד דולר, אך לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום צנחה. בשנה האחרונה המניה שלה צמחה ב-100%, וכיום היא נסחרת בשווי של 210 מיליון דולר. ב-2001 הוא אף קיבל את תואר איש הטכנולוגיה של אירופה מידי הנסיך צ'רלס, והחל ב-2017 מרום משמש גם יו״ר איגוד ההיי־טק בהתאחדות התעשיינים.

לישראלים, אומר מרום, יש תחושת דחיפות. לפיו, תחושה זו מסבירה במידה מסוימת גם את קיומה של אומת הסטארט־אפ, ואת הסיבה לכך שהמקומיים מדברים במונחים של תועלת למדינה. "אם תלך לארה"ב אנשים לא ידברו במונחים של 'זה טוב לאמריקה', אלא 'זה טוב לבעלי המניות'. פה יש תחושה שאנשים מכל שכבות האוכלוסייה רוצים בטובת המדינה - ולא משנה אם מדובר בשמאל, ימין, או למעלה למטה".

והממשלה יודעת לאיזה כיוון צועדת אומת ההיי־טק?

"שאלתי כבר שבעה שרי כלכלה ואת הפקידים הבכירים שלהם אם יש להם נייר עמדה שלפיו הם פועלים, שמפרט את האסטרטגיה שלפיה הם רוצים למשוך את העגלה שלנו מבחינה טכנולוגית ומסחרית - ואין. בעבר שאלתי אותם את השאלה הזאת כתעשיין, וכיום כיו"ר האיגוד, ותמיד ענו לי 'או־טו־טו יגיע'. לעניות דעתי, הבחירות לראשות הממשלה יגיעו לפני שאנחנו נקבל את הנייר הזה - ואז נחכה לשר הבא, ושוב לא יהיה נייר אסטרטגיה. חבל, אני לא צעיר, בקרוב כבר לא אוכל לקרוא ניירות כאלה. אסטרטגיה היא דבר חיוני לפיתוח משק יצרני. אי־אפשר שדברים יקרו במקרה".

מה עושה איגוד ההיי־טק שאתה יושב בראשו?

"אנחנו מקימים קבוצות עבודה וחותמים על שיתופים בינלאומיים גדולים כמו קבוצת האופטו־אלקטרוניקה, שמונהגת על ידי אנשים שהיו ראשי התעשייה הזאת בארץ. זה עוזר לצעירים להקים עסק יצרני. יש לנו הסכמי שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות גדולות בעולם בכל מה שקשור לפיתוחים וידע טכנולוגי שנותנים לחברים באיגוד".

מרום מציין כי יום לפני הראיון עמו הוא קיים שיחה עם יזמים של חברות ביומד גדולות בקליפורניה, שבה דנו בסיבות שבגללן כדאי להן לפתוח מרכז פיתוח גם בישראל. הוא גם מספר כי במסגרת העסקה שעליה חתמה באחרונה הקבוצה שבראשה הוא עומד עם ARM, חטיבת טלקו (השייכת ל-BATM) תפתח במפעליה ביקנעם מוצרי תשתית תקשורת לדור חמישי (5G). בזכות העסקה הזאת, טלקו, שכיום כבר מעסיקה כ-200 איש, צפויה לגייס עוד עובדים.

האיגוד הוא גם סוג של לובי של חברות ההיי־טק?

"אנחנו חלק מהתאחדות התעשיינים וכמעט שלא עושים לובינג במשרדי הממשלה. הבעיה העקרונית היא שההיי־טקיסטים הם הנוודים של העידן המודרני ויכולים להעתיק את פעילותם למקום אחר. אנחנו רוצים שהם יישארו פה ושהעסק יחלחל כמה שיותר למטה. אנחנו מנסים להשפיע ברמת החשיבה. כל מה שאמרתי זה קו החשיבה שלי. לא הלכתי לבקש משר הכלכלה 10 אגורות ולא אעשה את זה".

אתם מצליחים לשנות?

"בהרבה מקרים אני נכשל. כשהציעו לי את תפקיד יו"ר איגוד ההיי־טק הערכתי את הצלחתי בפחות מ-40%. אני מקווה שנשפיע בדרך הנכונה".